## Steinsaltz on Eruvin Daf 80b

###### Steinsaltz on Eruvin 80b:1
[Steinsaltz on Eruvin 80b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:1)

**שאני התם דליכא** [שונה שם שאין] **מחיצות,** כלומר אותו מבוי פרוץ הוא, וראוי לכפות את דייריו לעשות בו מחיצות כל שהן, אפילו לצורך שמירה. אבל כשיש מחיצות, אין מחייבים אותו ביותר מכך.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:2
[Steinsaltz on Eruvin 80b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:2)

**לישנא אחרינא** [לשון אחר], **מצד שאני** [שונה], שתיקון בעירוב אינו תיקון בגוף המבוי אלא בדבר צדדי, ולכן אין כופין בו את היחיד (מאיר נתיב).


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:3
[Steinsaltz on Eruvin 80b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:3)

א **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בנושא זה; ש**ר' חייא בר אשי אמר: עושין לחי** מעצי **אשירה,** אף שהעץ אסור בהנאה ועומד לשריפה בלבד, כי בעצם עשיית הלחי יש צד של מצוה ואין איסור הנאה שייך בענין מצוה. **ור' שמעון בן לקיש אמר: עושין** אפילו **קורה** מעצי **אשירה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:4
[Steinsaltz on Eruvin 80b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:4)

ומסבירים: **מאן דאמר** [מי שאומר] שעושים **קורה — כל שכן לחי, ומאן דאמר** [ומי שאומר] **לחי — אבל קורה לא** התיר. משום שבאיסור עצי אשירה **כתותי מכתת שיעוריה** [כתות הוא שיעורו], שכיון שהעץ עומד לשריפה הריהו כשרוף כבר, ואין לעשות ממנו קורה הצריכה לשיעור רוחב מסוים. אבל לחי שדי לו ברוחב כל שהוא — אפילו עצי אשירה, שהם כשרופים — ראויים.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:5
[Steinsaltz on Eruvin 80b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:5)

ב משנה **נתמעט האוכל** שהיה בחבית השיתוף משיעורו — **מוסיף** מקצת משלו **ומזכה** לרבים. **ואין צריך להודיע** להם שהוסיף. ואולם אם **נתוספו עליהן** דיורים חדשים — **מוסיף** לצורך אותם דיורים **ומזכה** להם, **וצריך להודיע** לדיירים החדשים שזיכה אף להם שיתוף זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:6
[Steinsaltz on Eruvin 80b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:6)

**כמה הוא שיעורן** של המזונות לשיתוף? **בזמן שהן** (בני המבוי) **מרובין** — די ב**מזון שתי סעודות** עבור **כולם, בזמן שהן מועטין** ממספר מסויים — די במזון **כגרוגרת לכל אחד ואחד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:7
[Steinsaltz on Eruvin 80b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:7)

**אמר ר' יוסי: במה דברים אמורים** שצריכים שיעורים אלה, **בתחילת עירוב,** כשעושין אותו לכתחילה, **אבל בשירי עירוב** כגון שנתמעט העירוב בשבת הריהו כשר **בכל שהוא. ו**בכלל,


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:8
[Steinsaltz on Eruvin 80b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:8)

**לא אמרו לערב בחצירות** אף ששיתפו במבואות **אלא כדי שלא לשכח את התינוקות,** כדי שיידעו שעושים עירובי חצירות, שאם לא כן לא ידעו כלל הלכה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:9
[Steinsaltz on Eruvin 80b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:9)

ג גמרא במשנה נאמר שאם נתמעט מזון השיתוף, אין המוסיף צריך להודיע. ושואלים: **במאי עסקינן** [במה באיזה מקרה עוסקים אנו]? **אילימא** [אם תאמר] **במין אחד,** שהוא מוסיף מאותו מין שעירבו בו תחילה, **מאי איריא** [מה שייך, מדוע שנה דוקא] **נתמעט אפילו כלה** מזון זה לגמרי **נמי** [גם כן] אינו צריך להודיע!


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:10
[Steinsaltz on Eruvin 80b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:10)

**אלא** תאמר שמדובר **בשני מינין,** שמוסיף ממין אחר שלא שיתפו בו בתחילה, אם כן **אפילו נתמעט נמי** [גם כן] **לא** יועיל בלא שיודיעום! **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **כלה האוכל** של שיתוף, אם הוסיף עליו **ממין אחד** — **אין צריך להודיע, משני מינים — צריך להודיע!**


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:11
[Steinsaltz on Eruvin 80b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:11)

ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר במשנתנו שמוסיף **ממין אחד, ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **משני מינין.** וכך יש להסביר: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] כשהוסיף **ממין אחד,** ואולם **מאי** [מה משמע] **נתמעט — נתמטמט** לגמרי ולא נשאר מאומה, שכוונת נתמטמט פירושה שהלך ונתמעט עד שכלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:12
[Steinsaltz on Eruvin 80b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:12)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: שהוסיף **משני מינים,** אלא אם **כלה** העירוב **שאני** [שונה הדבר] שהלכה זו שיש להודיע היא רק אם כלה האוכל לגמרי, אבל אם נשאר משהו אין צורך להודיע, ויכול לזכות אפילו ממין שני, ואם כן אין ללמוד מן הברייתא לענייננו.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:13
[Steinsaltz on Eruvin 80b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:13)

ד נאמר במשנה שאם **נתוספו** דיירים **עליהן** בחצר **מוסיף ומזכה** וצריך להודיע. **אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: זאת אומרת** מכלל דברי המשנה כי **חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:14
[Steinsaltz on Eruvin 80b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:14)

**דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **אמר ר' יהודה: במה דברים אמורים** שצריך דעתו של הזוכה בעירוב **בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות — מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת,** ולדברי המשנה מוסיף אף שלא מדעת. ותוהים: הלוא **פשיטא** [פשוט ברור] ש**חלוקין,** ומה ראה רב חסדא להודיענו דבר הברור לכול?


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:15
[Steinsaltz on Eruvin 80b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:15)

ומשיבים: בכל זאת נצרכה, כי **מהו דתימא** [שתאמר]: **הני מילי** [דברים אלו] שצריך להודיע נאמרו **בחצר שבין שני מבואות** שיכולים בני חצר זו לערב עם איזה מבוי שירצה. וצריך להודיעם באיזה מבוי שיתפו עבורם, שמא רצונם דוקא לערב עם המבוי האחר. **אבל חצר של מבוי אחד** שרק זכות הוא להם השיתוף, ואין בכך צד חובה, **אימא** [אמור] ש**לא,** שאף החכמים במשנתנו מסכימים שאין צריך להודיע. על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] רב חסדא שדעת משנתנו שיש להודיע בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:16
[Steinsaltz on Eruvin 80b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:16)

ה במשנה נקבע **כמה הוא שעורו** של עירוב למרובים וכמה למועטים. ושאלו: **כמה הוא** מניינם של **מרובין** וכמה של מועטים? **אמר רב יהודה אמר שמואל: שמונה עשרה בני אדם** אלה הם מרובים. ותוהים: **שמונה עשרה, ותו לא** [ולא יותר] ומשיבים: **אימא** [אמור, תקן] **משמונה עשר ואילך** (והלאה).


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:17
[Steinsaltz on Eruvin 80b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:17)

ושואלים: **ומאי** [ומה] **שמונה עשר** ש**נקט** (תפס), מדוע דוקא מספר זה? ומשיבים: **אמר רב יצחק בריה** [בנו] של **רב יהודה: לדידי מיפרשא לי מיניה דאבא** [לי התפרש הדבר ממנו, מאבי רב יהודה]: **כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין, ו**אז **סגי** [די] **במזון שתי סעודות. ואי** [ואם] **לא — הן הן מועטין נינהו** [הם], וצריך שיהיה כגרוגרת לכל אחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:18
[Steinsaltz on Eruvin 80b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:18)

**ואגב אורחיה קא משמע לן** [ודרך אגב הוא משמיע לנו] **ששתי סעודות הויין** [הריהן] **שמונה עשרה גרוגרות,** ולכן אם היו יותר דיורים, דיים בשמונה עשרה גרוגרות שהוא מזון שתי סעודות.


###### Steinsaltz on Eruvin 80b:19
[Steinsaltz on Eruvin 80b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/80b:19)

ו משנה בכל מזון שהוא **מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח** שאינם קרויים מזון, אלו **דברי ר' אליעזר. ר' יהושע אומר:** יש הגבלה אחרת בדבר: **ככר** שלם **הוא עירוב, ואפלו מאפה** שגודלו **סאה, והוא פרוסה** שניטל ממנו חלק — **אין מערבין בה.** ואילו **ככר** אפילו גודלו **כאיסר, והוא שלם — מערבין בו.**