## Steinsaltz on Eruvin Daf 84a

###### Steinsaltz on Eruvin 84a:1
[Steinsaltz on Eruvin 84a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:1)

**בני עלייה** הגרים בקומה גבוהה למעלה מהמרפסת. **ומאי קרו** [ומדוע קוראים] **לה מרפסת** לעליה? משום שבני העליה **קסלקי** [עולים] ויורדים **במרפסת, אלמא** [מכאן נסיק]: **כל לזה בשלשול ולזה בזריקה — נותנים אותו לזה שבשלשול,** שהרי בני עלייה המשתמשים במקום הגבוה מעשרה משתמשים בו בשלשול. הרי שאם לזה בשלשול ולזה בזריקה, נותנים אותו לזה ששימושו בשלשול. וקשה לרב!


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:2
[Steinsaltz on Eruvin 84a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:2)

ודוחים: הכוונה **כ**מו ש**אמר רב הונא** לענין אחר: **לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי** [כאן גם כן] לענייננו: **לאותן הדרין במרפסת.** ונמצא שלבני המרפסת שימושו בנחת, שהרי הוא בשוה (בכעין פתח) לאותו מקום, ולבני החצר שימושו בקשה, וברור שיינתן לבני המרפסת.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:3
[Steinsaltz on Eruvin 84a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:3)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, **אימא סיפא** [אמור את סוף המשנה]: היה העמוד **פחות מכאן** מגובה עשרה — הריהו שייך **לחצר. אמאי** [מדוע] נאמר כן? הלוא **לזה בפתח ולזה בפתח הוא!** שעדיין הוא נוח במדה שווה גם לבני מרפסת וגם לבני חצר, ומדוע יתנוהו לבני חצר לבדם?


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:4
[Steinsaltz on Eruvin 84a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:4)

ומשיבים: **מאי** [מה משמע] **"לחצר"** — הכוונה: **אף לחצר,** שאף בני חצר יכולים להשתמש בעמוד זה. **ו**ממילא **שניהן אסורין,** שמקום ששתי רשויות שלא עירבו יחד יכולות להשתמש בו, אסור על שתיהן עד שיערבו.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:5
[Steinsaltz on Eruvin 84a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:5)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] להבין את המשנה, **מדקתני סיפא** [ממה ששנינו בסופה של המשנה]: **במה דברים אמורים — בסמוכה. אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים** — שייך **לחצר. מאי** [מה משמע] **"לחצר"? אילימא** [אם תאמר]: **לחצר ושרי** [ומותר] לבני החצר להשתמש בו, **אמאי** [מדוע]? הלוא **רשותא דתרוייהו** [רשות שניהם] **הוא** שעדיין הוא קרוב לבני המרפסת ויכולים אף הם להשתמש בו!


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:6
[Steinsaltz on Eruvin 84a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:6)

**אלא** יש להבין **מאי** [מה פירוש] **"לחצר" — אף לחצר,** וממילא כיון ששתי רשויות ראויות להשתמש בו, **ו**ממילא **שניהן אסורין. הכא נמי, מאי** [כאן גם כן לעניננו, מה משמעות] **"לחצר" — אף לחצר, ושניהן אסורין.** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה] שכך יש להבין.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:7
[Steinsaltz on Eruvin 84a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:7)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה** — נותנים אותם **למרפסת, פחות מכאן — לחצר.** הרי שאף לבני העליה העוברים דרך המרפסת ששימושם קשה, מכל מקום נותנים אותו להם. ותירצו, **אמר רב הונא:** "מרפסת" פירושה כמשמעה: **לאותן הדרים במרפסת.**


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:8
[Steinsaltz on Eruvin 84a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:8)

ושואלים: **תינח** [נניח] לגבי **סלע,** הרי הם משתמשים בראש הסלע, ומניחים עליו דברים. ואולם **בור מאי איכא למימר** [מה יש לומר], והרי המים שבבור עמוקים מן המרפסת, ואין שימושה בהם אלא בדרך שלשול, ומדוע נאמר כי הבור נוח לשימוש לבני מרפסת?


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:9
[Steinsaltz on Eruvin 84a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:9)

**אמר רב יצחק בריה** [בנו] של **רב יהודה: הכא** [כאן] **בבור מלאה מים עסקינן** [אנו עוסקים], ואת המים דולים מחלקו העליון הסמוך לבני מרפסת. ומקשים: **והא חסרא** [והרי חסר] בור זה ממימיו עם השאיבה, ואף שמתחילה מי הבור מגיעים סמוך למרפסת, לאחר מכן גדל המרחק!


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:10
[Steinsaltz on Eruvin 84a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:10)

ומשיבים: **כיון דכי מליא שריא, כי חסרא** [שכאשר הבור מלא הוא מותר, כאשר הוא חסר — **נמי שריא** [גם כן מותר]. ומקשים: **אדרבה** (להיפך), **כיון דכי חסרה, אסירא** [שכאשר חסר הבור, הוא אסור]. **כי מליא, נמי אסירא** [כאשר הוא מלא, גם כן הוא אסור].


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:11
[Steinsaltz on Eruvin 84a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:11)

**אלא אמר אביי: הכא** [כאן] **בבור מליאה פירות עסקינן** [אנו עוסקים], שהפירות העליונים שבבור סמוכים למרפסת. ומקשים: **והא חסרי** [והרי חסרים הפירות], שהרי גם הפירות כאשר משתמשים בהם, מתמעטים ומתרחקים מן המרפסת.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:12
[Steinsaltz on Eruvin 84a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:12)

ומשיבים: מדובר כאן **בטיבלא** [בטבל], שהיו הפירות טבל (בלתי מעושרים), ואסור לתקן (להפריש מעשר) מטבל בשבת. וכיון שאי אפשר להשתמש בהם, גובהם קבוע ועומד במשך השבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:13
[Steinsaltz on Eruvin 84a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:13)

ומעירים: **דיקא נמי** [כך גם כן מדויק] להבין מלשון המשנה **דקתני דומיא** [ששנינו חוליית הבור בדומה] ל**סלע,** כשם שסלע אין משתמשים אלא על גביו, אף חוליית הבור הכוונה היתה לשימוש שעל גבה, ולא לשימוש במצוי בבור. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:14
[Steinsaltz on Eruvin 84a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:14)

**ו**שואלים: אם כן שמדובר במקרה כזה, **למה לי למיתנא** [לשנות] **בור ולמה לי למיתנא** [לשנות] **סלע** אם עניינם שווה בכול? ומשיבים: **צריכא** [נצרכה לומר], **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] **סלע** בלבד, היינו אומרים: שדוקא בסלע מותר לבני החצר להשתמש משום **דליכא למיגזר** [שאין מקום לגזור בו] שמא יתמעט מגובהו, **אבל בור — ליגזור** [שיגזור בו] שיהא אסור להשתמש בו משום **זימנין דמליא** [פעמים שהוא מלא] **פירות מתוקנין,** שאפשר לקחת ולהשתמש בהם ויתמעטו, ועל כן **צריכא** [צריך] היה לומר גם דבר זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:15
[Steinsaltz on Eruvin 84a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:15)

ולענין מחלוקת רב ושמואל מנסים להביא ראיה אחרת: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון, כי נאמר בברייתא: **אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו** ביניהם — **אנשי חצר משתמשין בעשרה** הטפחים **התחתונים** של הכותל הסמוכים להם, **ואנשי עלייה משתמשין בעשרה** טפחים **העליונים** הסמוכים להם. ו**כיצד?** אם היה **זיז יוצא מן הכותל למטה מעשרה** — **ל**בני **חצר** הוא משמש, **למעלה מעשרה** טפחים — משמש **ל**בני ה**עלייה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:16
[Steinsaltz on Eruvin 84a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:16)

ומדייקים: **הא דביני ביני** [הרי זיז שנמצא בין זה לבין זה, באמצע] — **אסור,** והרי המקום שבאמצע נחשב כ"לזה בשלשול ולזה בזריקה", ומכאן שכל שהוא לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורים, וכדברי רב!


###### Steinsaltz on Eruvin 84a:17
[Steinsaltz on Eruvin 84a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/84a:17)

**אמר רב נחמן:** אין להוכיח מכאן, שכן **הכא** [כאן] **בכותל** בן **תשעה עשר** טפחים **עסקינן** [עוסקים אנו], **ו**היה **זיז יוצא ממנו.** אם היה הזיז **למטה מעשרה** — הרי **לזה** לבני החצר הוא **בפתח** בנוחיות, **ולזה** לבני העלייה **בשלשול.** אם היה **למעלה מעשרה** — **לזה** לבני העליה הוא **בפתח, ולזה** לבני החצר הוא **בזריקה.** אבל אין כאן מקום באמצע, ואין ללמוד מכאן לענייננו.