## Steinsaltz on Eruvin Daf 93a

###### Steinsaltz on Eruvin 93a:1
[Steinsaltz on Eruvin 93a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:1)

**סיכך** (הניח סכך) **על גבי אכסדרה** (מרפסת) **שיש לה פצימין,** שיש לה שתי דפנות כהילכתן האחת כנגד השניה, ואילו בשני הצדדים האחרים הפתוחים קבועות בזוויותיהם קורות המחזיקות את האכסדרה, ונעשות כעין פצימים = מזוזות, ונחשבות כסותמות את שני הקירות האחרים — הרי זו **כשירה** לסוכה. **ואילו השוה פצימיה** שעשה את המחיצות בתוך האכסדרה, לפנים מן הקורות — **פסולה.** משמע שעשיית המחיצה, היא עצמה אוסרת!


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:2
[Steinsaltz on Eruvin 93a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי: לדידי** [לשיטתי] לענין אכסדרה, אף בכגון זה הסוכה **כשירה,** אלא אפילו **לדידך** [לשיטתך] **סילוק מחיצות היא,** שהשואת הפצימין אינה אוסרת את הסוכה משום עשיית מחיצות בכלל, אלא משום שהיא מבטלת את המחיצות החיצונות של הסוכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:3
[Steinsaltz on Eruvin 93a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבה בר רב חנן לאביי: ולא מצינו מחיצה לאיסור? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בית שחציו מקורה** (בתקרה) **וחציו אינו מקורה, גפנים כאן** בחלק הבית שתחת הקירוי — **מותר לזרוע כאן,** בחלקו השני המגולה. שאנו אומרים כי קצה התקרה נחשב כיורד ויוצר מחיצה עד למטה בין חלקי הבית.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:4
[Steinsaltz on Eruvin 93a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:4)

**ואילו השוה את קירויו** שהשלים את התקרה על פני כל הבית כולו — **אסור.** הרי שעשיית מחיצה (ובמקרה שלנו — גג) היא עצמה אוסרת! **אמר ליה** [לו]: אף **התם** [שם] **סילוק מחיצות הוא,** שאין הכל נאסר בשל הקירוי אלא בשל ביטול המחיצה המדומה.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:5
[Steinsaltz on Eruvin 93a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:5)

**שלח ליה** [לו] **רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זעירא** הוכחה אחרת באותו ענין: וכי **לא מצינו מחיצה לאיסור? והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **יש במחיצות הכרם** לענין כלאים צד **להקל** וצד **להחמיר, כיצד? כרם הנטוע עד עיקר** (בסיס) **המחיצה — זורע מעיקר מחיצה ואילך** מן הצד השני. **שאילו אין שם מחיצה** היה צריך להיות **מרחיק ארבע אמות וזורע, וזה הוא מחיצות הכרם להקל.**


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:6
[Steinsaltz on Eruvin 93a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:6)

**ולהחמיר כיצד? היה** הכרם **משוך** (מרוחק) **מן הכותל אחת עשרה אמה — לא יביא זרע לשם** בין הכרם לכותל ויזרענו, **שאילמלי אין מחיצה,** דיו ש**מרחיק ארבע אמות** מן הגפנים **וזורע. וזוהי מחיצות הכרם להחמיר.** הרי שיש מחיצה לאיסור!


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:7
[Steinsaltz on Eruvin 93a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:7)

**אמר ליה** [לו]: **וליטעמיך** [ולטעמך, לסברתך] שאתה סבור שיש כאן קושיה, **אותבן ממתניתין** [הקשה עלי ממשנה] ולא מברייתא בלבד, **דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **קרחת הכרם** מתי נחשבת היא גדולה מספיק כדי להתיר לזרוע בה בריחוק ארבע אמות מן הגפנים? **בית שמאי אומרים: עשרים וארבע אמות, ובית הלל אומרים: שש עשרה אמה. מחול הכרם** כלומר, המקום הפנוי שבין שורות הגפנים לגדר הכרם, **בית שמאי אומרים שש עשרה אמה, ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:8
[Steinsaltz on Eruvin 93a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:8)

**ואיזו היא קרחת הכרם — כרם שחרב אמצעיתו. אם אין שם שש עשרה אמה — לא יביא זרע לשם, היו שם שש עשרה אמה — נותן לו כדי עבודתו** כדי המרחק הנחוץ לעיבודו של הכרם מסביב, **וזורע** לו **את המותר,** והוא ארבע אמות.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:9
[Steinsaltz on Eruvin 93a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:9)

**ואי זו היא מחול הכרם — בין הכרם לגדר. שאם אין שם שתים עשרה אמה — לא יביא זרע לשם,** ואם **היו שם שתים עשרה אמה — נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר.** והרי אם לא היתה מחיצה לכרם היה מרחיק ארבע אמות בלבד ונמצאת מחיצה גורמת לאיסור!


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:10
[Steinsaltz on Eruvin 93a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:10)

**אלא** משום מה אין אתה מביא ראיה משם — **התם לאו היינו טעמא** [שם האם לא זה הטעם] ש**כל ארבע אמות לגבי כרם, עבודת הכרם** ונחוצות לשם עיבודו, ולכך נחשבות כאילו הן חלק ממש מהכרם. וכן ארבע אמות **לגבי** [סמוך] ל**גדר, כיון** ש**לא מזדרען** [ניתנות להזרע] מפני שלימות הכותל — **אפקורי מפקר להו** [מפקיר אותם]. **דביני ביני** [שבינתיים], **אי איכא** [אם יש] **ארבע** אמות — **חשיבן** [חשובות הן], **ואי** [ואם] **לא — לא חשיבן** [חשובות] ובטילות לגבי השאר, ואין זורעים שם. לכן נמצא שהחומרה אינה באה משום שהמחיצה אוסרת, אלא משום שהיא מכבידה ממש על העיבוד החקלאי, אבל אין איסור בא משום המחיצה.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:11
[Steinsaltz on Eruvin 93a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:11)

א **אמר רב יהודה: שלשה קרפיפות זה בצד זה, ושנים החיצונים מגופפים** שהם רחבים יותר מן האמצעי ונמצא שיש להם מקצת מחיצות מצידי הפירצה שביניהם. **והאמצעי אינו מגופף,** שאין לו מחיצות בינו לבין האחרות שהרי הוא צר מהם, **ויחיד בזה ויחיד בזה — נעשה כשיירא ונותנין להן כל צורכן ודאי.** כלומר שיכולים להשתמש בו אפילו הוא גדול מאד, כפי שהלכה בשיירה שיש בה שלושה אנשים, שכל שטח שהקיפוהו מחיצות — מותר להם להשתמש ולטלטל בכולו.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:12
[Steinsaltz on Eruvin 93a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:12)

היה **אמצעי מגופף ושנים החיצונים אינן מגופפין,** שהם צרים ממנו ופרוצים בכל רחבם אליו, **ויחיד בזה ויחיד בזה — אין נותנין להם אלא בית שש** סאים כפי שעושים ליחידים בשדה, שאין מתירים להם להשתמש אלא בשטח כדי בית סאתיים בלבד. וטעם ההבדל — שכיון שהקרפף האמצעי גדול, הרי לפי העקרון שהזכרנו, דיורו (כח דירתו) של האמצעי בצדדים ולא להיפך, ואין איפוא שלושה אנשים יחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:13
[Steinsaltz on Eruvin 93a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:13)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: כאשר היה האמצעי מוקף, והיה **אחד בזה ואחד בזה ושנים באמצעי מהו?** האם נאמר **אי להכא נפקי — תלתא הוו** [אם לכאן לצד קרפף זה יוצאים השנים — הרי שלושה הם במקום אחד], **ואי להכא נפקי — תלתא הוו** [אם לכאן יוצאים — שלושה הם], **וכיון שלגבי שני הצדדים גם יחד הרי הם כששה, ולששה נותנים כל צרכם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:14
[Steinsaltz on Eruvin 93a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:14)

**או דילמא** [שמא] נחשב את הדבר כך: **חד להכא נפיק, וחד להכא נפיק** [אחד יוצא לכאן, ואחד יוצא לכאן] ובכל קרפף מצויים רק שנים, ולשנים אין נותנים אלא כשיעור בית סאתיים לאחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:15
[Steinsaltz on Eruvin 93a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:15)

**ואם תימצי** [תרצה] **לומר** אם תקבל את השיטה כי **חד להכא נפיק וחד להכא נפיק** [אחד לכאן יוצא ואחד לכאן יוצא], אם היו **שנים בזה ושנים בזה ואחד באמצעי מהו?** האם נאמר: **הכא** [כאן] **ודאי, אי להכא נפיק — תלתא הוו, ואי להכא נפיק — תלתא הוו** [אם לכאן יוצא — שלושה הם, ואם לכאן יוצא — שלושה הם] ובכל צד יש לנו מקום להיתר. **או דילמא** [שמא] נאמר שיש כאן ספק, **אימר להכא נפיק, ואימר להכא נפיק** [אמור אולי לכאן יוצא, ואמור שלכאן יוצא], וכיון שאין ודאות בדבר נאסור מספק.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:16
[Steinsaltz on Eruvin 93a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:16)

בעיות אלו לא נפתרו עקרונית, ואולם **הילכתא** [ההלכה] המוסכמת היא כי **בעיין לקולא** [בעיותינו אלה להקל] ולמעשה מקילים ומתירים בכל אלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 93a:17
[Steinsaltz on Eruvin 93a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/93a:17)

ב **אמר רב חסדא:**