## Steinsaltz on Eruvin Daf 95a

###### Steinsaltz on Eruvin 95a:1
[Steinsaltz on Eruvin 95a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:1)

**קורה** המונחת על גבי יתידות שרוחבה **ארבעה** טפחים **מתיר בחורבה** הפרוצה לרשות הרבים, שפי הקורה נחשב כיורד עד למטה וסותם את הפירצה. **ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה** טפחים **מתיר במים** כמחיצה. **מני** [כשיטת מי הוא]?


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:2
[Steinsaltz on Eruvin 95a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:2)

ומסבירים: **להך לישנא** [ללשון, נוסחה, זו] **שאמרת בעשר** אמות **לא פליגי** [נחלקו] רב ושמואל, אם כך מדובר כאן **ב**קורה שאורכה **עשר** אמות, **ו**הלכה זו כ**דברי הכל. להך לישנא** [ללשון, נוסחה, זו] **שאמרת בעשר** אמות **פליגי** [נחלקו], תהא זו כשיטת **רב** בלבד.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:3
[Steinsaltz on Eruvin 95a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:3)

א מציעים: **לימא** [האם נאמר] כי **אביי ורבא בפלוגתא** [במחלוקתם] של **רב ושמואל קמיפלגי** [נחלקו], **דאיתמר** [שנאמר] שדנו בבעיה של מי ש**סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין,** כלומר עמודים היוצרים כעין תחילות מחיצות, ואינם רחבים שלושה טפחים — **כשירה,** אבל אם סיכך על אכסדרה ש**אין לה פצימין, אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:4
[Steinsaltz on Eruvin 95a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:4)

ומפרטים: **אביי אמר כשירה,** שכן **אמר** (סבר) כי **פי תקרה יורד וסותם,** וכיון שיש לאכסדרה קירוי — הריהו כמחיצה. **ורבא אמר פסולה,** כי **לא אמר** (סבר) **פי תקרה יורד וסותם.** האם **לימא** [נאמר] כי **אביי** סבר **כרב, ורבא כשמואל?**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:5
[Steinsaltz on Eruvin 95a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:5)

ומשיבים: **אליבא** [לפי שיטת] **שמואל כולי עלמא** [הכל] **לא פליגי** [חלוקים], וגם אביי מודה שלשיטתו אין סוכה כזו כשירה, שפי תקרה זו לא נעשה לשם הסוכה. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] **הרי זה אליבא** [לפי שיטת] **רב, אביי — כרב** כמשמעות דבריו. **ורבא** טוען — **עד כאן לא** שמענו ש**קאמר** [אמר] **רב התם** [שם] שפי תקרת אכסדרה יורד וסותם, **אלא דהני** [שאותן] **מחיצות** הנוצרות מחמת הקירוי, לצורך **אכסדרה עבידי** [עשויות], והריהן כסותמות את האכסדרה. **אבל הכא** [כאן], **דהני** [שאלה] **מחיצות לאו** [לא] **ל**צורך מצות **סוכה עבידי** [נעשו], יתכן שיסכים אף רב שאינן חשובות כדי לסמוך עליהן לצורך מצוה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:6
[Steinsaltz on Eruvin 95a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:6)

ב במשנתנו מובא כי **ר' יוסי אומר: אם מותרין** בשבת זו כשנפלו המחיצות, מותרים בכל שבת. ואם אסורים, אסורים אף בשבת ראשונה. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] האם להלכה התכוון **ר' יוסי לאסור, או להתיר** בכל מקרה?


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:7
[Steinsaltz on Eruvin 95a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:7)

**אמר רב ששת: לאסור. וכן אמר ר' יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי** [שנויה גם כן כך ברייתא], **אמר ר' יוסי: כשם שאסורין לעתיד לבא, כך אסורין לאותו שבת.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:8
[Steinsaltz on Eruvin 95a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:8)

**איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בדין, **רב חייא בר יוסף אמר: הלכה כר' יוסי, ושמואל אמר: הלכה כר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:9
[Steinsaltz on Eruvin 95a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:9)

ותוהים: **ומי** [והאם] **אמר שמואל הכי** [כך]?! **והתנן** [והרי שנינו במשנה] **אמר ר' יהודה: במה דברים אמורים,** שצריכים לשאול לדעתו של מי שמערבים עבורו, **בעירובי תחומין** שיש בהם גם צד חומרה וחוב למי שמערבים עבורו, שהרי מתוך שהותר לו הילוך לצד אחד, נאסר עליו ההילוך לצד האחר. **אבל בעירובי חצירות — מערבין בין לדעת בין שלא לדעת.** וטעמו של דבר, **לפי שזכין לאדם שלא בפניו,** ולכך אין צריך להודיעו, **ואין חבין שלא בפניו** אלא מדעתו ומרצונו.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:10
[Steinsaltz on Eruvin 95a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:10)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יהודה** בענין זה. **ולא עוד אלא, כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין — הלכה כמותו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:11
[Steinsaltz on Eruvin 95a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:11)

**ואמר ליה** [לו] **רב חנא בגדתאה** [מבגדד] **לרב יהודה:** האם **אמר שמואל** שהלכה כר' יהודה **אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו** בתוך השבת? **ואמר ליה** [לו]: **בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות.** ואם כן כיצד פסק שמואל הלכה כר' יהודה לאחר שאמר במפורש שאין הלכה כמותו במחיצות שנפלו?


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:12
[Steinsaltz on Eruvin 95a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:12)

**אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מניה דשמואל** [לי נתפרש הדבר ממנו, משמואל עצמו] **כאן — שנפרצה** החצר **לכרמלית,** מותרת לפי שאין בכך חשש לאיסור מן התורה, **כאן — שנפרצה לרשות הרבים,** יש חשש איסור תורה, ואסורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:13
[Steinsaltz on Eruvin 95a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:13)

ג משנה **הבונה עלייה על גבי שני בתים** שמשני צידי רשות הרבים, ורשות הרבים עוברת תחתיה. **וכן גשרים המפולשים** שרשות הרבים עוברת מתחתם **— מטלטלין תחתיהן בשבת,** אלו **דברי ר' יהודה.** שלדעתו אין צורך ביותר מכן כדי שיחשב המקום שבינתים לרשות היחיד. **וחכמים אוסרין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:14
[Steinsaltz on Eruvin 95a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:14)

**ועוד אמר ר' יהודה: מערבין** אף **למבוי המפולש** משני צידיו בלא תיקון נוסף. **וחכמים אוסרין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:15
[Steinsaltz on Eruvin 95a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:15)

ד גמרא **אמר רבה: לא תימא היינו טעמא** [תאמר שזהו הטעם] של **ר' יהודה משום דקא סבר** [שהוא סבור] ש**שתי מחיצות** הן **דאורייתא** [מן התורה], ומקום שיש בו שתי מחיצות בלבד הריהו לפי דין תורה (כהלכה למשה מסיני) כמקום סגור, ומשום כך השטח שבין שני הבתים החוסמים את הרחוב משני צדדיו דינו כרשות היחיד. **אלא משום דקסבר** [שהוא סבור]: **פי תקרה יורד וסותם,** שהרי שולי העליה או הגשר נחשבים כסותמים את המקום שבאמצע.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:16
[Steinsaltz on Eruvin 95a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:16)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי** מן הנאמר בברייתא: **יתר על כן אמר ר' יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים — עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע.** ושם ברור שאין טעמו משום פי תקרה יורד וסותם, שאין מדובר שם בקורה כלל, אלא ודאי משום שסבר שבשתי מחיצות די לפי דין התורה. **אמרו לו:** הרי **אין מערבין רשות הרבים בכך?**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:17
[Steinsaltz on Eruvin 95a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:17)

**אמר להו** [להם]: אכן **מההיא** [מאותה ברייתא] — **אין** [כן] אפשר להסיק זאת, **מהא** [מזו] — **ליכא למשמע מינה** [אין אפשרות לשמוע ממנה] כי אפשר לפרש את דברי ר' יהודה גם מתוך טעם אחר.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:18
[Steinsaltz on Eruvin 95a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:18)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדויקת] שטעמו של ר' יהודה הוא משום ששתי מחיצות מועילות מן התורה. **מדקתני** [ממה ששנינו]: **ועוד אמר ר' יהודה: מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:19
[Steinsaltz on Eruvin 95a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:19)

**אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] **משום דקא סבר** [שהוא סבור] **פי תקרה יורד וסותם — היינו דקתני** [זהו ששנינו] **"ועוד",** להתיר גם בזו, וללמדנו שאותה הלכה עצמה חלה לא רק על מקום שיש לו קירוי אלא גם במבוי המפולש שאינו מקורה, אף שלא שייך בו טעם זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:20
[Steinsaltz on Eruvin 95a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:20)

**אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שהתיר ר' יהודה **משום דקא סבר** [שהוא סבור] **שתי מחיצות דאורייתא** [מן התורה] **מאי** [מה הוא] ה**"ועוד"** שבכך. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [נלמד מכאן] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:22
[Steinsaltz on Eruvin 95a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:22)

א משנה **המוצא תפלין** בשבת מחוץ לעיר במקום שיש לחשוש שיאבדו ויתקלקלו — **מכניסן** את התפילין **זוג זוג** כדרך הנחתן למצוה וכך מכניסן אל ביתו. **רבן גמליאל אומר:** מכניסן **שנים שנים. במה דברים אמורים** שמותר לטלטל ולהכניס את התפילין — **ב**תפילין **ישנות,** שברור שהשתמשו בהן כבר והן מיוחדות למצותן. **אבל בחדשות,** שאין ידוע אם תפילין הן או שמא קמיע סתם הוא שצורתו כתפילין — **פטור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 95a:23
[Steinsaltz on Eruvin 95a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/95a:23)

**מצאן צבתים** (חבילות קשורות) **או כריכות** (ערימות כרוכות) שאינו יכול להכניסן זוג זוג — **מחשיך עליהן** כלומר, ישב שם וישמרם עד סוף יום השבת **ומביאן** אז לביתו.