## Steinsaltz on Eruvin Daf 97b

###### Steinsaltz on Eruvin 97b:1
[Steinsaltz on Eruvin 97b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:1)

**אמר ליה** [לו] **אביי: במאי אוקימתא למתניתין** [במה העמדת את משנתנו] **בסכנת גוי, אימא סיפא** [אמור את סופה של המשנה], **ר' שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. כל שכן דאוושא מילתא** [שרוגש הדבר] והכל יודעים על כך, ואימת הגזירה עליהם!


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:2
[Steinsaltz on Eruvin 97b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:2)

ומשיבים: **חסורי מיחסרא, והכי קתני** [חסרה המשנה, וכך יש לשנותה]: **במה דברים אמורים** שמכסה — **בסכנת גוים, אבל בסכנת לסטים — מוליכן פחות פחות מארבע אמות,** ועל כך חלק ר' שמעון שלדעתו עדיף שיטלטלו רבים את התפילין.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:3
[Steinsaltz on Eruvin 97b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:3)

א במשנה שנינו, **ר' שמעון אומר: נותנן לחבירו** ומחבירו לחבירו. ושואלים: **במאי קמיפלגי** [באיזה עקרון נחלקו]? **מר** [חכם זה התנא הראשון] **סבר: פחות מארבע אמות** על ידי אדם אחד **עדיף, דאי אמרת** [שאם תאמר] **נותנן לחבירו וחבירו לחבירו — אוושא מילתא** [רוגש, נתפרסם הדבר] של חילול **שבת** ויש בכך גנאי של ביטול מנוחת וקדושת היום.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:4
[Steinsaltz on Eruvin 97b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:4)

**ומר** [וחכם זה ר' שמעון] **סבר: נותנן לחבירו עדיף, דאי אמרת** [שאם אומר אתה] **מוליכן פחות מארבע אמות — זימנין** [פעמים] ש**לא** יהא הדבר **אדעתיה** [על דעתו] וישכח, **ו**מתוך שלא ידקדק בשיעור **אתי לאתויינהו** [יבוא להביאם] **ארבע אמות ברשות הרבים** בטעות, אבל כשמצויים רבים במקום וסמוכים זה לזה, לא יקרה כן.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:5
[Steinsaltz on Eruvin 97b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:5)

ב שנינו: **וכן בנו** קטן כך נוהגים בו. ותוהים: **בנו, מאי בעי התם** [מה רוצה, מה הוא עושה שם בשדה], שיש להביאו בדרך זו? **דבי** [מבית מדרשו] של **מנשה תנא** [שנינו] מדובר **בשילדתו אמו בשדה,** ויש להעבירו לעיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:6
[Steinsaltz on Eruvin 97b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:6)

**ומאי** [ומה משמע] מה הדקדוק בלשון **אפילו הן מאה — דאף על גב דקשיא ליה ידא** [שאף על פי שקשה לו מגע היד], שאין זה נוח לתינוק בטלטולו מיד ליד, **אפילו הכי** [כך], **הא עדיפא** [אופן זה עדיף] מאשר טלטולו פחות פחות מארבע אמות על ידי אדם אחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:7
[Steinsaltz on Eruvin 97b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:7)

ג שנינו במשנה כי **ר' יהודה אומר: נותן אדם חבית** לחבירו ומחבירו לחבירו, ואפילו מעבירה מחוץ לתחום. ושואלים: **ולית ליה** [וכי אין לו, אינו סובר] **ר' יהודה הא** [זו] ששנינו: **הבהמה והכלים** דינם לענין תחומים **כרגלי הבעלים** שבתחום, שמותר לבעליהם ללכת מותר גם להם!


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:8
[Steinsaltz on Eruvin 97b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:8)

**אמר ריש לקיש משום** [בשם] **לוי סבא** [הזקן]: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **במערן** (בשופך אותם) את המים **מחבית לחבית,** ונמצא שהחבית עצמה אינה מיטלטלת מחוץ לתחום אלא המים בלבד יוצאים מן התחום. **ור' יהודה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] לענין זה, ש**אמר: מים אין בהם ממש,** שאינם חשובים לעצמם מספיק כדי לאסור העברתם מחוץ לתחום.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:9
[Steinsaltz on Eruvin 97b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:9)

וכפי **דתנן** [ששנינו במשנה] מחלוקת בענין זה: אם נתן אחד קמח לעיסה והשני מים, אמרו חכמים שאין מוליכים את הבצק אלא למקום ששני הבעלים רשאים ללכת אליו, ו**ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש.**


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:10
[Steinsaltz on Eruvin 97b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:10)

**ומאי** [מה משמע] בדברי חכמים במשנה **לא תהלך זו,** שלכאורה מוסבים על החבית — **לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:11
[Steinsaltz on Eruvin 97b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:11)

את ההסבר הזה דוחים: **אימר** [אמור] ש**שמעת ליה** [אותו, את] **ר' יהודה** שמים אין בהם ממש **היכא דבליען** [במקום שהם מובלעים] **בעיסה** ואינם ניכרים לעצמם, ואולם **היכא דאיתנהו בעינייהו, מי שמעת ליה** [היכן שמצויים בעינם, האם שמעת אותו] אומר כן? **השתא** [עכשיו] הרי במים **בקדירה אמר ר' יהודה** מים **לא בטלי** [בטלים], וכיצד יתכן כי כשהם **בעינייהו בטלי** [בעינם יבטלו]?! **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: מים ומלח — בטלין בעיסה,** שכן הם נבלעים בה ואינם ניכרים לעצמם. **אבל אין בטלין בקדירה, מפני רוטבה,** שבקדירה יש רוטב או מרק וניכרים בו המים והמלח.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:12
[Steinsaltz on Eruvin 97b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:12)

**אלא אמר רבא** שיש לדחות את הפירוש הזה, ולומר כי **הכא** [כאן] מדובר **בחבית שקנתה שביתה** בכניסת השבת במקום מסויים משום שהיתה שייכת לאדם מסויים, **ומים שלא קנו שביתה עסקינן** [עוסקים אנו] כגון מי מעין או נהר שאין להם שביתה במקום אחד. ש**בטלה חבית לגבי מים,** שכיון שהחבית נועדה להחזקת המים — בטלה להם.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:13
[Steinsaltz on Eruvin 97b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:13)

**כדתנן** [שכיוצא בכך שנינו במשנה]: **המוציא** בשבת מרשות לרשות את האדם **החי במטה — פטור אף על** הוצאת **המטה, מפני שהמטה טפילה לו.** והמוציא את האדם החי פטור מפני ש"החי נושא את עצמו" — שהוא מסייע מרצונו להקל את משאו מעל נושאיו, והוא כשותף להם.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:14
[Steinsaltz on Eruvin 97b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:14)

וכן **המוציא אוכלין פחות מכשיעור** שמתחייבים על הוצאתו בתוך כלי — **פטור אף על** הוצאת **הכלי, מפני שהכלי טפל לו.** ולפי אותו עקרון נאמר גם כן שהחבית בטלה למים שבתוכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:15
[Steinsaltz on Eruvin 97b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:15)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** מברייתא, **ר' יהודה אומר: בשיירא** החונה בבקעה שאינה מוקפת, ורוצים בני השיירה לשתות, **נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו.** ונדייק מכאן **בשיירא — אין** [כן] מותר מפני הדוחק, **שלא בשיירא — לא? אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין** [כאשר שנינו גם כן במשנתנו] **בשיירא תנן** [שנינו], ובשיירה הקילו חכמים, שהרי בני השיירה פעמים שאין להם מים ולהם צורך גדול במים ולא החמירו בדבר.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:16
[Steinsaltz on Eruvin 97b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:16)

**אביי אמר** שאין הכרח בהסבר זה אלא אפשר לומר כי **בשיירא, אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה** — מותר לטלטל. ו**שלא בשיירא — חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה,** אבל אם קנו המים שביתה — אסורים בטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:17
[Steinsaltz on Eruvin 97b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:17)

**רב אשי אמר: הכא** [כאן] **בחבית דהפקר עסקינן** [עוסקים אנו], **ומים** של **הפקר עסקינן** [עוסקים אנו] וחבית ומים אלה לא קנו שביתה לעצמם, שהרי אינם שייכים לאיש. ושואלים: **ומאן** [ומי הם] ש**אמרו לו** "לא תהלך יותר מרגלי הבעלים" — **ר' יוחנן בן נורי היא,** והוא הולך לשיטתו ש**אמר: חפצי הפקר קונין שביתה** במקום שהיו בו עם השבת ואסור להוציאם מתחומם. **ומאי** [ומה] דיוק הלשון **"לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים"?** שהרי כפי שהסברנו אין להם בעלים, יש לבאר כך: **לא יהלכו** חבית ומים **אלו יותר מכלים שיש להם בעלים** ולא יצאו מתחומם כלל.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:18
[Steinsaltz on Eruvin 97b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:18)

ד משנה **היה קורא בספר** העשוי כמגילה ויושב **על האיסקופה** (מפתן) **ונתגלגל הספר מידו** בחלקו, שצד אחד מן הספר הותרה גלילתו ויצא החוצה לרשות הרבים — **גוללו** את הספר ומביאו **אצלו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:19
[Steinsaltz on Eruvin 97b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:19)

**היה קורא בראש הגג, ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע** הספר **לעשרה טפחים** מן הקרקע — **גוללו אצלו. משהגיע לעשרה טפחים** — משאירו כמות שהוא עד שתחשך, אבל **הופכו על הכתב,** שלא יהא ספר קודש מונח בגלוי ובבזיון.


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:20
[Steinsaltz on Eruvin 97b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:20)

**ר' יהודה אומר: אפילו אין** הספר **מסולק** (מרוחק) **מן הארץ אלא כמלא מחט — גוללו אצלו. ר' שמעון אומר: אפילו** היה הספר **בארץ עצמו — גוללו אצלו, שאין לך דבר** שאיסורו רק **משום שבות עומד בפני** קדושת **כתבי הקודש.**


###### Steinsaltz on Eruvin 97b:21
[Steinsaltz on Eruvin 97b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/97b:21)

ה גמרא על הפסקא הראשונה שבמשנה שואלים: **האי** [זו] ה**איסקופה היכי דמי** [מה היא בדיוק]? **אילימא** [אם תאמר] שהיתה זו **איסקופא** שהיא **רשות היחיד, וקמה** [ולפניה] **רשות הרבים, ו**לפיכך יש להבין את דברי המשנה במובנם הכללי כי **לא גזרינן דילמא נפיל** [גוזרים אנו שמא יפול] כל הספר מידו **ואתי לאתויי** [ויבוא להביאו], ונמצא מכניס מרשות הרבים לרשות היחיד.