## Steinsaltz on Gittin Daf 14a

###### Steinsaltz on Gittin 14a:1
[Steinsaltz on Gittin 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:1)

**בההיא** [באותה] **הנאה** שיש ללווה **דקא משתניא ליה** [שמשתנה לו] עתה חובו **בין מלוה ישנה למלוה חדשה,** כי עכשיו החוב אינו עוד למלווה הראשון אלא לאדם אחר, ונוח לו שיש לו עכשיו נושה חדש שיכול לבקש ממנו ארכה עד שיצטרך לשלם לו את חובו — מכוח הנאה זו **גמר ומשעביד נפשיה** [גומר בדעתו ומשעבד את עצמו] עכשיו למלווה החדש.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:2
[Steinsaltz on Gittin 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:2)

**אמר ליה** [לו] **הונא מר בריה** [בנו] של **רב נחמיה לרב אשי: אלא מעתה,** לפי דבריך, **כגון הני דבי בר** [אלה האנשים של בית בן] **אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר** [שהם כופתים באזיקים ולוקחים את ממונם מיד] כאשר מגיע זמן פרעון של הלוואה שנתנו, והם בוודאי לא יתנו ללווה ארכה יתירה על זמן ההלוואה הראשונה ואין הוא משעבד עצמו להם, **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**לא קנו** בדרך קנין זו של מעמד שלושתם? שהרי לגבי הלווה אין הבדל בין מילוה הישנה לבין המילוה החדשה.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:3
[Steinsaltz on Gittin 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:3)

**וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר שכך הוא גם כן], ודין זה אמנם אינו שייך בהם, **אם כן נתת דבריך לשיעורין,** שחלות קנין "מעמד שלושתם" אינה מוחלטת אלא תלויה כל פעם במידה שנוח לו ללווה להעביר את השיעבוד מאיש אחד לחבירו,


###### Steinsaltz on Gittin 14a:4
[Steinsaltz on Gittin 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:4)

**אלא** יש לחזור מן ההסברים הקודמים, ולנקוט כפי ש**אמר מר זוטרא: הני תלת מילי** [שלושה דברים אלה] **שוינהו רבנן כהלכתא** [עשו אותם חכמים כהלכה] **בלא טעמא** [טעם], כלומר, קבעו הלכה שאין עניינה ברור לנו: **חדא** [האחד] — **הא** [זו] של מעמד שלושתם, **ואידך** [והאחר], זו ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו** במתנה — **לא עשאה אלא אפיטרופיא** (אפוטרופסית), כלומר, ממונה על הנכסים, אבל לא נתן לה אותם במתנה. **ואידך** [והאחר], זו ש**אמר רב חנניא: המשיא אשה לבנו גדול** ועושה את משתה החתונה **בבית** — **קנאו** הבן לאותו בית.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:5
[Steinsaltz on Gittin 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:5)

ובענין זה של מעמד שלושתם מסופר: **אמר ליה** [לו] **רב לרב אחא ברדלא: קבא דמוריקא אית לי גבך** [קב של כרכום יש לי אצלך] שאתה חייב לי, **יהביה** [תן אותו] **לפלוני** זה, שיקנהו בקנין מעמד שלושתם. והוסיף רב: **באפיה קאמינא** [בפניו אני אומר] **לך** ש**לא הדרנא** [אחזור] **בי** מקנין זה.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:6
[Steinsaltz on Gittin 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:6)

ושואלים: **מכלל** הדברים אתה למד **דאי בעי הדר ביה, מצי הדר ביה** [שאם היה רוצה לחזור בו, היה יכול לחזור בו] ונמצא שאין מעמד שלושתם קונה קנין גמור? ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר]: בפניו אני אומר לך דבר זה, שכן **דברים הללו** הנעשים במעמד שלושתם **לא ניתנו לחזרה,** שיש בכך נתינה שאין הנותן יכול לחזור בו ממנה.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:7
[Steinsaltz on Gittin 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:7)

ושואלים: לשם מה הובאו דברי רב אלה? **הא** [הרי] כבר **אמר רב** הלכה זו **חדא זימנא** [פעם אחת], ש**אמר רב הונא אמר רב: "מנה לי בידך, תנהו לו לפלוני", במעמד שלשתן** — **קנה!**


###### Steinsaltz on Gittin 14a:8
[Steinsaltz on Gittin 14a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:8)

ודוחים: **אי** [אם] קנין מעמד שלושתם היה נלמד רק **מההיא** [מאותה הלכה] בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר] כי **הני מילי** [דברים אלה] שיש צורך במעמד שלושתם אמורים דווקא ב**מתנה מרובה,** שרק בה צריך לעשות דווקא כך, **אבל מתנה מועטת לא ליבעי** [יצטרך] לעשות אותה **בפניו** של המקבל, אלא יכול המקנה לתת הוראה בלבד, ובכך ייקנה הדבר לאותו פלוני, שאין מסתבר שיחזור בו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן, ושרק מעמד שלושתם מחיל קנין גמור.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:9
[Steinsaltz on Gittin 14a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:9)

מסופר: **הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי** [אותם גננים שעשו חשבון זה עם זה], **פש חמש איסתרי זוזי גבי חד מנייהו** [נשארו חמישה איסרים אצל אחד מהם] יותר מן המגיע לו, ונמצא חייב סכום זה לאחרים, **אמרי ליה** [אמרו לו] האחרים: **"יהבינהו ניהליה למרי ארעא"** [תן אותם, את המעות, לבעל הקרקע], ואמרו זאת **באפי מרי ארעא** [בפני בעל הקרקע], **וקנה מיניה** [וקנו ממנו], כלומר, עשו קנין לגבי זה.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:10
[Steinsaltz on Gittin 14a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:10)

**לסוף אזל עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה** [הלך ועשה אותו אדם חשבון בינו לבין עצמו], והתברר לו ש**לא פש גביה** [נשאר אצלו] **ולא מידי** [דבר], שבאמת לא היה עודף כזה בידיו. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב נחמן** לשאול מה לעשות. **אמר ליה** [לו] רב נחמן: **מאי איעביד** [מה אעשה] **לך? חדא** [אחת], ש**אמר רב הונא אמר רב,** שמעמד שלושתם קונה קנין מיידי וכבר קנה בעל הקרקע את המעות. **ועוד, הא קנו מינך** [הרי עשו קנין איתך].


###### Steinsaltz on Gittin 14a:11
[Steinsaltz on Gittin 14a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:11)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אטו האי מי קאמר "לא יהבינא"** [האם אדם זה אומר "איני נותן"], שאינו רוצה לתת מה שהתחייב? הלא **"דליכא גבאי" קאמר** ["שאין אצלי" הוא אומר], שהרי אמרו לו חביריו לתת חמישה איסרים שנשארו בידו, והוא טוען שכלל לא נשאר בידו סכום כזה! **אמר ליה** [לו]: **אם כן, קנין בטעות הוא** זה, **וכל קנין בטעות חוזר.**


###### Steinsaltz on Gittin 14a:12
[Steinsaltz on Gittin 14a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:12)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה, מי שאמר לשלוחו: **"הולך מנה לפלוני שאני חייב לו", אמר רב: חייב** המשלח **באחריותו,** ואם יאבד המנה לשליח צריך המשלח לתת מנה אחר לאיש שהוא חייב לו. **ו**אולם **אם** **בא** (מבקש) המשלח **לחזור** בו מנתינה זו לאחר שנתן לשליחו — **אינו חוזר. ושמואל אמר: מתוך שחייב** המשלח **באחריותו,** הרי המנה נחשב עדיין ברשותו, ומשום כך **אם בא לחזור** — **חוזר.**


###### Steinsaltz on Gittin 14a:13
[Steinsaltz on Gittin 14a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:13)

ושואלים: **לימא בהא קמיפלגי** [האם לומר שבדבר זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, רב, סבור]: **"הולך" כ**אילו אמר לו **"זכי" דמי** ["זכה" נחשב], וזכה השליח מיד בקבלתו עבור המקבל, ולכן אין המשלח יכול לחזור בו. **ומר סבר** [וחכם זה, שמואל, סבור]: **"הולך" לאו כ"זכי" דמי** [לא כמו "זכה" הוא נחשב] ומשום שעדיין לא זכה המקבל בדבר, יכול המשלח לחזור בו?


###### Steinsaltz on Gittin 14a:14
[Steinsaltz on Gittin 14a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:14)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] **"הולך" כ"זכי" דמי** [כמו "זכה" הוא נחשב], **והכא** [ואולם כאן] במקרה זה שהאחריות חלה עדיין על המשלח **בהא קמיפלגי** [בדבר זה הם חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, רב, סבור]: **לא אמרינן** [אין אנו אומרים]: **מיגו** [מתוך] שחייב המשלח באחריותו — יכול גם לחזור בו. **ומר סבר** [וחכם זה, שמואל, סבור]: **אמרינן** [אומרים אנו] **מיגו** [מתוך]. שבמקום שאנו מחייבים את המשלח באחריות (כגון בהלוואה) נמצא שאין אנו סבורים שהשליח זכה עבור המקבל זכייה גמורה, וכיון שלא יצא הדבר מרשות המשלח — יכול המשלח אף לחזור בו.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:15
[Steinsaltz on Gittin 14a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:15)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב:** מי שאמר לחבירו **"הולך מנה לפלוני שאני חייב לו",** או שאמר **"תן מנה לפלוני שאני חייב לו",** או **"הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי",** או **"תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי"** — **חייב באחריותו, ואם בא לחזור** — **אינו חוזר.**


###### Steinsaltz on Gittin 14a:16
[Steinsaltz on Gittin 14a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:16)

ושואלים לגבי אותה ברייתא: במקרה שבו השליח קיבל להביא **פקדון** לבעליו, **לימא ליה** [שיאמר לו] המשלח, שומר הפקדון, לשליח: **אין רצונו** של בעל הפקדון **שיהא פקדונו ביד אחר!** וכיון שנעשה דבר שאינו לזכות בעל הפקדון — אין כאן זכייה, וממילא יכול המשלח לחזור בו. **אמר ר' זירא:** כאן מדובר **כשהוחזק** המשלח, שומר הפקדון **כפרן,** אדם שאינו נאמן. ומשום כך בוודאי מרוצה בעל הפקדון שהפקדון יוצא מידו לידי אדם אחר.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:17
[Steinsaltz on Gittin 14a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:17)

מסופר: **רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי** [היה לו אשראי של מעילים] **ב**עיר **מחוזא,** שהיה לו הסכם קבוע שהוא נותן להם מעילים לסחור בהם בעיר מחוזא, והם משלמים עבורם אחר כך מעות. **אמר ליה** [לו] **לרב יוסף בר חמא: בהדי דאתית, אייתינהו ניהלי** [כאשר אתה בא לכאן ממחוזא עירך, הבא אותם לי]. **אזל, יהבינהו ליה** [הלך, ונתנום לו]. **אמרי ליה** [אמרו לו] הנותנים: **ניקני מינך** [נעשה איתך קנין] על זה שקיבלת, שאם יקרה דבר תהיה אחראי עליהם. **אמר להו** [להם]: **אין** [כן].


###### Steinsaltz on Gittin 14a:18
[Steinsaltz on Gittin 14a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:18)

**לסוף אישתמיט להו** [השתמט מהם] ולא עשה את הקנין. **כי אתא לגביה** [כאשר בא אליו], לרב ששת וסיפר לו על כך, **אמר ליה** [לו] רב ששת: **שפיר עבדת** [יפה, נכון עשית] ש**לא שוית נפשך** [עשית את עצמך] על ידי קנין שכזה **"עבד לוה לאיש מלוה"** (משלי כב, ז), שכן לולא כן היית מחייב את עצמך לחינם כאילו לווית מהם. **לישנא אחרינא** [בלשון אחרת] אומרים שכך אמר לו רב ששת: **שפיר עבדת** [יפה עשית], **"עבד לוה לאיש מלוה",** ואנשי מחוזא שלוו ממני צריכים להיות אחראים לכך שיגיעו הדברים לידי.


###### Steinsaltz on Gittin 14a:19
[Steinsaltz on Gittin 14a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14a:19)

עוד מסופר: **ר' אחי בר' יאשיה הוה ליה איספקא דכספא** [היה לו כלי כסף] **ב**עיר **נהרדעא,**