## Steinsaltz on Gittin Daf 14b

###### Steinsaltz on Gittin 14b:1
[Steinsaltz on Gittin 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:1)

**אמר** ר' אחי **להו** [להם] **לר' דוסתאי בר ר' ינאי ולר' יוסי בר כיפר: בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי** [כאשר אתם באים משם הביאו אותו, את הכלי, אלי]. **אזול** [הלכו לנהרדעא], **יהביה ניהליה** [נתנוהו המחזיקים בכלי להם]. לאחר שנתנו להם את הכלי **אמרי להו** [אמרו להם] המחזיקים בכלי: **נקני מינייכו** [נעשה קנין איתכם] לגבי אחריותכם על הכלי עד שיגיע לידי ר' אחא. **אמרי להו** [אמרו להם] השליחים: **לא,** אין אנו רוצים, שהרי כאמור, בדבר כזה האחריות על המשלח. **אמרי להו** [אמרו להם]: אם כן, **אהדריה ניהלן** [החזירו אותו, את הכלי, לנו] שאין אנו רוצים לתת אותו באופן זה שתהיה האחריות עלינו.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:2
[Steinsaltz on Gittin 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:2)

**ר' דוסתאי בר' ינאי אמר להו** [להם]: **אין** [כן], שהוא מוכן להחזיר, **ר' יוסי בר כיפר אמר להו** [להם]: **לא,** שהרי כאמור, אין הנותן יכול לחזור בו לאחר שנתנו לשליח. **הוו קא מצערו ליה** [היו מצערים, מענים, אותו] את ר' יוסי בר כיפר, שיסכים להחזיר את הכלי, **אמר ליה** [לו] ר' יוסי בר כיפר לר' דוסתאי: **חזי מר היכי קא עביד** [ראה אדוני איך הוא עושה לי]! **אמר להו** [להם]: **טב רמו ליה** [טוב אתם עושים, הכו אותו].


###### Steinsaltz on Gittin 14b:3
[Steinsaltz on Gittin 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:3)

**כי אתו לגביה** [כאשר באו שני השליחים הללו אליו, אל ר' אחי], **אמר ליה** [לו] ר' יוסי בר כיפר: **חזי מר** [ראה אדוני], **לא מיסתייה** [די לו] ש**לא סייען** [סייע לי] ר' דוסתאי, **אלא** עוד **אמר להו נמי** [להם גם כן] **"טב רמו ליה"** [טוב הכו אותו]! **אמר ליה** [לו] ר' אחי לר' דוסתאי: **אמאי תיעבד הכי** [מדוע עשית כך]?


###### Steinsaltz on Gittin 14b:4
[Steinsaltz on Gittin 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:4)

**אמר ליה** [לו]: **אותן בני אדם** שהחזיקו בכלי **הן אמה, וכובען אמה, ומדברין מחצייהן, ושמותיהן מבוהלין** (מוזרים): **ארדא וארטא ופילי בריש,** אם **אומרין להם "כפותו"** — **כופתין** את האדם, **אומרין** להם **"הרוגו"** — **הורגין,** ומה היה קורה **אילו הרגו את דוסתאי,** כלומר, אותי, **מי נתן** (ייתן) **לינאי אבא בר** [בן] **כמותי!**


###### Steinsaltz on Gittin 14b:5
[Steinsaltz on Gittin 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:5)

**אמר ליה** [לו] ר' אחי: רצונך לומר ש**בני אדם הללו קרובים למלכות הן? אמר ליה** [לו]: **הן**. שאל אותו: **יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן?** כלומר, משרתים וכוח לעשות את הדברים הללו? **אמר ליה** [לו]: **הן. אמר ליה** [לו] ר' אחי: **אי הכי, שפיר עבדת** [אם כך, יפה עשית], שהיה זה אונס גמור.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:6
[Steinsaltz on Gittin 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:6)

א לאחר שנידונה אמירת "הולך" האם היא כ"זכה" לענין מילוה ופקדון, דנים בה לענין מתנה. מי שאמר לשלוחו **"הולך מנה לפלוני", והלך** השליח **ובקשו** (חיפש את פלוני זה) **ולא מצאו,** שכבר מת. **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: במקרה שכזה **יחזרו** המעות **למשלח, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: יינתנו המעות **ליורשי מי שנשתלחו לו** (אליו).


###### Steinsaltz on Gittin 14b:7
[Steinsaltz on Gittin 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:7)

ומציעים: **לימא בהא קמיפלגי** [האם לומר שבענין זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה שבברייתא השניה סבור]: **"הולך"** נחשב **כ"זכי"** [כ"זכה"] ולכן זכה השליח עבור מי שנשתלחו לו, וממילא כמותו ירשו בניו את זכותו זו, **ומר סבר** [וחכם זה שבברייתא הראשונה סבור]: **"הולך" לאו כ"זכי"** [אינו נחשב כ"זכה"] ולכן צריך להחזיר את המעות למשלח?


###### Steinsaltz on Gittin 14b:8
[Steinsaltz on Gittin 14b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:8)

**אמר ר' אבא בר ממל:** לא, **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **"הולך" לאו** [אינו נחשב] **כ"זכי", ולא קשיא** [ואין זה קשה], אין סתירה בין שתי הברייתות; **הא** [זו] הברייתא האומרת שיחזיר למשלח, עוסקת **ב**מקרה שהיה הנותן **בריא** בשעה שציווה לתת את המנה, ומתנה כזו אינה נקנית למקבל מייד אלא כשזוכה בה, וכאן הרי מת. **הא** [זו] האומרת שייתן ליורשי מי שנשתלחו לו, עוסקת **ב**מקרה שהיה זה **שכיב מרע** שציווה לתת, ובמתנת שכיב מרע מזכה מייד למקבל, ונמצא שזכה מיד במנה ומכוחו זכו יורשיו.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:9
[Steinsaltz on Gittin 14b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:9)

**רב זביד אמר:** לדרך זו ש"הולך" אינו כ"זכה" יש לפרש עוד, כי **הא והא** [זו וזו] עוסקות **ב**מקרה שהיה הנותן **שכיב מרע,** אלא **הא** [זו] האומרת: ליורשי מי שנשתלחו לו — במקרה **דאיתיה** [שישנו] **למקבל בשעת מתן מעות,** שבשעה שנתן את הכסף לשליח היה המקבל עדיין חי, ולכן כשנתן לשליח מייד זכה המקבל בכסף, וזכו יורשיו מכוחו, **הא** [זו] האומרת: למשלח — במקרה **דליתיה** [שלא היה] כבר **למקבל בשעת מתן מעות** לשליח, שנמצא שלא היה עבור מי לזכות.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:10
[Steinsaltz on Gittin 14b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:10)

ואילו **רב פפא אמר,** אפשר לפרש באופן אחר את שתי הברייתות לדרך זו ש"הולך" אינו כ"זכה": **הא והא** [זו וזו] עוסקות **בבריא** ששלח מתנה זו ומת, אלא **הא** [זו] האומרת שיחזיר למשלח, עוסקת במקרה **דמית** [שמת] ה**מקבל בחיי** ה**נותן,** ומשום שלא זכה בעצמו במעות, גם יורשיו אינם זכאים להם. **הא** [זו] האומרת שהמעות ינתנו ליורשי מי שנשתלחו אליו, עוסקת במקרה **דמית** [שמת] ה**נותן בחיי** ה**מקבל.** שכיון שמת, מצוה לקיים את דבריו, ומשום כך זכה המקבל במעות, ויורשיו אחריו.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:11
[Steinsaltz on Gittin 14b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:11)

ועוד מציעים: **לימא** [האם לומר] שהשאלה האם **"הולך" כ"זכי"** מחלוקת **תנאי** [תנאים] **היא? דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מי שאמר לחבירו **"הולך מנה לפלוני", והלך ובקשו ולא מצאו,** לפי שכבר מת — **יחזרו** המעות **למשלח. מת משלח** — **ר' נתן ור' יעקב אמרו: יחזרו ליורשי משלח, ויש אומרים: ליורשי מי שנשתלחו לו.**


###### Steinsaltz on Gittin 14b:12
[Steinsaltz on Gittin 14b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:12)

**ר' יהודה הנשיא אמר משום** (בשם) **ר' יעקב שאמר משום** (בשם) **ר' מאיר: מצוה לקיים דברי המת,** ולכן יש לתת אותם ליורשי המקבל. **וחכמים אומרים:** מספק **יחלוקו. וכאן** (בבבל) **אמרו: כל מה שירצה שליח** — **יעשה. אמר ר' שמעון הנשיא: על ידי** (אצלי) **היה מעשה** כגון זה, ושאלתי כיצד לנהוג, **ואמרו** לי חכמים: **יחזרו ליורשי משלח.**


###### Steinsaltz on Gittin 14b:13
[Steinsaltz on Gittin 14b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:13)

ומעתה, **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בענין זה הם חלוקים], שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור]: **"הולך" לאו כ"זכי"** [אינו נחשב כ"זכה"], ולכן יחזור הכסף למשלח. **ור' נתן ור' יעקב נמי** [גם כן] סבורים: **"הולך" לאו כ"זכי"** [אינו נחשב כ"זכה"], **ו**אולם מוסיפים עוד ש**אף על גב דמית** [אף על פי שמת] המשלח, **לא אמרינן** [אין אנו אומרים]: **מצוה לקיים דברי המת,** ולכן יחזרו המעות ליורשיו. **ו**דעת **יש אומרים** כי **"הולך"** נחשב **כ"זכי"** [כ"זכה], ולכן זכה המקבל מיד, ומכוחו זכו יורשיו.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:14
[Steinsaltz on Gittin 14b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:14)

**ר' יהודה הנשיא אמר משום** (בשם) **ר' יעקב שאמר משום** (בשם) **ר' מאיר** סבור כי אמנם **"הולך" לאו כ"זכי"** [לא נחשב כ"זכה"], **מיהו היכא דמית** [אולם במקום שמת] המשלח **אמרינן** [אומרים אנו] **מצוה לקיים דברי המת** ולכן יתנו את המנה למקבל או ליורשיו.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:15
[Steinsaltz on Gittin 14b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:15)

**וחכמים אומרים: יחלוקו,** כי **מספקא להו** [מסופק להם] מה הדין בענין זה. **ו**דעת חכמים המכונים **"כאן אמרו":** במקרה זה שיש ספק בדבר — **שודא עדיף** [הכרעה עדיפה], הם סבורים שבמקום לחלק את המעות בין שני הצדדים, מוטב לקבוע את הדבר הזה בהכרעה שרירותית כרצון השליח. **ור' שמעון הנשיא** אין לו שיטה משלו, אלא **מעשה אתא לאשמועינן** [בא להשמיע, לספר לנו] שכך נפסקה הלכה.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:16
[Steinsaltz on Gittin 14b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:16)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר כי **ב**מקרה שהיה הנותן **בריא** בשעת השליחות **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש"הולך" אינו כ"זכה", **והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] — **בשכיב מרע** ששלח מנה זה, **ובפלוגתא** [ובמחלוקת] של **ר' אלעזר ורבנן קמיפלגי** [חלוקים הם].


###### Steinsaltz on Gittin 14b:17
[Steinsaltz on Gittin 14b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:17)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **המחלק נכסיו על פיו,** שמצווה בחייו לתת נכסיו לאנשים שונים — **ר' אלעזר אומר: אחד בריא ואחד מסוכן, נכסים שיש להן אחריות** כגון קרקעות וכיוצא בהם — **נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ו**נכסים **שאין להן אחריות** (מיטלטלים) — **אין נקנין אלא במשיכה.** **ו**אילו **חכמים אומרים:** אם היה הנותן שכיב מרע **אלו ואלו נקנין באמירה,** ואין צורך בקנין נוסף.


###### Steinsaltz on Gittin 14b:18
[Steinsaltz on Gittin 14b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/14b:18)

**אמרו לו** לר' אלעזר: הלא **מעשה** היה **באמן של** משפחת **בני רוכל שהיתה חולה, ואמרה: "תינתן**