## Steinsaltz on Gittin Daf 22a

###### Steinsaltz on Gittin 22a:1
[Steinsaltz on Gittin 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:1)

**דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה** [שלוקח אותו, את העציץ ובו העלה ונותן אותו לה]. **רבא אמר פסול,** שאמנם מעיקר הדין אם יתן לה את העלה כפי שהוא מחובר לצמח הגדל בעציצו, הרי זה כשר. אבל בכל זאת פוסלים אותו משום **גזרה שמא יקטום** (יתלוש) רק את העלה הזה ויתן אותו לה, ונמצא שנתן לה גט מדבר שנתלש מן המחובר לאחר כתיבתו.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:2
[Steinsaltz on Gittin 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:2)

א באותו ענין עצמו של עציץ נקוב דנים עוד: היה **עציץ של אחד וזרעים** שבו היו **של אחר,** ו**מכר בעל** ה**עציץ** את עציצו **לבעל** ה**זרעים, כיון שמשך** בעל הזרעים את העציץ — **קנה,** שהעציץ עצמו נחשב כמיטלטלים ומיטלטלים נקנים במשיכה. אבל אם **מכר בעל זרעים לבעל עציץ** את הזרעים — **לא קנה** בעל עציץ את הזרעים **עד שיחזיק** (יעשה מעשה חזקה) **בזרעים** עצמם, כגון לעדור או לנכש את האדמה שסביבם. שכיון שהזרעים מחוברים לקרקע — הם נחשבים כקרקע, וקרקע אינה נקנית במשיכה.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:3
[Steinsaltz on Gittin 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:3)

היו **עציץ וזרעים של אחד, ומכרן לאחר,** כיון ש**החזיק** הקונה **בזרעים** ונקנו לו בכך — **קנה** איתם גם את ה**עציץ. וזו היא ששנינו: נכסים שאין להם אחריות** (מיטלטלים) **נקנין עם נכסים שיש להן אחריות** (קרקעות) **בכסף ובשטר ובחזקה.** ולכן המחזיק בזרעים, שדינם כקרקע, קנה אגב כך גם את העציץ שהוא מיטלטלים.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:4
[Steinsaltz on Gittin 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:4)

אבל אם **החזיק** הקונה **בעציץ** בלבד — **אף** את ה**עציץ לא קנה,** שאין מיטלטלים נקנים בחזקה, **עד שיחזיק בזרעים** ואז יקנה אף את העציץ,


###### Steinsaltz on Gittin 22a:5
[Steinsaltz on Gittin 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:5)

ועוד בנושא זה: היה עציץ נקוב עומד על גבולה של ארץ ישראל, והיה **נקבו** (הנקב שלו) **בארץ** (ארץ ישראל) **ונופו** של הצומח בעציץ יוצא **בחוצה לארץ,** מה דינו של הצמח לענין המצוות התלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות? **אביי אמר: בתר** [אחרי] **נקבו אזלינן** [הולכים אנו] ודינו כצמח שצמח בארץ. **רבא אמר: בתר** [אחרי] **נופו אזלינן** [הולכים אנו] ודינו כדבר הגדל בחוצה לארץ.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:6
[Steinsaltz on Gittin 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:6)

ומעירים: **בדאשרוש** [במקרה שהשריש], שהצמח שבתוך העציץ שלח שורשים בתוך הקרקע שמחוץ לעציץ **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] שדינו כדין המקום שממנו הוא יונק. **כי פליגי** [כאשר חלוקים הם] — הרי זה **ב**מקרה ש**לא אשרוש** [השריש] בקרקע, ואז יש לדון האם הולכים אחרי הנקב או אחר הנוף.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:7
[Steinsaltz on Gittin 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:7)

ומקשים: **ובדאשרוש** [והאם במקרה שהשריש] הצמח בקרקע **לא פליגי** [נחלקו] והכל מודים שהולכים אחר מקום הנקב? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: היו **שתי גנות** של שני אנשים העשויות כמדרגות **זו על גב זו, וירק** צומח **בינתים** (באמצע) על דופן המדרגה שבין הגינות, **ר' מאיר אומר:** הירק הזה **של עליון,** בעל הקרקע העליונה. **ר' יהודה אומר: של תחתון,** בעל הקרקע התחתונה. משמע שאפילו כאשר הצמח היכה שורשים בקרקע העליון ויונק ממנה, ואולם נופו נמצא במקום אחר, יש דעה שהולכים אחר נופו!


###### Steinsaltz on Gittin 22a:8
[Steinsaltz on Gittin 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:8)

ומשיבים: **התם** [שם] יש סיבה אחרת למחלוקת, **כדקתני טעמא** [כפי שנשנה הטעם] במפורש, **אמר ר' מאיר: מה אם ירצה** ה**עליון ליטול את עפרו,** ואז **אין כאן ירק** עוד, ולכן הירק הוא של עליון.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:9
[Steinsaltz on Gittin 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:9)

וכנגדו **אמר ר' יהודה: מה אם ירצה התחתון למלאות את** אויר **גנתו עפר, אין כאן ירק,** ולכן הירק שייך לתחתון. ואם כן לא נחלקו בשאלת חשיבותם של מקום היניקה ושל הנוף, אלא במידת שליטתם של בעלי הגינות בקיומם של גידולים אלה, ואין להוכיח לענייננו ממחלוקת זו.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:10
[Steinsaltz on Gittin 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:10)

ושואלים עוד: **ואכתי, בדאשרוש** [ועדיין האם במקרה שהשריש] **לא פליגי** [נחלקו]? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אילן** שהיה **מקצתו בארץ** ישראל **ומקצתו בחוצה לארץ** — **טבל וחולין מעורבין זה בזה,** בכל אחד מפירות האילן, אלו **דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר:** פירותיו של חלק האילן **הגדל בחיוב,** כלומר, בארץ — **חייב, והגדל בפטור,** בחוצה לארץ — **פטור.**


###### Steinsaltz on Gittin 22a:11
[Steinsaltz on Gittin 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:11)

**מאי לאו** [האם לא] מדובר שם ש**מקצת נופו** היה **בארץ** ישראל **ומקצת נופו בחוצה לארץ** למרות ששורשיו נמצאים במקום אחד? ואם כן, בין לדעת רבי ובין לדעת רבן שמעון בן גמליאל אין מקום ההשרשה לבדו קובע!


###### Steinsaltz on Gittin 22a:12
[Steinsaltz on Gittin 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:12)

ודוחים: **לא,** מדובר פה ש**מקצת שרשין בארץ** ( ארץ ישראל) **ומקצת שרשין בחוצה לארץ.** ושואלים: **ומאי טעמא** [ומה הטעם] של **רבן שמעון בן גמליאל?** הרי כל פירות העץ יונקים גם מן הארץ וגם מחוצה לארץ! ומשיבים: מדובר שם ש**מפסיק צונמא** [סלע] באמצע השורשים עד הגזע ולכן אפשר להבחין בין חלקי האילן היונקים מארץ ישראל לבין אלו היונקים מחוצה לארץ.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:13
[Steinsaltz on Gittin 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:13)

ושואלים: אם כן, במקרה זה **מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבי?** ומשיבים: סבור הוא שלמרות שבתוך השורשים יש הפסק, בכל זאת **דהדרי ערבי** [שחוזרים ומתערבים] יניקות השורשים בגוף האילן.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:14
[Steinsaltz on Gittin 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:14)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם חלוקים]? ומשיבים: **מר סבר** [חכם זה, רבי, סבור]: **אוירא** [האויר, מה שנמצא מעל לקרקע] **מבלבל,** מערב את היניקות של השורשים השונים, **ומר סבר** [וחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור]: **האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי** [זה לבדו עומד וזה לבדו עומד] מן השורשים ועד הנוף.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:15
[Steinsaltz on Gittin 22a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:15)

ב שנינו במשנה ש**ר' יהודה בן בתירא אומר** שאין כותבים גט על דבר שעשוי להזדייף, לא על נייר מחוק ולא על הדיפתרא. ומבררים מהו עניינו של דיפתרא. **אמר ר' חייא בר אסי משמיה** [משמו] של **עולא, שלשה עורות הן,** כלומר, יש שלוש דרגות בעיבוד העור, והן קרויות: **מצה, חיפה, ודיפתרא.**


###### Steinsaltz on Gittin 22a:16
[Steinsaltz on Gittin 22a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:16)

**מצה** — **כמשמעו,** עור הדומה למצה, שהוא **לא מליח** [עובד במלח] **ו**ש**לא קמיח** [עובד בקמח] **ו**ש**לא אפיץ** [עובד בעפצים]. ומבררים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] נזכר סוג זה של עור — **להוצאת שבת,** לגבי קביעת השיעור הקטן ביותר של עור מסוג זה שחייבים עליו אם הוציאוהו בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. **וכמה שיעורו** של עור כזה? — **כדקתני** [כפי ששנה] **רב שמואל בר יהודה: כדי לצור** (לצרור) בו **משקל** (משקולת) **קטנה. וכמה** היא קטנה? — **אמר אביי: כי ריבעא דריבעא** [כמו רבע רביעית] של **פומבדיתא,** שזוהי משקולת קטנה.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:17
[Steinsaltz on Gittin 22a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:17)

**חיפה** — זהו עור **דמליח** [שעובד במלח] **ולא קמיח** [עובד בקמח] **ולא אפיץ** [עובד בעפצים]. **למאי הילכתא** [למה, לאיזו הלכה] נזכר עור זה? — **להוצאת שבת. וכמה שיעורו?** — **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **עור** — **כדי לעשות** בו **קמיע,** ומדובר בעור במצב עיבוד זה.


###### Steinsaltz on Gittin 22a:18
[Steinsaltz on Gittin 22a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:18)

**דיפתרא** — הוא עור **דמליח וקמיח** [שעובד במלח ובקמח] **ו**עדיין **לא אפיץ** [עובד בעפצים]. **למאי הילכתא** [למה, לאיזו הלכה נזכר]? — **להוצאת שבת. וכמה שיעורו?** — **כדי לכתוב עליו את הגט.**


###### Steinsaltz on Gittin 22a:19
[Steinsaltz on Gittin 22a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/22a:19)

ג שנינו במשנה ש**חכמים מכשירין** גם בנייר מחוק ודיפתרא. ושואלים: **מאן** [מי הם] **חכמים** אלה? **אמר** האמורא **ר' אלעזר:**