## Steinsaltz on Gittin Daf 25a

###### Steinsaltz on Gittin 25a:1
[Steinsaltz on Gittin 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:1)

אבל אם היה החולץ **קטן,** או שחלץ לא בסנדל כי אם ב**אנפיליא** (גרב של בד) — הרי אלו חליצות **פסולות** לגמרי, **ו**לא רק שאינן מתירות אותה להינשא, אלא גם **אין פוסלות** אותה מן האחים.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:2
[Steinsaltz on Gittin 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:2)

שיטה נוספת על אלה של רב ושמואל בענין הפוסלים לכהונה, היא של **זעירי** ש**אמר:** כל המקרים הללו **כולן,** כל המקרים שנשנו במשנה **אין פוסלין** את האשה מכהונה **חוץ מן** המקרה **האחרון,** ששמות נשיו שווים, והורה לסופר לכתוב גט סתם והשאיר בידו את הברירה למי מהן יתן את הגט.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:3
[Steinsaltz on Gittin 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:3)

**וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון.** **ו**אילו **ר' יוחנן אמר** שיטה אחרת בענין זה: **אף אחרון נמי** [גם כן] **אינו פוסל** לכהונה, שאין אנו חוששים כלל לדעה שיש ברירה לומר שהוברר בנתינת הגט שלשמה של אותה אשה נכתב.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:4
[Steinsaltz on Gittin 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:4)

ומעירים: **ואזדא** [והולך] **ר' יוחנן לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו]. ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: האחין שחלקו** את ירושת אביהם **לקוחות הן** מבחינת ההלכה, ונחשבים כאילו קנו זה מזה, **ו**לכן **מחזירין זה לזה ביובל** כדין כל מי שקנה שדה מחבירו, וחולקים מחדש. ואין אנו אומרים יש ברירה — שבחלוקה הראשונה הוברר חלקו המיוחד של כל אחד מן האחים, והרי הוא שלו לצמיתות.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:5
[Steinsaltz on Gittin 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:5)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שייאמרו דברי ר' יוחנן שאין ברירה גם בענין ירושה וגם בענין הגט. **דאי איתמר בהא** [שאם היה נאמר רק בזה], בגט, היינו אומרים: דווקא **בהא קאמר** [בזה אומר] **ר' יוחנן** ש**אין ברירה, משום דבעינן** [שאנו צריכים] שיהא הגט כתוב מתחילתו **"לה",** כלומר **לשמה, אבל התם** [שם] לענין ירושה, יכולים היינו לומר: דווקא **מכר הוא דאמר רחמנא** [שאמרה תורה] **ליהדר** [שיחזור] **ביובל, אבל ירושה ומתנה לא** יחזרו ביובל, לכן השמיע לנו שאין הדבר כן והאחים לקוחות הם, ואין ברירה.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:6
[Steinsaltz on Gittin 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:6)

**ו**לצד האחר: **אי אשמעינן** [אם היה משמיע לנו] רק ב**שדה,** היינו אומרים שפסק כך **משום דלחומרא** [שלהחמיר], ושמא אין דעתו של ר' יוחנן מוחלטת בענין זה, אלא שמפני הספק הוא מחמיר להחזיר את הקרקעות זה לזה. **אי נמי** [או גם כן] לא פסק כך משום שאין ברירה, אלא מפני שביובל אנו מדברים על החזרת מצב הדברים **כתחילה,** כמו שהיו הנחלות בזמן החלוקה לשבטים. **אבל הכא** [כאן], בגט, **אימא** [אמור] ש**לא,** לכן, **צריכא** [נצרכה] שיאמר הדבר גם בגט, לומר שר' יוחנן סבור ככלל שאין ברירה.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:7
[Steinsaltz on Gittin 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:7)

א **בעא מיניה** [שאל אותו] **רב הושעיא מרב יהודה: אמר** הבעל **ללבלר "כתוב** גט **לאיזו** מנשי **שתצא בפתח תחילה", מהו?** האם גט כשר הוא? **אמר ליה** [לו]: **תניתוה** [כבר שניתם אותה במשנה]: **יתר מיכן, אמר ללבלר "כתוב לאיזו שארצה אגרש"** — **פסול לגרש בו, אלמא** [מכאן] ש**אין ברירה!**


###### Steinsaltz on Gittin 25a:8
[Steinsaltz on Gittin 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:8)

**איתיביה** [הקשה לו] רב הושעיא ממה ששנינו, **האומר לבניו: "הריני שוחט את הפסח** בירושלים **על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים", כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו** לעיר — **זכה בחלקו** על ידי אביו, **ומזכה את אחיו עמו.** ומכאן שאומרים יש ברירה, שהרי כאן מתברר למפרע שעליו שחט האב את הפסח!


###### Steinsaltz on Gittin 25a:9
[Steinsaltz on Gittin 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:9)

**אמר ליה** [לו] רב יהודה: **הושעיא ברי** [בני], **מה ענין פסחים אצל גיטין?** אין הדברים דומים! **הא אתמר עלה** [הרי נאמר עליה], על משנה זו שבפסחים, **אמר ר' יוחנן:** אין כוונת האב שבאמת רק הראשון מבניו הוא שיזכה, ולא אמר זאת האב אלא רק **כדי לזרזן במצות** ובאמת זיכה את הפסח לכולם.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:10
[Steinsaltz on Gittin 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:10)

מעירים: **דיקא נמי** [מדוייק כך גם כן] מלשון המשנה, **דקתני** [ששנה]: **כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו** — **זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו;** **אי אמרת בשלמא דאמנינהו מעיקרא** [נניח אם אומר אתה שכבר מינה אותם האב על הפסח מתחילה] — **שפיר** [יפה], שכולם היו מנויים ולכן זכו כולם, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**לא אמנינהו** [מינה אותם] מתחילה בזמן שחיטת הפסח, **לאחר שחיטה מי קמיתמנו** [האם אפשר עוד להתמנות]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **נמנין** על הפסח בתוך חבורה מסויימת, **ומושכין ידיהן** (מבטלים) **ממנו,** ממה שנמנו על חבורה זו, **עד שישחט** קרבן הפסח, ואולם לאחר שנשחט הקרבן אי אפשר עוד להיכנס לחבורה ולא לצאת ממנה! אלא ודאי שהמנה האב מלכתחילה את כל בניו, ולא אמר כן אלא כדי לזרזם.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:11
[Steinsaltz on Gittin 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:11)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] לחזק את דברי ר' יוחנן שאין מדובר כאן אלא בזירוז: ש**מעשה** היה שאמר אב לבניו דבר כגון זה, **וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים** (עצלים). וכיון שלא נאמר שרק הבנות הן שזכו בפסח, אלא רק שהן נמצאו זריזות — משמע שכל זה לא היה ענין של זכייה ממשית אלא של זירוז בלבד.


###### Steinsaltz on Gittin 25a:12
[Steinsaltz on Gittin 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:12)

על משא ומתן זה שבין רב יהודה ורב הושעיא **אמר אביי** בתמיהה: רב הושעיא **קא בעי מיניה** [שואל אותו], את רב יהודה שאלה העוסקת במקרה של אדם ש**תולה** את הברירה **בדעת אחרים,** במי שתצא ראשונה מהפתח, **ו**אילו רב יהודה **קא פשיט ליה** [פותר לו] ממקרה שיש בו ברירה באופן של **תולה בדעת עצמו,** למי שהוא ירצה לתת לה את הגט, **והדר מותיב ליה** [ואחר כך חוזר רב הושעיא ומקשה לו] ממקרה של **תולה בדעת אחרים,** במי שיעלה ראשון לירושלים? ומה ההגיון שבדבר?


###### Steinsaltz on Gittin 25a:13
[Steinsaltz on Gittin 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:13)

**אמר רבא: מאי קושיא** [מה הקושי שבזה]? **דלמא דמאן דאית ליה** [שמא שמי שיש לו, שסבור] שיש **ברירה** בכל האופנים: **לא שנא** [שונה] **תולה בדעת עצמו ולא שנא** [שונה] **תולה בדעת אחרים** — תמיד **אית ליה** [יש לו, הריהו מקבל] את העיקרון של **ברירה, ומאן דלית ליה** [ומי שאין לו, אינו מקבל] את העיקרון של **ברירה** גם הוא **לא שנא** [שונה] **תולה בדעת עצמו ולא שנא** [שונה] **תולה בדעת אחרים** — בכל אופן **לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את העיקרון של **ברירה!**


###### Steinsaltz on Gittin 25a:14
[Steinsaltz on Gittin 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:14)

**אמר ליה** [לו] **רב משרשיא לרבא:** אי אפשר לומר כך, **והא** [והרי] התנא **ר' יהודה,** במקרה ש**תולה בדעת עצמו לית ליה** [אין לו] **ברירה, ו**כש**תולה בדעת אחרים אית ליה** [יש לו] **ברירה!**


###### Steinsaltz on Gittin 25a:15
[Steinsaltz on Gittin 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/25a:15)

ומפרשים את הדבר: **תולה בדעת עצמו לית ליה** [אין לו] **ברירה, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הלוקח** (קונה) **יין מבין הכותים** (שומרונים) ולשיטה זו הריהם כיהודים לענין חיובי תרומות ומעשרות, אלא שיש לחשוש שלא עישרו ונמצא שיש בידו יין של טבל, **אומר** כך: **שני לוגין שאני עתיד להפריש** לאחר זמן ממאה לוגים שיש לפני — **הרי הן** מעכשיו **תרומה** לכהן, **עשרה** לוגים הן **מעשר ראשון** ללוי, **תשעה** (עשירית מן הנותר) הם **מעשר שני** שהמפריש מעלהו לירושלים ואוכלו,