## Steinsaltz on Gittin Daf 29a

###### Steinsaltz on Gittin 29a:1
[Steinsaltz on Gittin 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:1)

**אבל בבית דין של ישראל, כיון דנפק ליה דינא לקטלא** [שיצא לו דינו למיתה] — **קטלי ליה** [ממיתים אותו].


###### Steinsaltz on Gittin 29a:2
[Steinsaltz on Gittin 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי: בית דין של ישראל נמי** [גם כן] **אפשר דחזו ליה זכותא** [שיראו לו זכות אחרי כן] ויפטרוהו! אמר לו רב יוסף: **כי חזו ליה זכותא** [כאשר רואים לו זכות] — הרי זה **מקמי דליגמר דינא** [לפני שנגמר הדין], ואולם **בתר גמר דינא** [אחרי גמר הדין] — **תו לא חזו ליה זכותא** [שוב אין רואים לו זכות], שאין זה מצוי שיראו לו זכות לאחר שנגמר דינו.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:3
[Steinsaltz on Gittin 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:3)

ומציעים: **לימא מסייעא ליה** [האם אפשר לומר שאפשר לסייע לו], לרב יוסף, ממה ששנינו: **כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו "מעידים אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני** היו **עדיו"** — **הרי זה יהרג** ואין אנו חוששים שמא ראו לו זכות אחרי כן ופטרוהו! ודוחים: משם אין ראיה, **דלמא** [שמא] **בורח שאני** [שונה], שוודאי לא היה מקום ללמד עליו זכות.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:4
[Steinsaltz on Gittin 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:4)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: **שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרים "איש פלוני מת",** או **"איש פלוני נהרג"** — **ישיאו,** כלומר, מתירים בית דין **את** נישואי **אשתו** לאחר. שמע **מקומנטריסים** (סופרי בית משפט) **של גוים "איש פלוני מת",** או **"איש פלוני נהרג"** — **אל ישיאו את אשתו.**


###### Steinsaltz on Gittin 29a:5
[Steinsaltz on Gittin 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:5)

ונברר: **מאי** [מה] פירוש **"מת" ומאי** [ומה] פירוש **"נהרג"? אילימא** [אם תאמר] ש**"מת"** כוונתו מת **ממש, ו"נהרג"** כוונתו נהרג **ממש,** אם כן **דכוותיה** [שכיוצא בו] **גבי גוים אמאי** [מדוע] **אל ישיאו את אשתו? הא קיימא לן** [הרי מוחזק בידינו], הכלל ש**כל** גוי ה**מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה** [מאמינים אנו לו],


###### Steinsaltz on Gittin 29a:6
[Steinsaltz on Gittin 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:6)

**אלא לאו** [האם לא] הכוונה **"מת"** — שהוא **יוצא למות,** **ו"נהרג"** כוונתו — **יוצא ליהרג, וקתני** [ושנה]: **בבית דין של ישראל ישיאו את אשתו.** משמע שבבית דין של ישראל אכן אין חוזרים בהם במקרה שכזה.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:7
[Steinsaltz on Gittin 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:7)

ודוחים: **לעולם** תפרש **"מת"** כוונתו **ממש, ו"נהרג"** — **ממש,** ומה ששאלת **דכוותיה** [שכיוצא בו] **גבי גוים אמאי** [מדוע] **לא? והא קיימא לן** [והרי מוחזק בידינו] ש**כל** גוי **מסיח לפי תומו הימוני מהימני** [מאמינים לו]! — **הני מילי במילתא דלא שייכי בה** [דברים אלה אמורים דווקא בדבר שהם אינם שייכים בו] אלא מספרים מעשה בלבד, **אבל במילתא דשייכי בה, עבדי לאחזוקי שקרייהו** [בדבר שהם שייכים בו, עשויים הם לחזק את שיקרם] ולומר שאכן נהרג אף על פי שלא כך היה.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:8
[Steinsaltz on Gittin 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:8)

א משנה **המביא גט בארץ ישראל,** שאין השליח צריך להעיד עליו, אלא רק מוסר את הגט (וראה במשנה הבאה להלן עמוד ב), **וחלה** השליח — **הרי זה משלחו ביד אחר, ואם אמר לו** הבעל: תוך כדי כך שאתה נותן לה את הגט **טול לי הימנה חפץ פלוני** שיש לי פיקדון בידה — במקרה זה **לא ישלחנו ביד אחר,** שאנו אומרים **שאין רצונו** של אדם **שיהא פקדונו ביד אחר** שלא שלחו הוא עצמו.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:9
[Steinsaltz on Gittin 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:9)

ב גמרא **אמר רב כהנא: "חלה" תנן** [שנינו במשנה]. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאיליו] הלא **"חלה" קתני** [שנה] ומה הוסיף רב כהנא בדבריו! ומשיבים **מהו דתימא** [שתאמר] כי **הוא הדין אף על גב** [אף על פי] ש**לא חלה** יכול למסור שליחותו לאחר, **והאי דקתני** [וזה ששנה במשנתנו] **"חלה"** — **אורחא דמילתא קתני** [דרכו של דבר שנה], שבדרך כלל שליח מקיים את שליחותו ורק מפני מחלה אינו יכול לעשות זאת, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שדווקא כאשר חלה מותר לו לעשות כן.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:10
[Steinsaltz on Gittin 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:10)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] רק **"הולך** גט זה לאשתי **", אף על גב** [אף על פי] ש**לא חלה נמי** [גם כן] יכול למנות שליח אחר במקומו, שהרי לא הקפיד שדווקא הוא יהא המוסר. **ואי** [ואם] ש**אמר ליה** [לו] **"את** [אתה] **הולך** את הגט **"**— **אפילו חלה נמי** [גם כן] **לא,** שהרי הדגיש הבעל שרוצה שדווקא שליח זה יוליך את הגט. **ואי** [ואם] כשיטת **רבן שמעון בן גמליאל, אפילו חלה נמי** [גם כן] **לא** ימסרנו לאחר בכל מקרה!


###### Steinsaltz on Gittin 29a:11
[Steinsaltz on Gittin 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:11)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], האומר לשליח: **"הולך גט זה לאשתי"** — **הרי זה** השליח **משלחו ביד** שליח **אחר** אם ירצה, אבל אם אמר לו המשלח: **"את** [אתה] **הולך גט זה לאשתי"** — **הרי זה לא ישלחנו ביד אחר. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בין כך ובין כך** — **אין השליח עושה שליח.** ולפי זה קשים דברי רב כהנא!


###### Steinsaltz on Gittin 29a:12
[Steinsaltz on Gittin 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:12)

ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שבאמת במשנתנו מדובר שאמר לו המשלח לשליח **"הולך",** ורצה לומר שאף בברייתא יש להבין: **והוא** ש**חלה** השליח. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] שמשנתנו עוסקת במקרה שאמר לו **"את הולך", ו**אולם **חלה שאני** [שונה], שאנו מניחים שאף המשלח לא היה מקפיד בכך. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: משנתנו אפילו שיטת **רבן שמעון בן גמליאל היא,** שבדרך כלל אין שליח עושה שליח — **ו**אולם **חלה שאני** [שונה], שבמקרה זה גם הוא מודה ששליח עושה שליח, בין ב"הולך" ובין ב"את הולך".


###### Steinsaltz on Gittin 29a:13
[Steinsaltz on Gittin 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:13)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **המביא גט בארץ ישראל וחלה** — **הרי זה משלחו ביד אחר, ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה ] ממה ששנינו להלן, **אמר לשנים: "תנו גט לאשתי",** **או** אמר **לשלשה:** **"כתבו גט ותנו לאשתי"** — **הרי אלו יכתבו ויתנו.** ונדייק מכאן: **אינהו אין** [הם עצמם כן], **אבל שליח לא** יעשה זאת במקומם!


###### Steinsaltz on Gittin 29a:14
[Steinsaltz on Gittin 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:14)

**אמר אביי: התם טעמא מאי** [שם מהו הטעם] — **משום בזיון** של ה**בעל** שאינו רוצה שיתפרסם הדבר, ולכן אין הם רשאים לעשות שליח אחר. אבל **הכא** [כאן] לאחר שכבר שלח את הגט **בעל לא קפיד** [מקפיד] עוד, ולכן שליח יכול לעשות שליח אחר במקומו.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:15
[Steinsaltz on Gittin 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:15)

**רבא אמר:** שם יש טעם אחר לכך שלא יאמרו לשליח אחר לכתוב — **משום דמילי נינהו** [שדברים הם], כלומר, הבעל לא נתן בידם דבר מוחשי, אלא ציווי, מילים בלבד, **ומילי לא מימסרן** [ודברים אינם נמסרים] **לשליח,** ולכן אינם יכולים להעביר את שליחותם לידי אחר, ואילו כאן השליח הראשון מעביר את הגט עצמו לשליח האחר.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:16
[Steinsaltz on Gittin 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:16)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] למעשה בין הסברי אביי ורבא אם זה או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] לגבי **שליח מתנה,** ששלחו לכתוב שטר מתנה לאחר, **ובפלוגתא** [ובמחלוקת] של **רב ושמואל** שנחלקו בדבר, **רב אמר: מתנה אינה כגט** לענין זה ואין נותן המתנה מקפיד בדבר מיהו השליח, כי אין בכך בזיון לנותן שאדם אחר כותב את השטר ולא השליח שמינהו הנותן, **ושמואל אמר: מתנה הרי היא כגט,** וטעמו: שדברים (הוראה לכתוב שטר) אינם יכולים להימסר לשליח.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:17
[Steinsaltz on Gittin 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:17)

ג שנינו במשנה: **ואם אמר לו** הבעל לשליח הגט **"טול לי הימנה חפץ פלוני"** — לא ישלחנו ביד אחר, שכן אין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר. **אמר ריש לקיש: כאן** במשנה זו, כאשר נימק את דין המשנה באופן זה, **שנה רבי** והשמיע לנו ש**אין השואל רשאי להשאיל** לאחרים את מה שקיבל בהשאלה, **ואין השוכר רשאי להשכיר** לאחרים. שהרי קיים שם אותו נימוק: שאין רצונו של הבעלים שיהיה פקדונו ביד אחר.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:18
[Steinsaltz on Gittin 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:18)

**אמר לו ר' יוחנן:** הלכה **זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותה,** וזה אינו עיקר החידוש במשנה, **אלא זימנין דגיטא נמי לא הוי** [פעמים שגט גם כן אינו]. שלא זו בלבד שאין עושים כן לכתחילה שלא לעבור על דעת הבעל באשר לחפץ שביד האשה, אלא שליחות הגט עצמה בטלה אז לגמרי, ומדוע? — ש**נעשה** דבר זה **כמי שאמר לו** הבעל לשליח **"אל תגרשה אלא בבית" ו**הוא **גירשה,** נתן לה את הגט, **בעלייה,** או שאמר לו: **"אל תגרשה אלא בימין" וגירשה בשמאל.** ואף כאן אפשר לומר שאם לא ביצע את כל הוראות שליחותו, הרי זה פגם אף בעצם שליחות הגט.


###### Steinsaltz on Gittin 29a:19
[Steinsaltz on Gittin 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/29a:19)

ומפרטים: **דכולי עלמא** [לדעת הכל], **היכא דנפקה לאפיה ויהבה ליה** [במקום שיצאה האישה לפניו, לקראתו, ונתנה לו] אותו **חפץ** שביקשו הבעל להביא **והדר שקלה מיניה גיטא** [וחזרה ולקחה ממנו את הגט] — **כולי עלמא לא פליגי דגיטא גיטא מעליא הוי** [הכל אינם חולקים שהגט גט מעולה הוא]. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **היכא** [במקום, במקרה] ש**אמר ליה** [לו] הבעל לשליח: