## Steinsaltz on Gittin Daf 36b

###### Steinsaltz on Gittin 36b:1
[Steinsaltz on Gittin 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:1)

**ותקינו רבנן** [ותיקנו חכמים] שבכל זאת **תשמט** שביעית בזמן הזה, **זכר לשביעית** מן התורה. **ראה הלל שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, עמד והתקין פרוסבול.** ולפי זה לא ביטל דין תורה, אלא עשה תקנה לתקנת חכמים.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:2
[Steinsaltz on Gittin 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:2)

ועל הסבר זה, לפיו תיקנו חכמים שמיטת כספים בזמן הזה, למרות שמן התורה אינה משמטת, תוהים: **ומי איכא מידי** [והאם יש דבר] **דמדאורייתא** [שמן התורה] **לא משמטא** [משמטת] **שביעית, ותקינו רבנן** [ותיקנו חכמים] ש**תשמט?** ונמצא שאנשים אינם מחזירים את חובותיהם שחייבים לפורעם, והריהם בכך כגוזלים את המלווים להם!


###### Steinsaltz on Gittin 36b:3
[Steinsaltz on Gittin 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:3)

**אמר אביי:** אין זה גזל ממש, כי **שב ואל תעשה הוא,** שכן הלווה אינו עושה מעשה ועוקר על ידו את מצוות התורה, אלא רק נמנע מלהשיב את חובו, ובכגון זה יכולים חכמים לתקן. **רבא אמר:** יכולים חכמים לתקן תקנה כזו משום ש**הפקר בית דין היה הפקר,** ש**אמר ר' יצחק: מנין שהפקר בית דין היה הפקר?** — **שנאמר: "וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה"** (עזרא י, ח).


###### Steinsaltz on Gittin 36b:4
[Steinsaltz on Gittin 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:4)

**ר' אליעזר אמר: מהכא** [מכאן] יש ראיה שהפקר בית דין הפקר, שנאמר: **"אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות** למטות בני ישראל**"** (יהושע יט, נא), ונשאלת השאלה: **וכי מה ענין ראשים אצל אבות?** אלא **לומר לך: מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו, אף ראשים** (מנהיגים) **מנחילין** את **העם כל מה שירצו.** משמע שיש כוח ביד בית דין להפקיע רכוש ולהעבירו מאיש לאיש, ומכוחם זה יכולים חכמים להחליט על שמיטת חובות.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:5
[Steinsaltz on Gittin 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:5)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **כי** [כאשר] **התקין הלל** את תקנת ה**פרוסבול** — **לדריה** [לדורו בלבד] **הוא דתקין** [שתיקן] ואנו ממשיכים בתקנה זו משום מנהג, **או דלמא לדרי עלמא נמי תקין** [שמא לדורות עולם גם כן תיקן].


###### Steinsaltz on Gittin 36b:6
[Steinsaltz on Gittin 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:6)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה], מה זה משנה אם כך או כך? ומסבירים: יש בכך הבדל אם רוצים **לבטוליה** [לבטל אותו], את הפרוסבול, שכן **אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **לדריה** [לדורו] בלבד הוא **דתקין** [שתיקן] — **מבטלינן ליה** [מבטלים אנו אותו] אם נרצה, **אלא אי אמרת לדרי עלמא נמי תקין** [אם אומר אתה שלדורות עולם גם כן תיקן], **הא** [הרי] **אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין,** ומשום כך אין אנו יכולים לבטל את דברי הלל ובית דינו. ואם כן **מאי** [מה] הדין בזה?


###### Steinsaltz on Gittin 36b:7
[Steinsaltz on Gittin 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], פתרון לשאלה ממה ש**אמר שמואל: לא כתבינן** [אין אנו כותבים] **פרוסבול אלא אי בבי דינא** [או בבית דין] של **סורא** **אי בבי דינא** [או בבית הדין] של **נהרדעא** שהן מקומות התורה הגדולים, אבל לא בכל בית דין אחר. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר כי **לדרי עלמא נמי תקין** [לדורות עולם גם כן תיקן], אם כן **בשאר בי דינא נמי לכתבו** [בתי דין גם כן שיכתבו]!


###### Steinsaltz on Gittin 36b:8
[Steinsaltz on Gittin 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:8)

ודוחים: מכאן אין ראיה, **דלמא כי תקין** [שמא כאשר תיקן] **הלל לדרי עלמא** [לדורות עולם] — תיקן דווקא לבתי דין **כגון בי דינא דידיה** [בית הדין שלו] שהיה בית דין חשוב בדורו, **ו**כמו בית הדין החשוב של **רב אמי ורב אסי, דאלימי לאפקועי ממונא** [שכוח להם, שבסמכותם להפקיע ממון], **אבל לכולי עלמא** [לכל העולם] לשאר בתי דין שאינם חשובים — **לא** תיקן, ואין מכאן ראיה לעצם התקנה.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:9
[Steinsaltz on Gittin 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:9)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**אמר שמואל: הא פרוסבלא** [פרוסבול זה] — **עולבנא דדייני** [עלבון הדיינים] **הוא, אי איישר חיל אבטליניה** [אם, אילו יישר, יגדל כוחי אבטל אותו]. ומקשים: כיצד יכול שמואל לומר **אבטליניה** [אבטל אותו]? **והא** [והרי] **אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין!** ואם כן לכאורה משמע מכאן ששמואל סבור שהתקנה הזו לא היתה לדורות. ודוחים: **הכי קאמר** [כך אמר], כך אפשר לפרש את דבריו: **אם איישר חיל** [יישר, יגדל כוח] בי **יותר מהלל,** שאהיה אדם גדול ממנו — **אבטליניה** [אבטל אותו] את הפרוסבול.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:10
[Steinsaltz on Gittin 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:10)

**ו**אילו **רב נחמן אמר** להיפך משמואל: אם יישר כוחי **אקיימנה** לתקנה זו של הפרוסבול. ותוהים: **אקיימנה? הא מיקיים וקאי** [הרי מקויים ועומד] הוא ונוהגים בפרוסבול בכל זמן, ומה צורך עוד לקיימו?! ומסבירים, **הכי קאמר** [כך אמר]: אם יגדל כוחי **אימא ביה מילתא** [אומר בו דבר], ואתקן ש**אף על גב** ש**לא כתוב** הפרוסבול **כ**אילו הוא **כתוב דמי** [ייחשב] ולא יצטרכו לכתוב כלל פרוסבול, אלא נניח בכל מקרה כאילו נכתב פרוסבול.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:11
[Steinsaltz on Gittin 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:11)

ומביאים: **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו אגב דבריו של שמואל: **האי עולבנא** ["עלבון דיינים" זה], **לישנא דחוצפא** [לשון של חוצפה] **הוא, או לישנא דניחותא** [לשון של עליבות] **הוא?** ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], ממה ש**אמר עולא** בענין אחר: **עלובה כלה שזינתה בקרב חופתה.** ודברים אלה אמר על ישראל שחטאו בעגל בזמן מתן תורה, ומשמעות "עלובה" כאן היא: חצופה.


###### Steinsaltz on Gittin 36b:12
[Steinsaltz on Gittin 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:12)

**אמר רב מרי ברה** [בנה] של **בת שמואל: מאי קרא** [מהו הכתוב] המרמז על חוצפה זו — **"עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו"** (שיר השירים א, יב). שהוא מפרש שבעוד שהיה המלך במסיבו, בחגיגתו (ולענין המשל — כשחגג ה' את מתן תורה לישראל), הנרד, הבושם שעל ישראל, נתן ריחו — שלא היה נעים באותה שעה, שחטאו ישראל באותו זמן. **אמר רבא: עדיין חביבותא הוא גבן** [חביבות היא אצלנו], שאף על פי שהזכיר את החטא, לא הזכיר אותו בלשון מגונה, **דכתיב** [שנאמר]: **"נתן** ריחו **" ולא כתיב** [נאמר] **"הסריח".**


###### Steinsaltz on Gittin 36b:13
[Steinsaltz on Gittin 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:13)

ועוד במובן זה של "עולבנא", **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הנעלבין ואינן עולבים** את האחרים, **שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין** דברים **מאהבה ושמחין ביסורין** שבאים עליהם, **עליהן הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגברתו"** (שופטים ה, לא).


###### Steinsaltz on Gittin 36b:14
[Steinsaltz on Gittin 36b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/36b:14)

ב שואלים: **מאי** [מהו] לשון **"פרוסבול"? אמר רב חסדא: פרוס** [תקנה] של **בולי ובוטי.** והוא מפרש מה עניינם: