## Steinsaltz on Gittin Daf 37a

###### Steinsaltz on Gittin 37a:1
[Steinsaltz on Gittin 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:1)

**בולי** — **אלו עשירים,** וראיה לדבר — **דכתיב** [שנאמר]: **"ושברתי את גאון עזכם"** (ויקרא כו, יט), **ותני** [ושנה] **רב יוסף** על פסוק זה: **אלו בולאות שביהודה,** משמע שבולאות הם עשירים. **בוטי** — **אלו העניים,** וראיה לדבר שלשון זו קשורה בעני הזקוק להלוואה — **דכתיב** [שנאמר]: **"**ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... **העבט תעביטנו"** (דברים טו, ז—ח), כלומר, הלוה לו. ופרוזבול הריהו לצורך תקנת העשירים — שלא יישמט מילווה שהלוו לעני, ולצורך תקנת העניים — שלא יימנעו מלהלוות להם. **אמר ליה** [לו] **רבא ללעוזא** [ללועז, דובר יוונית]: **מאי** [מה] פירוש **"פרוסבול"? אמר ליה** [לו] **פורסא דמילתא** [תקנת הדבר].


###### Steinsaltz on Gittin 37a:2
[Steinsaltz on Gittin 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:2)

א **אמר רב יהודה אמר שמואל: יתומין אין צריכין פרוסבול** על מנת לגבות חובותיהם. **וכן תני** [שנה בברייתא] **רמי בר חמא: יתומין אין צריכין פרוסבול,** כיון ש**רבן גמליאל ובית דינו** הריהם כמו **אביהן של יתומין,** ומשום כך אפשר לומר שכל ענייני היתומים, ובכלל זה שטרותיהם, כבר מצויים ומנוהלים בידי בית דין.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:3
[Steinsaltz on Gittin 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:3)

ב **תנן התם** [שנינו שם] במסכת שביעית: **אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע,** אם יש ללווה קרקע. ו**אם אין לו** ללווה קרקע — **מזכהו** המלווה **בתוך שדהו** קרקע **כל שהו** כדי שיוכל לכתוב את הפרוזבול. ושואלים: **וכמה** הוא שיעור זה של **כל שהו? אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו** מקום לגדל בו **קלח של כרוב. אמר רב יהודה: אפילו השאילו מקום לתנור ולכירים** — **כותבין עליו פרוסבול.**


###### Steinsaltz on Gittin 37a:4
[Steinsaltz on Gittin 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:4)

ומקשים: **איני** [האמנם כן הוא] **והתני** [והרי שנה] **הלל: אין כותבין פרוסבול אלא על** סמך **עציץ נקוב בלבד.** ונדייק: **נקוב** — **אין** [כן], שעל ידי הנקב הריהו כחלק מן הקרקע, **שאינו נקוב** — **לא,** ואולם לדברי רב יהודה


###### Steinsaltz on Gittin 37a:5
[Steinsaltz on Gittin 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:5)

**אמאי** [מדוע] לא? **והא איכא** [והרי יש] **מקומו** של העציץ, ולדברי רב יהודה אף שימוש במקום להניח בו חפץ נחשב לקרקע לענין זה! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דמנח אסיכי** [שמונח העציץ על גבי יתדות] ואם כן, לא השאיל לו מקום בקרקע כלל.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:6
[Steinsaltz on Gittin 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:6)

ובאותו ענין מסופר: **רב אשי** כשהיה מלווה כסף ומבקש לכתוב פרוזבול **מקני ליה** [היה מקנה לו] ללווה **גידמא דדיקלא** [גדם של דקל] שנותר מחובר לקרקע **וכתב עליה** [והיה כותב עליו] **פרוסבול. רבנן דבי** [החכמים שבבית מדרשו] של **רב אשי מסרי מילייהו להדדי** [היו מוסרים דבריהם זה לזה] בלי לכתוב פרוסבול, אלא רק בעל פה היו אומרים: הרי אתם בית דין, והחוב מסור לכם. **ר' יונתן מסר מילי** [דברים] באותו אופן **לר' חייא בר אבא, אמר ליה** [לו] ר' חייא בר אבין: **צריכנא מידי אחרינא** [האם צריך אני דבר אחר]? **אמר ליה** [לו]: **לא צריכת** [אינך צריך] ודי באמירה בלבד.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:7
[Steinsaltz on Gittin 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:7)

ובענין של כתיבת פרוזבול דווקא אם יש קרקע ללווה, מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לו** ללווה **קרקע, ו**אולם **לערב יש לו קרקע** — **כותבין עליו פרוסבול.** אם גם **לו ו**גם **לערב אין להן קרקע, ולחייב לו,** שיש אדם אחר החייב ללווה כספים **יש לו קרקע** — **כותבין עליו פרוסבול, מ**שום דברי **ר' נתן,**


###### Steinsaltz on Gittin 37a:8
[Steinsaltz on Gittin 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:8)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נתן אומר: מנין ל**מי שהיה **נושה בחברו מנה** שהוא חייב לו, **וחברו** זה היה גם כן נושה **בחברו** שלו גם כן מנה, **מנין ש**בית דין **מוציאין מזה,** מן הלווה האחרון, **ונותנין לזה,** למלווה הראשון, ואין צורך שכל אחד יתן לנושה הישיר שלו? — **תלמוד לומר** בקשר להשבת גזילה: **"ונתן לאשר אשם לו"** (במדבר ה, ז), ומדייקים מן הלשון "אשם" (חייב), שיש שהכסף ניתן למי שבסופו של דבר חייבים לו, כגון בעל חוב של הנגזל.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:9
[Steinsaltz on Gittin 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:9)

ג **תנן התם** [שנינו במשנה שם] במסכת שביעית: **השביעית משמטת את המלוה, בין** שהיה זה חוב **בשטר בין שלא בשטר.** ונחלקו אמוראים בפירוש המשנה, **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **בשטר** — הכוונה היא **שטר שיש בו אחריות,** שעבוד **נכסים, שלא בשטר** — כוונתו שטר **שאין בו אחריות נכסים; כל שכן מלוה על פה** שבוודאי השביעית משמטת.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:10
[Steinsaltz on Gittin 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:10)

ואילו **ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **בשטר** — הכוונה היא **שטר שאין בו אחריות נכסים, שלא בשטר** — כוונתו **מלוה על פה. אבל שטר שיש בו אחריות נכסים** — **אינו משמט,** שהרי זה כאילו כבר יש בידו קרקע של הלווה.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:11
[Steinsaltz on Gittin 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:11)

**תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתם] של **ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש: שטר חוב** — **משמט, ואם יש בו אחריות נכסים** — **אינו משמט. תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **סיים** (הגדיר) **לו** הלווה למלווה לצורך פרעון החוב **שדה אחת בהלוואתו,** שעשה שדה זו כמיועדת לפרעון החוב — **אינו משמט. ולא עוד אלא, אפילו כתב "כל נכסיי אחראין וערבאין לך"** אף שלא ייחד לכך שדה מסויימת — **אינו משמט.**


###### Steinsaltz on Gittin 37a:12
[Steinsaltz on Gittin 37a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:12)

מסופר: **קריביה** [קרובו] של **ר' אסי הוה ליה ההוא שטרא דהוה כתיב ביה** [היה לו שטר אחד שהיה כתוב בו] **אחריות נכסים, אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' אסי, אמר ליה** [לו] בשאלה: שטר זה **משמט או אינו משמט? אמר ליה** [לו]: **אינו משמט. שבקיה ואתא לקמיה** [הניח אותו ובא לפני] **ר' יוחנן** ושאלו אותה שאלה. **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **משמט.**


###### Steinsaltz on Gittin 37a:13
[Steinsaltz on Gittin 37a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:13)

**אתא** [בא] **ר' אסי לקמיה** [לפני] **ר' יוחנן, אמר ליה** [לו]: שטר כזה **משמט או אינו משמט? אמר ליה** [לו]: **משמט,** והקשה לו: **והא מר** [והרי אדוני] **הוא** ש**אמר** בעצמו ששטר שיש בו אחריות **אינו משמט, אמר ליה** [לו]: **וכי מפני שאנו מדמין** וחושבים שכך צריכה להיות ההלכה, **נעשה מעשה? אמר ליה** [לו]: **והתניא כוותיה דמר** [והרי שנויה ברייתא כשיטתו של אדוני]! **אמר ליה** [לו]: **דלמא ההיא** [שמא אותה ברייתא] כשיטת **בית שמאי היא, דאמרי** [שהם אומרים] בכלל: **שטר העומד לגבות כגבוי דמי** [נחשב], ומשום כך אינו משמט, שהרי אותו שטר שוב אין נדון כחוב, שהרי נחשב הוא כבר כפרוע.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:14
[Steinsaltz on Gittin 37a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:14)

ד **תנן התם** [שנינו שם] במשנה במסכת שביעית: **המלוה את חבירו מעות על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין** — **אין משמטין.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] במקרה של **מוסר שטרותיו לבית דין,** אנו אומרים: **דתפסי להו בי דינא** [שתופסים אותם, את השטרות, בית הדין] ובידם לגבות את החוב. **אלא מלוה על המשכון מאי טעמא** [מה טעם] הדבר שאין החוב נשמט?


###### Steinsaltz on Gittin 37a:15
[Steinsaltz on Gittin 37a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:15)

**אמר רבא: משום דתפס ליה** [שהוא, המלווה, תופס לו] משהו מסויים, והרי זה כאילו נגבה החוב. **אמר ליה** [לו] **אביי: אלא מעתה,** לפי שיטה זו, אם **הלוהו ודר** המלווה **בחצרו דתפיס ליה** [שהוא תופס לו משהו], **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**לא משמט?** והרי אין הלכה כך!


###### Steinsaltz on Gittin 37a:16
[Steinsaltz on Gittin 37a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:16)

**אמר ליה** [לו]: **שאני** [שונה] **משכון, דקני ליה** [שקונה אותו] המלווה לעצמו **מ**דברי **ר' יצחק,** ש**אמר ר' יצחק: מנין לבעל חוב שקונה משכון?** — **שנאמר** בדברי התורה למלווה המשיב את המשכון בלילה: **"ולך תהיה צדקה"** (דברים כד, יג), ומכאן נלמד שכך הוא, שהרי **אם** המלווה **אינו קונה** את המשכון — **צדקה מנין?** והרי הוא מחזיר לבעליו את השייך לו, אלא **מכאן לבעל חוב שקונה משכון,** ומה שנותן ללווה הריהו כנותן צדקה משל עצמו.


###### Steinsaltz on Gittin 37a:17
[Steinsaltz on Gittin 37a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/37a:17)

ה עוד **תנן התם** [שנינו שם] במסכת שביעית: