## Steinsaltz on Gittin Daf 38a

###### Steinsaltz on Gittin 38a:1
[Steinsaltz on Gittin 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:1)

**ולא הם,** הגויים, **קונים** אחד **מכם** שאין להם זכות קניינית בכם, **ולא הם קונים זה מזה. יכול לא יקנו זה את זה?** ולפני שמשיבים לשאלה, תוהים: **יכול לא יקנו זה את זה?!** מה טיבה של שאלה זו? **האמרת** [הרי כבר אמרת]: **לא הם קונים זה מזה!** אלא **הכי קאמר** [כך אמר]: **ולא הם קונים זה מזה לגופו,** שאין לגוי זכות בגופו של העבד.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:2
[Steinsaltz on Gittin 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:2)

ומעתה נשאלת השאלה: **יכול לא יקנו זה את זה** כעבדים גם **ל**ענין הזכות ב**מעשה ידיו?** ועל כך משיבים: **אמרת** [אומר אתה] **קל וחומר:** אם **גוי** את **ישראל קונה** למעשה ידיו כפי שמפורש בתורה (ראה ויקרא כה, מז) — **גוי** את ה**גוי לא כל שכן** שקונה.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:3
[Steinsaltz on Gittin 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:3)

ושואלים: **ואימא** [ואמור]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **בכספא** [בקנין כסף] שבכוחו יכול גוי לקנות גוי למעשה ידיו, **אבל בחזקה,** בכוח, על ידי נטילה בשבי, **לא! אמר רב פפא: עמון ומואב טהרו בסיחון** שעל ידי כיבושו של סיחון פסק שטח זה להיחשב כשייך לעמון ולמואב והותר לישראל, ובאותו אופן קונה השבאי את העבד.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:4
[Steinsaltz on Gittin 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:4)

ושואלים: **אשכחן** [מצאנו] איפוא ש**גוי** יכול לקנות **גוי** על ידי כיבוש שהוא החזקה. **גוי** את **ישראל מנלן** [מניין לנו] שהוא גם כן קונה כעבד בחזקה של כיבוש? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"**וישמע הכנעני... וילחם בישראל **וישב ממנו שבי"** (במדבר כא, א). משמע שאף ישראל נקנה על ידי גוי כשבוי על ידי חזקה (מלחמה).


###### Steinsaltz on Gittin 38a:5
[Steinsaltz on Gittin 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:5)

א **אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן: עבד שברח מבית האסורים** — **יצא** בכך **לחירות** ואינו משועבד עוד לאדוניו, שמן הסתם כבר נתייאש ממנו. **ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט** (שטר) **שיחרור,** שכיון שהעבד נעשה בן חורין מן הדין, מכריחים את אדוניו לכתוב לו שטר שיחרור כדי שיוכל לשאת בת ישראל.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:6
[Steinsaltz on Gittin 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:6)

ומביאים, **תנן** [שנינו במשנתנו], **רבן שמעון בן גמליאל אומר:** עבד שפדאוהו מן השבי **בין כך ובין כך ישתעבד. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו** — **הלכה כמותו, חוץ מ**שלשה דינים: בענין אחריותו של **ערב, ו**במעשה שאירע בעיר **צידן, ו**במחלוקתו בדין **ראיה,** בהלכה ה**אחרונה.** ולפי זה הלכה כמותו גם במשנתנו שאינה בכלל אותן שלוש הלכות. הרי לפנינו סתירה בין שני פסקיו של ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:7
[Steinsaltz on Gittin 38a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:7)

ומעתה, **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **אביי, מוקי לה להאי** [מעמיד את זו] את משנתנו, שפסק בה רבן שמעון בן גמליאל שישתעבד — במקרה שהיה זה **לפני יאוש** ולכן אין העבד משוחרר בפדיונו, ובזה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. **והאי** [וזה] שאמר ר' יוחנן לגבי עבד שברח מבית האסורים שיצא לחירות — **לאחר יאוש,** ואין סתירה בין שתי הלכות אלו של ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:8
[Steinsaltz on Gittin 38a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:8)

**אלא ל**שיטת **רבא,** ש**אמר** שגם משנתנו מדברת **לאחר יאוש,** אם כן, **קשיא** [קשה] מדברי **ר' יוחנן** על דברי **ר' יוחנן,** שהרי לפי זה פוסק כנגד רבן שמעון בן גמליאל, שלפי דבריו של ר' יוחנן עצמו, הלכה כמותו!


###### Steinsaltz on Gittin 38a:9
[Steinsaltz on Gittin 38a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:9)

ומתרצים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רבא: טעמא** [טעם הדבר] שאין העבד שנפדה משתחרר **מאי** [מהו] — **משום** החשש שאמר **חזקיה,** שאם יהא הדין כן יבואו עבדים למסור (להפיל) את עצמם לשבי בידי גייסות נכריים, אבל המקרה שלנו שהעבד **בורח** מבית האסורים **שאני** [שונה] ואין בו מקום לחשש זה של חזקיה, שכן **השתא לקטלא מסר נפשיה** [עכשיו אנו רואים שלמוות הוא מוכן למסור את עצמו], שהרי אם יתפסוהו ימיתו אותו על שברח מבית הסוהר, וכי אתה צריך עוד לחשוש שמא **אפולי אפיל נפשיה** [יפיל את עצמו] מתחילה לשבי **לגייסות?!**


###### Steinsaltz on Gittin 38a:10
[Steinsaltz on Gittin 38a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:10)

מסופר: **אמתיה** [שפחתו] של **מר שמואל אשתבאי** [נשבתה]. **פרקוה לשום אמהתא** **ושדרוה ליה** [פדו אותה לשם שפחות ושלחו אותה לו] ועוד **שלחו ליה** [לו] הודעה זו: **אנן** [אנו] **כ**דעת **רבן שמעון בן גמליאל סבירא לן** [סבורים אנו], ולדעתנו שבכל מקרה צריכה היא לחזור לשיעבודה אצלך. **את אי נמי כרבנן סבירא לך** [אתה אם גם כן כדעת חכמים במשנה סבור אתה] תדע לך ש**אנן לשום אמהתא פרקינן לה ניהלה** [אנו לשם שפחות פדינו אותה] ובמקרה כזה, אף לדעת חכמים הריהי משועבדת לך.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:11
[Steinsaltz on Gittin 38a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:11)

ומוסיפים: **ואינהו סבור** [והם חשבו] ש**לפני יאוש הוה** [היה] הדבר, **ולא היא,** אלא **לאחר יאוש הוה** [היה], **ושמואל** כשקיבל את השפחה **לא מיבעיא דאשתעבודי** [נצרכה לומר שלהשתעבד] הוא **לא משתעבד** **בה, אלא גיטא דחירותא נמי** [שטר שיחרור גם כן] **לא אצרכה** [הצריך אותה], שלדעתו היתה בת חורין גמורה.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:12
[Steinsaltz on Gittin 38a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:12)

ומעירים: בענין זה **שמואל לטעמיה** [לטעמו לשיטתו], ש**אמר שמואל: המפקיר עבדו יצא** העבד מיד **לחירות, ו**אף **אינו צריך גט** (שטר) **שיחרור, שנאמר: "וכל עבד איש מקנת כסף"** (שמות יב, מד), והשאלה היא: מה טעם תוספת ההדגשה במילים "עבד איש"? מדוע לא נאמר רק "עבד", וכי הכוונה לומר **"עבד איש" ולא "עבד אשה"? אלא** מטרת ההדגשה היא אחרת, ללמדנו: **עבד שיש לו רשות לרבו עליו,** ש"עבד איש" משמעו — עבדו של אדם מסויים — הוא **קרוי עבד, שאין לו רשות לרבו עליו** — ממילא **אין קרוי עבד** והוא משוחרר גמור. ואותה שפחה, משעה שנתייאש שמואל ממנה — כבר יצאה מרשותו, ואינה צריכה אף לשטר שיחרור.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:13
[Steinsaltz on Gittin 38a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:13)

מסופר: **אמתיה** [שפחתו] של **ר' אבא בר זוטרא אישתבאי** [נשבתה], **פרקה ההוא תרמודאה לשום איתתא** [פדה אותה גוי תרמודי אחד לשם אשה] כדי לשאת אותה. **שלחו** חכמים **ליה לדידיה** [לו] לר' אבא בר זוטרא: **אי יאות עבדת שדר לה גיטא דחירותא** [אם כראוי אתה רוצה לעשות, שלח לה שטר שיחרור].


###### Steinsaltz on Gittin 38a:14
[Steinsaltz on Gittin 38a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:14)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר כאן]? **אי דמצו פרקי לה** [אם שיכולים לפדות אותה], **למה לי גיטא דחירותא** [שטר שיחרור]? שיפדוה לשם שפחות! **אי דלא מצו פרקי לה** [אם שאינם יכולים לפדות אותה], **כי שדר לה גיטא דחירותא מאי הוי** [כאשר ישלח לה שטר שיחרור מה יהיה]? מה יועיל הדבר? והרי היא מצויה עתה ביד אותו גוי!


###### Steinsaltz on Gittin 38a:15
[Steinsaltz on Gittin 38a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:15)

ומשיבים: **לעולם** מדובר **דמצו פרקי לה** [שיכולים לפדות אותה], **וכיון דמשדר** [שישלח] **לה גיטא דחירותא** [שטר שיחרור], **חבורי מחברי אהדדי ופרקי לה** [יתחברו תושבי העיר זה עם זה ויפדו אותה] אבל לא היו רוצים לפדות אותה רק לשם שפחות. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] אחרת: **לעולם** מדובר ש**לא מצו פרקי לה** [יכלו לפדות אותה], **וכיון דמשדר** [ששולח] **לה גיטא דחירותא** [שטר שיחרור], על ידי כך היא **מיתזלא באפיה** [מזדלזלת בעיניו] של הגוי שפדה אותה לשם נישואין, שהוא יודע שהיא שפחה, **ומפריק לה** [ומאפשר לה להיפדות]. ומקשים: והאם במקרה זה יהא קל לפדות אותה?


###### Steinsaltz on Gittin 38a:16
[Steinsaltz on Gittin 38a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:16)

**והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **חביבה להן** על הגויים **בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן** שלהם, ואם כן זה שהיתה שפחה של ישראל אינו בזוי בעיניהם! ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים בדברים שנעשים **בצינעא, אבל בפרהסיא זילא בהו מילתא** [מזולזל בהם הדבר] ולא היה נושא לו לאשה שפחה.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:17
[Steinsaltz on Gittin 38a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:17)

ב מסופר: **ההיא אמתא דהות** [שפחה אחת שהיתה] **בפומבדיתא, דהוו קא מעבדי בה אינשי איסורא** [שהיו עושים בה אנשים איסור זנות], שלא יכול היה אדוניה לשומרה מפניהם. **אמר אביי: אי לאו** [אם לא] ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה, הוה כייפנא ליה למרה** [הייתי כופה את אדוניה], **וכתיב** [והיה כותב] ונותן **לה גיטא דחירותא** [שטר שיחרור]. **רבינא אמר: כי הא** [במקרה כגון זה] **מודה רב יהודה** שמותר הדבר לשחרר, **משום מילתא דאיסורא** [דבר איסור] שנכשלים בה בני אדם.


###### Steinsaltz on Gittin 38a:18
[Steinsaltz on Gittin 38a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/38a:18)

ושואלים: **ואביי,** האם סבור הוא שגם **משום איסורא** [איסור] **לא** יספיק טעם זה כדי לשחרר אותה? **האמר** [הרי אמר] **רב חנינא בר רב קטינא אמר ר' יצחק: מעשה באשה אחת ש**היתה **חציה שפחה וחציה בת חורין,** שהיתה שייכת לשני אדונים ושוחררה על ידי אחד מהם,