## Steinsaltz on Gittin Daf 39a

###### Steinsaltz on Gittin 39a:1
[Steinsaltz on Gittin 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:1)

ומתרצים: **הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא]? כשיטת **ר' מאיר היא,** ש**אמר: אין אדם מוציא דבריו** להקדש **לבטלה.** ואם הקדיש דבר, אף שלא הקדישו בלשון הראויה, אנו מפרשים את דבריו באופן שלא יהיו דבריו לריק, ולכן אף שלא אמר האדון שמקדיש את העבד לדמים — אנו מפרשים כך את דבריו. ואילו רב סבור כדעת חכמים החולקים עליו, ולדעתם אין העבד קדוש.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:2
[Steinsaltz on Gittin 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:2)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר לפרש], **דקתני סיפא** [שכן שנה בסופה של הברייתא]: **וכן הוא,** אדם בן חורין, **שהקדיש עצמו** — **עושה ואוכל** ממעשה ידיו, **שלא הקדיש אלא דמיו** (שוויו) ולא את גופו. ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שברייתא זו כשיטת **ר' מאיר היא** — **שפיר** [יפה] מובנת הברייתא כולה, שגם כאשר הקדיש את עצמו מפרשים שהתכוון לסוג הקדש שיש בו משמעות.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:3
[Steinsaltz on Gittin 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:3)

**אלא אי אמרת רבנן** [אם אתה אומר ששיטת חכמים] **היא, בשלמא** [נניח] את הרישא העוסקת במקדיש **עבדו** נוכל לפרש — שכן **לדמי קאי** [לדמים הוא עומד] ולכן מסתבר שכאשר הוא מקדיש אותו יש לפרש שהוא מקדיש את דמיו, **אלא** הסיפא העוסקת במקדיש את עצמו — וכי **איהו** [הוא עצמו] **לדמי קאי** [לדמים הוא עומד]? הרי אין בן חורין עומד לכך! אלא בוודאי יש לפרש את הברייתא כשיטת ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:4
[Steinsaltz on Gittin 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:4)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם לומר שיש מחלוקת תנאים] בבעיה זו של מקדיש עבדו? ששנינו: **המקדיש עבדו** — **אין מועלין בו,** בעבד, ששימוש בו אינו נחשב מעילה בהקדש. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: מועלין בשערו. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור]: **קדוש,** כלומר, חלה עליו קדושה, ולכן יש בו דין מעילה כבכל הקדש, **ומר סבר** [וחכם זה, תנא קמא, סבור]: **לא קדוש?**


###### Steinsaltz on Gittin 39a:5
[Steinsaltz on Gittin 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:5)

ותוהים: **ותסברא** [וכי סבור אתה] שאפשר לפרש כן? אם כן **האי** [זו] הלשון **"מועלין בו" ו"אין מועלין בו"** השנויה במחלוקתם אינה לשון ראויה, **האי** [זו] הלשון **"קדוש" ו"אינו קדוש" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר] שכן בזה עיקר מחלוקתם!


###### Steinsaltz on Gittin 39a:6
[Steinsaltz on Gittin 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:6)

**אלא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] צריכים לומר שהעבד אכן **קדוש,** שההקדש חל, ולא כדעת רב, **והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בזה נחלקו], **דמר סבר** [שחכם זה, תנא קמא, סבור] ש**עבדא כמקרקעי דמי** [עבד כקרקעות הוא נחשב], שהרי הושוו עבדים לקרקעות לכמה דברים, וכשם שאין מעילה בקרקעות אף אין מעילה בעבדים, **ומר סבר** [וחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור] **כמטלטלי דמי** [כמטלטלים הוא נחשב] ומשום כך יש דין מעילה בעבדים כמו במטלטלים.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:7
[Steinsaltz on Gittin 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:7)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש את מחלוקתם, **אדמיפלגי** [עד שהם נחלקים] **בשערו** של העבד אם מועלים בו או לא, **ליפלגו** [שיחלקו] **בגופו** עצמו אם מועלים או אין מועלים בו!


###### Steinsaltz on Gittin 39a:8
[Steinsaltz on Gittin 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:8)

**אלא,** כך צריך לומר: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **עבדא כמקרקעי דמי** [העבד כקרקעות הוא נחשב] וממילא אין בו מעילה, **והכא** [וכאן] **בשערו העומד ליגזז קמיפלגי** [נחלקו], האם הוא נחשב עדיין כחלק מן העבד. **מר סבר** [חכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור] ש**כגזוז דמי** [הוא נחשב] ואינו נחשב עוד כחלק מן העבד, ואם כן, כתלוש הוא, וחל עליו דין מעילה כבכל המיטלטלים, **ומר סבר** [וחכם זה, תנא קמא, סבור]: **לאו** [לא] **כגזוז דמי** [הוא נחשב] אלא כמחובר בעבד כל עוד לא נגזז בפועל, ואף השיער נחשב כקרקעות, ומשום כך אין מועלים בו.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:9
[Steinsaltz on Gittin 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:9)

ומציעים: **לימא הני תנאי כהני תנאי** [האם לומר שתנאים אלה שנחלקו כמחלוקת תנאים אלה האחרים]? **דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' מאיר אומר: יש דברים שהם כקרקע** מבחינת צורתם **ואינן כקרקע** מבחינת דינם, **ואין חכמים מודים לו,** כיצד? — אם טוען אדם כלפי חבירו: **"עשר גפנים טעונות** (נושאות פירות) **מסרתי לך** לשמירה **", והלה אומר: "אינן אלא חמש"** — **ר' מאיר מחייב** את הנתבע בשבועה, כדין כל מודה במקצת, **וחכמים אומרים: כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע,** ואין נשבעים על כפירת קרקעות.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:10
[Steinsaltz on Gittin 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:10)

**ו**על כך **אמר ר' יוסי בר' חנינא:** בענין **ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו** [יש ביניהם] מחלוקת, ולא בכל עצים נושאי פרי, ש**ר' מאיר סבר** [סבור]: כיון שהן עומדות להיבצר — **כבצורות דמיין** [הן נחשבות] ומשום כך דינן כתלושות, ונשבעים על מיטלטלים. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **לאו** [לא] **כבצורות דמיין** [נחשבות] ודינן כקרקע ולפיכך אין נשבעים עליהן. ואם כן, האם יש לומר שבמחלוקת רבן שמעון בן גמליאל וחכמים הם חלוקים?


###### Steinsaltz on Gittin 39a:11
[Steinsaltz on Gittin 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:11)

ודוחים: אין בהכרח לומר שהמחלוקת בברייתא ביחס לשערו של עבד היא כמחלוקת במשנה ביחס לענבים, כי **אפילו תימא** [תאמר] כ**ר' מאיר** במשנה בענין ענבים העומדות להיבצר, שלדעתו נחשבות כבצורות — אין מכאן ראיה לשערו של עבד העומד להיגזז, כי **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' מאיר התם** [שם] שפירות העומדים להיתלש נחשבים כתלושים **אלא** דווקא **בענבים,** שכל **כמה דקיימין** [שהם נמצאים, נשארים] יותר על העץ לאחר בישולם הם **מיכחש כחישי** [מצטמקים יותר] ונפסדים בכך, **אבל הכא** [כאן], בשיער, כל **כמה דקאי** [שהוא נמצא] יותר על העבד **אשבוחי משבח** [משתבח הוא] ולכן אין לומר שהוא כגזוז.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:12
[Steinsaltz on Gittin 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:12)

ובקשר לדברי רב שנאמרו מקודם שהמפקיר עבדו יצא לחירות, מסופר: **כי סליק** [כאשר עלה] **ר' חייא בר יוסף** מבבל לארץ ישראל, **אמר להאי שמעתא** [את ההלכה הזו] של **רב** שהמפקיר עבדו יצא לחירות **קמיה** [לפני] **ר' יוחנן. אמר ליה** [לו] ר' יוחנן בתמיהה: האמנם **אמר רב הכי** [כך]? ותוהים על כך: **ו**כי **הוא,** ר' יוחנן עצמו, **לא אמר הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **עולא אמר ר' יוחנן: המפקיר עבדו יצא לחירות, וצריך גט** (שטר) **שחרור,** אם כן, מדוע הוא תמה על רב?!


###### Steinsaltz on Gittin 39a:13
[Steinsaltz on Gittin 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:13)

ומשיבים: לא היתה בדבריו תמיהה אלא **הכי קאמר ליה** [כך אמר לו] לר' חייא בר יוסף: האמנם **אמר רב כוותי** [כמותי]? ונהנה לשמוע שגם רב סבור כך. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] באופן אחר: **לא סיימוה** את ההלכה **קמיה** [לפניו], לפני ר' יוחנן, שלדעת רב צריך העבד גט שיחרור. **אמר ליה** [לו] לר' חייא בר יוסף: **ו**כי **לא אמר רב** כי **צריך גט שחרור? ור' יוחנן לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר עולא אמר ר' יוחנן : המפקיר עבדו יצא לחירות, וצריך גט שחרור.**


###### Steinsaltz on Gittin 39a:14
[Steinsaltz on Gittin 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:14)

א **גופא** [לגופה] של אותה הלכה שהזכרנו, **אמר עולא אמר ר' יוחנן: המפקיר עבדו** — **יצא** בכך העבד **לחירות, וצריך גט שיחרור** כדי לשחררו לגמרי ולהתירו לשאת אשה מישראל.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:15
[Steinsaltz on Gittin 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:15)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' אבא לעולא** ממה ששנינו בברייתא: **גר שמת ובזבזו** (בזזו) **ישראל נכסיו,** שהרי אין לו יורשים ונכסיו נעשו הפקר וכל אחד יכול לזכות בהם, **והיו בהן,** בין הנכסים, **עבדים, בין** שהיו עבדים **גדולים ובין קטנים** — **קנו עצמן** והריהם **בני חורין,** משום שגם הם זוכים מן ההפקר וזכו בעצמם. **אבא שאול אומר:** עבדים **גדולים** — **קנו עצמן בני חורין, קטנים** — **כל המחזיק בהן, זכה בהן.**


###### Steinsaltz on Gittin 39a:16
[Steinsaltz on Gittin 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:16)

ולשיטת ר' יוחנן יש לשאול: **וכי מי כתב גט שחרור לאלו** שנעשו בני חורין? והרי בעליהם הגר מת בלא ששיחררם. משמע שעל ידי זה שהעבד נעשה כהפקר הוא יוצא לחירות לגמרי, ואינו צריך כתב שיחרור!


###### Steinsaltz on Gittin 39a:17
[Steinsaltz on Gittin 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:17)

**אמר** עולא: **דמי האי מדרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא** [דומה זה מן החכמים, ר' אבא, כמו אנשים שלא למדו הלכה], ולא ענה לו כלל על שאלתו, מפני שחשב שאינו ראוי לתשובה על שאלה זו. ושואלים: **וטעמא מאי** [וטעם הדבר מהו]? מדוע במקרה כזה אכן אין העבדים צריכים גט שיחרור? **אמר רב נחמן, קסבר** [סבור] **עולא: עבדו** של **גר** הוא לענין זה **כי** [כמו] **אשתו** של גר, **מה אשתו משתלחה** (מותרת) במותו **בלא גט,** ואינה צריכה גט להפקיע את איסורה, **אף עבדיו משתלחים** (משתחררים) **בלא גט.**


###### Steinsaltz on Gittin 39a:18
[Steinsaltz on Gittin 39a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:18)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], אם אתה משווה לענין זה עבד לאשה, מדוע נאמר הדבר דווקא בעבדו של גר? **אפילו ישראל נמי** [גם כן] היה צריך להיות שבמות האדון ישתחררו עבדיו לגמרי בדומה לאשתו! ומשיבים: בעבדים **אמר קרא** [הכתוב]: **"והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה"** (ויקרא כה, מו) ומשום כך יש זכות לבנים בעבדים, ולכן אינם יוצאים לחירות במיתת האדון, אבל גר אין לו יורשים.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:19
[Steinsaltz on Gittin 39a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:19)

ומקשים: **אי הכי** [אם כן], **המפקיר עבדו ו**אחר כך **מת, נמי** [גם כן] לא יצטרך גט שיחרור, שהרי שוב אין כאן נחלה לבנים, **אלמה** [מדוע] **אמר אמימר: המפקיר עבדו ומת** — **אותו העבד אין לו תקנה,** שאין מי שישחרר אותו? ואומרים: **דאמימר קשיא** [זו שאמר אמימר אכן קשה] על הסברו של רב נחמן לדברי עולא.


###### Steinsaltz on Gittin 39a:20
[Steinsaltz on Gittin 39a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/39a:20)

**אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כאבא שאול** בענין גר שמת והשאיר עבדים. **אמר ליה** [לו] **ר' זירא לר' יעקב בר אידי:**