## Steinsaltz on Gittin Daf 41a

###### Steinsaltz on Gittin 41a:1
[Steinsaltz on Gittin 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:1)

**ויאמר לו: "עבדי אתה"** לפי שהיה מיועד להיות לו כמשכון, ונמצא על ידי כך מוציא לעז על הבנים שיוולדו לו לאחר שיחרורו שהם בני עבד, לכן **כופין** בית דין **את רבו** ה**שני,** כלומר, זה שנעשה לו אפותיקי, **ועושה אותו בן חורין, וכותב** לו ה**עבד שטר על דמיו,** כלומר, בשוויו. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין העבד כותב אלא משחרר** רבו הראשון ששיחרר אותו הוא ש**כותב** ומשלם את דמי העבד לבעל החוב, שהרי היה מיועד לגביית החוב.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:2
[Steinsaltz on Gittin 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:2)

ומסבירים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם חלוקים]? - **במזיק שיעבודו של חבירו,** דבר המשועבד לו, **קא מיפלגי** [הם חלוקים]. **דמר סבר** [שחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור] שמזיק שיעבודו של חבירו **חייב** לשלם אף שהחפץ המשועבד עצמו עדיין אינו שייך לחבירו, ויש לו רק שיעבוד עליו. ולכן בענייננו המשחרר הוא זה שכותב שטר על דמיו. **ומר סבר** [וחכם זה, תנא קמא, סבור] שהוא **פטור** ולכן העבד הוא הכותב שטר על דמיו.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:3
[Steinsaltz on Gittin 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:3)

**איתמר נמי** [נאמר גם כן] שנחלקו בכך רבן שמעון בן גמליאל וחכמים: **המזיק שיעבודו של חבירו, באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן** [וחכמים], ומשמע שאכן זה הוא בסיס המחלוקת במשנה.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:4
[Steinsaltz on Gittin 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:4)

**עולא אמר** פירוש אחר למשנתנו: מה שאמרו "שיחררו" **מי שיחררו** — **רבו** ה**שני** שהיה ממושכן לו עבור חובו. וכך יש לפרש את המשנה: **שורת הדין אין העבד חייב כלום במצות** על ידי שיחרור זה, מפני שהשני עדיין אינו אדוניו, ואינו יכול לשחרר אותו, **אלא מפני תיקון העולם, שהרי יצא עליו** על ידי מעשה זה של רבו השני **שם בן חורין, כופין את רבו ראשון ועושה אותו בן חורין, וכותב** העבד לאדוניו **שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר:** העבד **אינו כותב, אלא** ה**משחרר,** בעל החוב, הוא ש**כותב** שטר לאדון.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:5
[Steinsaltz on Gittin 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:5)

ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים]? — **בהיזק שאינו ניכר קמיפלגי** [הם חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, רבן שמעון בן גמליאל סבור] שאף היזק שאינו ניכר, שלא נגרם כל נזק מוחשי בגוף החפץ, אם גורם על ידי כך להפסד — **שמיה** [שמו] **היזק,** וחייב המזיק לשלם את מה שהזיק. ואף כאן כיון שעל ידי שיחרורו של השני נאלץ האדון לשחרר את עבדו, נחשב הדבר כנזק. **ומר סבר** [וחכם זה, תנא קמא סבור]: **היזק שאינו ניכר לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **היזק** עד שניתן לכפות אדם לשלם אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:6
[Steinsaltz on Gittin 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:6)

ושואלים: **עולא מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כרב** בפירוש משנתנו? ומשיבים: **אמר** [יכול היה עולא לומר] **לך:** וכי ל**שני, "רבו" קרית ליה** [קורא אתה אותו]?! הרי אינו אדוניו, ובסך הכל יש לו רק שיעבוד עליו!


###### Steinsaltz on Gittin 41a:7
[Steinsaltz on Gittin 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:7)

ומצד אחר שואלים: **ורב מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כעולא?** ומשיבים: **אמר** [יכול היה רב לומר] **לך: שני, "משחרר" קרית ליה** [קורא אתה לו]? והרי אין המעשה שעשה נחשב מעשה שיחרור, שהרי אינו יכול לשחררו כשאינו שלו!


###### Steinsaltz on Gittin 41a:8
[Steinsaltz on Gittin 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:8)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בבעיה דומה: אדם **העושה שדהו אפותיקי לאחרים** לפרעון חובו להם **ושטפה נהר,** החכם המכונה **אמי שפיר** (יפה) **נאה אמר** בשם **ר' יוחנן:** המלווה **אינו גובה משאר נכסים,** שכיון שהיה שדה זה אפותיקי — הפסיד המלווה, **ואבוה** [ואביו] של **שמואל** **אמר: גובה משאר נכסים.**


###### Steinsaltz on Gittin 41a:9
[Steinsaltz on Gittin 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:9)

**אמר רב נחמן בר יצחק: משום שאמי שפיר** (יפה) **נאה הוא, אומר שמעתא דלא שפירן** [הלכות שאינן יפות, שאינן נכונות]? **תתרגם** [תתפרש] **שמעתיה** [הלכתו], ש**אמר ליה** [לו] הלווה בעל השדה למלווהו במפורש: לא שתהא שדה זו סתם משכון ואחריות לחוב, אלא שאמר לו: **"לא יהא לך פרעון אלא מזו"** ובמקרה כזה מובנים הדברים שכאשר אבד השדה — איבד המלווה את הכל.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:10
[Steinsaltz on Gittin 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:10)

**תניא נמי הכי** [שנויה בברייתא גם כן כך]: **העושה שדהו אפותיקי לאחר ושטפה נהר** — **גובה משאר נכסים, ואם אמר לו "לא יהא לך פרעון אלא מזו"** — **אינו גובה משאר נכסים.**


###### Steinsaltz on Gittin 41a:11
[Steinsaltz on Gittin 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:11)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב** או **לכתובת אשה** ואחר כך מכר את השדה — **גובין משאר נכסים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בעל חוב גובה משאר נכסים, אשה אינה גובה משאר נכסים,** ומדוע? — לפי **שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין,** ומתחילה היתה כוונתו לייחד לה שדה זה בלבד כדי לחסוך לה טירחה.


###### Steinsaltz on Gittin 41a:12
[Steinsaltz on Gittin 41a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/41a:12)

ב משנה **מי שחציו עבד וחציו בן חורין** כגון שאחד משני שותפים שהיו בעליו שיחרר את חלקו בעבד — **עובד את רבו** (אדוניו) **יום אחד, ואת עצמו** (עבור עצמו) **יום אחד,** אלו **דברי בית הלל. בית שמאי אומרים:** על ידי סידור זה **תקנתם את רבו,** שאין רבו מפסיד דבר, **ו**אולם **את עצמו לא תקנתם,** והעבד עצמו נמצא במצב בלתי אפשרי: מן הצד האחד, **לישא שפחה אי אפשר** — לפי **שכבר חציו בן חורין,** ובן חורין אסור בשפחה.