## Steinsaltz on Gittin Daf 42a

###### Steinsaltz on Gittin 42a:1
[Steinsaltz on Gittin 42a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:1)

במשנתנו מדובר **בעבד של שני שותפין,** ובמקרה כזה ל**דברי הכל,** גם לדעת חכמים, כל אחד מהם יכול לשחרר את כל חלקו בעבד, ונמצא העבד משוחרר חציו.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:2
[Steinsaltz on Gittin 42a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:2)

א ועוד בדבר המחלוקת במשחרר חצי עבדו, **אמר רבה: מחלוקת** רבי וחכמים אם קנה העבד חציו — דווקא **בששיחרר** האדון את **חציו והניח** את **חציו** השני, **אבל** אם **שיחרר** את **חציו ומכר** את **חציו** השני, **או נתן במתנה** את **חציו** השני, **כיון דקנפיק מיניה כוליה** [שהעבד יוצא ממנו כולו] — **דברי הכל קנה** העבד את חציו עצמו.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:3
[Steinsaltz on Gittin 42a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:3)

**אמר ליה** [לו] **אביי: וב**מקרה שיוצא ממנו **כולו לא פליגי** [נחלקו]? **והתני חדא** [והרי שנויה ברייתא אחת]: **הכותב נכסיו לשני עבדיו** — **קנו** את הנכסים **ומשחררין זה את זה,** שלכל אחד יש בעלות בחציו של חבירו. **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת], **האומר: "כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי"** — **אף עצמם לא קנו,** וכל שכן את הנכסים.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:4
[Steinsaltz on Gittin 42a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:4)

**מאי לאו** [האם לא] זה ההסבר לסתירה בין הברייתות הללו: **הא** [זו], הברייתא הראשונה — כשיטת **רבי,** שיש שיחרור לחצי עבד, **והא** [וזו], הברייתא השניה — כדעת **רבנן** [חכמים], שאף שכל אחד מהם יצא לגמרי מרשותו של האדון, הואיל ולא נשתחררו לגמרי לא קנו?


###### Steinsaltz on Gittin 42a:5
[Steinsaltz on Gittin 42a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:5)

ודוחים: **לא, אידי ואידי רבנן** [זו וזו כשיטת חכמים], אלא **הא** [זו], בברייתא הראשונה מדובר ש**אמר כולו,** שלכל אחד מהם הוא נותן את כל נכסיו. וכיון שנתן לשניהם — שניהם קונים, ומשחררים זה את זה, ומחלקים ביניהם את הנכסים. **הא** [זו], בברייתא השניה מדובר ש**אמר חצי חצי,** שלכל אחד מהם נתן רק מחצית נכסיו, ולא הקנה לאף אחד מהם קנין גמור.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:6
[Steinsaltz on Gittin 42a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:6)

ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנה בסופה] של הברייתא השניה: **ואם אמר חצי חצי** — **לא קנו, מכלל** הדברים אתה למד **דרישא** [שבראשה] מדובר ש**אמר כולו!** ומשיבים: אין להבין שיש כאן דין נוסף בברייתא אלא **פרושי קא מפרש** [מפרש] את דברי הברייתא הקודמים: **אף עצמן לא קנו, כיצד? כגון** ש**אמר חצי חצי.**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:7
[Steinsaltz on Gittin 42a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:7)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר, **דאי סלקא דעתך רישא** [שאם עולה על דעתך שבראשה] של הברייתא מדובר ש**אמר כולו,** אם כן, סופה מיותר, שכן **השתא** [עכשיו, הרי] אם **אמר כולו לא קנו, אמר חצי חצי מיבעיא** [נצרכה לומר]?


###### Steinsaltz on Gittin 42a:8
[Steinsaltz on Gittin 42a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:8)

ומשיבים: **אי** [אם] **משום הא** [זה] **לא איריא** [שייך] ואין מכאן הוכחה, שכן אפשר לומר ש**תנא סיפא לגלויי רישא** [שנה את סופה כדי לגלות את משמעות ראשה], **שלא תאמר: רישא** [ראשה] עוסק במקרה ש**אמר חצי חצי, אבל** אם **אמר כולו קנו,** על כן **תנא סיפא** [שנה בסופה] ש**אמר חצי חצי,** ו**מכלל** הדברים נלמד **דרישא** [שבראשה] מדובר ש**אמר כולו ואפילו הכי** [כך] **לא קנו.**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:9
[Steinsaltz on Gittin 42a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:9)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], **לא קשיא** [אין זה קשה] ואפשר ליישב את הסתירה בין הברייתות בדרך אחרת: **כאן,** בברייתא השניה שלא קנו, מדובר **בשטר אחד,** שכן אין אפשרות לשחרר שני עבדים בשטר אחד, **כאן** בברייתא הראשונה שקנו, מדובר **בשני שטרות.**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:10
[Steinsaltz on Gittin 42a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:10)

ושואלים: אם בברייתא השניה מדובר שהקנה לשניהם את נכסיו **בשטר אחד, מאי איריא** [מה שייך], מדוע היה צריך לומר שכשאמר **חצי חצי** לא קנו? **אפילו אמר כולו נמי** [גם כן] **לא קנו,** וכפי ששנינו במפורש בתחילת הברייתא, ומשיבים: **הכי נמי קאמר** [כך גם כן אמר], כלומר, זוהי כוונת הדברים: **אף עצמן לא קנו, במה דברים אמורים** שלא קנו? כשנתן להם **בשטר אחד, אבל בשני שטרות** — **קנו, ואם אמר חצי חצי** — **אף בשני שטרות נמי** [גם כן] **לא קנו.**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:11
[Steinsaltz on Gittin 42a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:11)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן זה ליישב את הסתירה בין הברייתות: **לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן,** בברייתא הראשונה, שקנו, מדובר שנתן להם **בבת אחת, כאן** בברייתא השניה, שלא קנו, מדובר שנתן להם **בזה אחר זה.**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:12
[Steinsaltz on Gittin 42a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:12)

ושואלים: אם נתן בזה אחר זה, **בשלמא בתרא לא קני** [נניח שהאחרון אינו קונה], **דהא קני ליה קמא** [שהרי כבר קנה אותו הראשון], **אלא קמא ליקני נפשיה ולקנייה לחבריה** [הראשון שיקנה את עצמו ושיקנה גם את חבירו]! **אלא, מחוורתא כדשנינן מעיקרא** [מחוור, ברור, כפי שתירצנו מתחילה], ובכל אופן מדובר שנתן להם בבת אחת.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:13
[Steinsaltz on Gittin 42a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:13)

**רב אשי אמר:** כך יש ליישב את הסתירה בין שתי הברייתות, **שאני התם** [שונה שם] בברייתא השניה, **דקא קרי להו** [שהוא קורא להם] **"עבדיי",** משמע שאין כאן שיחרור. **אמר ליה** [לו] **רפרם לרב אשי: ודלמא** [ושמא] מה שאומר **"עבדיי"** כוונתו אלה **שהיו כבר** עבדיי בעבר!


###### Steinsaltz on Gittin 42a:14
[Steinsaltz on Gittin 42a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:14)

וראיה לדבר: **מי** [האם] **לא תנן** [שנינו במשנה] בדומה לכך: **הכותב כל נכסיו לעבדו** — **יצא לחירות,** ואם **שייר קרקע כל שהוא** — **לא יצא לחירות. ר' שמעון אומר: לעולם** העבד **הוא בן חורין, עד שיאמר** בנוסח כזה: **"כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא** (רבבה) **שבהן".**


###### Steinsaltz on Gittin 42a:15
[Steinsaltz on Gittin 42a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:15)

ונדייק מן הדברים: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר: "חוץ מאחד מרבוא שבהן",** שאפשר שרומז בכך לעבד עצמו שהוא הדבר שלא נתן לו, **הא** [הרי] אם **לא אמר הכי** [כך] — **קני** [קונה] העבד. ואילו להסברך **אמאי** [מדוע] קונה? **והא** [והרי] **"עבד" קא קרי ליה** [הוא קורא לו]! **אלא** בהכרח יש לפרש שמה שקורא לו **"עבדי"** כוונתו **שהיה כבר** בעבר עבדו, **הכא נמי** [כאן גם כן] כשאמר **"עבדיי"** כוונתו: אלה **שהיו כבר** עבדיי, ואי אפשר ליישב כרב אשי את הסתירה בין שתי הברייתות.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:16
[Steinsaltz on Gittin 42a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:16)

ב מי שהיה חציו עבד וחציו בן חורין ו**נגחו שור** והזיקו, אם נגחו ב**יום** שבו עבודתו היא **של רבו** — הרי תשלום הנזק שייך **לרבו,** ואם היה זה **יום של עצמו** — **לעצמו.** ומקשים: **אלא מעתה,** לפי עיקרון זה של חלוקה, ב**יום של רבו ישא שפחה,** ואילו ב**יום של עצמו ישא בת חורין!** ומשיבים: **איסורא לא קאמרינן** [לגבי איסור אין אנו אומרים] שהעבד מתחלק כך.


###### Steinsaltz on Gittin 42a:17
[Steinsaltz on Gittin 42a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42a:17)

**תא שמע** [בוא ושמע]: **המית** השור **מי שחציו עבד וחציו בן חורין** — **נותן** בעל השור **חצי קנס** (תשלום לבעלי עבד שנהרג) **לרבו** (אדוניו)