## Steinsaltz on Gittin Daf 42b

###### Steinsaltz on Gittin 42b:1
[Steinsaltz on Gittin 42b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:1)

**וחצי כופר** (דמי ההרוג כשהוא בן חורין) יתן **ליורשיו** של המשוחרר למחצה. ולשיטה זו יש לשאול: **אמאי** [מדוע] כך הוא דרך התשלום? **הכי נמי לימא** [כך גם כן נאמר]: אם הרגו השור ב**יום של רבו** — יתן **לרבו,** **יום של עצמו** — יתן **לעצמו,** או ליורשיו! ומשיבים: **שאני הכא דקא כליא קרנא** [שונה כאן שכלתה הקרן], שהרי מת העבד, ומשום כך מגיע חצי לרבו, גם אם נגחו השור ביום של העבד, שהרי סוף סוף חציו שייך לו.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:2
[Steinsaltz on Gittin 42b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:2)

ושואלים: **ואלא היכי דמי דלא קא כליא קרנא** [איך הוא בדיוק מקרה זה שבו אין הקרן כלה] שבו נקבע הזכאי בתשלומים לפי היום שבו הזיק השור את העבד? ומסבירים: **כגון שהכהו** השור **על ידו וצמתה** (נעשתה משותקת) **ידו ו**אולם **סופה לחזור** ולהתרפא.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:3
[Steinsaltz on Gittin 42b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:3)

ומקשים: **הניחא** [זה נוח] **ל**שיטת **אביי,** ש**אמר:** אדם שחובל בחבירו באופן כזה שגורם לו שיתוק זמני — **נותן לו שבת גדולה,** כלומר, את ה"נזק" — מה שפוחת מחירו כעת בגלל השיתוק, **ו**גם **שבת קטנה** על שבטל מכל מלאכה ומפסיד אף שכר עבודה שהיה יכול לעשות בהיותו משותק — **שפיר** [יפה], שגם מי שהזיק שורו — משלם נזק, שבת גדולה.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:4
[Steinsaltz on Gittin 42b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:4)

**אלא ל**שיטת **רבא,** ש**אמר: אינו נותן לו אלא שבתו שבכל יום ויום,** ולא את השבת של פחת מחירו ("נזק"), משום שסופו להתרפא ולשוב לכפי שהיה, הלוא **האי** [זה] שהזיק — **שור הוא, ושור,** כלומר, בעליו, **אינו משלם אלא נזק,** ואינו משלם שבת כלל, ואיך מסביר רבא את הדברים?


###### Steinsaltz on Gittin 42b:5
[Steinsaltz on Gittin 42b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:5)

ומשיבים: **אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר כאן **כשהכהו אדם** ולא שור. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: דבר זה **מימרא** [מאמר של אמוראים] **היא, ומימרא** [ומאמר זה] **לרבא לא סבירא ליה** [מסתבר לו, אינו מקבלה].


###### Steinsaltz on Gittin 42b:6
[Steinsaltz on Gittin 42b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:6)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה זו ללומדים: עבד שמבחינה ממונית יצא מרשות אדוניו, אבל עדיין הוא **מעוכב גט שחרור,** שלא ניתן לו עדיין שטר השיחרור שלו, האם **יש לו,** לאדוניו, **קנס** כדין כל עבד שהומת על ידי שור, **או אין לו קנס?**


###### Steinsaltz on Gittin 42b:7
[Steinsaltz on Gittin 42b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:7)

והצדדים שבשאלה הזו: **"כסף שלשים שקלים יתן לאדניו"** (שמות כא, לב) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **והאי לאו** [וזה לא] **"אדון" הוא,** שהרי העבד בפועל משוחרר. **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**מחוסר גט** (שטר) **שחרור** — עדיין **"אדון" קרינא ביה** [קוראים אנו בו]?


###### Steinsaltz on Gittin 42b:8
[Steinsaltz on Gittin 42b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:8)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא: **המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין** — **נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו. מאי לאו** [האם לא] שברייתא זו היא **כ**שיטת **משנה אחרונה,** לאחר שהודו בית הלל לבית שמאי שלכל הדעות אין העבד הזה עובד עוד בשביל אדוניו, אף שלא קיבל עדיין את שטר השיחרור, ובכל זאת נאמר שאדוניו מקבל חצי קנס?


###### Steinsaltz on Gittin 42b:9
[Steinsaltz on Gittin 42b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:9)

ודוחים: **לא,** שיטת הברייתא היא **כ**שיטת **משנה ראשונה** של בית הלל, שעובד את עצמו יום אחד ואת אדוניו יום אחד, ולפי שיטה זו הוא אינו עומד לשיחרור כלל, ואין מכאן איפוא פתרון לשאלה שנשאלה.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:10
[Steinsaltz on Gittin 42b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:10)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו: **הפיל את שינו** של עבדו, **ו**אחר כך **סימא את עינו** — **יוצא** העבד לחירות **ב**גלל **שינו** כמפורש בכתוב "לחופשי ישלחנו תחת שינו" (שמות כא, כז), **ונותן** לו האדון **דמי עינו** כאילו היה בן חורין. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שעבד שעדיין לא קיבל שטר שיחרור **יש לו קנס וקנס לרבו,** יש לתהות: **השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה** [עכשיו, הרי, אם חובלים בו אחרים הם נותנים לו את הקנס לרבו], **חבל ביה רביה גופיה, יהיב ליה לדידיה** [אם חובל בו אדוניו עצמו, יתן לו לעצמו] דמי עינו?


###### Steinsaltz on Gittin 42b:11
[Steinsaltz on Gittin 42b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:11)

ומשיבים: **דלמא** [שמא] ברייתא זו סבורה **כמאן דאמר** [כשיטת מי שאומר] שבמקרה של שיחרור עבד בגלל הפלת שן **אינו צריך** שטר שיחרור, אלא משתחרר מיד עם הפגיעה בו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **בכולן,** בכל עשרים וארבעה ראשי איברים שהגדירו חכמים שעבד יוצא בהם לחופשי אם חבל בו רבו באחד מהם, **עבד יוצא בהם לחירות, וצריך גט** (שטר) **שחרור מרבו,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' מאיר אומר:** **אינו צריך** שטר שיחרור. **ר' אלעזר אומר: צריך. ר' טרפון אומר: אינו צריך. ר' עקיבא אומר: צריך.**


###### Steinsaltz on Gittin 42b:12
[Steinsaltz on Gittin 42b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:12)

**המכריעין לפני חכמים,** כלומר, אותם חכמים שהיו בודקים ומנסים להכריע בשיטות ולתווך ביניהן **אומרים** כך: **נראים דברי ר' טרפון** שאינו צריך שטר שיחרור — **בשן ועין, הואיל ותורה זכתה לו** במפורש את שיחרורו (שמות כא, כו-כז), **ו**נראים **דברי ר' עקיבא** שצריך לכתוב לו שטר שיחרור — **בשאר אברים, הואיל וקנס חכמים הוא.**


###### Steinsaltz on Gittin 42b:13
[Steinsaltz on Gittin 42b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:13)

על הלשון תוהים: **קנס** חכמים?! **הא קראי קא דרשינן** [הרי מקראות אנו דורשים] ללמוד שהעבד משתחרר לא רק בחבלת שן ועין אלא גם בחבלה באיברים אלה! **אלא אימא** [אמור כך]: **הואיל ומדרש חכמים הוא,** ולא נכתב כן במפורש בתורה.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:14
[Steinsaltz on Gittin 42b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:14)

ב ועוד בענין מעוכב גט שיחרור **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **מעוכב גט** (שטר) **שחרור** שהיה עבדו של כהן, האם **אוכל בתרומה או אינו אוכל?** והצדדים בשאלה: **"קנין כספו** הוא יאכל בו**"** (ויקרא כב, יא) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **והאי** [וזה] **לאו** [לא] **קנין כספו הוא, או דלמא** [שמא] **כיון** ש**מחוסר** עדיין **גט שחרור, "קנין כספו" קרינא ביה** [קוראים אנו בו]?


###### Steinsaltz on Gittin 42b:15
[Steinsaltz on Gittin 42b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:15)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע], פתרון לשאלה ממה ש**אמר רב משרשיא: כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה** שילדו שתיהן ילדים, ונתערבו הילדים ולא ברור מיהו כל אחד מהם — **הרי אלו,** שני הילדים, **אוכלין בתרומה, וחולקין** (מקבלים יחד) **חלק אחד** של תרומה **על הגורן,** שהרי אחד מהם הוא כהן ומגיע לו בשביל עצמו, והשני הוא עבד והוא אוכל מכוח האדון. וכאשר **הגדילו התערובות** — **משחררין זה את זה** ונמצא העבד שביניהם נעשה בן חורין. משמע שאף שילד זה שהיה בן שפחה עומד לשיחרור, בכל זאת, כיון שהוא מעוכב עדיין שטר שיחרור — הריהו אוכל בתרומה!


###### Steinsaltz on Gittin 42b:16
[Steinsaltz on Gittin 42b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:16)

ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]! **התם** [שם] **אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו** [על אחד מהם] ש**עבד הוא,** אם כן, **"קנין כספו" קרינא ביה** [קוראים אנו בו] לכל ענין, ומה שצריכים לשחרר זה את זה הוא רק מחמת חוסר ידיעתנו, שאין בידינו דרכים לגלות מיהו בן השפחה. אבל **הכא לאו** [כאן לא] **קנין כספו הוא כלל,** כיון ששיחררו, אף שעדיין לא נתן לו שטר — שמא אינו נחשב כבר כקנין כספו, ולא נפתרה איפוא השאלה.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:17
[Steinsaltz on Gittin 42b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:17)

ג ועוד בענין הזכות בקנס של עבד: **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **עבד שמכרו רבו** לאדם אחר רק **ל**ענין **קנס,** כלומר, שאם יהרג על ידי שור — שהקנס יהיה שייך לקונהו אבל לשאר הדברים לא מכרו, האם הוא **מכור או אינו מכור?** כלומר, האם חלה מכירה זו.


###### Steinsaltz on Gittin 42b:18
[Steinsaltz on Gittin 42b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/42b:18)

ומסבירים: **תיבעי** [תישאל] השאלה **ל**דעת **ר' מאיר, תיבעי לרבנן** [תישאל לדעת חכמים]. **תיבעי** [תישאל] **ל**דעת **ר' מאיר; עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' מאיר** ש**אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אלא כגון** המוכר **פירות דקל דעבידי דאתו** [שעשויים שיבואו], שדרך הטבע הוא שהם צומחים, ולכן יכול למכור דבר עתידי, אף על פי שאינו מצוי כעת, **אבל הכא מי יימר דמינגח** [כאן מי יאמר שהעבד כלל יינגח]? **ואם תמצא** [תרצה] **לומר דמינגח** [שיינגח], **ממאי דמשלם** [מניין יודע אתה שישלם] בעל השור שנגחו את הקנס?