## Steinsaltz on Gittin Daf 43a

###### Steinsaltz on Gittin 43a:1
[Steinsaltz on Gittin 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:1)

**דלמא מודה ומיפטר** [שמא יודה וייפטר] מחיובו בקנס, שכן המודה בעבירה שחייבים עליה קנס פטור מן הקנס!


###### Steinsaltz on Gittin 43a:2
[Steinsaltz on Gittin 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:2)

**ו**כמו כן **תבעי** [תישאל] השאלה גם **לרבנן** [לשיטת חכמים]; **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי רבנן** [אומרים חכמים] ש**אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם** — **אלא כגון פירות דקל, דהשתא מיהא ליתנהו** [שעכשיו על כל פנים אינם בעולם], **אבל הכא** [כאן] **הא קאי** [הרי עומד, נמצא] ה**שור והא קאי** [והרי עומד, נמצא] ה**עבד,** ואין צורך במציאות חדשה שתבוא לעולם. אם כן, **מאי** [מה] הדין?


###### Steinsaltz on Gittin 43a:3
[Steinsaltz on Gittin 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:3)

**אמר ר' אבא, תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממדרש הלכה על הכתוב המדבר באלה האוכלים כתרומה, שנאמר: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" (ויקרא כב, יא), וכך דרשו: **"ויליד בית" מה תלמוד לומר?** לכאורה מה צורך בכתוב מיוחד לדבר? שהרי **אם** מי שהוא עבד שהוא **קנין כסף** בלבד **אוכל, יליד בית** שנולד לשפחתו של הכהן **לא כל שכן?**


###### Steinsaltz on Gittin 43a:4
[Steinsaltz on Gittin 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:4)

ומשיבים: **אילו כן** — רק לפי קל וחומר זה — **הייתי אומר: מה קנין כסף** רק זה **שיש בו שוה כסף** — הוא **אוכל, אף יליד בית** רק זה **שיש בו שוה כסף** — **אוכל, ומנין שאף על פי שאינו שוה כלום?** — **תלמוד לומר: "יליד בית", מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Gittin 43a:5
[Steinsaltz on Gittin 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:5)

**ועדיין אני אומר** מצד שני: **יליד בית** — **בין שיש בו שוה כסף בין שאין בו שוה כסף** — **אוכל, קנין כסף** — אם **יש בו שוה כסף** — **אוכל, אין בו שוה כסף** — **אינו אוכל. תלמוד לומר: "קנין כספו... ויליד ביתו** הם יאכלו בלחמו**"** (ויקרא כב, יא), שהכתוב משווה אותם, לומר: **מה יליד בית אף על פי שאינו שוה כלום** — **אוכל** בתרומה, **אף קנין כספו, אף על פי שאינו שוה כלום** — **אוכל.** עד כאן לשון הברייתא, וממנה עולה כי יש מציאות של עבד שאינו שווה כלום.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:6
[Steinsaltz on Gittin 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:6)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר ש**עבד שמכרו רבו לקנס** — **מכור, מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא** [האם יש עבד שאינו ניתן להימכר לצורך קנס]? שאפילו אם אינו שווה כלום מצד עצמו, יש עדיין שווי כלשהו למכירתו לאחר שיקבל את קנסו! ומשיבים: **אין** [כן], **איכא** [יש] מקרה כזה של **עבד טרפה** (עתיד למות), שכיון שהוא טריפה, גם אם הרג אותו שור — אין משלמים עליו קנס, ולכן אותו עבד אינו שווה כלום, ואף לא למכירה לקנס.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:7
[Steinsaltz on Gittin 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:7)

ומקשים: **והא חזי למיקם קמיה** [הרי ראוי הוא לעמוד לפניו] לשם כבוד, גם אם אינו ראוי לעבוד עבודה אחרת, ואיך ניתן לדבר עליו כעל עבד שאינו שווה כלום! ומשיבים: מדובר פה **ב**עבד שלא רק שהוא טריפה, שאין לו קנס, אלא גם **מנוול** (מלוכלך) או **מוכה שחין** שאין זה כבוד לו שיעמוד לפניו, ולכן אינו שווה כלום. ולא נפתרה איפוא השאלה אם חלה מכירת עבד רק לענין הקנס.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:8
[Steinsaltz on Gittin 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:8)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש** אשה **בת חורין, מהו** הדין? והצדדים בשאלה זו: **אם תמצא** [תרצה] **לומר** ש**בן ישראל שאמר לבת ישראל: "התקדשי לחציי"** — **מקודשת,** הרי זה משום **דחזיא לכוליה** [שהיא ראויה לכולו], אבל כאן **הא לא חזיא לכוליה** [הרי אינה ראויה לכולו] לפי שחציו עבד, ולכן אין אלו קידושין כלל.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:9
[Steinsaltz on Gittin 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:9)

**ו**לאידך גיסא, **אם תמצא** [תרצה] **לומר** ש**בן ישראל המקדש חצי אשה** — **אינה מקודשת,** ומדוע? משום ש**שייר בקנינו** שהרי בקנין קידושין הוא קונה אשה שלימה ולא חצי אשה, **והא** [והרי] **עבד** זה **לא שייר** **בקנינו,** אלא קנה כל כמה שיכול לקנות, אם כן יש פה מצד זה שלימות בקנין, **מאי** [מה] הדין בקידושין אלה?


###### Steinsaltz on Gittin 43a:10
[Steinsaltz on Gittin 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:10)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו: **המית** שור **מי שחציו עבד וחציו בן חורין** — **נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**קידושיו לאו** [אינם] **קידושין,** ואינו יכול לשאת אשה, **יורשין מנא ליה** [מניין לו]? אלא ודאי יכול לקדש ולשאת אשה, ועל ידי כך, להעמיד לו יורשים!


###### Steinsaltz on Gittin 43a:11
[Steinsaltz on Gittin 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:11)

**אמר רב אדא בר אהבה:** כאן מדובר באופן שהשור לא הרגו ממש אלא **כשעשאו טרפה,** והרי הוא נחשב כמת לענין זה, **ומאי** [ומה] פירוש **"יורשיו"** שאמרנו פה — **נפשיה** [הוא עצמו].


###### Steinsaltz on Gittin 43a:12
[Steinsaltz on Gittin 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:12)

**אמר רבא, שתי תשובות בדבר** לדחות הסבר זה: **חדא** [אחת] ש**"יורשיו" קתני** [שנה] והוא עצמו אינו נקרא "יורשיו". **ועוד, כופר הוא** המדובר כאן, **ואמר ריש לקיש: כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה,** ולא בחיי הנפגע, אפילו ניזוק קשה כדי שייחשב טריפה! **אלא אמר רבא:** זה ששנינו שחצי כופר ליורשיו — כוונתו **ראוי ליטול ואין לו,** שהכוונה לומר שאם היו לו יורשים היו הם ראויים ליטול, אבל כיון שאין לו יורשים — בפועל אין אף אחד מקבל.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:13
[Steinsaltz on Gittin 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:13)

ב **אמר רבא: כשם שהמקדש חצי אשה** — **אינה מקודשת, כך** מי שהיתה **חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה** — **אין קדושיה קדושין.**


###### Steinsaltz on Gittin 43a:14
[Steinsaltz on Gittin 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:14)

מסופר: **דרש רבה בר רב הונא** הלכה זו ברבים: **כשם שהמקדש חצי אשה** — **אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה** — **אינה מקודשת. אמר ליה** [לו] **רב חסדא** בשאלה: **מי דמי** [האם דומים הדברים]? **התם** [שם] המקדש חצי אשה **שייר בקנינו,** שלא קנה את כל האשה, ולכן אין הקידושין תופסים, אבל **הכא** [כאן] חציה שפחה וחציה בת חורין שהתקדשה **לא שייר בקנינו** אלא שזה כל מה שיכול לקנות בה, וממילא הקידושין תופסים!


###### Steinsaltz on Gittin 43a:15
[Steinsaltz on Gittin 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:15)

**הדר אוקים** [חזר והעמיד] **רבה בר רב הונא אמורא עליה** [מתורגמן עליו, לפניו] שישמיע את דבריו לרבים, **ודרש** כך את הכתוב **"והמכשלה הזאת תחת ידך"** (ישעיהו ג, ו): **אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן,** ואני עצמי נכשלתי בהוראתי הקודמת, והנני חוזר בי מדברי ואומר ש**אף על פי שאמרו** חכמים ש**המקדש חצי אשה** — **אינה מקודשת, אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה** — **קדושיה קדושין. מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **התם** [שם] במקדש חצי אשה **שייר בקנינו, הכא** [כאן] במקדש חציה שפחה וחציה בת חורין **לא שייר בקנינו.**


###### Steinsaltz on Gittin 43a:16
[Steinsaltz on Gittin 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:16)

**אמר רב ששת** בניגוד לכך: **כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה** — **אין קידושיה קידושין. ואם לחשך אדם לומר** (אם יבוא אדם לומר לך ולהקשות על כך), ממה ששנינו במשנה: **איזו היא שפחה חרופה** הכתובה בתורה? **זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי, אלמא** [מכאן] ש**בת איתרוסי** [אירוסין] **היא! אמור לו** שאין מכאן ראיה כלל: **כלך** (לך) **אצל** שיטת **ר' ישמעאל, שהוא אומר** שאין מדובר פה בחציה שפחה אלא **בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי** מדובר.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:17
[Steinsaltz on Gittin 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:17)

ועל כך יש לשאול: **ו**כי **שפחה כנענית בת איתרוסי** [אירוסין] **היא? אלא מאי אית לך למימר** [מה יש לך לומר]? **מאי** [מה] פירוש **"מאורסת"** בענין זה — כוונתו ש**מיוחדת** לו, ונעשתה כאשתו, **הכא נמי** [כאן גם כן] בלשון המשנה, **מאי** [מה] פירוש **"מאורסת"** — **מיוחדת** ולא אירוסין ממש.


###### Steinsaltz on Gittin 43a:18
[Steinsaltz on Gittin 43a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43a:18)

**אמר רב חסדא:** מי שהיתה **חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ו**אחר כך **נשתחררה** כולה, **וחזרה ונתקדשה לשמעון** אחיו, **ומתו שניהם** בלא בנים — **מתייבמת ללוי** האח השלישי, משום שהיא נחשבת לאשתו הגמורה של אחד מאחיו בלבד,