## Steinsaltz on Gittin Daf 43b

###### Steinsaltz on Gittin 43b:1
[Steinsaltz on Gittin 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:1)

**ואין אני קורא בה** (מחשיב אותה) **אשת שני מתים,** כי יבמה שהיתה עליה זיקת יבום משום שני אנשים, אינה מתייבמת כלל. והטעם במקרה שלנו, שאין הדבר כך, הוא: **מה נפשך** (מה רצונך לומר), בכל אופן שתרצה להבין, יהא זה הדין, כי **אי קדושי** [אם קידושין] של **ראובן קדושין** — **קדושי** [קידושין] של **שמעון לאו** [אינם] **קדושין,** ונמצא שהיא אלמנתו של ראובן, **ואי קדושי** [ואם קידושין] של **שמעון קדושין** — **קדושי** [קידושין] של **ראובן לאו** [אינם] **קדושין** וממילא היא אלמנתו של אדם אחד בלבד ולא של שניים.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:2
[Steinsaltz on Gittin 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:2)

**איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה זו: מי שהיתה **חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה, וחזרה ונתקדשה לשמעון** (לאדם אחר, כלשהו), **רב יוסף בר חמא אמר** בשם **רב נחמן:** על ידי השיחרור **פקעו קדושי** [קידושין] של **ראשון** לגמרי, וחלים קידושי השני. **ר' זירא אמר** בשם **רב נחמן: גמרו קדושי** [שלמו קידושין] של **ראשון,** שהקידושין שקידש אותה הראשון חלו עליה בשלימות כאשר נשתחררה, וקידושי השני אינם חלים.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:3
[Steinsaltz on Gittin 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:3)

**אמר ר' זירא: כוותיה דידי מסתברא** [כשיטתי שלי מסתבר], **דכתיב** [שכן נאמר] בבועל שפחה חרופה: **"לא יומתו כי לא חפשה"** (ויקרא יט, כ), ונדייק מכאן: **הא** [הרי] אם **חופשה** (נשתחררה) — **יומתו** משום שהיא אשת איש. משמע שאירוסיה שאורסה בעודה שפחה למחצה תקפים בעת שיחרורה!


###### Steinsaltz on Gittin 43b:4
[Steinsaltz on Gittin 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ול**שיטת ה**תנא דבי** [מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל,** ש**אמר: בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי** מדובר, **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר **דכי** [שכאשר] **חופשה יומתו?!** הרי כשנשתחררה, מה שהיתה מיוחדת לעבד אין בו ממש מן הדין! **אלא מאי אית** [מה יש] **לך למימר** [לומר], ללמוד מדיוק הכתוב "לא יומתו כי לא חופשה"; מתי יומתו — במקרה **שחופשה וחזרה ונתקדשה** לאדם כלשהו, **הכא נמי** [כאן גם כן] לשיטה שמדובר במי שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין, יכול אתה לדייק: מתי יומתו — במקרה **שחופשה וחזרה ונתקדשה** לאחר. ואם כן, אין להוכיח מכאן.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:5
[Steinsaltz on Gittin 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:5)

א **אמר רב הונא בר קטינא אמר ר' יצחק: מעשה** היה **באשה אחת ש**היתה **חציה שפחה וחציה בת חורין, וכפו את רבה** (אדוניה) **ועשאה בת חורין.** ושואלים: **כמאן** [כשיטת מי היא]? האם **כ**שיטת **ר' יוחנן בן ברוקה,** ש**אמר: על שניהם,** על האיש וגם על האשה **הוא אומר: "ויברך אתם אלהים ויאמר** להם אלהים **פרו ורבו ומלאו** את הארץ


###### Steinsaltz on Gittin 43b:6
[Steinsaltz on Gittin 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:6)

**"**(בראשית א, כח), כלומר, שמצוות פריה ורביה חלה גם על נשים? **אמר רב נחמן בר יצחק: לא,** מכאן אין להוכיח, והטעם ששיחררו אותה הוא לא משום מצוות פריה ורביה, אלא משום שבמצב כזה אינה יכולה להינשא ו**מנהג הפקר נהגו בה,** ונעשתה מכשול לרבים, ולכן שיחררו אותה כדי שתוכל להינשא ולא תהיה הפקר.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:7
[Steinsaltz on Gittin 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:7)

ב משנה **המוכר עבדו לגוים או** אפילו **ל**ישראל שב**חוצה לארץ** — **יצא** העבד **בן חורין** על ידי כך. שלפי שהוא מפקיעו על ידי כך מן המצוות, קנסוהו חכמים שיהא כמשוחרר, ואם יצא מאדוניו הגוי בכל דרך — הריהו כישראל לכל דבר.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:8
[Steinsaltz on Gittin 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:8)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המוכר עבדו לגוים** — **יצא לחירות, וצריך גט** (שטר) **שחרור מרבו** (אדוניו) **ראשון. אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים** שצריך שטר שיחרור — **שלא כתב עליו אונו** (שטר), **אבל** אם **כתב עליו אונו** — **זהו שחרורו** ואינו צריך שטר נוסף.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:9
[Steinsaltz on Gittin 43b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:9)

ושואלים: **מאי** [מה] עניינו של **אונו?** **אמר רב ששת: דכתב ליה הכי** [שכותב לו כך]: **לכשתברח ממנו,** מן הגוי, **אין לי עסק בך,** ואף על פי שאין זה שטר שיחרור מפורש, מכל מקום די בכך לענין החשבתו כבן חורין.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:10
[Steinsaltz on Gittin 43b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:10)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לוה עליו,** על סמך העבד, **מן הגוי** על מנת להיפרע ממנו במקרה של אי־פרעון החוב, **כיון שעשה לו** ה**גוי נמוסו** (חוקו, מנהגו) בקנין — **יצא** העבד **לחירות** כדין הנמכר לגוי. ושואלים **מאי** [מהו] ענין **נמוסו?** ומשיבים: **אמר רב הונא בר יהודה:** ששם עליו **נשקי** [חותם], שכיון ששם עליו הגוי חותם הרי הוא נעשה כמכור לגוי, ומאז יצא לחופשי מישראל.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:11
[Steinsaltz on Gittin 43b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:11)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב ששת** ממה ששנינו: **האריסין, והחכירות, ואריסי בתי אבות** (משפחה שלימה של אריסים שעבדו בשדה זה דור אחר דור), **וגוי שמשכן שדהו לישראל, אף על פי שעשה לו נמוסו** — **פטורה** השדה **מן המעשר,** משום שהשדה עדיין שייך לגוי.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:12
[Steinsaltz on Gittin 43b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:12)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] ש"נמוסו" כוונתו **נשקי** [חותם], וכי **שדה בת נשקי היא? אלא אמר רב ששת:** הביטוי "שעשה לו נימוסו" כוונתו **זמן,** כלומר, שנקבע זמן מסויים שאם לא ייפרע החוב עד אותה שעה יעבור העבד לבעלות הגוי.


###### Steinsaltz on Gittin 43b:13
[Steinsaltz on Gittin 43b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:13)

ומקשים: **קשיא** [קשה] מענין **זמן** על ענין **זמן,** שהרי לגבי העבד נראה שעם קביעת הזמן יוצא מרשות הלווה ומשתחרר, ואילו לגבי השדה אין הדבר כך, שהרי אינה מתחייבת מאותה שעה במעשר, כשדה של ישראל! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], ויש לחלק ולומר: **הא** [זה], בעבד שמשתחרר, מדובר במקרה **דמטא זמניה** [שהגיע זמנו], **הא** [זה] בשדה מדובר במקרה שעדיין **לא מטא זמניה** [הגיע זמנו].


###### Steinsaltz on Gittin 43b:14
[Steinsaltz on Gittin 43b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/43b:14)

ושואלים: **אלא גבי עבד** **דמטא זמניה צריכא למימר** [שהגיע זמנו צריך לומר] שהוא משתחרר? הלא מובן שבכך עבר לחלוטין לרשות הגוי! **אלא,** צריכים לומר כך: **אידי ואידי** [זה וזה] מדובר ש**לא מטא זמניה** [הגיע זמנו ] עדיין, **ולא קשיא** [ואין זה קשה]: **הא לגופא** [זה, מסר לו לגוי את גוף העבד], **והא לפירא** [וזה, לפירות] שהמלווה הישראל אוכל את פירות השדה בלבד, אבל אינו מחזיק בה.