## Steinsaltz on Gittin Daf 44a

###### Steinsaltz on Gittin 44a:1
[Steinsaltz on Gittin 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:1)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: אף אם הגיע זמנו של העבד יש חידוש בדבר — **ב**מקרה **שלוה** מן הגוי **על מנת למשכנו ולא משכנו** עדיין, שכיון שהגיע זמן הפרעון — הרי זה נחשב כאילו כבר מוסר את העבד לגויים.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:2
[Steinsaltz on Gittin 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:2)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **גבאו** הגוי את העבד **בחובו או שלקחו סיקריקון** (שודד, אנס) — **לא יצא לחירות.** ושואלים: **ו**אם לקחו **בחובו,** האם **לא** קונסים את האדון והעבד יוצא לחירות?


###### Steinsaltz on Gittin 44a:3
[Steinsaltz on Gittin 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:3)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא: **הרי שאנסו בית המלך גורנו** (נטלו ממנו את הגורן שלו באונס), **אם בחובו** נטלו זאת, משום שהוא חייב להם כסף — **חייב לעשר** גם על מה שלקחו, שאם לא כן נמצא שהוא משלם את חובו מן המעשר. **אם באנפרות** (לחינם, בלי סיבה) — **פטור מלעשר!**


###### Steinsaltz on Gittin 44a:4
[Steinsaltz on Gittin 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:4)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם], **דקא משתרשי ליה** [שהוא מרוויח] על ידי כך שהוא פורע מקצת חובו מן המעשר, ולכן הוא חייב במעשר. אולם לגבי עבד, הרי דין שיחרורו של עבד שמכרו רבו לגויים הוא רק משום קנס, וכשאין האדון עושה זאת מדעתו, ואף אינו מרוויח בדבר — אין קונסים אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:5
[Steinsaltz on Gittin 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:5)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], ממה ש**אמר רב: המוכר עבדו לפרהנג** (מושל) **גוי** — **יצא לחירות.** והרי אף מכירה זו אינה מרצון גמור, אלא מפני לחץ המושל! ומשיבים: **התם הוה ליה** [שם היה לו] **לפייס** את המושל בדבר אחר **ו**הוא **לא פייס,** ולכן יש מקום לקונסו.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:6
[Steinsaltz on Gittin 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:6)

**גופא** [לגופה] של ההלכה ש**אמר רב** ש**המוכר עבדו לפרהנג גוי** — **יצא לחירות,** שואלים: **מאי הוה ליה למעבד** [מה היה לו לעשות]? הרי המושל הגוי מכריח אותו לכך! ומשיבים: **הוה ליה** [היה לו] **לפייס** את הפרהנג הזה בכסף או באופן אחר שלא יקח את העבד, **ו**הוא **לא פייס,** ולכן קנסו אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:7
[Steinsaltz on Gittin 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:7)

**בעי** [שאל] **ר' ירמיה: מכרו** את העבד לגוי **לשלשים יום, מהו** הדין? האם נקרא הדבר הזה כמכירה ומשתחרר משום כך, או שאינו כמכירה גמורה? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה ש**אמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי** — **יצא לחירות,** ומן הסתם מכרו לו כדי שיעסוק במלאכת המושל לזמן מוגבל עד שתסתיים אותה מלאכה, והרי שאף במכירה לזמן הריהו יוצא לחירות! ומשיבים: **התם** [שם] מדובר **בפרהנג גוי, ש**מכירה זו **אינה חוזרת,** ולכן הרי הוא משתחרר, אבל במכירה שחוזרת לא מדובר.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:8
[Steinsaltz on Gittin 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:8)

ושואלים עוד: אם **מכרו** את העבד לגוי **חוץ ממלאכתו, מהו** הדין? וכן אם מכרו לגוי **חוץ מן המצות,** שהתנה שיהא העבד ממשיך לקיים מצוות, **מהו** הדין? וכן אם מכר אותו **חוץ משבתות וימים טובים, מהו?** או מכרו **לגר תושב,** גוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, או **לישראל משומד** שהמיר את דתו, **מהו?** מכרו **לכותי, מהו?** ומציעים: **פשוט מיהא חדא** [פתור לפחות שאלה אחת] מאלה, ששנינו: **גר תושב הרי הוא כגוי.** ואילו **כותי וישראל משומד** — **אמרי לה** [יש אומרים] שדינו **כגוי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שדינו **כישראל.**


###### Steinsaltz on Gittin 44a:9
[Steinsaltz on Gittin 44a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:9)

**בעו מיניה** [שאלו אותו] **מר' אמי: עבד שהפיל עצמו לגייסות,** שברח מבית אדוניו והמציא עצמו שיקחו אותו כחייל בצבא, **ואין רבו יכול להוציאו** משם **לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם, מהו שיטול** האדון לפחות **את דמיו** מן הצבא?


###### Steinsaltz on Gittin 44a:10
[Steinsaltz on Gittin 44a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:10)

**אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זריקא: פוק** [צא] **עיין במכילתיך** [במשניות שלך] ותמצא פתרון לכך. **נפק דק ואשכח** [יצא דיקדק ומצא] פתרון, מזו **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **המוכר ביתו** שבארץ ישראל **לגוי** — **דמיו** של הבית **אסורין,** **וגוי שאנס** (שנטל בכוח) **ביתו של ישראל ואין בעליו יכול להוציאו** ממנו **לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם** — **מותר ליטול** מן הגוי **את דמיו, ו**אף **כותב** שטר **ומעלה** (רושם) ומאשר את השטר **בערכאות שלהן,** של הגויים, **מפני שהוא כמציל מידם.** משמע שכל דבר שאם נמכר לגוי דמיו אסורים, כאשר נלקח באונס ואינו יכול להוציא מידם — מותר ליטול את דמיו, ואם כן הוא הדין לכאורה אף בעבד שהפיל עצמו לגייסות!


###### Steinsaltz on Gittin 44a:11
[Steinsaltz on Gittin 44a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:11)

ודוחים: **ודילמא הני מילי** [ושמא דברים אלה] אמורים דווקא ב**בית,** ש**כיון** ש**לא סגי ליה** [די לו לאדם] **בלא בית, לא אתי לזבוניה** [יבוא למוכרו] מרצונו, ולכן אין מקום לקונסו במקום אונס, **אבל עבדא** [עבד] **דסגי ליה** [שדי לו לאדם] **בלא עבדא** [עבד] יש לחשוש כי **אתי לזבוניה** [יבוא למכור אותו] אף מרצונו, ואם כן, האם יש לקונסו אף במקרה כזה, **או לא,** שאין לחלק בין הדברים.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:12
[Steinsaltz on Gittin 44a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:12)

**שלח להו** [להם] **ר' אמי, "מיני** [ממני] **אמי בר נתן, תורה יוצאה לכל ישראל,** פסק הלכה זה: **עבד שהפיל עצמו לגייסות, ואין רבו יכול להוציאו** משם **לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם** — **מותר ליטול את דמיו, וכותב ומעלה בערכאות של גוים, מפני שהוא כמציל מידם.**


###### Steinsaltz on Gittin 44a:13
[Steinsaltz on Gittin 44a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:13)

**אמר ר' יהושע בן לוי: המוכר עבדו לגוי** אף שאינו יכול עוד להשתעבד בו עוד — **קונסים אותו עד** פי **מאה בדמיו** שיפדה אותו מן הגוי.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:14
[Steinsaltz on Gittin 44a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:14)

ושואלים: **דוקא** [בדיוק] נאמר הדבר שעד פי מאה, **או לאו דוקא** [לא בדיוק], ורוצה לומר רק שקונסים אותו הרבה? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר ריש לקיש: המוכר בהמה גסה לגוי** — **קונסים אותו עד** פי **עשרה בדמיה,** שלמרות שעבר על דברי חכמים ומכרה — אין קונסים אותו יותר מפי עשרה. ונראה מכאן שמה שאמרו במוכר עבדו "עד מאה" אינו אלא גוזמה.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:15
[Steinsaltz on Gittin 44a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:15)

ודוחים: **ודלמא שאני** [ושמא שונה] **עבד, דכל יומא ויומא מפקע ליה** [שכל יום ויום הוא מפקיע אותו] **ממצות** ולכן קנסו בו יותר, ואם כן, אין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:16
[Steinsaltz on Gittin 44a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:16)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שנאמרו הדברים בלשון אחרת, **אמר ר' יהושע בן לוי: המוכר עבדו לגוי** — **קונסין אותו עד** פי **עשרה בדמיו.** ושואלים: האם **דוקא** [בדיוק] נאמר הדבר **או לאו דוקא** [לא בדיוק]? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר ריש לקיש: המוכר בהמה גסה לגוי** — **קונסין אותו עד** פי **מאה בדמיה.** משמע שאין הדבר מדוייק, אלא שאמרו מספרים גדולים בלבד.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:17
[Steinsaltz on Gittin 44a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:17)

ומשיבים: **שאני** [שונה] הדבר ב**עבד, דלא הדר ליה** [שאינו חוזר אליו], שהרי אמרו שאם הוא מוכר אותו לגוי משתחרר העבד, ויש מקום לומר שלא צריך לקנוס אותו כל כך.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:18
[Steinsaltz on Gittin 44a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:18)

ומקשים: **אלא בהמה טעמא מאי** [מה טעם] קונסים בה יותר מאשר בעבד — **משום דהדרא ליה** [שחוזרת לו]? אם כן **לקנסיה טפי חד** [יש לקנוס אותו רק פעם אחת יותר] מאשר בעבד, שאם ההבדל היחידי הוא שהבהמה חוזרת לבעליה והעבד לא — יש מקום לקנוס את בעליה יותר מאשר בעבד רק כשיעור שהרוויח בדבר — שווי הבהמה, ולא יותר! **אלא** יש לומר כך: **עבד מילתא דלא שכיחא** [דבר שאינו מצוי הוא שימכור], **ומלתא דלא שכיחא** [ודבר שאינו מצוי] **לא גזרי בה רבנן** [גזרו בו חכמים] עד כדי כך, ומשום כן אין להוכיח לגביו מדין המוכר בהמה לגוי, שהוא דבר מצוי ביותר.


###### Steinsaltz on Gittin 44a:19
[Steinsaltz on Gittin 44a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44a:19)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' ירמיה מר' אסי:** מי ש**מכר עבדו** לגוי **ומת, מהו שיקנסו את בנו אחריו?** האם קונסים גם את הבן שיפדנו, או שהקנס הוא רק על המוכר בלבד? **אם תימצי** [תמצא, תרצה] **לומר** לפי השיטה שמי ש**צרם** (חתך) **אוזן** של **בכור** בהמה, שהטיל בו מום כדי להכשיר אותו לאכילה, **ומת** — **קנסו בנו אחריו,** שגם הבן לא יוכל לשוחטו, אפשר לומר **משום דאיסורא דאורייתא היא** [שאיסור שמן התורה הוא], **אבל הכא** [כאן] במכירת העבד רק **איסורא דרבנן** [איסור שמדברי סופרים] ושמא לא קנסו את הבן.