## Steinsaltz on Gittin Daf 44b

###### Steinsaltz on Gittin 44b:1
[Steinsaltz on Gittin 44b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:1)

**ואם תימצי** [תמצא, תרצה] **לומר,** ותשאל באופן אחר: מי ש**כוון מלאכתו** לעשותה **במועד,** שהביא עצמו בכוונה לידי כך שתהא לו מלאכה של דבר האבד בחול המועד, וקנסו אותו חכמים שמה שעשה יאבד, **ומת** — ש**לא קנסו בנו אחריו,** אפשר לומר שלא קנסו את הבן **משום** ש**לא עבד איסורא** [עשה הבן איסור], **הכא מאי** [כאן מה] יהיה הדין? האם **לדידיה** [אותו עצמו] **קנסו רבנן** [חכמים] **והא ליתיה** [והרי הוא איננו], **או דילמא לממוניה** [שמא את ממונו] **קנסו רבנן** [חכמים] שיאבד **והא איתיה** [והרי ישנו]?!


###### Steinsaltz on Gittin 44b:2
[Steinsaltz on Gittin 44b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:2)

**אמר ליה** [לו] ר' אסי: **תניתוה** [כבר שניתם אותה], שכן שנינו: **שדה שנתקווצה** (שהוציאו ממנה את הקוצים) **ב**שנה ה**ש****ביעית,** שאף שאסור לעשות כן בשנת השמיטה, כיון שאין זו עבודת אדמה ממש — **תזרע למוצאי שביעית,** אבל אם **נטייבה** (טייב אותה בזבל) **או נדיירה** (עשה בה דיר של בהמות שהשאירו שמה זיבלן) שעשה מעשה לעבד את האדמה ולהכשירה לשנה הבאה — **לא תזרע למוצאי שביעית.**


###### Steinsaltz on Gittin 44b:3
[Steinsaltz on Gittin 44b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:3)

**ואמר ר' יוסי בר' חנינא, נקטינן** [מוחזקים אנו]: אם **הטיבה ומת** — **בנו זורעה** למוצאי שביעית. **אלמא** [מכאן נלמד]: **לדידיה** [אותו] **קנסו רבנן** [חכמים], ואולם **לבריה** [את בנו] **לא קנסו רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Gittin 44b:4
[Steinsaltz on Gittin 44b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:4)

ובאותו ענין **אמר אביי, נקטינן** [מוחזקים אנו] בהלכה זו: מי ש**טימא טהרות של חבירו ומת** — **לא קנסו רבנן** [חכמים] את **בנו אחריו** שישלם את דמי הטהרות. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **היזק שאינו ניכר,** כלומר, נזק שגרם אדם לחבירו על ידי פעולה שתוצאותיה אינן נראות באופן מוחשי, **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **היזק** להתחייב מן התורה בתשלומין על מעשהו ככל מזיק. וכיון שהמטמא טהרות אינו עושה היזק ניכר לעין, למרות שבמעשהו הוא פוסל את כל הטהרות, אין הוא חייב מן הדין, אלא **קנסא דרבנן היא** [קנס שמדברי חכמים הוא], **לדידיה** [אותו עצמו] **קנסוהו רבנן** [חכמים], ואולם **לבריה לא קא קנסו רבנן** [את בנו לא קנסו חכמים].


###### Steinsaltz on Gittin 44b:5
[Steinsaltz on Gittin 44b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:5)

א שנינו במשנה שהמוכר עבדו לגוי **או לחוצה לארץ** אף ליהודי — העבד יוצא בכך לחירות. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המוכר עבדו לחוצה לארץ** — **יצא לחירות, ו**אולם **צריך גט** (שטר) **שחרור מרבו** (אדוניו) ה**שני** שקנה אותו בחוצה לארץ. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: פעמים יצא** לחירות **ופעמים לא יצא. כיצד?** — אם **אמר** האדון: **"פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי** (בן אנטיוכיה) **"**— **לא יצא** לחירות, משום שאפשר לפרש שקראו אנטוכי על שם מקום לידתו, אבל עכשיו הוא גר בארץ ישראל. אבל אם אמר שמכרו **"לאנטוכי שבאנטוכיא"** — **יצא** לחירות, שכן משמע מדבריו שמכר עבדו לחוצה לארץ.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:6
[Steinsaltz on Gittin 44b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:6)

ומקשים: **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: אם אמר **"מכרתיהו לאנטוכי"** — **יצא** העבד לחירות, **"לאנטוכי השרוי בלוד"** — **לא יצא.** ומפורש שאם אומר שמכרו לאנטוכי סתם — יצא לחירות, ואין זה כדברי רבן שמעון בן גמליאל!


###### Steinsaltz on Gittin 44b:7
[Steinsaltz on Gittin 44b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:7)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שלא יצא לחירות — הרי זה מדובר באופן **דאית ליה ביתא** [שיש לו, לאותו אנטוכי בית] **בארץ ישראל,** שאפשר לפרש שלצורך ביתו בארץ קנה את העבד. **הא** [זה] שיצא העבד לחירות — **דאית ליה אושפיזא** [שיש לו רק מלון, מקום בו הוא מתארח] **בארץ ישראל** לפי שעיקר מקומו של הקונה הוא בחוץ לארץ.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:8
[Steinsaltz on Gittin 44b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:8)

**בעי** [שאל] **ר' ירמיה: בן בבל שנשא אשה בארץ ישראל והכניסה לו** בנישואיה **עבדים ושפחות, ודעתו לחזור** לבבל, **מהו** הדין? האם לומר שעל ידי הנישואין כאילו מכרה את העבדים לבעלה, והוא עומד להוציאם לחוצה לארץ, ויהא דינם כמוכר עבדו לחוצה לארץ שיצא לחירות?


###### Steinsaltz on Gittin 44b:9
[Steinsaltz on Gittin 44b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:9)

**תיבעי למאן דאמר** [תישאל השאלה לדעת מי שאומר]: **הדין עמה,** שבמקרה של גירושין העבדים שלה נשארים ברשותה, ואין הבעל יכול לשלם לה את מחירם ולהחזיק בהם. **תיבעי למאן דאמר** [תישאל השאלה לדעת מי שאומר]: **הדין עמו** והעבדים נשארים במקרה כזה ברשותו.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:10
[Steinsaltz on Gittin 44b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:10)

ומסבירים: **תיבעי למאן דאמר** [תישאל השאלה לדעת מי שאומר]: **הדין עמה, כיון** ש**הדין עמה** לגבי גוף העבדים — **כדידה דמו** [כשלה הם נחשבים], ולכן אין הנישואין נחשבים כמכירתם לחוץ לארץ, שהרי היא בת ארץ ישראל. **או דילמא** [שמא] **כיון דמשעבדי ליה לפירא** [שהם משועבדים לו לפירות], שהרי שכר עבודתם שייך לבעל, כפירות שאר נכסים שמכניסה לו האשה — **כדידיה דמו** [כשלו הם נחשבים] והרי זה כאילו קנה את עבדיה להוציאם לבבל?


###### Steinsaltz on Gittin 44b:11
[Steinsaltz on Gittin 44b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:11)

**ו**כמו כן **תיבעי למאן דאמר** [תישאל השאלה לדעת מי שאומר]: **הדין עמו,** האם לומר **כיון** ש**הדין עמו** — **כדידיה דמו** [כמו שלו הם נחשבים] ויהיה דינם כעבד שנמכר לחוצה לארץ, **או דלמא** [שמא] **כיון דלא קני ליה לגופיה** [שאינו קונה אותם לגופם] אלא רק לשימוש בהם — **כדידה דמו** [כשלה הם נחשבים]? שאלה זו לא נפתרה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:12
[Steinsaltz on Gittin 44b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:12)

**אמר ר' אבהו, שנה לי ר' יוחנן: עבד שיצא** מרצונו **אחר רבו** (אדונו) **לסוריא,** שדינה כחוצה לארץ לענין המוכר עבדו לחוצה לארץ, **ומכרו שם רבו** — **יצא** העבד **לחירות.** ומקשים: **והתני** [והרי שנה] **ר' חייא:** **איבד** העבד **את זכותו** לצאת לחירות במכירה לחוצה לארץ אם יצא תחילה מרצונו!


###### Steinsaltz on Gittin 44b:13
[Steinsaltz on Gittin 44b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:13)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן** שאמרנו שיצא לחירות אם מכרו רבו, מדובר באופן **שדעת רבו** מתחילה כאשר יצאו לסוריא, היתה **לחזור** ועל דעת כן יצא עימו העבד, ומאחר שמכרו בסוריא הרי זה כמוכר מארץ ישראל לחוץ לארץ. **כאן** שאמרנו שלא יצא לחירות הרי זה באופן **שאין דעת רבו לחזור** ועל דעת כן יצא עימו העבד, ולכן, אף שמכרו שם, מאחר שעל דעת כן יצא, איבד את זכותו ואינו יוצא לחירות.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:14
[Steinsaltz on Gittin 44b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:14)

ומביאים, **והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא]: **יוצא העבד אחר רבו לסוריא.** ויש לתהות: **יוצא** לכתחילה?! **לא סגי דלא נפיק** [די שאינו יוצא], וכי חייב הוא לצאת? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: הכל מעלים לארץ ישראל, שיכולים אשה ועבד לומר שרצונם לעלות, ואין לכפותם להישאר בחוץ לארץ, **ואין הכל מוציאין,** שאינו יכול לכפות את העבד לצאת אחריו!


###### Steinsaltz on Gittin 44b:15
[Steinsaltz on Gittin 44b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:15)

**אלא,** יש לתקן ולשנות בלשון עבר, שמשמעה בדיעבד: אם **יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם, אם דעת רבו לחזור,** שמתחילה לא יצא אלא לזמן קצר, אלא שמכר את העבד בסוריא — **כופין אותו** לשחררו, שהרי העבד לא יצא אלא על מנת לחזור, **ואם אין דעת רבו לחזור** והעבד יצא עימו מרצונו — **אין כופין אותו** אלא איבד את זכותו.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:16
[Steinsaltz on Gittin 44b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:16)

**אמר רב ענן, שמעית מיניה** [שמעתי ממנו] מ**מר שמואל תרתי** [שתי הלכות]: **חדא, הך** [אחת, זו] בענין עבד, שנמכר לחוצה לארץ ויוצא לחירות. **ואידך** [והאחרת] — **דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו בבעיה: **המוכר שדהו בשנת היובל עצמה,** שבה השדות חוזרים לבעליהם, מה דינו? **רב אמר: מכורה,** שהמכר חל עקרונית, **ויוצאה** מיד ביובל, והקונה איבד את כספו. **ושמואל אמר: אינה מכורה כל עיקר,** שהמכר בטל ולא חל מעיקרו.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:17
[Steinsaltz on Gittin 44b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:17)

ושמעתי בשתי ההלכות הללו שאמר שמואל אודות כספי המכירה: **בחדא הדרי זביני** [באחת חוזר המקח] ונחשב כאילו לא היתה זו מכירה כלל, ולא איבד הקונה את כספו, **ובחדא לא הדרי זביני** [ובאחת אין המקח חוזר] אלא הוא קיים והקונה איבד את כספו, **ולא ידענא הי מינייהו** [ואיני יודע באיזו מהן] הכסף חוזר ובאיזו מהן אין הכסף חוזר.


###### Steinsaltz on Gittin 44b:18
[Steinsaltz on Gittin 44b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/44b:18)

**אמר רב יוסף: ניחזי אנן** [נראה אנו] ונבין מדעתנו, **מדתני** [ממה ששנה] בברייתא: **המוכר עבדו לחוצה לארץ** — **יצא לחירות, וצריך גט שחרור מרבו שני. שמע מינה** [למד מכאן] כי **קנייה** [קנה אותו] **רבו שני, ולא הדרי זביני** [ואין המקח חוזר] ואינו בטל לגמרי, שהרי רבו השני הוא זה שצריך לשחררו, משמע שהעבד קנוי לו. **ו**אם כן **כי** [כאשר] **אמר שמואל התם** [שם] שהשדה **אינה מכורה,** כוונתו שהמכר לא חל מעיקרו כל עיקר **ומעות חוזרין** לקונה.