## Steinsaltz on Gittin Daf 45a

###### Steinsaltz on Gittin 45a:1
[Steinsaltz on Gittin 45a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:1)

ואומרים: **ורב ענן** שלא ידע להחליט באיזו מהן אמר שמואל שמעות חוזרות ובאיזו לא — את ה**ברייתא** שהביא רב יוסף לראיה שמעות אינן חוזרות במכירת עבד לחוצה לארץ **לא שמיע ליה** [שמע אותה], ומכיון שלא ידע את הברייתא, לא יכול היה לפתור ממנה את הבעיה.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:2
[Steinsaltz on Gittin 45a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:2)

**ואי** [ואם] תאמר שיכול רב ענן לפתור את בעייתו זו **מ**דברי **שמואל** עצמו, שהרי אמר שהשדה אינה מכורה כלל, וכדרך מכר שנתבטל המעות חוזרות לבעליהן. הרי אפשר לומר: **ממאי** [ממה] אתה מסיק ש**אינה מכורה ו**משום כך **מעות חוזרין? דילמא** [שמא] **אינה מכורה ו**אולם **מעות מתנה נינהו** [הם], כלומר, בכל זאת הכסף אינו חוזר והוא נחשב כמתנה. **מידי דהוה** [כפי שהוא] דעתו של שמואל בענין ה**מקדש את אחותו, דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו בענין **המקדש את אחותו, רב אמר: מעות** שנתן לקידושין — **חוזרין,** שהרי אין הקידושין חלים, **ושמואל אמר:** **מעות** אלה **מתנה** הן, שרצה לתת לה מתנה ועשה זאת באופן כזה.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:3
[Steinsaltz on Gittin 45a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:3)

על הלכה זאת שהמוכר עבד להוציאו לחוץ לארץ מפסיד הקונה את דמיו **אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: מאי חזית** [מה ראית] לומר **דקנסינן** [שקונסים אנו] את ה**לוקח** (הקונה), שצריך לשחרר את העבד ובכל זאת הכסף אינו חוזר אליו? **נקנסיה** [נקנוס אותו], את ה**מוכר** שיחזיר את הכסף! **אמר,** השיב, **ליה** [לו] במשל: **לאו עכברא גנב** [לא העכבר גונב] **אלא חורא גנב** [החור גונב], כלומר, הגניבה נמצאת אצל הקונה ולא אצל המוכר. **אמר ליה** [לו] על דרך אותו משל: **אי לאו עכברא, חורא מנא ליה** [אם לא העכבר, חור מניין לו]? הרי החור אינו גונב בעצמו, משמע שעיקר הדבר תלוי במוכר ולא בלוקח!


###### Steinsaltz on Gittin 45a:4
[Steinsaltz on Gittin 45a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:4)

השיב לו רב יוסף: **מסתברא, היכא דאיכא איסורא התם קנסינן** [מסתבר הדבר שבמקום שנמצא האיסור שם אנו קונסים], וכיון שכעת העבד נמצא ברשות רבו השני, הרי הוא צריך לשחרר אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:5
[Steinsaltz on Gittin 45a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:5)

א מסופר: **ההוא עבדא דערק** [עבד אחד שברח] מאדוניו **מחוצה לארץ לארץ, אזל מריה אבתריה** [הלך אדוניו אחריו] לארץ ישראל, **אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' אמי. אמר ליה** [לו] ר' אמי: **נכתוב** [יכתוב] **לך** עבדך **שטרא אדמיה** [שטר על דמיו, מחירו] **וכתוב ליה** [לו] אתה **גיטא דחירותא** [שטר שחרור], **ואי** [ואם] **לא** תעשה כן, **מפקנא ליה מינך** [אוציא אותו ממך לחירות לגמרי] **מ**מה שאמר **ר' אחי בר' יאשיה.**


###### Steinsaltz on Gittin 45a:6
[Steinsaltz on Gittin 45a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:6)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר על יושבי ארץ כנען: **"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי"** (שמות כג, לג), **יכול** שגם **בגוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה הכתוב מדבר** שאף לו אין ישיבה בארץ — **תלמוד לומר: "לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו"** (דברים כג, טז) והפסוק עוסק באותו גוי הניצל מעבודה זרה שעבד אותה. **מאי** [מה] **תקנתו?** — **"עמך ישב בקרבך"** (דברים כג, יז). משמע שכל זמן שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה — אין מגרשים אותו מן הארץ.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:7
[Steinsaltz on Gittin 45a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:7)

**וקשיא ליה** [והיה קשה לו] **לר' יאשיה** על פירוש זה של הפסוק: **האי** [זו] הלשון **"מעם אדניו"** אינה מדוייקת לענין שלנו, שמדובר בגוי שפרש מעבודה זרה, שכן **"מעם אביו" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר] שהוא עוזב את מורשת אבותיו, שהרי לשיטה זו לא מדובר בעבד שברח מאדוניו! **אלא אמר ר' יאשיה: במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר** וכדין משנתנו — "עמך ישב", שאינו יוצא לחוצה לארץ, אלא משתחרר ונשאר בארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:8
[Steinsaltz on Gittin 45a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:8)

**וקשיא ליה** [והיה קשה לו] **לר' אחי בר' יאשיה** על פירוש זה: אם מדובר בעבד שברח מארץ ישראל לחוץ לארץ, אם כן **האי** [זו] הלשון **"אשר ינצל אליך"** אינה מדוייקת, ו**"אשר ינצל מעמך" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! **אלא אמר ר' אחי בר' יאשיה: בעבד שברח מחוצה לארץ לארץ הכתוב מדבר,** ש"עמך ישב" ואין מסגירים אותו. ובכך איים ר' אמי על אותו אדון.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:9
[Steinsaltz on Gittin 45a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:9)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] על הפסוק **"לא תסגיר עבד אל אדוניו"** — **רבי אומר: בלוקח** (קונה) **עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר]? **אמר רב נחמן בר יצחק: דכתב ליה הכי** [שכותב לו בשטר כך]: **"לכשאקחך** (לכשאקנה אותך), **הרי עצמך קנוי לך מעכשיו".**


###### Steinsaltz on Gittin 45a:10
[Steinsaltz on Gittin 45a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:10)

מסופר: **רב חסדא ערק ליה עבדא** [ברח לו עבד] **לבי כותאי,** מקום שם שכנו כותים, **שלח להו** [להם, לבני המקום]: **הדרוה ניהלי** [החזירו אותו לי], **שלחו ליה** [לו] בתשובה: הרי נאמר **"לא תסגיר עבד אל אדניו",** ולכן אין אנו מסגירים את העבד. **שלח להו** [להם]: הלא נאמר "...והשבותו לו **וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך"** (דברים כב, ב-ג). **שלחו ליה** [לו] שוב: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"לא תסגיר עבד אל אדניו", שלח להו** [להם] בחזרה: **ההוא,** עבד זה ברח מחוצה לארץ למקום אחר בחוצה לארץ, ואילו אותו פסוק מדבר **בעבד שברח מחוצה לארץ לארץ, וכ**פירושו של **ר' אחי בר' יאשיה.**


###### Steinsaltz on Gittin 45a:11
[Steinsaltz on Gittin 45a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:11)

ושואלים: **ומאי שנא דשלח להו** [ומה שונה, ששלח להם] דווקא **כ**דברי **ר' אחי בר' יאשיה** בפירוש פסוק זה ולא כפירושו האחר של הפסוק? ומשיבים: **משום דמשמע להו קראי** [שנשמע להם הדבר יפה מן הכתובים עצמם] ולכן לקח פירוש שנובע כאילו מן הכתוב, שהרי הכותים אינם מודים בדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:12
[Steinsaltz on Gittin 45a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:12)

מסופר: **אביי אירכס ליה חמרא בי כותאי** [אבד לו חמור בין הכותים], **שלח להו** [להם]: **שדרוה** [שלחו אותו] **לי. שלחו ליה** [לו] בתשובה: **שלח סימנא** [סימן] וניתן לך אותו. **שלח להו** [להם] סימן: **דחיוורא כריסיה** [שכריסו לבנה]. **שלחו ליה** [לו]: **אי לאו** [אם לא] ש**נחמני את** [אתה] שאנו יודעים שאדם צדיק וישר אתה, **לא הוה משדרנא ליה ניהלך** [היינו שולחים אותו אליך], **אטו כולי חמרי לאו כריסייהו חיוורין נינהו** [וכי כל החמורים אין כריסם לבנה]? אלא לך אנו מאמינים שאכן החמור הוא שלך.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:13
[Steinsaltz on Gittin 45a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:13)

ב משנה **אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן** הרגילים, **מפני תיקון העולם. ואין מבריחין את השבויין** מן השבאים, **מפני תיקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני תקנת השבויין.**


###### Steinsaltz on Gittin 45a:14
[Steinsaltz on Gittin 45a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:14)

ג גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **האי** [זה] הביטוי **"מפני תיקון העולם",** האם כוונתו **משום דוחקא דצבורא** [דוחק הציבור] **הוא,** שאם עולים המחירים ביותר הרי זה גורם דוחק לציבור שצריכים לפדות אותם, **או דילמא** [שמא] **משום** ש**לא לגרבו ולייתו טפי** [יחטפו ויביאו שבויים יותר], כדי שלא יהיה כדאי לשובים לשבות דווקא שבויים יהודים?


###### Steinsaltz on Gittin 45a:15
[Steinsaltz on Gittin 45a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:15)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לשאלה זו ממה ש**לוי בר דרגא פרקא לברתיה** [פדה את בתו] שנשבתה **בתליסר** [בשלושה עשר] **אלפי דינרי זהב,** משמע שפודים את השבויים יותר מדמיהם אם אדם פרטי רוצה בכך. ומכאן עולה שסיבת התקנה היא דוחק הציבור ואינה ענין לאדם פרטי. שאם מן הסיבה השניה — גם לאדם פרטי יהיה אסור לפדות ביותר מדמי השבוי.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:16
[Steinsaltz on Gittin 45a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:16)

**אמר אביי: ומאן לימא לן** [ומי יאמר לנו] ש**ברצון חכמים עבד** [עשה] דבר זה? **דילמא** [שמא] **שלא ברצון חכמים עבד** [עשה], ואם כן, אין מכאן הוכחה.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:17
[Steinsaltz on Gittin 45a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:17)

ד שנינו במשנה: **ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני תקנת שבויין.** ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] אם זה או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל], **דליכא** [שאין] **אלא חד** [שבוי אחד], שאם הטעם מפני תקנת שבויים אין אנו חוששים שהרי אין שבוי אחר שינקמו בו, אבל מפני תיקון העולם שלא יתאכזרו להבא לשבויים אין מבריחים אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:18
[Steinsaltz on Gittin 45a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:18)

ה מסופר: **בנתיה** [בנותיו] של **רב נחמן בחשן קדרא בידייהו** [היו בוחשות קדירה רותחת בידיהן] ואנשים חשבו שהן צדקניות כל כך שאין האש שולטת בהן. **קשיא ליה** [היה קשה לו] **לרב עיליש, כתיב** [נאמר]: **"אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי"** (קהלת ז, כח), **הא איכא בנתיה** [הרי ישנן בנותיו] של **רב נחמן** שהן צדקניות מופלאות כאלה! **גרמא להו מילתא ואשתביין** [גרם להן הדבר ונישבו], **ואישתבאי איהו נמי בהדייהו** [ונישבה גם הוא, רב עיליש, יחד איתן].


###### Steinsaltz on Gittin 45a:19
[Steinsaltz on Gittin 45a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:19)

**יומא חד הוה יתיב גביה ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי** [יום אחד ישב איתו בשבי אדם אחד שהיה יודע בלשון הציפורים]. **אתא עורבא וקא קרי ליה** [בא עורב וקרא, השמיע קול, לו], לרב עיליש. **אמר ליה** [לו] רב עיליש לאותו אדם: **מאי קאמר** [מה אומר העורב]? **אמר ליה** [לו], אומר הוא: **"עיליש ברח, עיליש ברח", אמר** רב עיליש: **עורבא שיקרא** [העורב שקרן] **הוא ולא סמיכנא עליה** [ואין אני סומך עליו].


###### Steinsaltz on Gittin 45a:20
[Steinsaltz on Gittin 45a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:20)

**אדהכי אתא** [בינתיים באה] **יונה וקא קריא** [וקראה, השמיעה קול]. **אמר ליה** [לו] רב עיליש לאותו אדם: **מאי קאמרה** [מה אומרת היא]? **אמר ליה** [לו]: אומרת היא: **"עיליש ברח, עיליש ברח". אמר: כנסת ישראל כיונה מתילא** [משולה], **שמע מינה מתרחיש** [למד מכאן שמתרחש] **לי ניסא** [נס] ואני יכול לסמוך על כך ולברוח. **אמר:** לפני שאני הולך **איזיל אחזי בנתיה** [אלך ואראה את בנותיו] של **רב נחמן, אי קיימן בהימנותייהו** — **אהדרינהו** [אם עומדות הן בנאמנותן ונוהגות כהוגן — אחזירן], אבריחן יחד איתי.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:21
[Steinsaltz on Gittin 45a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:21)

**אמר: נשי, כל מילי דאית להו** [נשים, כל דברים של סוד שיש להן] **סדרן להדדי** [מספרות הן זו לזו] **בבית הכסא,** והלך והקשיב. **שמעינהו דקאמרן** [שמע אותן שהן אומרות]: **עדי גוברין ונהרדעי גוברין** [אלה, השובים, הם גברים שלנו, ואנשי נהרדעא שהתחתנו איתם הם גברים שלנו], **לימא להו לשבוייהו דלירחקינהו מהכא** [נאמר להם לשובים שלנו שירחיקו אותנו מכאן], ש**לא ליתו אינשין ולישמעי וליפרקינן** [יבואו הבעלים שלנו וישמעו ויפדו אותנו] ויחזירו אותנו הביתה.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:22
[Steinsaltz on Gittin 45a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:22)

שמע זאת רב עיליש, **קם, ערק** [ברח], **אתא איהו וההוא גברא** [הלך הוא ואותו אדם] שידע בלשון הציפורים. **לדידיה איתרחיש ליה ניסא** [לו עצמו התרחש לו נס] **עבר במברא** [במעבורת] וברח, **וההוא גברא אשכחוה וקטלוה** [ואותו אדם מצאו אותו והרגו אותו]. **כי הדרן ואתן** [כאשר חזרו בנות רב נחמן ובאו] בסוף מבית השבי. **אמר** רב עיליש: **הוו קא בחשן קידרא** [היו בוחשות את הקדירה] **בכשפים** ולא מחמת צידקות עשו כן.


###### Steinsaltz on Gittin 45a:23
[Steinsaltz on Gittin 45a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/45a:23)

ו משנה **ואין לוקחין** (קונים) **ספרים** (ספרי תורה), **תפילין ומזוזות מן הגוים** שאיכשהו הגיעו הדברים לידם, באופן שנדרשים לשלם עבורם **יותר על כדי דמיהן,**