## Steinsaltz on Gittin Daf 47a

###### Steinsaltz on Gittin 47a:1
[Steinsaltz on Gittin 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:1)

**פירקן** [פדה אותי], **אמר ליה** [לו] ר' אמי: **תנן** [שנינו במשנה]: **המוכר עצמו ואת בניו לגוים** — **אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים.** ומה טעם פודים אותם? — **משום קלקולא** [קלקול], כדי שלא יתקלקלו וייטמעו בין הגויים, **וכל שכן הכא** [כאן] **דאיכא קטלא** [שיש פה חשש מיתה].


###### Steinsaltz on Gittin 47a:2
[Steinsaltz on Gittin 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:2)

**אמרו ליה** [לו] **רבנן** [חכמים] **לר' אמי: האי** [איש זה] **ישראל מומר הוא, דקא חזו ליה דקאכיל** [שראו אותו שאוכל] **נבילות וטריפות! אמר להו** [להם]: **אימא** [אמור] כי **לתיאבון** (לתאווה) **הוא דקאכיל** [שאוכל], ואין זו הוכחה שהוא משומד ויוצא מן היהדות, אלא מפני תאוותו, שרצה לאכול.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:3
[Steinsaltz on Gittin 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:3)

**אמרו ליה** [לו]: **והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איסורא** [והרי פעמים שיש מאכלי היתר ואיסור לפניו והוא מניח את ההיתר ואוכל את האיסור]! כיון ששמע כך **אמר ליה** [לו] ר' אמי לאותו אדם: **זיל, לא קא שבקי לי דאפרקינך** [לך, אין מניחים לי שאפדה אותך].


###### Steinsaltz on Gittin 47a:4
[Steinsaltz on Gittin 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:4)

אגב כך מסופר: **ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי** [מכר את עצמו ללודרים], **שקל בהדיה חייתא וגלגלתא** [לקח איתו שק ועיגול אבן בתוכו], **אמר: גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה, כי היכי דליחול אדמיה** [למודים אנו שביום האחרון של המומת על ידם, כל שמבקש מהם עושים לו, כדי שימחל על דמו] ודבר זה ודאי יהיה לי לתועלת.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:5
[Steinsaltz on Gittin 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:5)

**יומא בתרא** [ביום האחרון] **אמרו ליה** [לו]: **מאי ניחא** [מה נוח] **לך,** מה רצונך שנעשה עבורך? **אמר להו** [להם]: **בעינא אקמטינכו** [רוצה אני שאקשור אתכם] **ואותבינכו** [ואושיב אתכם], **וכל חד מינייכו אמחיה חייתא ופלגא** [וכל אחד מכם אכה אותו מכה וחצי]. **קמטינהו ואותבינהו** [קשר אותם והושיב אותם], **כל חד מינייהו** [אחד מהם] **כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה** [כאשר היכה אותו מכה אחת יצאה נשמתו] לפי שהיה ריש לקיש גיבור בכוחו. **חרקיניה לשיניה** [חרק בשיניו] ככועס, **אמר ליה** [לו]: **אחוכי קא מחייכת בי** [אתה צוחק ממני]? **אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא** [עדיין נותרה לך אצלי חצי מכה]. **קטלינהו כולהו** [הרג אותם כולם].


###### Steinsaltz on Gittin 47a:6
[Steinsaltz on Gittin 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:6)

**נפק ואתא** [יצא ובא], ולאחר אותם זמנים **יתיב קאכיל ושתי** [היה יושב אוכל ושותה] בלא דאגה לפרנסתו. **אמרה ליה** [לו] **ברתיה** [בתו]: **לא בעית מידי למזגא עליה** [אין אתה רוצה דבר לישון עליו]? **אמר לה: בתי, כריסי כרי,** ודי לי בכך. **כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא** [כאשר נפטר השאיר בירושתו קב של כרכום], ואף על פי כן **קרא אנפשיה** [על עצמו]: **"ועזבו לאחרים חילם"** (תהלים מט, יא), שהצטער שלא השתמש בעצמו בכל רכושו.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:7
[Steinsaltz on Gittin 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:7)

א משנה **המוכר את שדהו לגוי** — **לוקח** (קונה) מן הגוי **ומביא ממנו,** מהשדה שמכר, **בכורים, מפני תיקון העולם.**


###### Steinsaltz on Gittin 47a:8
[Steinsaltz on Gittin 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:8)

ב גמרא **אמר רבה: אף על פי שאין קנין** קרקע **לגוי בארץ ישראל להפקיע** את פירותיה **מידי מעשר,** ועדיין קדושת הארץ עליה, ויש עליה חובת תרומות ומעשרות ושאר חובות התלויות בארץ, **שנאמר: "כי לי הארץ"** (ויקרא כה, כג) והכוונה היא: **לי קדושת הארץ** ואינה בטלה במכירתה מישראל לגוי. **אבל יש קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה,** באדמה שקנה, **בורות שיחין ומערות, שנאמר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"** (תהלים קטו, טז).


###### Steinsaltz on Gittin 47a:9
[Steinsaltz on Gittin 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:9)

**ור' אלעזר אומר: אף על פי שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר, שנאמר** במעשר: **"דגנך"** (דברים יב, יז), ויש בכך הדגשה: דגנך שלך חייב במעשרות **ולא דגן** של **גוי, אבל אין קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר: "לה' הארץ** ומלואה


###### Steinsaltz on Gittin 47a:10
[Steinsaltz on Gittin 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:10)

**"**(תהלים כד, א). ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה מקור, הם חלוקים]? ומשיבים: **מר סבר** [חכם זה, ר' אלעזר, סבור]: **"דגנך"** — הוא הדגשה להשמיענו: **ולא דגן גוי. ומר סבר** [וחכם זה, רבה, סבור]: "דגנך" אין משמעו התבואה עצמה, אלא **"דיגונך"** — צבירת התבואה הקצורה לעשותה כרי, שאז התבואה נקראת דגן — היא המחייבת במעשר, **ולא דיגון** של **גוי,** שאף הוא מודה שאם הגוי קצר ואסף את הדגן אינו חייב במעשר.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:11
[Steinsaltz on Gittin 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:11)

**אמר רבה: מנא אמינא לה** [מניין אני אומר אותה], את שיטתי זו שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מתרומות ומעשרות? — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הלקט והשכחה והפאה של גוי** — **חייבין במעשר אלא אם כן הפקיר.**


###### Steinsaltz on Gittin 47a:12
[Steinsaltz on Gittin 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:12)

ומעתה נדון: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אילימא** [אם תאמר] שהיו אלה לקט שכחה ופאה של **ישראל וליקטינהו** [וליקט אותם] **גוי,** ואחר כך מכר אותם לישראל. אם כן, הלשון **"אלא אם כן הפקיר"** תמוהה, **הא מפקרי וקיימי** [הרי הם מופקרים ועומדים], שכן לקט שכחה ופאה הריהם הפקר לכל הבא לקחתם! **אלא לאו** [האם אין] הכוונה במשנה שהתבואה שייכת מתחילה ל**גוי** והגוי מדעת עצמו הפריש והפקיר לקט שכחה ופאה **וליקטינהו** [וליקט אותם] **ישראל.**


###### Steinsaltz on Gittin 47a:13
[Steinsaltz on Gittin 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:13)

ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] כש**הפקיר** הגוי את התבואה — הרי היא פטורה מן המעשר, **הא** [הרי] אם **לא הפקיר** — **חייב** במעשר. ומכאן שאין קניינו של הגוי מפקיע את השדה מחיוב תרומות ומעשרות!


###### Steinsaltz on Gittin 47a:14
[Steinsaltz on Gittin 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:14)

ודוחים: **לא, לעולם** תפרש שהיו אלה לקט ושכחה של **ישראל וליקטינהו** [וליקט אותם] **גוי, ודקא אמרת** [ומה שאתה אומר]: **הא מפקרי וקיימי** [הרי הם מופקרים ועומדים] כדין כל פאה — אין זה נכון, **נהי דמפקרי אדעתא דישראל** [אם אמנם מופקרים הם על דעת שיקח אותם ישראל], **אדעתא דגוי מי מפקרי** [על דעת שיקח אותם גוי האם הם מופקרים]? ואם כן, צריך להפקיר אותם במפורש לכל, ואם לא הריהם חייבים במעשר כתבואה רגילה.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:15
[Steinsaltz on Gittin 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:15)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת ממה ששנינו: **ישראל שלקח** (קנה) **שדה מגוי עד שלא הביאה שליש,** כלומר, עדיין לא הגיעה התבואה לשליש בישולה שהוא זמן חיובה במעשר, **וחזר ומכרה לו** לגוי **משהביאה שליש** — **חייבת במעשר.** ומדוע — **שכבר נתחייבה** במעשר משעה שהביאה שליש ברשות ישראל. ונדייק מכאן: דווקא **נתחייבה** ברשות ישראל — **אין** [כן], ואם **לא נתחייבה** עדיין ברשותו — **לא!** משמע שמה שגדל כולו ברשות גוי פטור ממעשר ויש איפוא קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מתרומות ומעשרות!


###### Steinsaltz on Gittin 47a:16
[Steinsaltz on Gittin 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:16)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? לא בארץ ישראל אלא **בסוריא, וקסבר** [וסבור הוא] ש**כיבוש יחיד לא שמיה** [אין שמו] **כיבוש,** וכיון שרק יחיד = דוד המלך, כבש את סוריה — אין דינה כארץ ישראל לכל דבר.


###### Steinsaltz on Gittin 47a:17
[Steinsaltz on Gittin 47a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47a:17)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו: **ישראל וגוי שלקחו** (קנו) **שדה בשותפות** —