## Steinsaltz on Gittin Daf 47b

###### Steinsaltz on Gittin 47b:1
[Steinsaltz on Gittin 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:1)

**טבל וחולין מעורבין זה בזה,** אלו **דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: של גוי,** כלומר, החלק שמגיע לידו — **פטור** מתרומות ומעשרות, **ושל ישראל** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Gittin 47b:2
[Steinsaltz on Gittin 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:2)

ולענייננו נדייק: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי** [נחלקו] **אלא דמר סבר** [שחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור] ש**יש ברירה,** ואנו אומרים שכל מה שקיבל כל אחד בחלקו מתברר כאילו היה שלו משעה ראשונה, ולכן של הגוי הוא כולו חולין. **ומר סבר** [וחכם זה, רבי, סבור] ש**אין ברירה,** ולכן הטבל והחולין מעורבים בכל התבואה גם לאחר שחילקו אותה ביניהם, **אבל דכולי עלמא** [לדעת הכל] **יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר,** שהרי חלקו של הגוי הוא חולין!


###### Steinsaltz on Gittin 47b:3
[Steinsaltz on Gittin 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:3)

ודוחים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **בסוריא, וקסבר** [וסבור הוא] ש**כיבוש יחיד לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **כיבוש** להחשיב אותו שטח כארץ ישראל לכל דבר, ולכן יש קנין לגוי בסוריא להפקיע מידי תרומות ומעשרות.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:4
[Steinsaltz on Gittin 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:4)

**אמר רב חייא בר אבין, תא שמע** [בוא ושמע] ממשנתנו: **המוכר שדהו לגוי** — **לוקח** (קונה) **ומביא ביכורים מפני תיקון העולם.** ונדייק מכאן: **מפני תיקון העולם** — **אין** [כן], הוא כן צריך להביא ביכורים, אבל **מדאורייתא** [מן התורה] — הוא **לא** צריך משמע שקנין הגוי מפקיע את הקדושה!


###### Steinsaltz on Gittin 47b:5
[Steinsaltz on Gittin 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:5)

**אמר רב אשי: שתי תקנות הוו** [היו] בענין זה, **מעיקרא הוו מייתי** [מתחילה היו מוכרי שדותיהם לגויים מביאים] ביכורים **מדאורייתא** [מדין תורה], **כיון דחזו דקא מקרי ומזבני** [שראו חכמים שמזדמנים ומוכרים] אנשים קרקעותיהם לגויים, **דסברי בקדושתייהו קיימן** [שהם, המוכרים, סבורים שבקדושתם הם עומדים] כמו בתחילה, שהרי מביאים משם ביכורים, ואם כן אין רע בכך — **תקינו להו** [תיקנו להם] ש**לא ליתו** [יביאו] ביכורים, כדי שיחשבו שבמכירה זו הפקיעו את הקרקע מקדושתה.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:6
[Steinsaltz on Gittin 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:6)

**כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן** [שראו שמי שאינו יכול מוכר] בכל זאת, **וקא משתקען** [והשדות משתקעים] **ביד גוים** ואין פודים אותם, **הדר תקינו להו דליתו** [חזרו ותיקנו להם שיביאו ביכורים] כדי לקנוס את המוכר, ולגרום לו שיחזור ויקנה את השדה.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:7
[Steinsaltz on Gittin 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:7)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה זו: **המוכר שדהו לפירות** בלבד, שמשאיר בידו את הבעלות על גוף השדה ומוכר לאחר רק את כל פירותיו, **ר' יוחנן אמר:** הקונה **מביא** ביכורים מן השדה הזה **וקורא** מקרא ביכורים האמור בתורה (דברים כו, ה—י), שכן יכול הוא לומר "האדמה אשר נתתה לי ה'" (דברים כו, י). **ריש לקיש אמר:** הקונה אמנם **מביא ו**אולם **אינו קורא.**


###### Steinsaltz on Gittin 47b:8
[Steinsaltz on Gittin 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:8)

ומסבירים את הבדלי השיטות: **ר' יוחנן אמר מביא וקורא,** סבור הוא ש**קנין פירות כקנין הגוף דמי** [הוא נחשב], שאף על פי שאין גוף השדה שלו, כיון שבפועל שייכים לו כל פירות השדה — הרי זה כקנין הגוף. **ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא,** שהוא סבור ש**קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Gittin 47b:9
[Steinsaltz on Gittin 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:9)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** מן הברייתא, נאמר בענין ביכורים: **"**ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך **ולביתך"** (דברים כו, יא), וביתו של אדם — אשתו. ומכאן אמרו חכמים: **מלמד, שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא.** והרי בנכסי אשתו אין לו קנין הגוף אלא רק קנין פירות!


###### Steinsaltz on Gittin 47b:10
[Steinsaltz on Gittin 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:10)

**אמר ליה** [לו] ריש לקיש: **שאני התם** [שונה שם], **דכתיב** [שנאמר] במפורש **"ולביתך",** ללמד שלענין זה גזירת הכתוב שגם מה ששייך לביתו = אשתו נכלל בגדר המצוה, אבל אין זה מוכיח שכך הוא הדין בכל מי שזכותו בשדה היא רק בפירות.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:11
[Steinsaltz on Gittin 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:11)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] בלשון אחרת: **איתיביה** [הקשה לו], **ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן** מאותה ברייתא: נאמר **"ולביתך"** — **מלמד, שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא.** ונדייק: **התם** [שם] **הוא** שמביא וקורא **דכתיב** [שנאמר במפורש] **"ולביתך", אבל בעלמא** [בכלל] — **לא,** הרי שאין הקונה שדה לפירות מביא ביכורים וקורא! **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **טעמא דידי נמי מהכא קאמינא** [טעמי שלי גם כן מכאן אמרתי], שאני רואה זאת לא כיוצא מן הכלל, אלא כדוגמא המלמדת על הכלל כולו.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:12
[Steinsaltz on Gittin 47b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:12)

**איתיביה** [הקשה לו] ריש לקיש לר' יוחנן ממה ששנינו: **היה בא בדרך** לירושלים **וביכורי אשתו בידו, ושמע שמתה אשתו** — **מביא וקורא.** ונדייק מכאן: **מתה** — **אין** [כן], שכיון שמתה — הריהו יורשה, ונמצא שהנכסים שלו הם, אבל **לא מתה** — **לא,** אינו קורא. משמע שבדבר שיש לו בו רק קנין פירות אינו קורא!


###### Steinsaltz on Gittin 47b:13
[Steinsaltz on Gittin 47b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:13)

ומשיבים: **הוא הדין דאף על גב** [שאף על פי] ש**לא מתה** גם כן מביא וקורא, ובמקרה ש**מתה אצטריכא ליה** [הוצרך לו לומר], **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **ליגזור** [שנגזור] פה **משום** מה שאמר **ר' יוסי בר חנינא** בענין דומה, ש


###### Steinsaltz on Gittin 47b:14
[Steinsaltz on Gittin 47b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:14)

**אמר ר' יוסי בר חנינא: בצרן,** את ביכוריו **ושגרן** (שלחם) **ביד שליח, ומת שליח בדרך** — **מביא** הבעלים או אחר, אבל **אינו קורא, שנאמר: "ולקחת... והבאת"** (ראה דברים כו, פסוקים ב—ג), ללמד מהיקש זה: **עד שתהא לקיחה והבאה באחד,** ואף במביא ביכורי אשתו ומתה היה מקום לגזור כן, כיון שלא היו הלקיחה וההבאה כאחד, שהרי בלקיחה היו אלה ביכורי אשתו, ובהבאה — ביכוריו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין אומרים שנתחדשו פה בעלים, אלא שהוא נחשב כאילו היה בעליה של הנחלה הזו גם קודם לכן.


###### Steinsaltz on Gittin 47b:15
[Steinsaltz on Gittin 47b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/47b:15)

ומעירים: **ואזדו לטעמייהו** [והם, ר' יוחנן וריש לקיש, הולכים לטעמם, לשיטתם] במחלוקת עקרונית זו, **דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו בשאלה הבאה: **המוכר שדהו**