## Steinsaltz on Gittin Daf 49a

###### Steinsaltz on Gittin 49a:1
[Steinsaltz on Gittin 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:1)

**הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? באופן שלאחר ששמו בית דין ויודעים בדיוק את ערך הנזק ובאים להיפרע מנכסי המזיק, וזה אין לו כסף מזומן לפרוע את מה שהזיק. ונחלקו במקרה **כגון שהיתה עידית** של ה**ניזק** שווה רק **כזיבורית** של ה**מזיק** ולמזיק יש גם עידית, ובמקרה זה **ר' ישמעאל סבר: ב**עידית של ה**ניזק שיימינן** [אנו מעריכים] ויכול המזיק לשלם לו מן הזיבורית שלו, **ור' עקיבא סבר: ב**עידית של ה**מזיק שיימינן** [מעריכים אנו].


###### Steinsaltz on Gittin 49a:2
[Steinsaltz on Gittin 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:2)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' ישמעאל?** — **נאמרה "שדה" למטה** (בסוף הפסוק) "מיטב שדה ומיטב כרמו ישלם" (שמות כב, ד) **ונאמרה "שדה" למעלה** (בתחילת הפסוק) "וביער בשדה אחר", **מה שדה האמורה למעלה** — היא שדהו של ה**ניזק, אף שדה האמורה למטה** — של ה**ניזק.**


###### Steinsaltz on Gittin 49a:3
[Steinsaltz on Gittin 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:3)

**ור' עקיבא סבר:** מה שנאמר **"מיטב שדהו ישלם"** כוונתו **דהאיך דקא** [של זה שהוא] **משלם,** של המזיק.


###### Steinsaltz on Gittin 49a:4
[Steinsaltz on Gittin 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:4)

**ו**מה משיב על כך **ר' ישמעאל?** — **אהני** [הועילה] **גזרה שוה** של "שדה" "שדה", **ואהני קרא** [והועיל הכתוב] עצמו; **אהני** [הועילה] **גזרה שוה לכדאמרן** [לכפי שאמרנו], ללמד שעידית הנכסים שמשלמים ("מיטב שדהו") כוונתה לשדה של ניזק. **אהני קרא** [הועיל הכתוב] שממנו משמע שמדובר בשדה המזיק, לדבר אחר; **דאי אית ליה** [שאם יש לו] **למזיק עידית וזיבורית, וזיבורית דידיה** [שלו] **לא שויא** [אינה שווה, טובה] **כעידית** של ה**ניזק** — במקרה כזה **משלם ליה** [לו] **ממיטב,** מעידית של המזיק.


###### Steinsaltz on Gittin 49a:5
[Steinsaltz on Gittin 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:5)

א שנינו בברייתא ש**ר' עקיבא אומר: לא בא הכתוב** "מיטב שדהו" **אלא לגבות לניזקין מן העידית** שבנכסי המזיק, אם אין לו מעות, **וקל וחומר להקדש** שגובה מן העידית.


###### Steinsaltz on Gittin 49a:6
[Steinsaltz on Gittin 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:6)

ושואלים: **מאי** [מה] עניינו של **קל וחומר** זה מנזיקין **להקדש** ובאיזה מקרה מדובר כאן? **אילימא דנגחיה תורא דידן לתורא** [אם תאמר שנגח שור שלנו, של ישראל, לשור] של **הקדש** הרי **"**וכי יגוף שור איש את **שור רעהו"** (שמות כא, לה) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] והדגש במילים "שור רעהו" הוא: **ולא שור של הקדש,** ולפיכך אינו גובה כלום!


###### Steinsaltz on Gittin 49a:7
[Steinsaltz on Gittin 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:7)

**אלא** תאמר שאין מדובר לענין ניזקין, אלא **לאומר "הרי עלי מנה לבדק הבית",** שאם אינו משלם בכסף, **דאתי** [שבא] **גזבר** **ושקיל** [ולוקח] את תשלום המנה הזה **מעידית** של קרקעו —


###### Steinsaltz on Gittin 49a:8
[Steinsaltz on Gittin 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:8)

על כך יש להקשות: **לא יהא** דינו של הגזבר **אלא** כדין **בעל חוב** הדיוט, **ובעל חוב דינו** רק **בבינונית!** **וכי תימא** [ואם תאמר]: **קסבר** [סבור] **ר' עקיבא** שאף **בעל חוב שקיל** [לוקח] **בעידית כניזקין** — גם אז **איכא למיפרך** [יש לפרוך, להקשות ולשבור] את הקל וחומר הזה כך: **מה לבעל חוב** הדיוט **— שכן יפה** הכתוב **כחו בניזקין,** שכיון שהדיוט הוא מקבל תשלום עבור נזק שהזיקו שורו של אחר, **תאמר בהקדש שכן הורע כחו בניזקין** שאינו גובה כלל!


###### Steinsaltz on Gittin 49a:9
[Steinsaltz on Gittin 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:9)

ודוחים: **לעולם** תפרש שמדובר כאן **דנגחיה תורא דידן לתורא** [שנגח שור שלנו את השור], של **הקדש** **ור' עקיבא סבר לה** [סבור] בענין זה **כ**שיטת **ר' שמעון בן מנסיא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן מנסיא אומר: שור של הקדש שנגח לשור של הדיוט** — **פטור, ו**אולם שור **של הדיוט שנגח לשור של הקדש, בין** שהיה השור הנוגח **תם ובין** אם היה **מועד** — בעל השור **משלם נזק שלם.**


###### Steinsaltz on Gittin 49a:10
[Steinsaltz on Gittin 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:10)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **ממאי** [ממה, מניין] מדוע יש צורך להסיק ש**ב**מקרה שהיתה **עידית** של ה**ניזק כזיבורית** של ה**מזיק פליגי** [חלוקים] ר' עקיבא ור' ישמעאל, וכפי שהעמיד לעיל רב אחא בר יעקב? **דלמא דכולי עלמא** [שמא לדעת הכל], ואף לדעת ר' עקיבא, **ב**עידית של ה**ניזק שיימינן** [מעריכים אנו], **והכא בפלוגתא** [וכאן במחלוקת] של **ר' שמעון בן מנסיא ורבנן** [וחכמים] **קמיפלגי** [חלוקים הם],


###### Steinsaltz on Gittin 49a:11
[Steinsaltz on Gittin 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:11)

ש**ר' עקיבא סבר לה** [סבור] **כ**שיטת **ר' שמעון בן מנסיא,** ולענין הקדש שניזוק על ידי הדיוט גובים מעידית של המזיק, **ור' ישמעאל סבר לה כרבנן** [סבור כדעת חכמים] שאין בעל השור חייב להקדש כלום!


###### Steinsaltz on Gittin 49a:12
[Steinsaltz on Gittin 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49a:12)

ודוחים: **אם כן** אתה מפרש, **מאי** [מה] פירוש דבריו של ר' עקיבא **"לא בא הכתוב** אלא לגבות לניזקין מן העידית **"?** שמשמע מן הדברים שעל פירוש הכתוב בא ר' עקיבא לחלוק. **ועוד,** אם בהקדש מדברים, **מאי** [מה] פירוש **"קל וחומר להקדש"? ועוד, הא** [הרי] **אמר רב אשי,**