## Steinsaltz on Gittin Daf 49b

###### Steinsaltz on Gittin 49b:1
[Steinsaltz on Gittin 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:1)

**תניא בהדיא** [שנויה ברייתא במפורש]: כוונת הכתוב **"מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם"** (שמות כב, ד) היא, **"מיטב שדהו"** — **של ניזק, "ומיטב כרמו"** — **של ניזק,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: "מיטב שדהו"** — **של מזיק "ומיטב כרמו"** — **של מזיק.** משמע שדעת ר' עקיבא שגובים מעידית של המזיק!


###### Steinsaltz on Gittin 49b:2
[Steinsaltz on Gittin 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:2)

**רבינא אמר: לעולם מתניתין** [משנתנו] כדעת **ר' עקיבא היא,** ש**אמר: מדאורייתא** [מן התורה] **ב**של ה**מזיק שיימינן** [אנו מעריכים], **ו**שיטת **ר' שמעון היא, דדריש טעמא דקרא** [שדורש את טעם הכתוב], **ו**בלשון **"מה טעם"** קאמר [אמר]. וכך יש להבין: **מה טעם הניזקין שמין להן בעידית?** — **מפני תיקון העולם,** ש"תיקון עולם" זה אינו תקנת חכמים אלא הטעם לדין התורה בענין זה.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:3
[Steinsaltz on Gittin 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:3)

א **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר' שמעון: מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית?** — **מפני הגזלנים ומפני החמסנין,** ומדוע? — **כדי שיאמר אדם: למה אני גוזל ולמה אני חומס? למחר בית דין יורדין לנכסי ונוטלין** דווקא **שדה נאה** ביותר **שלי** כתשלום על מה שגזלתי וחמסתי, **וסומכים על מה שכתוב בתורה: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", לפיכך אמרו: הניזקין** — **שמין להן בעידית.**


###### Steinsaltz on Gittin 49b:4
[Steinsaltz on Gittin 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:4)

ועוד הוא מסביר: **מפני מה אמרו בעל חוב** גובה **בבינונית? כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה ודירה נאה, ויאמר: אקפוץ ואלונו כדי ש**אחר כך, אם לא יהיה ביד הלווה כסף להחזיר ההלוואה **אגבנו בחובי, לפיכך אמרו בעל חוב** גובה רק **בבינונית,** ואותה שדה יפה שבגללה הילווה לו — לא יקבל.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:5
[Steinsaltz on Gittin 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:5)

ושואלים: **אלא מעתה,** אם המטרה היא שלא יבואו אנשים להלוות כדי לגבות על ידי כך את נחלתם של אחרים, **יהא** דינו של בעל חוב אם כן **בזיבורית!** ומשיבים: **אם כן** אתה עושה — **אתה נועל דלת בפני לווין,** שלא ירצו המלווים להלוות להם.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:6
[Steinsaltz on Gittin 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:6)

**כתובת אשה** — **בזיבורית,** אלו **דברי ר' יהודה, ר' מאיר אומר: בבינונית. אמר ר' שמעון: מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית? שיותר ממה שהאיש רוצה לישא** אשה, **האשה רוצה לינשא,** ומשום כך אין צריכים להקפיד שיהיה מה שמשלמים לה בכתובתה מן המין המשובח דווקא.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:7
[Steinsaltz on Gittin 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:7)

**דבר אחר: אשה יוצאה** (מתגרשת) מבעלה **לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציאה** (מגרשה) מביתו **אלא לרצונו.**


###### Steinsaltz on Gittin 49b:8
[Steinsaltz on Gittin 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:8)

ושואלים: **מאי** [מהו] **דבר אחר?** מדוע היה צריך להוסיף עוד טעם אחר? ומשיבים: הדבר האחר בא להסביר בעיה שונה, שכיון שתיקנו חכמים כתובה כדי לשמור על שלימות הנישואין יש מקום לשאול: **וכי תימא** [ואם תאמר], **כי היכי דכי מפיק לה איהו** [כמו שכאשר הוא מוציא אותה] **תקינו** [תיקנו] **לה רבנן** [חכמים] **כתובה** **מיניה** [ממנו], **כי נפקא איהי נמי ליתקני ליה רבנן כתובה מינה** [כאשר יוצאת היא מרצונה שגם כן יתקנו לו חכמים כתובה ממנה]? על כן, **תא שמע** [בוא ושמע]: **אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו,** שגם אם תנסה לריב עימו כדי שיגרשנה, מכל מקום **אפשר** לו לבעל **דמשהי לה בגיטא** [שישהה אותה במתן הגט] ונמצא שהוא נותן לה את הגט רק לכשירצה, והגירושין תלויים בעצם רק בו.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:9
[Steinsaltz on Gittin 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:9)

ב שנינו ש**כתובת אשה בזיבורית. אמר מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן: לא אמרן** [אמרנו] שגובה בזיבורית **אלא** כאשר מת הבעל והיא באה לגבות כתובתה **מיתמי** [מן היתומים] היורשים, **אבל** אם נתגרשה ובאה לגבות כתובתה **מיניה דידיה** [ממנו עצמו] — גובה **בבינונית.**


###### Steinsaltz on Gittin 49b:10
[Steinsaltz on Gittin 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:10)

ושואלים: אם מדובר בגבייה **מיתמי** [מיתומים], **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] **כתובת אשה? אפילו כל מילי נמי** [הדברים כגון ניזקין, גם כן] כגון ניזקין, גובים מיתומים מן הזיבורית, **דהא תנן** [שהרי שנינו במשנתנו]: **אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית! אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן כשהיא גובה **מיניה** [ממנו] מן הבעל עצמו!


###### Steinsaltz on Gittin 49b:11
[Steinsaltz on Gittin 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:11)

ודוחים: **לעולם** תפרש שמדובר כאן שהיא גובה **מיתמי** [מן היתומים], **ו**בכל זאת **כתובת אשה איצטריכא ליה** [הוצרכה לו] להשמיענו במיוחד, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **משום חינא** [חן] שרצו חכמים לעשות חן והקלה לנשים, **אקילו רבנן גבה** [הקילו חכמים אצלה] ונתנו לה זכות לגבות את כתובתה אפילו מן היתומים בבינונית, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאפילו בכתובת אשה לא תיקנו כך.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:12
[Steinsaltz on Gittin 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:12)

**אמר רבא: תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא, **ר' מאיר אומר: כתובת אשה** — **בבינונית.** ונברר: **ממאן** [ממי] מדובר כאן שגובים את הכתובה? **אילימא מיתמי** [אם תאמר מן היתומים] על כך יש להקשות: וכי **לית ליה** [אין לו, אינו סבור] **לר' מאיר הא דתנן** [זו ששנינו במשנתנו]: **אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית? אלא לאו מיניה** [האם לא הכוונה כאשר האשה גובה ממנו, מבעלה], וכיון שר' מאיר אומר שגובה בבינונית — **מכלל** הדבר אתה למד **דרבנן סברי** [שחכמים סבורים] שגובה **בזיבורית,** ושלא כדברי מר זוטרא!


###### Steinsaltz on Gittin 49b:13
[Steinsaltz on Gittin 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:13)

ושוב דוחים: **לא, לעולם** יכול אתה לפרש שמדובר שגובה **מיתמי** [מיתומים], **ושאני** [ושונה] **כתובת אשה** משאר גובים מן היתומים שדינם בזיבורית, **משום חינא** [חן], שעל כן אמר ר' מאיר שגובה בינונית אפילו מן היתומים.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:14
[Steinsaltz on Gittin 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:14)

**אמר אביי, תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: **הניזקין שמין להן בעידית, ובעל חוב** — **בבינונית, וכתובת אשה** — **בזיבורית.** ומעתה נברר: **ממאן** [ממי] מדובר כאן שגובים? **אילימא** [אם תאמר] שכל זה מדובר בגבייה **מיתמי** [מיתומים], **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] צויינה **כתובת אשה? אפילו כל הני נמי** [כל אלה גם כן] שאף ניזקים ובעלי חוב גובים מיתומים רק זיבורית! **אלא לאו מיניה** [האם לא מדובר שגובים ממנו] זיבורית, ושלא כדברי מר זוטרא!


###### Steinsaltz on Gittin 49b:15
[Steinsaltz on Gittin 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:15)

**אמר רב אחא בר יעקב:** אין ממשנתנו ראיה כנגד מר זוטרא, שכן אפשר לדחות: **הכא במאי עסקינן** [כאן במשנתנו במה אנו עוסקים]? **כגון שנעשה** האדם **ערב לנזקי בנו,** וכן ערב **לבעל חוב בנו, ו**כן ערב **לכתובת כלתו** אשת בנו, ומת בנו.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:16
[Steinsaltz on Gittin 49b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:16)

ומתוך שהערב עומד במקום בנו, יש לגבות ממנו כאילו היינו נפרעים מנכסי בנו, **והאי כי דיניה והאי כי דיניה** [וזה כדינו וזה כדינו]. **ניזקין ובעל חוב** ש**מחיים גבו** [הם גובים] כלומר, בחייו של הנתבע: המזיק או הלווה, **איהו נמי כי מגבי** [הוא, הערב, גם כן כאשר הוא מגבה] ומשלם להם **כ**אילו שהיה המזיק או הלווה **מחיים** הוא **מגבי** [מגבה], בעידית או בבינונית. ואולם **כתובת אשה** ש**לאחר מיתה גביא** [היא גובה], שהרי לא ניתן לגבות כתובה בחיי הבעל, **ולאחר מיתה ממאן גביא** [ממי גובה] — **מיתמי** [מן היתומים], **איהו נמי** [הוא, הערב, גם כן] **כי מגבי** [כאשר מגבה] לה — **כלאחר מיתה מגבי** [מגבה] לה, מזיבורית.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:17
[Steinsaltz on Gittin 49b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:17)

ומקשים: **ותיפוק ליה** [ושתצא, תילמד, לו] אותה הלכה מהלכה אחרת הנקוטה בידינו, ש**ערב** של כתובה **לא משתעבד,** אין נכסיו משועבדים באמת לפרעון הכתובה, שאין חתימתו משמשת אלא כתוספת חיזוק, אבל לא כערבות ממש, ואם כן, אף אם גובים, לא יגבו אלא מן הפחות שבנכסים! ומשיבים: מדובר פה **ב**ערב שהיה **קבלן,** שקיבל על עצמו לשלם את הכתובה על מנת שיינשא בנו.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:18
[Steinsaltz on Gittin 49b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:18)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**קבלן אף על גב דלית ליה נכסי** [אף על פי שאין לו נכסים] **ללוה** הוא עצמו **משתעבד** לתשלום ההלוואה, אם כן, **שפיר** [יפה], ניתן להעמיד כך את הדברים. **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר]: **אי אית ליה** [אם יש לו] ללווה נכסים — **משתעבד** הערב הקבלן, **אי לית ליה** [אם אין לו] — **לא משתעבד,** אם כן, לשיטה זו, במקרה שאין לבנו רכוש, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? והרי לא נשתעבד האב מעולם!


###### Steinsaltz on Gittin 49b:19
[Steinsaltz on Gittin 49b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:19)

ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: מדובר **בדהוו ליה ואישתדוף** [בשהיו לו לבנו נכסים קודם ואחר כך השתדפו, התקלקלו] שמתחילה שיעבד אביו עצמו כראוי כערב, אבל עכשיו אין לנכסים ערך, ומשום כך ניתן לגבות מן האב.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:20
[Steinsaltz on Gittin 49b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:20)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **כל** דבר שהוא **לגבי בריה** [בשביל בנו] **שעבודי משעבד נפשיה** [משעבד האב את עצמו] בשלימות, ואפילו כשאין לבן כל רכוש משלו.


###### Steinsaltz on Gittin 49b:21
[Steinsaltz on Gittin 49b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/49b:21)

ג מתוך שהזכרנו ענין ערבות בכתובה, מביאים: **איתמר** [נאמר]: **ערב** החותם על ה**כתובה** — **דברי הכל לא משתעבד** בכך לגבות ממנו את הכתובה,