## Steinsaltz on Gittin Daf 50a

###### Steinsaltz on Gittin 50a:1
[Steinsaltz on Gittin 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:1)

ומאידך גיסא, מי שהיה ערב **קבלן** של **בעל חוב** — **דברי הכל משתעבד** וחייב לפרוע את החוב של הלווה, ואולם **ערב** סתם של **בעל חוב ו**ערב **קבלן** של **כתובה פליגי** [נחלקו בכך], **איכא למאן דאמר** [יש למי שאומר]: **אף על גב דלית ליה נכסי** [אף על פי שאין לו נכסים] **ללוה** בשעת ההלוואה — **משתעבד** הערב, **ואיכא למאן דאמר** [ויש למי שאומר]: **אי אית ליה** [אם יש לו] ללווה נכסים — **משתעבד** הערב, **אי לית ליה** [אם אין לו] — **לא משתעבד.**


###### Steinsaltz on Gittin 50a:2
[Steinsaltz on Gittin 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:2)

**והילכתא** [ופסק הלכה הוא]: **בכולהו** [בכולם], **אף על גב דלית ליה** [אף על פי שאין לו] ללווה נכסים — **משתעבד** הערב, בר [חוץ] **מערב** של **כתובה, דאף על גב דאית ליה** [שאף על פי שיש לו] לבעל נכסים כאשר הוא כותב את הכתובה — **לא מש** **תעבד** הערב.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:3
[Steinsaltz on Gittin 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:3)

**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **מצוה** **הוא דעבד** [שעשה] שעל ידי זה הסכימה האשה להינשא, **ו**עוד, **לא מידי חסרה** [אין האשה חסרה דבר] שעבורו הוא משתעבד, שהרי אין הבעל לווה כסף מן האשה, ולכן תיקנו חכמים שאין הערב משתעבד.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:4
[Steinsaltz on Gittin 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:4)

**אמר ר** **בינא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ביחס לגביית הכתובה מן הזיבורית — האם דווקא ביתומים הדברים אמורים, **מעיקרא דתקנתין** [מעיקר תקנתנו] שאמרו: מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית — ש**יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא. ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] שמדובר פה בגובה דווקא **מיתמי** [מיתומים], אם כן **האי** [טעמו של דין זה] **משום דיתמי** [שרכוש יתומים] **הוא** ולא בגלל האשה. ומטעם זה של המשנה משמע כי הוא הדין גם כשגובה בחיי הבעל, ואם כן הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **מר זוטרא** שהעמיד את דין משנתנו ביתומים! ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:5
[Steinsaltz on Gittin 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:5)

א כיון שהובאו דברי מר זוטרא בנו של רב נחמן, מביאים בשמו הלכה אחרת בנושא דומה: **אמר מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן משמיה** [משמו] של **רב נחמן: שטר חוב** של האב **היוצא על היתומין** לפורעו, **אף על פי שכתוב בו שבח** שהוסכם ביניהם שיגבה המלווה ממיטב הקרקעות, מן העידית — **אינו גובה אלא מן הזיבורית.**


###### Steinsaltz on Gittin 50a:6
[Steinsaltz on Gittin 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:6)

**אמר אביי: תדע** שכן הוא, שהרי בכלל **בעל חוב דיניה** [דינו] לגבות **בבינונית, ו**בכל זאת **מיתמי** [מיתומים] **בזיבורית.** משמע שאף שכך הוא עיקר הדין, במקום יתומים אין מקיימים אותו, אלא מגבים מן הזיבורית, וכל שכן שתקנת יתומים חשובה יותר מתנאי פרטי הכתוב בשטר.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:7
[Steinsaltz on Gittin 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:7)

**אמר ליה** [לו] **רבא: הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **בעל חוב** באמת **דיניה מדאורייתא** [דינו מן התורה] **בזיבורית, כ**דברי **עולא,** ש**אמר עולא:** **דבר תורה בעל חוב** גובה **בזיבורית, שנאמר: "בחוץ תעמד והאיש** אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה**"** (דברים כד, יא), **מה דרכו של איש להוציא** כמשכון — **פחות שבכלים,** ומכאן נלמד שאין המלווה זכאי ליותר מן הפחות שבכלים, ולכן אף בקרקעות הוא מקבל בפרעון חובו את הפחותה שבקרקעותיו של הלווה, **ומה טעם אמרו** חכמים ש**בעל חוב** גובה **בבינונית? כדי שלא תנעול דלת בפני לוין,** שלא יימנעו מלהלוות לאנשים, **וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא** [ואצל יתומים העמידו אותה חכמים על דין תורה].


###### Steinsaltz on Gittin 50a:8
[Steinsaltz on Gittin 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:8)

**אלא הכא** [כאן] כשהיה כתוב תנאי בשטר, **כיון דדיניה מדאורייתא** [שדינו מן התורה] **בעידית,** שהרי כך התנה בחוזה — **אפילו מיתמי נמי** [מיתומים גם כן] דינו **בעידית.**


###### Steinsaltz on Gittin 50a:9
[Steinsaltz on Gittin 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:9)

ושואלים: **ול**הסבר זה של **רבא, והתני** [והרי שנה] החכם **אברם חוזאה: אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית, ואפילו הן** נגבים לצורך **ניזקין.** **והא** [והרי] **ניזקין דינן מדאורייתא** [מן התורה] **בעידית,** משמע שתיקנו חכמים שמיתומים גובים בכל מקרה רק זיבורית!


###### Steinsaltz on Gittin 50a:10
[Steinsaltz on Gittin 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:10)

ומשיבים: **הכא** [כאן] בברייתא ששנה אברם חוזאה, **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים] — **כגון שהיתה עידית** של ה**ניזק** שווה **כזיבורית** של ה**מזיק,** כלומר של היתומים,


###### Steinsaltz on Gittin 50a:11
[Steinsaltz on Gittin 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:11)

**ו**כל זה שיטת **ר' ישמעאל היא,** ש**אמר: מדאורייתא** [מן התורה] **ב**עידית של **ניזק שיימינן** [אנו מעריכים וגובים], **ומפני תיקון העולם תקינו רבנן** [תיקנו חכמים] **ב**עידית של **מזיק, וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא** [ואצל יתומים העמידו חכמים את הדבר על דין תורה] והם משלמים מזיבורית שלהם, שהיא כעידית של הניזק. אבל במקרה רגיל אין גובים לניזקין מן היתומים אלא מעידית, והוא הדין לשטר חוב שנכתב בו שיגבה מן העידית.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:12
[Steinsaltz on Gittin 50a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:12)

ומקשים: **איני** [האמנם כן הוא]?! **והתני** [והרי שנה] **ר' אליעזר ניותאה: אין נפרעין** לבעל חוב **מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית, ואפילו הן עידית.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"אפילו הן עידית"? לאו** [האם לא] הכוונה היא כך: **אף על גב דכתיב** [אף על פי שכתוב] **עידית בשטרא** [בשטר], בכל זאת הם גובים מן הזיבורית?


###### Steinsaltz on Gittin 50a:13
[Steinsaltz on Gittin 50a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:13)

ודוחים: **לא, מאי** [מה פירוש] **"עידית"?** שהיתומים יכולים לפרוע אף **שפאי עידית,** קרקע הנמצאת במקום שאינו ניתן לעיבוד ושמירה, וערכה בשוק פחות מזיבורית.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:14
[Steinsaltz on Gittin 50a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:14)

**ו**שזאת הכוונה ב"שפאי עידית" אנו למדים מדברי **רבא,** שאמר רבא: אם **הזיק זיבורית** — **גובה מן העידית,** אם הזיק מ**שפאי עידית — גובה מן הבינונית,** שקנסו את הניזק לשלם דבר המשובח הרבה ממה שהזיק, ולפיכך אם הזיק שדה פחותה מזיבורית די בגבייה מבינונית. ומדוע שנה ר' אליעזר ניותאה שיתומים פורעים חוב אף מן הקרקע הגרועה ביותר — שכן **גבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא** [אצל יתומים העמידו חכמים את הדבר על דין תורה], שדינו של בעל חוב בזיבורית.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:15
[Steinsaltz on Gittin 50a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:15)

ב שנינו במשנה: **אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. בעי** [שאל] **רב אחדבוי בר אמי** בבירור כוונת הדברים: **"יתומין" שאמרו,** האם הכוונה דווקא יתומים **קטנים, או אפילו גדולים?** והשאלה היא זו: האם **תקנתא** [תקנה] **היא דעבוד רבנן גבי יתמי** [שעשו חכמים אצל יתומים], **לקטנים עבוד רבנן** [עשו חכמים] תקנה זו, **לגדולים לא עבוד רבנן** [עשו חכמים] תקנה זו.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:16
[Steinsaltz on Gittin 50a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:16)

**או דלמא** [שמא] הטעם הוא אחר: **משום** ש**לא מסיק אדעתא** [עולה על דעתו] של ה**מלוה דמית לוה ונפלי נכסי קמי יתמי** [שימות הלווה ויפלו הנכסים לפני היתומים], **דהוה ליה** [שהיה לו] משום כך טעם להיות **נועל דלת** בפני לווים, ונמצא שעיקר התקנה שיגבה בעל חוב מן הבינונית לא תוקנה אלא במקרים הרגילים, ולא חששו לתקן תקנה זו לגבי יורשים בכלל, **הלכך** [על כן] **אפילו גדולים נמי** [גם כן] פורעים מן הזיבורית?


###### Steinsaltz on Gittin 50a:17
[Steinsaltz on Gittin 50a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:17)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע], ממה **דתני** [ששנה] **אביי קשישא** [הזקן] (ולא אביי החכם המפורסם): **יתומין שאמרו** בכל מקום — **גדולים, ואין צריך לומר קטנים.**


###### Steinsaltz on Gittin 50a:18
[Steinsaltz on Gittin 50a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:18)

ודוחים: **ודלמא הני מילי** [ושמא דברים אלה אמורים] **לענין שבועה,** שמה שאמרו שאין נפרעים מנכסי יתומים אלא בשבועה, דין זה אמור גם ביתומים גדולים, ומדוע? שגם בן **גדול במילי דאבוה** [בדברים, בעסקים של אביו] **כקטן דמי** [הוא נחשב] משום שאינו יודע בפרטי עסקי אביו, ושמא פרע אביו בינתיים את החוב, **אבל לענין זיבורית** — **לא,** ואין הדברים אמורים אלא בקטנים.


###### Steinsaltz on Gittin 50a:19
[Steinsaltz on Gittin 50a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/50a:19)

ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא]: