## Steinsaltz on Gittin Daf 52b

###### Steinsaltz on Gittin 52b:1
[Steinsaltz on Gittin 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:1)

**דאתו למימר להו** [שיבואו המוכרים לומר להם]: **נשרפו חיטכם בעלייה,** שאם תארע שריפה לא ישתדלו המוכרים להציל את התבואה, שהרי כבר קיבלו את הכסף עבורה והיא מעתה קניינם של היתומים.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:2
[Steinsaltz on Gittin 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:2)

**יהבי להו זוזי ליתמי אפירי** [נתנו להם הקונים כסף ליתומים עבור פירות], אם **אייקר** [התייקרו] הפירות — **לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש** ויכולים היתומים לחזור בהם, כיון שלא היתה משיכה, אם **זול** [הוזלו] הפירות — **סבור מינה** [סברו, רצו לומר] **היינו** [זהו] שאמר **רב חנילאי בר אידי** שקנין היתומים בכסף, ואין הקונים יכולים לחזור בהם.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:3
[Steinsaltz on Gittin 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:3)

**אמר להו** [להם] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: הא** [זו] **רעה הוא לדידהו** [בשבילם], **דזמנין דמצטרכי לזוזי, וליכא דיהיב להו עד דיהבי להו פירי** [שפעמים שהם צריכים לכסף ואין, לא יהיה, מי שייתן להם עד שיתנו להם בפועל פירות].


###### Steinsaltz on Gittin 52b:4
[Steinsaltz on Gittin 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:4)

א **אמר רב אשי: אנא** [אני] **ורב כהנא חתמינן אשטרא דאימיה** [חתמנו על שטר של אימו] של **זעירא יתמא** [היתום], שהיתה אפוטרופוס שלו, **דמזבנא ארעא** [שמכרה קרקע] **ל**צורך תשלום **כרגא** (מס הקרקע) **בלא** שקדמה לכך **אכרזתא** [הכרזה]. והותר לה לעשות כן, משום **דאמרי נהרדעי** [שכך אמרו חכמי נהרדעא]: **לכרגא,** **ולמזוני** [ולמזונות] שמפרנסים את הבנים מנכסי המת, **ולקבורה** של המת — **מזבנינן** [מוכרים אנו] את נכסי היתומים **בלא אכרזתא** [הכרזה]. כי כרגיל נכסי יתומים נמכרים רק אחרי הכרזה פומבית מראש, כדי לקבל את המחיר הגבוה ביותר, ואילו כאן, שיש צורך דחוף במזומנים, התירו למכור אף בלא הכרזה.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:5
[Steinsaltz on Gittin 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:5)

מסופר: **עמרם צבעא** [הצבע] **אפוטרופא דיתמי הוה** [אפוטרופוס של יתומים היה], **אתו** [באו] ה**קרובים** של היתומים **לקמיה** [לפני] **רב נחמן, אמרי ליה** [אמרו לו]: **קא לביש ומכסי מיתמי** [הריהו לובש ומתכסה מנכסי היתומים]! **אמר להו** [להם]: שמא הוא עושה זאת **כי היכי דלישתמען מיליה** [כדי שיישמעו דבריו] שמתלבש יפה על חשבונם משום שהוא צריך לטפל בנכסיהם, ואם ייראה כאדם עני לא ישימו לב אליו.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:6
[Steinsaltz on Gittin 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:6)

אמרו לו: **קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד** [הריהו אוכל ושותה משלהם ואינו עשיר מספיק] שיכול להוציא סכומים כאלה משל עצמו! אמר להם: **אימור** [אמור] אולי **מציאה אשכח** [מצא], ומשום כך יכול להרשות לעצמו לחיות ברווחה. אמרו לו: **והא קא** [והרי הוא] **מפסיד,** שגורם הפסדים לנכסי היתומים! **אמר להו** [להם] רב נחמן: **אייתו** [הביאו] **לי סהדי** [עדים] שהוא **מפסיד ואיסלקיניה** [ואסלק אותו] מאפוטרופסותו, שכך **אמר רב הונא חברין** [חברנו] **משמיה** [משמו] של **רב: אפוטרופוס** ש**מפסיד** את נכסי היתומים **מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו]. **דאיתמר** [שנאמר]: **אפוטרופא** [אפוטרופוס] ש**מפסיד,** **רב הונא אמר** בשם **רב: מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו], **דבי** [החכמים מבית מדרשו] של **ר' שילא אמרי** [אומרים]: **לא מסלקינן ליה** [אין אנו מסלקים אותו]. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא]: **מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו].


###### Steinsaltz on Gittin 52b:7
[Steinsaltz on Gittin 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:7)

ב שנינו במשנה ש**אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים** — **ישבע.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **אי לאו דאית ליה** [אם לא שהיתה לו], לאפוטרופוס, **הנאה מיניה** [ממנו], מאביהם בחייו **לא הוה ליה** [היה נעשה] **אפוטרופוס** לבניו, **ומשום** חובת **שבועה** שיטילו עליו בית דין בעתיד **לא אתי לאמנועי** [יבוא להימנע] מלהיות אפוטרופוס.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:8
[Steinsaltz on Gittin 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:8)

ג עוד שנינו במשנה: **מינוהו בית דין** — **לא ישבע.** וטעמו של דבר: **מלתא בעלמא** [דבר, טובה, בלבד] **הוא דעביד לבי דינא** [שעושה לבית הדין], **ואי רמית עליה** [ואם תטיל עליו] גם חובת **שבועה אתי לאמנועי** [יבוא להימנע] מלהיות אפוטרופוס ואיש לא ירצה בזה, ונמצאים היתומים ניזוקים.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:9
[Steinsaltz on Gittin 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:9)

ד עוד שנינו במשנה: **אבא שאול אומר: חילוף הדברים.** ומבררים את דעתו: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר שאם **מינוהו בית דין** — **ישבע?** — **בההיא** [באותה] **הנאה** שיש לו **דקא נפיק עליה קלא דאיניש מהימנא** [שיוצא עליו קול, שם, שאדם נאמן] **הוא,** **דהא סמיך עליה בי דינא** [שהרי סומך עליו בית הדין] ומינה אותו לתפקיד שיש בו אחריות, לכן **משום שבועה** שמטילים עליו **לא אתי לאמנועי** [יבוא להימנע] מלקבל את האפוטרופסות.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:10
[Steinsaltz on Gittin 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:10)

ולעומת זאת, אם **מינהו אבי יתומים** — **לא ישבע,** ומדוע? — **מילתא בעלמא הוא דעבדי להדדי** [דבר של טובה בלבד הוא שעושים האנשים זה לזה], **ואי רמית עליה** [ואם תטיל עליו] **שבועה אתי לאמנועי** [יבוא להימנע] מלקבל עליו את האפוטרופסות. **אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכתא** [הלכה] **כאבא שאול.**


###### Steinsaltz on Gittin 52b:11
[Steinsaltz on Gittin 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:11)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר בן יעקב אומר: זה וזה ישבע,** כלומר, גם אפוטרופוס שמינוהו בית דין וגם זה שמינהו האב ישבעו, **והלכה כדבריו.**


###### Steinsaltz on Gittin 52b:12
[Steinsaltz on Gittin 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:12)

**תני** [שנה] **רב תחליפא בר מערבא קמיה** [לפני] **ר' אבהו: אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים** — **ישבע, מפני שהוא נושא שכר,** מפני שתוך כדי התעסקותו בנכסיהם, יש לו רווח מסויים. **אמר ליה** [לו]: **את אייתת קבא וכיילת ליה** [אתה הבאת קב של מידה ומדדת אותו] כמה הרוויח בכך? **אלא אימא** [אמור]: **מפני שהוא כנושא שכר,** שמן הסתם עושה זאת בגלל הנאה שנהנה מאביהם בעבר, ונמצא שהיה לו שכר על אפוטרופסותו, ולכן צריך להישבע.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:13
[Steinsaltz on Gittin 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:13)

ה משנה **המטמא** טהרות של חבירו, **והמדמע,** שמערב תרומה בחולין של חבירו, **והמנסך** יין של חבירו לעבודה זרה, ובכל אלה, על ידי מעשיו גרם נזק כספי לחבירו, אם עשה זאת **בשוגג** — **פטור** מלשלם את מה שהזיק, ואם עשה זאת **במזיד** — **חייב** לשלם.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:14
[Steinsaltz on Gittin 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:14)

ו גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בפירוש **"מנסך"** האמור במשנתנו, **רב אמר: מנסך ממש,** כלומר, לוקח מן היין ומנסך ממנו לעבודה זרה, **ושמואל אמר:** הכוונה היא **מערב,** כלומר, מערב יין נסך ביין כשר, ועל ידי כך אוסר את כל היין בהנאה.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:15
[Steinsaltz on Gittin 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:15)

ושואלים: **מאן דאמר** [מי שאומר] **מערב, מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר מנסך** ממש? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך:** **מנסך קם ליה בדרבה מיניה** [עומד לו בעונש גדול ממנו], שהרי הוא עובד עבודה זרה, שהיא עבירה שחייבים עליה מיתה, ולכן אינו נענש גם בעונש ממון.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:16
[Steinsaltz on Gittin 52b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:16)

**ואידך** [והאחר], רב, סבור **כ**דברי **ר' ירמיה,** ש**אמר ר' ירמיה:** כאשר אדם מנסך יין של חבירו, **משעת הגבהה** שהגביה את היין כדי לקחת אותו לעצמו **הוא** הזמן ש**קנה** אותו להיות כנכסיו, והתחייב אז בעונש הממון, אבל **מתחייב בנפשו** משום עבודה זרה **לא הוי** [איננו] **עד שעת ניסוך** ממש, נמצא שתחילה חל עליו כבר חיוב ממון, ואינו פוקע ממנו אחר כך כאשר התחייב מיתה.


###### Steinsaltz on Gittin 52b:17
[Steinsaltz on Gittin 52b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/52b:17)

ושואלים: **למאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מנסך** ממש, **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר מערב?** ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך: מערב**