## Steinsaltz on Gittin Daf 55a

###### Steinsaltz on Gittin 55a:1
[Steinsaltz on Gittin 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:1)

ושואלים: **ומאי שנא** [ומה שונה] דבר זה **מ**הדבר שאמר **ר' אמי,** שאמר לסופר שאינו נאמן להפסיד את ספר התורה? ומשיבים: **התם איכא למימר** [שם יש לומר] שבאמת התכוון להקניט ולא כך היה, והוא טען כך כי **טעי** [טעה] **ב**דברי **ר' ירמיה,** שחשב שלא יפסיד בטעות זו אלא את שכר האזכרות, אבל יקבל שכר עבור שאר הספר. אבל **הכא** [כאן] **כיון דקא מפסיד כוליה אגריה** [שיודע שהוא מפסיד את כל שכרו] **ואתא** [ובא] **ואמר, אימור קושטא קאמר** [אמור שאמת הוא אומר] ויש להאמין לו. וכיון שאנו מאמינים לו ואין חוששים שעשה להקניט, אם כן ספר התורה פסול.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:2
[Steinsaltz on Gittin 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:2)

א משנה **העיד ר' יוחנן בן גודגדא** לפני חכמים על הלכות אלו: **על החרשת שהשיאה אביה** כשהיא קטנה, שנישואיה תופסים מדין תורה — **שהיא יוצאה בגט** אפילו כשהיא גדולה, ואף שנחשבת כמי שאין לה דעת, לפי שבגט אין צורך בדעתה של האשה,


###### Steinsaltz on Gittin 55a:3
[Steinsaltz on Gittin 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:3)

**ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן** כשהשיאוה לו אמה או אחיה, אף שהנישואין הללו תקפים רק מדברי סופרים, ומדין תורה אסור לזר לאכול תרומה, **ש**מכל מקום **אוכלת בתרומה, ואם מתה** קטנה כזו — **בעלה יורשה,** ואין אומרים שכיון שהיו הנישואין רק מדברי סופרים אינו זוכה בירושתה.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:4
[Steinsaltz on Gittin 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:4)

**ו**עוד העיד **על המריש** (קורה) **הגזול שבנאו בבירה** (בבנין) שהגזלן השתמש בקורה זו כחלק מן הבנין, שאף שמצד הדין צריך להחזיר לנגזל את הגזילה עצמה — **שיטול** הנגזל רק **את דמיו, מפני תקנת השבים,** שתיקנו כך כדי להקל על החוזרים בתשובה, שאם יצטרך הגזלן להרוס את הבנין כולו כדי להשיב לנגזל את הקורה שגזל, יהא קשה לגזלן לשוב.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:5
[Steinsaltz on Gittin 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:5)

**ו**עוד העיד **על** קרבן **חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים** שלא ידעו רבים שהיא גזולה — **ש**בכל זאת **היא מכפרת** על הגזלן שהביאה, **מפני תיקון המזבח.**


###### Steinsaltz on Gittin 55a:6
[Steinsaltz on Gittin 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:6)

ב גמרא **אמר רבא: מעדותו של ר' יוחנן בן גודגדא** במשנתנו נלמד: **אמר** הבעל **לעדים "ראו גט זה שאני נותן לה** לאשתי **",** **וחזר ואמר לה** לאותה אשה עצמה: **"כנסי** (קחי) **שטר חוב זה"** — **הרי זו מגורשת,** אף שהיא עצמה אינה יודעת שהוא גט. ומנין? **מי** [האם] **לא אמר ר' יוחנן בן גודגדא** ש**לא בעינן** [צריכים אנו] את **דעתה** של האשה בגט, שאפילו היא חרשת שאינה בת דעת הגירושין חלים, **הכי נמי לא בעינן** [כך גם כן אין אנו צריכים] את **דעתה** בענין זה.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:7
[Steinsaltz on Gittin 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:7)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר], **כיון** שחזר ו**אמר** אחרי כן: **"כנסי שטר חוב זה" בטולי בטליה** [ביטל] את הגט בדבריו אלה, ולא יהא זה אלא כשטר בלבד, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] רבא ש**אם איתא דבטליה** [כן הוא שביטל אותו] — **לעדים הוה אמר להו** [היה אומר להם] שהוא מבטל את הגט, וכיון שלא אמר להם — ודאי לא ביטלו, **והאי דקאמר הכי** [וזה שאומר לה כך] שהוא שטר חוב הרי זה **משום כיסופא** [בושה] שהוא מתבייש ממנה שהוא נותן לה גט, ולכן נותן לה את הגט בלא שתדע בזמן הגירושין שמגרשה בכך.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:8
[Steinsaltz on Gittin 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:8)

ג שנינו במשנה שהעיד ר' יוחנן בן גודגדא **על קטנה בת ישראל** שאוכלת בתרומה. ומדייקים: **ואילו חרשת לא אכלה** [אינה אוכלת] בתרומה אצל בעלה הכהן. ומסבירים **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **גזירה שמא** מתוך שיתירו לחרשת שנישאה לכהן לאכול תרומה מפני נישואיה לכהן, יאכיל כהן **חרש** שנשא **חרשת בתרומה,** שכן מצוי שחרש נושא חרשת.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:9
[Steinsaltz on Gittin 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:9)

ושואלים: ומה בכך? **וליכול** [ושיאכיל], הלא **קטן אוכל נבלות הוא!** כיון שהחרשת אינה בתדעת ואינה חייבת במצוות, גם אם אכלה אין בכך איסור, שקטן שאוכל נבלות מדעתו אין מצווים להפריש אותו!


###### Steinsaltz on Gittin 55a:10
[Steinsaltz on Gittin 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:10)

ומשיבים: אלא, הטעם שחרשת שנישאה לכהן אינה אוכלת בתרומה היא **גזרה שמא יאכיל** כהן **חרש בפיקחת.** שנישואיו אינם אלא מדברי סופרים, ואסור לה לאכול בתרומה. ויש לחשוש שלא יבחינו בין נישואי פיקח וחרשת (שאוכלת מן הדין בתרומה) לבין נישואי חרש ופיקחת (שאינה אוכלת בתרומה), ונמצא שמאכיל אותה דבר האסור לה.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:11
[Steinsaltz on Gittin 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:11)

ושואלים: **ולאכול** [ושיאכיל] **בתרומה דרבנן** [שמדברי סופרים] שכשם שהנישואין מדברי סופרים, כך התרומה מדברי סופרים! ומשיבים: **גזירה** היא **שמא אתי לאכולי** [שמא יבוא להאכיל אותה] **בתרומה דאורייתא** [שמן התורה] ומשום כך אסרו עליה לאכול כל תרומה.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:12
[Steinsaltz on Gittin 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:12)

ד שנינו במשנה שר' יוחנן בן גודגדא העיד **על המריש** (קורה) **הגזול שבנאו** בבירה (בנין) שנותן את דמיו בלבד. ושנינו באותו ענין **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **גזל מריש** **ובנאו בבירה** — **בית שמאי אומרים: מקעקע** (שובר) את **כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו, ובית הלל אומרים: אין לו אלא דמי מריש בלבד, משום תקנת השבין,** שתיקנו כן כדי להקל על העבריינים לחזור בהם בתשובה. ומשנתנו כדברי בית הלל.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:13
[Steinsaltz on Gittin 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:13)

ה שנינו עוד שהעיד ר' יוחנן בן גודגדא **על חטאת הגזולה** שלא נודעה לרבים שהיא גזולה, שהיא מכפרת. **אמר עולא:** מ**דבר תורה** ההלכה היא: **בין נודעה ובין לא נודעה** — **אינה מכפרת,**


###### Steinsaltz on Gittin 55a:14
[Steinsaltz on Gittin 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:14)

**מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **יאוש כדי** [בלבד] **לא קני** [קונה], שעצם יאושם של הבעלים אינו מקנה את גוף הגזילה לגזלן, וכיון שגזל את הבהמה מבעליה ולא עשה בה שינוי, נמצא שלא היתה הגזילה שייכת לו ואינו יכול להקריבה, ולהתכפר בה. **ומה טעם אמרו** שאם **לא נודעה מכפרת?** — **שלא יהו כהנים עצבין,** שהקריבו דבר שאינו ראוי למזבח.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:15
[Steinsaltz on Gittin 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:15)

**אמרי ליה רבנן** [אמרו לו חכמים] **לעולא:** כיצד אתה מפרש כך, **והאנן** [והרי אנו] **"מפני תיקון המזבח" תנן** [שנינו]? משמע שאין זה תיקון לכהנים אלא תיקון למזבח! **אמר להם: כיון** שה**כהנים עצבין, נמצא מזבח בטל,** שאין מקריבין די קרבנות.


###### Steinsaltz on Gittin 55a:16
[Steinsaltz on Gittin 55a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/55a:16)

זהו הסבר אחד, **ו**אילו **רב יהודה אמר: דבר תורה, בין נודעה** הגזילה **בין לא נודעה** — החטאת הזו **מכפרת, מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **יאוש כדי** [בלבד] **קני** [קונה] ונעשית הגזילה לאחר יאוש רכוש הגזלן, ויכול להקדישה, ונמצא שהקרבן היה קרבן ראוי, ומתכפר בה.