## Steinsaltz on Gittin Daf 56a

###### Steinsaltz on Gittin 56a:1
[Steinsaltz on Gittin 56a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:1)

**אמר ליה** [לו] בעל הבית: **לא. אמר ליה** [לו] בר קמצא: **יהיבנא** [אתן] **לך דמי פלגא דסעודתיך** [חצי סעודתך] ובלבד שלא תוציאני! **אמר ליה** [לו]: **לא. אמר ליה** [לו]: **יהיבנא** [אתן] **לך דמי כולא סעודתיך** [כל סעודתך]! **אמר ליה** [לו]: **לא,** ולבסוף **נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה** [אחזו בידו והעמידו והוציאו החוצה].


###### Steinsaltz on Gittin 56a:2
[Steinsaltz on Gittin 56a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:2)

**אמר** בר קמצא: **הואיל והוו יתבי רבנן** [והיו יושבים שם חכמים] **ולא מחו ביה** [בו] אף על פי שראו כיצד הוא מביישני, **שמע מינה קא ניחא להו** [למד אתה מכאן שנוח להם] בדבר כזה. **איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא** [אלך, ואלשין עליהם בבית המלך]. **אזל** [הלך] למלכות **אמר ליה** [לו] **לקיסר: מרדו בך יהודאי** [היהודים]! **אמר ליה** [לו]: **מי יימר** [יאמר, יוכיח] שכן הוא? **אמר ליה** [לו]: נסה אותם בכך, **שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה** [שלח להם קרבן לכבוד המלכות, ותראה אם מקריבים אותו].


###### Steinsaltz on Gittin 56a:3
[Steinsaltz on Gittin 56a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:3)

**אזל שדר בידיה עגלא תלתא** [הלך הקיסר, שלח בידו עגל משולש מובחר]. **בהדי דקאתי** [בזמן שבא] בר קמצא משם **שדא ביה מומא** [הטיל בו מום] **בניב שפתים,** בשפתיו של העגל, **ואמרי לה** [ויש אומרים] **בדוקין** (בעפעפיים) **שבעין,** **דוכתא דלדידן הוה מומא** [מקום שבשבילנו הוא נחשב למום] **ולדידהו לאו מומא הוא** [ולהם, לדעת הגויים, אינו מום] ולכן כשהביא אותו לא יכלו להקריב אותו במקדש, משום שהוא בעל מום, ולא יכלו להסביר למלכות שהוא בעל מום מפני שבעיני הגויים הוא לא נחשב למום.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:4
[Steinsaltz on Gittin 56a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:4)

**סבור רבנן לקרוביה** [חשבו חכמים להקריב אותו] בכל זאת **משום שלום מלכות. אמר להו** [להם] **ר' זכריה בן אבקולס,** אם כך, **י אמרו** האנשים מעתה: **בעלי מומין קריבין לגבי מזבח!** אמרו החכמים: אם כן, אם לא נקריב אותו, צריך לעשות משהו ביחס לבר קמצא, **סבור** [[חשבו] חכמים **למיקטליה** [להרוג אותו] כדי ש**לא ליזיל ולימא** [ילך ויאמר] למלכות. **אמר להו** [להם] **ר' זכריה, י אמרו** האנשים מעתה שמי ש**מטיל מום בקדשים יהרג!** וכיון שכך, לא עשו דבר, ונתקבלה ההלשנה על ידי המלכות, והתחילה המלחמה.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:5
[Steinsaltz on Gittin 56a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:5)

**אמר ר' יוחנן: ענוותנותו** (יראת השמים, צדקותו) **של ר' זכריה בן אבקולס,** היא ש**החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.**


###### Steinsaltz on Gittin 56a:6
[Steinsaltz on Gittin 56a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:6)

א **שדר עלוייהו** [שלח עליהם] את **נירון קיסר. כי קאתי** [כאשר בא] לירושלים רצה לנסות בגורל, **שדא גירא** [זרק חץ] **למזרח** — **אתא** [בא] החץ ו**נפל ב**כיוון **ירושלים,** זרק **למערב** — **אתא** [בא] **נפל בירושלים,** וכך עשה **ל**כל **ארבע רוחות השמים** — ובכל פעם **אתא** [בא] ו**נפל** החץ **בירושלים.**


###### Steinsaltz on Gittin 56a:7
[Steinsaltz on Gittin 56a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:7)

ניסה עוד גורל: **אמר ליה לינוקא** [אמר לו לתינוק]: **פסוק לי פסוקיך** שלמדת היום. **אמר ליה** [לו] את הפסוק: **"ונתתי את נקמתי באדם ביד עמי ישראל"** (יחזקאל כה, יד). **אמר** נירון: **קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה** [הקדוש ברוך הוא רוצה להחריב את ביתו], **ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא** [והוא רוצה לקנח את ידיו באיש הזה, בי], שלבסוף איענש על שהייתי השליח לעשות זאת. **ערק ואזל ואיגייר** [ברח והלך והתגייר], **ונפק מיניה** [ויצא ממנו] לבסוף **ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Gittin 56a:8
[Steinsaltz on Gittin 56a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:8)

ב **שדריה עילוייהו** [שלח עליהם] את **אספסיינוס קיסר. אתא, צר עלה תלת שני** [בא, צר עליה על ירושלים שלוש שנים]. **הוו** [היו] **בה,** בירושלים, **הנהו תלתא עתירי** [שלושה עשירים אלה]: **נקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת.** ומסבירים את שמותיהם: **נקדימון בן גוריון** — **שנקדה לו חמה בעבורו,** כמסופר, שזרחה לו השמש שלא בזמנה כדי להצילו מהפסד גדול. **בן כלבא שבוע** — כך קראו לו, **שכל הנכנס לביתו כשהוא רעב ככלב, יוצא כשהוא שבע. בן ציצית הכסת** — **שהיתה ציצתו נגררת על גבי כסתות,** שלא היה הולך ברחוב על הארץ אלא היו שמים לפניו כסתות. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **שהיתה כסתו מוטלת בין גדולי רומי,** שהיה יושב ביניהם.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:9
[Steinsaltz on Gittin 56a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:9)

ועשירים אלה התנדבו לעזור, **חד** [אחד] מהם **אמר להו** [להם]: **אנא זיינא להו בחיטי ושערי** [אני אזון אותם, את בני העיר, בחיטים ושעורים], **וחד** [ואחד] **אמר להו** [להם]: אני אזון אותם **בדחמרא ובדמלחא ומשחא** [ביין ובמלח ובשמן], **וחד** [ואחד] **אמר להו** [להם]: **בדציבי** [בעצים] שאספק לכולם. ומעירים: **ושבחו רבנן לדציבי** [ושיבחו חכמים את זה שנתן עצים] שזו הוצאה גדולה מאד. ש**רב חסדא כל אקלידי הוה מסר לשמעיה** [כל המפתחות של ביתו היה מוסר לשמשו], **בר מדציבי** [חוץ מהמפתח של מחסן העצים] שחשב שהוא חשוב ביותר. **דאמר** [שכן היה אומר] **רב חסדא**: **אכלבא דחיטי בעי שיתין אכלבי דציבי** [מחסן אחד של חיטים צריך ששים מחסנים של עצים] כדי לאפות אותם כראוי. **הוה להו למיזן עשרים וחד שתא** [היה להם במחסניהם מזון כדי לזון את הנצורים עשרים ואחת שנים].


###### Steinsaltz on Gittin 56a:10
[Steinsaltz on Gittin 56a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:10)

**הוו בהו הנהו בריוני** [היו בהם, באנשי ירושלים, בריונים], **אמרו להו רבנן** [להם חכמים]: **ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו** [נצא ונעשה שלום איתם, עם הרומאים]. **לא שבקינהו** [הניחו להם]. **אמרו להו** [להם] הבריונים: **ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו** [נצא ונעשה מלחמה איתם], **אמרו להו רבנן** [להם חכמים]: **לא מסתייעא מילתא** [יסתייע הדבר] ומוטב שנחכה עד שיסור המצור. **קמו קלנהו להנהו אמברי דחיטי ושערי, והוה כפנא** [עמדו הבריונים שרפו את המחסנים הללו של החיטים והשעורים, ונהיה רעב] ועשו זאת כדי להכריח את האנשים לצאת למלחמה.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:11
[Steinsaltz on Gittin 56a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:11)

ג ועל רעב זה מסופר: אשה אחת ושמה **מרתא בת בייתוס עתירתא** [עשירה] שב**ירושלים הויא** [היתה]. **שדרתה** [שלחה] **לשלוחה ואמרה ליה** [לו]: **זיל אייתי** [לך הבא] **לי סמידא** [סולת]. **אדאזל איזדבן** [עד שהלך נמכרה הסולת]. **אתא** [בא] **אמר לה: סמידא ליכא, חיורתא איכא** [סולת אין, קמח יש], **אמרה ליה** [לו]: **זיל אייתי** [לך הבא] **לי** קמח. **אדאזל אזדבן** [עד שהלך נמכר הקמח]. **אתא** [בא] **ואמר לה: חיורתא ליכא, גושקרא איכא** [קמח אין, סובין יש]. **אמרה ליה** [לו]: **זיל אייתי** [לך הבא] **לי.** **אדאזל אזדבן** [עד שהלך נמכר] גם זה. **אתא** [בא] **ואמר לה: גושקרא ליכא, קימחא דשערי איכא** [סובין אין, קמח שעורים יש]. **אמרה ליה** [לו]: **זיל אייתי** [לך הבא] **לי** קמח שעורים. **אדאזל איזדבן** [עד שהלך נמכר] גם זה.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:12
[Steinsaltz on Gittin 56a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:12)

**הוה שליפא מסאנא** [היתה חלוצת נעל, יחפה] באותה שעה, **אמרה: איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל** [אצא ואראה אם אמצא דבר מה לאכול], **איתיב לה פרתא בכרעא** [התיישב לה גלל ברגלה] **ומתה,** מכיון שהיתה כל כך מפונקת והגועל גרם לה למות.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:13
[Steinsaltz on Gittin 56a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:13)

**קרי עלה** [קרא עליה] **רבן יוחנן בן זכאי** כתוב זה שבפרשת הקללות שבתורה: **"הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה** הצג על הארץ מהתענג ומרוך**"** (דברים כח, נו). **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: לא גלל היה זה, אלא **גרוגרות** של **ר' צדוק אכלה, ואיתניסא** [ונאנסה, חלתה] **ו**מחמת גועל **מתה.** ומה הן הגרוגרות הללו? — ש**ר' צדוק יתיב ארבעין שנין בתעניתא** [ישב ארבעים שנים בתענית] ובתפילה ש**לא ליחרב** [תחרב] **ירושלים,** וכל כך רזה גופו מן התעניות **כי הוה אכיל מידי הוה מיתחזי מאבראי** [שכאשר היה אוכל דבר היה נראה בולט מבחוץ]. **וכי הוה בריא, מייתי ליה** [וכאשר היה אוכל לאחר הצום, היו מביאים לו] **גרוגרות, מייץ מייהו ושדי להו** [היה מוצץ את מימיהן וזורק אותן], וזוהי הגרוגרת שמצאה מרתא בת בייתוס.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:14
[Steinsaltz on Gittin 56a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:14)

מספרים: **כי הוה קאי ניחא נפשה** [כאשר מתה], **אפיקתא לכל דהבא וכספא** [הוציאה את כל הזהב והכסף] שלה **שדיתיה בשוקא** [זרקה אותו בשוק], **אמרה: האי למאי מיבעי לי** [זה למה אני צריכה]! **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **"כספם בחוצות ישליכו**... לא יוכל להצילם ביום עברת ה', נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו**"** (יחזקאל ז, יט).


###### Steinsaltz on Gittin 56a:15
[Steinsaltz on Gittin 56a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:15)

ד מסופר: **אבא סקרא ריש בריוני** [ראש הבריונים] של **ירושלים, בר אחתיה** [בן אחותו] של **רבן יוחנן בן זכאי הוה** [היה], **שלח ליה** [לו] רבן יוחנן בן זכאי: **תא בצינעא לגבאי** [בוא בחשאי אלי]. **אתא** [בא]. **אמר ליה** [לו] רבן יוחנן בן זכאי: **עד אימת עבדיתו הכי, וקטליתו ליה לעלמא בכפנא** [עד מתי אתם עושים כך, והורגים את העולם ברעב]? **אמר ליה** [לו] אבא סיקרא: **מאי איעביד** [מה אעשה], **דאי אמינא להו מידי קטלו לי** [שאם אומר להם דבר יהרגו אותי]! **אמר ליה** [לו]: **חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק** [ראה איזו תקנה בשבילי שאני אצא] מחוץ לעיר, **אפשר** על ידי כך **דהוי** [שתהא] **הצלה פורתא** [מעטה].


###### Steinsaltz on Gittin 56a:16
[Steinsaltz on Gittin 56a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:16)

**אמר ליה** [לו] אבא סיקרא: כך תעשה ותצא מן העיר: **נקוט נפשך בקצירי** [עשה עצמך חולה], **וליתי כולי עלמא ולישיילו** [ויבואו הכל וישאלו] **בך** לשלומך, כבחולה, שיתפרסם הדבר, **ו**אחר כך **אייתי מידי סריא ואגני גבך** [הבא דבר מסריח והשכב לידך], **ולימרו דנח נפשך** [ושיאמרו שמתת] ומסריח כבר, **וליעיילו בך תלמידך** [ויכנסו אצלך, להוציאך, תלמידיך] **ולא ליעול בך איניש אחרינא** [יכנס אצלך איש אחר] כדי ש**לא לרגשן** [ירגישו] **בך דקליל את** [שאתה קל], **דאינהו ידעי דחייא קליל ממיתא** [שהם, הבריונים יודעים שאדם חי קל ממת].


###### Steinsaltz on Gittin 56a:17
[Steinsaltz on Gittin 56a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:17)

**עביד הכי** [עשה רבן יוחנן כך], **נכנס בו** מתחת למיטתו כדי לנושאה **ר' אליעזר מצד אחד ור' יהושע מצד אחר, כי מטו לפיתחא** [כאשר באו לפתח העיר] **בעו למדקריה** [רצו השומרים לדקור אותו] כדי לבדוק אם באמת מת הוא, שכן היו עושים. **אמר להו** [להם] אבא סיקרא: **יאמרו** הרומאים: **רבן דקרו,** כלומר, אפילו את רבם הם דוקרים! **בעו למדחפיה** [רצו לדחוף אותו] לבדוק אולי חי הוא ויצעק מחמת הדחיפה. **אמר להו** [להם] אבא סיקרא: **יאמרו: רבן דחפו! פתחו ליה בבא, נפק** [פתחו לו את השער, יצא], כלומר, הוציאו אותו.


###### Steinsaltz on Gittin 56a:18
[Steinsaltz on Gittin 56a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/56a:18)

**כי מטא להתם** [כאשר הגיע רבן יוחנן לשם] למחנה הרומאים, **אמר** לאספסיינוס: **"שלמא עלך מלכא, שלמא עלך מלכא"** [שלום עליך המלך, שלום עליך המלך]! **אמר ליה** [לו] אספסיינוס: **מיחייבת תרי קטלא** [מחויב אתה שתי מיתות], **חדא, דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא** [אחת, שאין אני מלך ואתה קורא לי מלך]! **ותו, אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי** [ועוד, אם מלך אני, עד עכשיו מדוע לא באת אלי]? **אמר ליה** [לו] רבן יוחנן בתשובה לשאלותיו: **דקאמרת "לאו מלכא אנא"** [מה שאמרת "אין אני מלך"] —