## Steinsaltz on Gittin Daf 64a

###### Steinsaltz on Gittin 64a:1
[Steinsaltz on Gittin 64a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:1)

**או אחד מן** כת **הראשונים ואחד מן** כת **האחרונים** מעידים, **ואחד** נוסף **מצטרף עמהן** בשתי העדויות.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:2
[Steinsaltz on Gittin 64a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:2)

א גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו בשאלה זו: **בעל אומר** שהגט שנתן בידי אדם אחר היה **לפקדון** בלבד ולא לגירושין, ואין האשה מגורשת, **ושליש** (מי שהושלש, הופקד, בידו) **אומר** שהגט ניתן לו **ל**שם **גירושין, מי** מהם **נאמן? רב הונא אמר: בעל נאמן, ורב חסדא אמר: שליש נאמן.**


###### Steinsaltz on Gittin 64a:3
[Steinsaltz on Gittin 64a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:3)

ומסבירים את שיטותיהם: **רב הונא אמר בעל נאמן,** ש**אם** **איתא** [יש] מקום לומר ש**לגירושין יהביה ניהליה** [נתן אותו לו לשליש], **לדידה הוה יהיב לה ניהלה** [לה עצמה היה נותן את הגט] ומדוע הוצרך לשליש? אלא ודאי רצה רק להפקיד את הגט בידו. **ורב חסדא אמר: שליש נאמן, דהא** [שהרי] הבעל עצמו **הימניה** [האמין לו], ונתן לו ביד ייפוי כוח גמור.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:4
[Steinsaltz on Gittin 64a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:4)

**מתיב** [מקשה] **ר' אבא** לרב הונא ממה ששנינו: **הודאת בעל דין כמאה עדים דמי** [נחשבת], **ושליש נאמן משניהם,** משני הצדדים המתדיינים ביניהם, **כיצד?** אם צד **זה אומר** שחייב לו **כך,** סכום מסויים, **וזה,** הצד השני, **אומר כך,** שחייב פחות מכן, **שליש** שנתנו בידו את הכסף שימסרנו לבעל החוב **נאמן** לומר מה היה החוב, וקשה מכאן לשיטת רב הונא שאמר שהבעל נאמן ולא השליש!


###### Steinsaltz on Gittin 64a:5
[Steinsaltz on Gittin 64a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:5)

ודוחים: מכאן אין להוכיח, שכן **שאני** [שונה] **ממון, דאיתיהיב** [שניתן] **למחילה,** שכיון שנתן המלווה לשליח האמין לו וסמך עליו, וגם אם השליח שינה מן הדברים — הרי זה ממון בלבד, וניתן למחילה, והרי זה כאילו מחל לו מראש. ואין להוכיח מכאן לענין גיטין, שאין בכוח אחד מהם לשנות את העובדות על ידי ויתור.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:6
[Steinsaltz on Gittin 64a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:6)

ומקשים: **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **וכן** הוא הדין, שנאמן השליש, **לגיטין!** ומשיבים: אין הכוונה לגיטין של גירושין אלא ל**גיטי ממון,** כלומר, סתם שטרות. ומקשים על כך: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] אחרת: **וכן לשטרות,** ואם כן האמור "וכן לגיטין" אמור בגיטי נשים, שהרי לא היה נשנה אותו דין פעמיים בלשונות שונות!


###### Steinsaltz on Gittin 64a:7
[Steinsaltz on Gittin 64a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:7)

ודוחים: **מידי גבי הדדי תניא** [וכי זו אצל זו הן שנויות] אילו היה נאמר בברייתא אחת "וכן לגיטין וכן לשטרות", היה ברור שגיטין הם גיטי נשים ושטרות הם שאר שטרות, אבל כיון שאלה הן שתי ברייתות נבדלות, שמא האחת קוראת לשטרות גיטין, והשניה קוראת להם שטרות.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:8
[Steinsaltz on Gittin 64a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:8)

ומנסים להביא ראיה ממשנתנו, **תנן** [שנינו במשנתנו], **האשה שאמרה: "התקבל לי גיטי"** — **צריכה שתי כיתי עדים, שנים שיאמרו: "בפנינו אמרה", ושנים שיאמרו: "בפנינו קבל וקרע". ואמאי** [ומדוע]? **ליהמניה** [שיאמינו לו] **לשליש** שמסר הבעל לידו את הגט, שיהא נאמן בדיבורו בלבד, בלא עדים!


###### Steinsaltz on Gittin 64a:9
[Steinsaltz on Gittin 64a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:9)

ודוחים: **מי קא נפיק גיטא** [האם יוצא הגט] **מתותי ידיה דליהמניה** [מתחת ידו שנאמין לו]? שהרי השליש נאמן רק כאשר הדבר שעליו דנים נמצא בידו, שכיון שבכוחו לעשות בו כרצונו, נאמן בדיבורו. אבל כאן — הלא כבר אין הגט בידו, ואין לו עוד דין שליש ונאמנות של שליש.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:10
[Steinsaltz on Gittin 64a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:10)

ומקשים: **תינח** [נניח] שצריכים עדים ש**אמרה,** שמינתה אותו שליח, אבל עדים שיעידו ש**קיבל למה לי?** הלא הגט מצוי בידו, ואין צריך להעיד על כך! **אמר רבה: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' אלעזר היא,** ש**אמר: עדי מסירה כרתי** [כורתים], כלומר, עיקר חלות הגט הוא במסירתו בעדים, ולכן יש צורך בעדות על מסירת הגט בשעה שבה הוא חל.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:11
[Steinsaltz on Gittin 64a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:11)

ותוהים לעצם פירוש הדברים במשנה: **קרע למה לי?** מדוע צריך השליש לקרוע את הגט? **אמר רב יהודה אמר רב: בשעת הגזירה שנו,** שאסרה המלכות לכתוב גיטין, ולכן מייד אחר שחל הגט היו קורעים אותו, כדי שלא תהא הוכחה ביד השלטונות.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:12
[Steinsaltz on Gittin 64a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:12)

**אמר רבה: ומודה רב הונא,** אף שאמר שהבעל נאמן, **דאי אמרה איהי** [שאם אומרת היא] האשה: **לדידי** [לי עצמי] **אמר לי** ה**שליש** ש**לגירושין יהביה ניהליה** [נתן אותו בעלי לו] — **מהימנא** [נאמנת]. ותוהים על דברי רבה: **מי איכא מידי** [האם יש דבר], ש**שליש גופיה** [עצמו] **לא מהימן** [נאמן] לדעת רב הונא, **ואיהי מהימנא** [והיא נאמנת] כשאומרת בשם השליש?


###### Steinsaltz on Gittin 64a:13
[Steinsaltz on Gittin 64a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:13)

**אלא,** כך אמר רבה: מודה רב הונא ש**אי אמרה קמאי דידי** [אם היתה אומרת: בפני שלי] **לגרושין יהביה ניהליה** [נתן אותו לו] — **מהימנא** [נאמנת], והטעם: **מיגו דאי בעיא אמרה לדידה יהביה ניהליה בעל** [מתוך שאם היא רוצה היתה יכולה לומר שלה עצמה נתן אותו הבעל] ונתגרשה בו, על כן כשהיא אומרת שנתנו הבעל לשליח לשם גירושין — נאמנת.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:14
[Steinsaltz on Gittin 64a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:14)

ב ועוד דיון בנושא דומה, **בעל אמר** שנתן לשליח גט **ל**שם **גירושין, ו**אף **שליש אומר** ש**לגירושין** נמסר לו, **והיא אומרת: נתן לי** השליח את הגט, **ו**אולם **אבד** הגט, **אמר ר' יוחנן: הוה** [הרי זה] ספק שאירע ב**דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה** נגמר **פחות משנים** המעידים על כך.


###### Steinsaltz on Gittin 64a:15
[Steinsaltz on Gittin 64a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:15)

ושואלים: **ואמאי** [ומדוע]? **וליהימניה** [ושיאמינו לו] **לשליש** שמסר אותו, שהרי אמרנו שהוא נאמן משניהם! ואומרים: **מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דלהימניה** [האם יוצא גט מתחת ידו שנאמין לו]?


###### Steinsaltz on Gittin 64a:16
[Steinsaltz on Gittin 64a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:16)

ומקשים: **ולהימניה** [ושיאמינו לו] **לבעל,** שהרי **אמר רב חייא בר אבין אמר ר' יוחנן: בעל שאמר "גירשתי את אשתי"** — **נאמן!** ודוחים: **מי קאמר** [האם אומר] הבעל במקרה זה **גירשתי?** הלא הוא אומר רק שמסר לשליח!


###### Steinsaltz on Gittin 64a:17
[Steinsaltz on Gittin 64a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/64a:17)

ומקשים עוד: **ולימא** [ונאמר] ונסמוך על מה שאמרו: **חזקה שליח עושה שליחותו!** ש**אמר ר' יצחק, האומר לשלוחו: "צא וקדש לי אשה" סתם,** איזו שהיא, **ומת שלוחו** ואין האיש יודע אם קידש אשה ואת מי קידש — **אסור** האיש **בכל הנשים שבעולם,** שהרי על כל אשה יש מקום לחשוש שמא היא אחות או בת או קרובה אחרת של אותה אשה שהשליח קידש, ולכן אנו אוסרים עליו לשאת כל אשה. ודבר זה נסמך על ההנחה שהשליח אכן קידש אשה כלשהי, כי **חזקה שליח עושה שליחותו,** ונמצא שאף בדבר שבערווה סומכים על חזקה זו!