## Steinsaltz on Gittin Daf 77a

###### Steinsaltz on Gittin 77a:1
[Steinsaltz on Gittin 77a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:1)

**לכי נפקא קאמר** [לכשתצא השמש אמר] **לה,** **וכי מיית בליליא** [וכאשר מת בלילה] לפני שיצאה השמש **הוי** [יהא] זה **גט לאחר מיתה** ואינו כשר.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:2
[Steinsaltz on Gittin 77a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:2)

ואם אמר לה **"על מנת שתצא חמה מנרתיקה"** — **מעכשיו קאמר** [אמר] **לה** שיחול הגט למפרע כאשר תצא החמה, ש**אמר רב הונא אמר רב: כל האומר "על מנת" כאומר "מעכשיו" דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Gittin 77a:3
[Steinsaltz on Gittin 77a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:3)

**לא נחלקו אלא ב**אומר **"אם תצא** חמה מנרתיקה **",** **מר סבר לה** [חכם זה "רבותינו" סבור] **כ**שיטת **ר' יוסי,** ש**אמר: זמנו של שטר מוכיח עליו, והוה ליה** [והרי זה] **כ**אומר **"מהיום אם מתי",** או **כ**אומר **"מעכשיו** **אם מתי".** ואילו **מר** [חכם זה, סתם משנתנו] **לא סבר כ**שיטת **ר' יוסי, והוה ליה** [והרי זה] **כ**אומר **"אם מתי" גרידא** [בלבד], שמשמעותו לאחר מיתה.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:4
[Steinsaltz on Gittin 77a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:4)

א שנינו במשנה, האומר **"כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש",** אם **כתבו** את הגט בתוך שנים עשר חודש, אף שנתנוהו לאחר שנים עשר חודש — לדעת חכמים הגט פסול, ולדעת ר' יוסי כשר הוא.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:5
[Steinsaltz on Gittin 77a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:5)

**אמר ליה** [לו] **רב יימר לרב אשי: לימא קסבר** [האם לומר שסבור] **ר' יוסי** בכלל שאם **כתב גט על תנאי** — **כשר?** ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** ש**פסול, ושאני הכא** [ושונה כאן], **מדהוה ליה למימר** [מתוך שהיה לו לומר] **"אם לא באתי** בתוך שנים עשר חודש **כתבו ותנו"** להדגיש שגם הכתיבה תיעשה רק אם לא בא, **ואמר** בלשון אחרת **"כתבו ותנו אם לא באתי",** משמע ש**הכי קאמר** [כך אמר], כך נתכוון לומר: **כתבו מעכשיו, ותנו אם לא באתי. ורבנן** [חכמים] מה הם סבורים? **לא שנא הכי ולא שנא הכי** [אינו שונה כך ואינו שונה כך], ואין לחלק לפי דיוקי הלשון הללו.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:6
[Steinsaltz on Gittin 77a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:6)

ב מתוך שדנים במשנה על קביעת זמנים, מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: אמר **"לאחר שבוע** (שמיטה, שבע שנים) **"**— "לאחר" משמעו לפחות **שנה** אחרי סוף אותו שבוע, אם אמר **"לאחר שנה"** כוונתו — **חדש** לאחר גמר השנה, **"לאחר חדש"** פירושו — **שבת** (שבוע ימים).


###### Steinsaltz on Gittin 77a:7
[Steinsaltz on Gittin 77a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:7)

ומתוך כך שואלים: אם אמר **"לאחר שבת", מאי** [מה הכוונה]? מספרים: **יתיב** [ישב] **ר' זירא קמיה** [לפני] **ר' אסי,** **ואמרי לה** [ויש אומרים] שהיה זה **ר' אסי** שישב **קמיה** [לפני] **ר' יוחנן, וקאמר** [ואמר] כך: **חד בשבא, ותרי, ותלתא** — [אחד יום ראשון בשבת, ושני ושלישי] — נקראים **בתר שבתא** [אחר השבת]. **ארבעה, וחמשה ומעלי שבתא** [רביעי וחמישי וערב שבת] נקראים **קמי שבתא** [לפני שבת].


###### Steinsaltz on Gittin 77a:8
[Steinsaltz on Gittin 77a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:8)

**תניא** [שנויה ברייתא], **רבי אומר:** אם אדם אומר **"לאחר הרגל"** — משמעו **שלשים יום** לאחר הרגל. **נפק** [יצא] **ר' חייא דרשה** את ההלכה הזו בציבור **משמיה** [משמו] של **רבי וקלסוה** [ושיבחו אותו], דרשה **משמיה דרבים,** כלומר, דרשה סתם ולא אמר שהיא דעת היחיד של רבי — **ולא קלסוה** [שיבחו אותו], **אלמא לית הילכתא כוותיה** [מכאן שאין הלכה כמותו] בענין זה, ולכן לא הודו חכמים לר' חייא כשאמרה כהלכה סתם.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:10
[Steinsaltz on Gittin 77a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:10)

א משנה **הזורק גט לאשתו, והיא** נמצאת אז **בתוך ביתה או בתוך חצרה** — **הרי זו מגורשת,** ונחשב הדבר כאילו נתנו לה בידה. **זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו** שלו, **אפילו הוא** (הגט) **עמה במטה** — **אינה מגורשת.** זרקו ונפל הגט **לתוך חיקה או לתוך קלתה** (הסל שלה) — **הרי זו מגורשת** גם אם היא באותה שעה בביתו של בעלה.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:11
[Steinsaltz on Gittin 77a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:11)

ב גמרא ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] ששנינו במשנה שאם נפל הגט בביתה או בחצירה הרי אלו גירושין? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר בגט **"ונתן בידה"** (דברים כד, א), **אין לי אלא** שנתן בתוך **ידה** ממש. אם נתן גט בתוך **גגה,** או **חצרה ו**כן **קרפיפה** (מגרש מגודר שלה), **מנין** שגם כן הוא גט? — **תלמוד לומר: "ונתן"** — משמע: **מכל מקום,** בכל אופן שנתן.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:12
[Steinsaltz on Gittin 77a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:12)

**ותניא נמי הכי** [ושנויה ברייתא גם כן כך] **גבי** [אצל] **גנב:** נאמר בתורה "אם המצא תמצא בידו הגנבה" (שמות כב, ג), ממה שנאמר **"ידו"** — **אין לי אלא** שנמצאה ממש ב**ידו** לאחר הגניבה. אבל אם נמצאה ב**גגו, חצרו וקרפיפו,** שהגיע חפץ לרשותו ונעל אותו מתוך כוונה לגנוב, **מנין** שהוא חייב? — **תלמוד לומר: "המצא תמצא", מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Gittin 77a:13
[Steinsaltz on Gittin 77a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:13)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] לחזור ולומר דין זה בשתי ההלכות הללו, משום **דאי אשמועינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ב**גט** היינו אומרים **משום** ש**בעל כרחה מגרשה** [היא מתגרשת] לכן נתינה כל שהיא תועיל, **אבל גנב דליתיה בעל כורחיה** [שאינו בעל כורחו], שהרי מתחייב רק על מה שגונב מרצונו — **אימא** [אמור] ש**לא,** ודווקא אם גנב בידו ממש מתחייב, אבל אם רק הגיע הדבר לחצירו והוא מתכוון לגונבו יהיה פטור.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:14
[Steinsaltz on Gittin 77a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:14)

**ואי אשמועינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**גנב** היינו אומרים שזה דינו של גנב **משום דקנסיה רחמנא** [שקנסה אותו התורה] על הגניבה ומענישים אותו גם על מה שאינו בידו ממש, **אבל גט** — **אימא** [אמור] ש**לא** יחול הגט אלא אם כן ניתן בידיה ממש, על כן **צריכא** [צריך הדבר להיאמר] בשתי ההלכות.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:15
[Steinsaltz on Gittin 77a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:15)

ג עד כאן בבירור מקור הדברים בתורה, ומעתה באים לברר את הצד המשפטי שבהלכה. נאמר במשנה שאם זרק לה בתוך **חצרה** הריהו גט. ויש לשאול: כיצד יכולה להיות לה חצר משלה? והלא כל **מה שקנתה אשה קנה בעלה,** והוא זכאי להשתמש בכל רווחיהם (פירותיהם) של נכסיה, ואם כן בהיותה נשואה חצירו היא!


###### Steinsaltz on Gittin 77a:16
[Steinsaltz on Gittin 77a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:16)

**אמר ר' אלעזר,** מדובר **בכותב לה:** **"דין ודברים אין לי בנכסיך",** שסילק עצמו מבעלות על רכושה.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:17
[Steinsaltz on Gittin 77a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:17)

ושואלים: **וכי כתב לה הכי מאי הוי** [וכאשר כותב לה כך מה יש בזה]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **האומר לחבירו** שותפו בבעלות על שדה: **"דין ודברים אין לי על שדה זו", ו**כן **"אין לי עסק בה", ו**כן **"ידי מסולקת הימנה"** — **לא אמר כלום,** שאין לשונות אלה מועילות להיחשב כוויתור על זכותו בשדה!


###### Steinsaltz on Gittin 77a:18
[Steinsaltz on Gittin 77a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:18)

ומתרצים: **אמרי דבי** [אומרים בבית מדרשו] של **ר' ינאי:** מדובר **בכותב לה ועודה ארוסה,** לפני שהיתה לו בעלות על רכושה, כי זכותו ליהנות מרכוש אשתו מתחילה רק מזמן הנישואין ואילך. **וכ**דברי **רב כהנא,** ש**אמר רב כהנא:** **נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר** ואינה ממש ירושת אבותיו — **אדם מתנה עליה** מראש **שלא ירשנה,** ותנאי זה מועיל לבטל את זכותו. משמע שכל עוד לא הגיע הרכוש לידו יכול הוא לוותר על זכותו בו.


###### Steinsaltz on Gittin 77a:19
[Steinsaltz on Gittin 77a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/77a:19)

**וכ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא, האומר:**