## Steinsaltz on Gittin Daf 7a

###### Steinsaltz on Gittin 7a:1
[Steinsaltz on Gittin 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:1)

**למימרינהו בניחותא** [לומר אותם בנחת] ולא בכעס, **כי היכי דליקבלו מיניה** [כדי שיקבלו ממנו] את דבריו. **אמר רב אשי: אנא** [אני] **לא שמיעא לי הא** [שמעתי את הדבר הזה] של **רבה בר בר חנה, ו**אולם **קיימתיה מסברא** [מסברה] שכך צריך לעשות.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:2
[Steinsaltz on Gittin 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:2)

**אמר ר' אבהו: לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול** אחד **הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול,** דבר שהיה בו איסור מרובה.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:3
[Steinsaltz on Gittin 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:3)

ושואלים: **ומנו** [ומי היה זה]? ומשיבים: **ר' חנינא בן גמליאל.** ותוהים: **האכילוהו סלקא דעתך** [עולה על דעתך] לומר? **השתא** [עכשיו, הרי] **בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמן לא כל שכן?** ואיך יכול אתה לומר שהגיע עד כדי אכילת דבר אסור!


###### Steinsaltz on Gittin 7a:4
[Steinsaltz on Gittin 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:4)

**אלא** הכוונה היא ש**בקשו להאכילו דבר גדול, ומאי ניהו** [ומה היה זה]? **אבר מן החי.** שיום אחד חסר חלק מבהמה שהביאו לו, ובני ביתו חששו כל כך מפני אימתו הרבה עליהם עד שחתכו איבר מבהמה חיה כדי להשלים, והיה עלול לאכול ממנה.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:5
[Steinsaltz on Gittin 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:5)

א אגב שדיברנו בדברים שנכתבו מארץ ישראל לבבל ובענין שירטוט, מספרים עוד: **שלח ליה** [לו] **מר עוקבא** ראש הגולה בבבל **לר' אלעזר** שהיה בארץ ישראל אגרת ובה נכתב: **בני אדם העומדים עלי,** שמציקים לי, **ובידי למסרם למלכות, מהו?** האם לעשות זאת, או לא?


###### Steinsaltz on Gittin 7a:6
[Steinsaltz on Gittin 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:6)

**שרטט** ר' אלעזר **וכתב ליה** [לו] פסוק זה: **"אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי"** (תהלים לט, ב), ופירש לו: **אף על פי שרשע לנגדי** — **אשמרה לפי מחסום.**


###### Steinsaltz on Gittin 7a:7
[Steinsaltz on Gittin 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:7)

**שלח ליה** [לו] מר עוקבא עוד: **קא מצערי לי טובא, ולא מצינא דאיקום בהו** [הם מצערים אותי הרבה, ואיני יכול לעמוד בהם]! **שלח ליה** [לו] ר' אלעזר בחזרה כתוב זה בתשובה: **"דום לה' והתחולל לו** אל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזימות**"** (תהלים לז, ז), ופירושו של כתוב: **דום לה'** ואל תעשה דבר, **והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאיליהן.** ומספרים: **הדבר יצא מפי ר' אלעזר, ונתנוהו לגניבא** שהיה האיש שחלק על מר עוקבא וציערו, **בקולר,** כאחד מאלה שנידונים למלכות.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:8
[Steinsaltz on Gittin 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:8)

ועוד **שלחו ליה** [לו] **למר עוקבא** שאלה זו: **זמרא מנא לן דאסיר** [זמר, מניין לנו שאסור] בזמן הזה שלאחר החורבן? **שרטט וכתב להו** [להם] פסוק זה: **"אל תשמח ישראל אל גיל בעמים"** (הושע ט, א).


###### Steinsaltz on Gittin 7a:9
[Steinsaltz on Gittin 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:9)

ושואלים: **ולישלח להו מהכא** [ושישלח להם מכאן], מפסוק מפורש זה: **"בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו"** (ישעיה כד, ט)! ומשיבים: **אי** [אם] **מ**הפסוק **ההוא, הוה אמינא** [הייתי אומר כך]: **הני מילי זמרא דמנא** [דברים אלה אמורים דווקא, בזמר שבכלי נגינה], כאמור בכתוב "שבת משוש תופים... שבת משוש כנור" (ישעיה כד, ח), **אבל דפומא שרי** [זמר שבפה מותר], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכל סוג של שיר אסור.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:10
[Steinsaltz on Gittin 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:10)

מתוך שהוזכר המעשה במר עוקבא שהורוהו שלא לנקום במציקים לו, מביאים מעשה אחר. **אמר ליה** [לו] **רב הונא בר נתן לרב אשי: מאי דכתיב** [מהו פירוש מה שנאמר] "ו**קינה ודימונה ועדעדה"** (יהושע טו, כב)? **אמר ליה** [לו]: **מתוותא** [ערים] של **ארץ ישראל קחשיב** [הוא מונה].


###### Steinsaltz on Gittin 7a:11
[Steinsaltz on Gittin 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:11)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **אטו אנא לא ידענא דמתוותא** [וכי אני איני יודע שערים] שב**ארץ ישראל קא חשיב** [הוא מונה]? ודאי שזה פשוטו של מקרא! **אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה,** בפסוק ההוא, **טעמא** [טעם, רמז] לענין אחר, וכך פירש אותו: **כל שיש לו קנאה** ("קינה") **על חבירו, ו**בכל זאת הוא **דומם** ("ודימונה") — זוכה ש**שוכן עדי עד** ("עדעדה") **עושה לו דין.**


###### Steinsaltz on Gittin 7a:12
[Steinsaltz on Gittin 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:12)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **אלא מעתה,** הפסוק שנאמר בו **"**ו**צקלג ומדמנה וסנסנה"** (יהושע טו, לא), **הכי נמי** [כך הוא גם כן] ואף בו אתה דורש?! **אמר ליה** [לו]: **אי הוה** [אם היה] **רב גביהא מבי ארגיזא הכא** [כאן], **הוה אמר בה טעמא** [היה אומר בזה טעם רמז]. ומספרים: **רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי** [כך]: **כל מי שיש לו צעקת לגימא** ("צקלג") **על חבירו,** כלומר, טענה על חבירו שמנע ממנו אוכל, **ודומם** ("ומדמנה") — **שוכן בסנה** ("סנסנה") **עושה לו דין.**


###### Steinsaltz on Gittin 7a:13
[Steinsaltz on Gittin 7a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:13)

**אמר ליה** [לו] **ריש גלותא** [ראש הגולה] **לרב הונא: כלילא** [עטרה] ששמים בראש החתן **מנא לן** [מניין לנו] ש**אסור** לעשות כן? **אמר ליה** [לו]: אסור הוא **מדרבנן** [מדברי סופרים], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **בפולמוס** (מלחמה), כלומר, לאחר המלחמה **של אספסיינוס גזרו** איסור **על עטרות חתנים ועל האירוס** (מין כלי נגינה).


###### Steinsaltz on Gittin 7a:14
[Steinsaltz on Gittin 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:14)

**אדהכי קם** [בינתיים עמד] **רב הונא לאפנויי** [להיפנות לצרכיו], ומשיצא **אמר ליה** [לו] **רב חסדא** לראש הגולה, שעד כה לא דיבר מפני כבודו של רב הונא שהיה כרבו, **קרא כתיב** [כתוב נאמר] בענין זה: **"כה אמר ה' אלהים הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל"** (יחזקאל כא, לא), ויש לשאול:


###### Steinsaltz on Gittin 7a:15
[Steinsaltz on Gittin 7a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:15)

**וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה?** הרי אינן בראשו של אותו אדם! **אלא לומר לך: בזמן שמצנפת** מצוייה **בראש כהן גדול** כשבית המקדש קיים — **עטרה** נמצאת **בראש כל אדם,** כיון ש**נסתלקה מצנפת מראש כהן גדול** — **נסתלקה עטרה מראש כל אדם.**


###### Steinsaltz on Gittin 7a:16
[Steinsaltz on Gittin 7a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:16)

**אדהכי אתא** [בינתיים חזר] **רב הונא, אשכחינהו דהוי יתבי** [מצא אותם שהיו יושבים ומדברים בכך], **אמר ליה** [לו] לרב חסדא בלשון שבועה: **האלהים!** האיסור הזה אינו אלא **מדרבנן** [מדברי סופרים], **אלא חסדא שמך וחסדאין מילך** [וחסודים דבריך] שמצאת רמז יפה לדבר.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:17
[Steinsaltz on Gittin 7a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:17)

מסופר: **רבינא אשכחיה** [מצא אותו] את **מר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה** [שהיה קולע עטרה לבתו] לנישואיה, **אמר ליה** [לו]: וכי **לא סבר לה מר** [סבור אדוני] כפי שדרשו את הפסוק: **"הסיר המצנפת והרים העטרה"? אמר ליה** [לו]: איסור זה נאמר **דומיא** [בדומה] ל**כהן גדול** ולכן **בגברי** [בגברים] גזרו שלא ילבשו עטרות, **אבל בנשי** [בנשים] — **לא** גזרו.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:18
[Steinsaltz on Gittin 7a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:18)

כיון שהזכרנו פסוק זה, שואלים: **מאי** [מה] פירוש **"זאת לא זאת"? דרש ר' עוירא, זימנין** [פעמים] **אמר לה** [אותה] את השמועה הזו **משמיה** [משמו] של **רב אמי, וזימנין** [ופעמים] **אמר לה משמיה** [אותה משמו] של **רב אסי,** וכך פירש: **בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל** בעת החורבן: **"הסיר המצנפת והרים העטרה", אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם,** וכי **זאת** ראוי לעשות **להן לישראל, שהקדימו לפניך בסיני "נעשה" ל"נשמע",** וכך עונשם?


###### Steinsaltz on Gittin 7a:19
[Steinsaltz on Gittin 7a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:19)

**אמר להן:** וכי **לא זאת** ראוי לעשות **להן לישראל, שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל,** שאינם עובדים את ה' ועובדים עבודה זרה **והעמידו צלם בהיכל?** וזה הפירוש של המילים "זאת לא זאת".


###### Steinsaltz on Gittin 7a:20
[Steinsaltz on Gittin 7a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:20)

אגב שהוזכרה דרשה במסורת של חכמים אלה, מביאים עוד כיוצא בה: **דרש רב עוירא, זימנין** [פעמים] **אמר לה** [אותה שמועה] **משמיה** [משמו] של **רב אמי, וזימנין** [ופעמים] **אמר לה משמיה** [אותה משמו] של **רב אסי; מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר** ועניתיך לא אענך עוד**"** (נחום א, יב)? — כך פירושו: **אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין** — **יעשה מהן צדקה, וכל שכן כשהן מרובין.** כלומר, אם שלמו (נגמרו) מזונותיו — יעשה צדקה, וכל שכן כשהם רבים.


###### Steinsaltz on Gittin 7a:21
[Steinsaltz on Gittin 7a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Gittin/r/7a:21)

ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"וכן נגוזו ועבר"? תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כל הגוזז** ("נגוזו") **מנכסיו ועושה מהן צדקה** — **ניצל** ("עבר") **מדינה של גיהנם.** כעין משל לדבר: **משל לשתי רחילות** (כבשות) **שהיו עוברות במים, אחת** מהן **גזוזה ואחת** מהן **אינה גזוזה, גזוזה עברה, ושאינה גזוזה לא עברה,** משום שהמים נספגו בצמרה וטבעה במים. וכן הוא לענין זה, שמי שגוזז מנכסיו ועושה צדקה אינו נופל בגהינום.