## Steinsaltz on Horayot Daf 14a

###### Steinsaltz on Horayot 14a:1
[Steinsaltz on Horayot 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:1)

**לא היה קרב.** שכל קרבן שאי אפשר לעשותו תמורה אינו ראוי להקרבה. **אמר לו** בנו: **מי הם הללו** אותם אחרים **שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים? אמר ליה** [לו]: אלה היו **בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.**


###### Steinsaltz on Horayot 14a:2
[Steinsaltz on Horayot 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:2)

**אמר ליה** [לו] בנו בלשון הכתוב: **"גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה"** (קהלת ט, ו), כלומר שכבר מתו אותם חכמים ואפשר להזכיר את שמם! **אמר ליה** [לו] רבי: הלוא נאמר **"האויב תמו חרבות לנצח"** (תהלים ט, ז), כלומר אף על פי שאנשי האויב תמו, בכל אופן מקומותיהם נשארים חרבות לנצח, ואף אלו החכמים אין להזכירם למרות שמתו כבר. **אמר ליה** [לו]: **הני מלי היכא דאהנו מעשייהו** [דברים אלה אמורים במקום שהועילו מעשיהם] והצליחו, לכן מחריבים את מקומותיהם, ואילו אותם **רבנן** [חכמים] **לא אהנו מעשייהו** [הועילו מעשיהם] ולא קרה שום דבר! **הדר אתני ליה** [חזר והשנה לו] בלשון זו, **אמרו משום** (בשם) **ר' מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב. אמר רבא: אפילו רבי דענוותנא הוא** [שהיה ענוותן] **תנא** [שנה] **"אמרו משום ר' מאיר",** אבל **"אמר ר' מאיר" לא אמר.**


###### Steinsaltz on Horayot 14a:3
[Steinsaltz on Horayot 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:3)

א **אמר ר' יוחנן: פליגו** [נחלקו] **בה** במחלוקת זו **רבן שמעון בן גמליאל ורבנן** [וחכמים], **חד** [אחד מהם] **אמר: סיני** (חכם בקי גדול) **עדיף, וחד** [ואחד מהם] **אמר: עוקר הרים** (חכם חריף ביותר) **עדיף.** ומספרים שהבעיה הזו לא היתה רק בעיה עיונית אלא פעם היא נעשתה בעיה מעשית.


###### Steinsaltz on Horayot 14a:4
[Steinsaltz on Horayot 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:4)

**רב יוסף** היה **סיני** ואילו **רבה** היה **עוקר הרים, שלחו** מבבל **לתמן** [לשם לארץ ישראל]: **איזה מהם קודם? שלחו להו** [להם] בתשובה: **סיני עדיף,** ש**אמר מר** [החכם]: **הכל צריכין למרי חטיא** [את בעל החיטים], ומכיון שיש בידו הרבה הלכות ברורות הרי הוא עדיף, **ואפילו הכי** [כך] **לא קביל** [קיבל] **רב יוסף עליה** [עליו] את הגדולה, ו**מלך** (התמנה ראש ישיבה) **רבה עשרין ותרתי שנין** [עשרים ושתים שנה], **והדר** [ואחר חזר] ו**מלך** התמנה לראשות הישיבה **רב יוסף.** ומעירים: **וכל** אותן **שני** [השנים] ש**מלך רבה** והיה ראש הישיבה, **רב יוסף אפילו אומנא לביתיה** [את מקיז הדם לביתו] **לא חליף** [היה מזמין] אלא היה הולך אליו, משום שנזהר שלא לקחת לעצמו גדולה כלל שלא לפגוע ברבה.


###### Steinsaltz on Horayot 14a:5
[Steinsaltz on Horayot 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:5)

מספרים כי **אביי ורבא ור' זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא** [היו יושבים כחבורה אחת והיו צריכים ראש] לחבורתם, **אמרי** [אמרו]: **כל דאמר מלתא** [שיאמר דבר] **ולא מפריך** [ישבר] לא יפרך על ידי קושיות, **להוי רישא** [שיהיה הראש]. **דכולהו איפריך** [של כולם הופרך], ושל **אביי לא איפריך** [הופרך]. **חזייה** [ראה בו] **רבה לאביי דגבה רישא** [שהורם ראשו], **אמר ליה** [לו]: **נחמני, פתח ואימא** [ואמור] את שיעורך, שקרא לו לאביי בשמו הפרטי ולא בכינוי שלו.


###### Steinsaltz on Horayot 14a:6
[Steinsaltz on Horayot 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/14a:6)

**איבעיא להו** [נשאלה להם]: **ר' זירא ורבה בר רב מתנה הי מנייהו** [איזה מהם] **עדיף?** וצדדי השאלה היו: **ר' זירא** היה **חריף ומקשה, ורבה בר רב מתנה** היה **מתון** ולא חריף כל כך, אבל בסוף היה מסכם **ומסיק** שמועות כראוי, **מאי** [מה] עדיף ביניהם? שאלה זו לא נפתרה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.