## Steinsaltz on Horayot Daf 6b

###### Steinsaltz on Horayot 6b:1
[Steinsaltz on Horayot 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:1)

ושואלים: אם הכהנים קרויים קהל **אלא מעתה, נייתו** [שיביאו] **פר** על חטאתם **בהוראה** של בית דין, כמו שמביא כל שבט (לדעת ר' שמעון) שהרי גם הם קהל! **וכי תימא, הכי נמי** [ואם תאמר, אכן כך הוא גם כן], אם כן, **טפי להו** [התרבו להם] **שבטים,** שיש מעתה שלושה עשר שבטים!


###### Steinsaltz on Horayot 6b:2
[Steinsaltz on Horayot 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:2)

**אלא אמר רב אחא בר' יעקב: שבטו של לוי לא איקרו** [נקראו] **קהל, דכתיב** [שנאמר]: **"הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים** ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם" (בראשית מח, ד), לומר **כל** שבט **שיש לו אחוזה** נחלה בארץ — **איקרי** [נקרא] **קהל, וכל שאין לו אחוזה** — **לא איקרי** [נקרא] **קהל,** ושבט לוי אין לו חלק ונחלה בארץ, וכן הכהנים הבאים משבט לוי.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:3
[Steinsaltz on Horayot 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:3)

ושואלים: **אם כן, חסרי להו** [חסרים להם] **שנים עשר שבטים** כיון שיש רק אחד עשר שבטים בלא לוי! **אמר אביי:** נאמר **"אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"** (בראשית מח, ה), והם נמנים כשני שבטים. **אמר רבא, והא כתיב** [והרי נאמר]: **"על שם אחיהם יקראו בנחלתם"** (בראשית מח, ו) לומר שדווקא **לנחלה הוקשו** (הושוו) לשבטים **ולא לדבר אחר!**


###### Steinsaltz on Horayot 6b:4
[Steinsaltz on Horayot 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:4)

ושואלים: **ולא?** וכי אינם נחשבים לשבטים אף לעניינים אחרים? **והא** [והרי] **חלוקין** הם **בדגלים** במסע בני ישראל במדבר, שבכל דגל היו שלושה שבטים, וגם אפרים ומנשה נמנו במנין השבטים בדגלים כשני שבטים נבדלים! ומשיבים: **כנחלתן כך חנייתן** סביב למשכן, **כדי לחלק כבוד לדגלים.**


###### Steinsaltz on Horayot 6b:5
[Steinsaltz on Horayot 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:5)

ושואלים: **והא** [והרי] הם **חלוקים בנשיאים,** שלשבט אפרים ומנשה היו נשיאים נבדלים! ומשיבים: **ההוא, לחלוק כבוד לנשיאים,** ומכאן אין ראיה שהם נחשבים לשני שבטים לענין אחר. **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **שלמה עשה שבעה ימי חנוכה** בחנוכת בית המקדש, **ומה ראה משה לעשות שנים עשר ימי חנוכה** בחנוכת המשכן? **כדי לחלוק כבוד לנשיאים,** שכל נשיא שבט יקריב באחד מימים אלה, ומפני כבודם של נשיאיהם נחשבים אפרים ומנשה לשנים.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:6
[Steinsaltz on Horayot 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:6)

ושואלים: לגופו של דבר, האם סבור ר' שמעון שחטאת השותפים שונה מחטאת הציבור, כפי שאמר רב יוסף, או כדברי אביי שאין הבדל ביניהם? **מאי הוי עלה** [מה היה עליה]?


###### Steinsaltz on Horayot 6b:7
[Steinsaltz on Horayot 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **ר' שמעון אומר, חמש חטאות מתות** כלומר, גורמים להן למות, משום שאי אפשר להקריבן, והן: **ולד חטאת,** אם בהמת קרבן שהוקדשה לחטאת (שהיא נקבה) ילדה ולד, וולד זה יש בו קדושה אבל אי אפשר להביא אותו לקרבן. **ותמורת חטאת,** אם המירו בהמה אחרת בבהמה לחטאת, שנתקדשה באותה קדושה, אבל אי אפשר להקריבה. **וחטאת שמתו בעליה. וחטאת שנתכפרו בעליה** בקרבן אחר. **וחטאת שעברה שנתה,** שהיא צריכה להיות בת שנה, ועברה שנתה. **ואי אתה יכול לומר ולד חטאת בצבור, שאין צבור מפרישין** קרבן חטאת **נקבה. ואי אתה יכול לומר תמורת חטאת בצבור, שאין תמורה בצבור,** שדין התמורה הוא רק ביחיד. **ואי אתה יכול לומר חטאת שמתו בעליה בצבור, שאין צבור מתים.**


###### Steinsaltz on Horayot 6b:8
[Steinsaltz on Horayot 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:8)

**שנתכפרו בעליה ושעברה שנתה לא שמענו** מה דינם, **יכול ימותו? אמרת** (אומר אתה): **ילמוד סתום מן המפורש, מה מצינו בולד חטאת ותמורת חטאת ושמתו בעליה** שדין זה **ביחיד דברים אמורים ולא בצבור, אף** חטאת **שנתכפרו בעליה ושעברה שנתה** — **ביחיד דברים אמורים ולא בצבור.** ומאותו לימוד נלמד לענייננו לגבי חטאת השותפים, שכשם שמצינו בולד חטאת ותמורת חטאת שדינם ביחיד ולא בשותפים, כמו כן גם לגבי חטאת השותפים שמת אחד מהשותפים.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:9
[Steinsaltz on Horayot 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:9)

ושואלים: **וכי דנין אפשר משאי אפשר?** הרי יש פה דברים שאינם יכולים להיות בציבור מעצם טבעו של הציבור, אבל אין ללמוד מכאן על דברים שהם אפשריים בציבור! ומשיבים: **ר' שמעון בחד מקום גמיר** [במקום אחד הוא לומד] שכל דיני חטאות המתות נמסרו כהלכה אחת, ובמקום שאי אפשר לקיים כולה — כל הדין הזה בטל.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:11
[Steinsaltz on Horayot 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:11)

א משנה **הורה כהן משיח לעצמו** להתיר דבר האסור מן התורה **שוגג** (מתוך טעות), **ועשה** ב**שוגג** על פי הוראתו — **מביא פר** העלם דבר של כהן משיח. אם הורה לעצמו **שוגג ועשה מזיד,** או הורה **מזיד ועשה שוגג** — **פטור** מכל קרבן. **ש**כלל הוא: **הוראת כהן משיח** שמורה **לעצמו** הלכה, הרי היא **כהוראת בית דין** שמורה **לצבור.** שרק במקרה שהיו מביאים פר העלם דבר של ציבור, מביא הכהן הגדול פר על שגגתו.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:12
[Steinsaltz on Horayot 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:12)

ב גמרא שנינו במשנה: **שוגג ועשה שוגג** — **מביא פר.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, שהרי הוא שוגג ודאי, וחייב קרבן כדינו הכתוב בתורה!


###### Steinsaltz on Horayot 6b:13
[Steinsaltz on Horayot 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:13)

**אמר אביי: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **כגון שהורה** להיתר, **ושכח מאיזה טעם הורה, ובשעה שטעה** ועשה מעשה **אמר: הריני עושה על דעת הוראתו,** ש**מהו דתימא** [שתאמר], **כיון** ש**אילו מתידע ליה** [היה נודע לו] הטעם באותה שעה **שמא הדר ביה** [היה חוזר בו], ואם שכח ובכל זאת עשה הריהו **כמזיד דמי** [נחשב] **ולא לחייב** [יתחייב] להביא קרבן על כך, **קא משמע לן** [משמיע לנו] שגם זה קרוי שוגג.


###### Steinsaltz on Horayot 6b:14
[Steinsaltz on Horayot 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Horayot/r/6b:14)

ג שנינו במשנה: שוגג ועשה מזיד, **מזיד ועשה שוגג** — פטור. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים האלה], כל הדינים המיוחדים של פר כהן משיח? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר "אם הכהן המשיח יחטא **לאשמת העם"** (ויקרא ד, ג), **הרי** שדין ה**משיח כ**דין ה**צבור,** (שאשמתו היא כדרך אשמת העם). ודנים בדבר, **שיכול** היית לומר שאין צורך בכתוב זה, **והלא דין הוא** שאפשר ללמוד אותו מן הסברה: