## Steinsaltz on Keritot Daf 13b

###### Steinsaltz on Keritot 13b:1
[Steinsaltz on Keritot 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:1)

**וחלב אשה** זבה — **מטמאין טומאת משקין ברביעית. רוקו** של הזב, **זובו, ומימי רגליו** — **מטמאין טומאה חמורה** כזב עצמו, **בכל שהוא.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:2
[Steinsaltz on Keritot 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:2)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כדברי רבא, ש**מקום חלב מעיין** הוא, **חלב** של זבה **נמי נטמא** [גם כן יטמא] **טומאה חמורה בכל שהוא, כזובו ורוקו! אלא שמע מינה** [למד מכאן]: **מקום חלב אשה לאו מעיין הוא,** והחלב צריך הכשר כדי ליטמא ולטמא.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:3
[Steinsaltz on Keritot 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:3)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **קשיא הא מתניתא** [קשה משנה זו] **ואמר** והוכיח ממנה **רבא** כשיטתו, ששנינו בה שחלב אשה **מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון,** והרי אוכל אינו מוכשר ליטמא אלא לרצון!


###### Steinsaltz on Keritot 13b:4
[Steinsaltz on Keritot 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:4)

ומשיבים: **מי סברת** [האם סבור אתה] כי **"שלא לרצון" דאמר** [שאומר התנא] כוונתו — **דלא ניחא ליה** [שלא נוח לו], שאינו רוצה בחלב? **לא, מאי** [מהו] **"שלא לרצון"** ש**אמר** [שהוא אומר] — בסתם, **דדעתיה דתינוק קריבא** [שדעתו של התינוק קרובה] **לגבי חלב,** ולכן אין צורך ברצון מפורש כדי לקבל טומאה, **אבל** אם הוא **אמר** [אומר] במפורש ש**לא ניחא ליה** [נוח לו] — הרי החלב **טהור.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:5
[Steinsaltz on Keritot 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:5)

א שנינו במשנה: **אכל אוכלין טמאין** ושתה משקין טמאין, שתה רביעית יין ונכנס למקדש, ושהה כדי אכילת פרס — חייב. ושואלים: **למה לי שהייה** במקדש כדי להתחייב על כך, **דקתני** [שהוא שונה] **ושהה? אמר רב יהודה, הכי קתני** [כך הוא שונה]: **אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ושתה רביעית יין, ושהה באכילתן ובשתייתן כדי אכילת פרס, ו**אחר כך **נכנס למקדש** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:6
[Steinsaltz on Keritot 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:6)

ב שנינו במשנה, **ר' אליעזר אומר:** אם פסק בשתיית רביעית יין, או שנתן לתוכו מים כל שהוא, ונכנס למקדש — פטור. בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר לאהרן הכהן **"יין ושכר אל תשת** אתה ובניך בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו" וכו' (ויקרא י, יט), אילו נאמר רק "יין" — **יכול אפילו** שתה יין **כל שהוא,** יכול **אפילו** שתה יין **מגתו,** שעדיין לא תסס, יהא חייב?


###### Steinsaltz on Keritot 13b:7
[Steinsaltz on Keritot 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:7)

**תלמוד לומר: "ושכר",** לומר שאין **אסור אלא** יין שיש בו **כדי לשכר, וכמה כדי לשכר?** לפחות **רביעית יין,** וכן שיהיה זה יין **בן ארבעים יום,** שכבר תסס.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:8
[Steinsaltz on Keritot 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:8)

**אם כן,** די היה לכתוב "שכר", **מה תלמוד לומר "יין"? לומר לך, ש**אף שחיוב מיתה אין בו **מוזהרין עליו** מלשתות אפילו **כל שהוא,** גם אם אין בו רביעית, **ו**כן **מוזהרין עליו** אפילו כשהוא **מגתו,** ולכן יש בכך עונש מלקות, כדין כל "לא תעשה" שבתורה.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:9
[Steinsaltz on Keritot 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:9)

ר' יהודה אומר: "**יין"** — **אין לי אלא יין** בלבד, **שאר** משקים **משכרין מנין? תלמוד לומר: "ושכר"; אם כן מה תלמוד לומר "יין"? על היין,** אם נכנס למקדש — בחיוב **מיתה, ועל שאר משקין** משכרים **באזהרה** בלבד.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:10
[Steinsaltz on Keritot 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:10)

ר' **אליעזר אומר,** יש להבין את הכתוב "יין ושכר אל תשת" כאילו נאמר: **"יין אל תשת ושכר",** וכוונתו: יין **אל תשתהו כדרך שכרותו, הא** [אבל] **אם הפסיק בו** בשתייתו, **או נתן לתוכו מים כל שהוא** ושתהו — **פטור.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:11
[Steinsaltz on Keritot 13b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:11)

ומסבירים: **במאי פליגי** [במה הם חלוקים]? **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **גמרינן** [למדים אנו] גזירה שווה "**שכר" "שכר" מנזיר,** שנאמר בו: "מיין ושכר יזיר" (במדבר ו, ג) ולא נאסר עליו אלא יין, ש"שכר" האמור כאן גם הוא יין (מ**שכר).**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:12
[Steinsaltz on Keritot 13b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:12)

**ור' יהודה לא יליף** [אינו לומד] מגזירה שווה זו של "**שכר" "שכר" מנזיר,** ולכן הוא מפרש "שכר" במובן של משקה משכר שאינו יין. **ור' אליעזר סבר** [סבור]: **מאי** [מה] פירושו של "יין ו**שכר"?** לא שני דברים שונים, אלא: יין **מידי** [כמו, כדרך] ש**הוא משכר.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:13
[Steinsaltz on Keritot 13b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:13)

ואומרים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כדעת מי הולכת אותה ברייתא ששנויה]: **אכל דבילה קעילית,** שגורמת למעין שיכרון, **ו**כן **שתה דבש או חלב,** ונשתכר, **ונכנס למקדש ושימש** — **לוקה, כמאן** [כדעת מי]**? כ**דעת ר' **יהודה,** שסבור שעל כל דבר משכר יש אזהרה. **אמר רב יהודה בר אחותאי: הלכה כר' אליעזר,** ומעירים: **וקרי** [וקורא] היה **רב עליה** [עליו] על ר' **אלעזר "ט ובינא דחכימי"** [המאושר שבחכמים], שהלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:14
[Steinsaltz on Keritot 13b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:14)

מסופר, **רב אחא דהוצל** (מן העיר הוצל) **הוה נידרא עלה דביתהו** [היה נדר על אשתו], שנדר שלא ליהנות ממנה, **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב אשי** כדי שיתיר לו את נדרו, **אמר ליה** [לו]: **זיל האידנא ותא** [לך עכשיו ובוא] **למחר,** כי עכשיו שתיתי יין, ונאסר עלי להורות, שהרי **רב לא** היה **מוקי אמורא עליה** [מעמיד מתורגמן עליו], כלומר, לא היה דורש ברבים **מיומא טבא לחבריה** [מיום טוב אחד, לאחר שאכל ושתה יין, עד לחבירו, למחרת]**משום שכרות,** מפני שהשותה יין אסור לו להורות, כמבואר להלן.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:15
[Steinsaltz on Keritot 13b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:15)

**אמר ליה** [לו] רב אחא, **והאמר** [והרי אמר] **רב: הלכה כר' אלעזר,** שאם נתן מים לתוך היין פטור, **ומר הוא דקא רמי ביה מיא** [ואדוני הוא שהטיל בו מים] ביין שלו! **אמר ליה** [לו] רב אשי, **הא לא קשיא** [זה אינו קשה]: **הא** [זה] שפטור אם נתן בו מים כל שהוא — **ברביעית** יין בדיוק, **הא** [זה] **ביותר מכדי רביעית** יין, שגם אם נתן בתוכו מעט מים עדיין הוא משכר.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:16
[Steinsaltz on Keritot 13b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:16)

ג בהמשך לאיסור על הכהנים להיכנס למקדש שתויי יין, נאמר: "ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דיבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י, י—א), ועל כך **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"ולהבדיל בין הקדש ובין החל"** — **אלו** דיני **דמין וערכין,** ו**חרמין והקדשות,** שאסור לדון בענייני הקדש כשהוא שתוי יין,


###### Steinsaltz on Keritot 13b:17
[Steinsaltz on Keritot 13b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:17)

**"בין הטמא ובין הטהור"** — **אלו** דיני **טמאות וטהרות, "ולהורת"** — **זו הוראה** באיסור והיתר, **"את כל החקים"** — **אלו מדרשות,** דרשות הכתובים בענייני הלכה, שאסור ללמדן כשהוא שתוי יין, **"אשר דבר ה'"**— **זו הלכה** למשה מסיני (שניתנה בדיבור ולא בכתב), **"ביד משה"** — **זה תלמוד,** המשא ומתן של התורה שבעל פה, שיש ממנו מסקנות להלכה,


###### Steinsaltz on Keritot 13b:18
[Steinsaltz on Keritot 13b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:18)

**יכול אף המשנה** אסור ללמד? **תלמוד לומר: "ולהורת",** כלומר מדובר פה רק בדבר שיש ממנו הוראת הלכה למעשה, ואין מורים הלכה מן המשנה. **ר' יוסי בר' יהודה אומר: יכול אף תלמוד** אסור לעסוק בו? **תלמוד לומר: "ולהורת",** דווקא הוראת הלכה למעשה נאסרה, ולא דבר שרק ניתן להסיק ממנו הוראה.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:19
[Steinsaltz on Keritot 13b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:19)

ושואלים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כדעת מי הולכת זו ששנויה בברייתא]: **יצא** דין **שרץ,** להורות שהוא **טמא, וצפרדע,** להורות שהוא **טהור, ש**אפילו **שתויי יין מורין בהן הוראה, נימא** [האם לומר] שדעת ר' **יוסי בר' יהודה היא,** המיקל בענין זה, **ולא** שיטת **רבנן** [חכמים]? ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] כדעת **רבנן** [חכמים] מותר הדבר. **ושאני הכא** [ושונה כאן], **דזיל קרי בי רב הוא** [ש"לך קרא בבית הרב" הוא], שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, ואין בו הוראה.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:20
[Steinsaltz on Keritot 13b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:20)

**אמר רב: הלכה כר' יוסי בר' יהודה,** שכל שאין בו הוראת הלכה למעשה מותר ללמד, למרות שניתן להסיק משם הלכה. ומקשים: **והא** [והרי] **רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה** [לא היה מעמיד מתורגמן לדרשה מיום טוב אחד לחבירו] **משום שכרות!** ומשיבים: **שאני** [שונה] **רב, דאורי מורי** [שהיה מורה הוראה בתוך הדרשה]. ואומרים: **וניקם דלא לורי** [ושיעמיד מתורגמן וידרוש ולא יורה הוראה]! ומשיבים: **כל היכא דיתיב** [מקום שיושב] **רב** ודורש **לא סגי ליה** [לא יתכן שיהיה] **בלא הוראה.**


###### Steinsaltz on Keritot 13b:21
[Steinsaltz on Keritot 13b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:21)

ד משנה **יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד,** כיצד? **טמא שאכל חלב, והיה** החלב **נותר, מן המוקדשין,** ואכלו **ביום הכפורים** — חייב באכילתו משום חלב, משום נותר, משום טמא שאכל את הקודש, ומשום אכילה ביום הכיפורים, ואשם על המעילה בקודש.


###### Steinsaltz on Keritot 13b:22
[Steinsaltz on Keritot 13b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/13b:22)

ר' מאיר **אומר: אם היה שבת והוציאו** בתוך כדי אכילתו מרשות היחיד לרשות הרבים — **חייב. אמרו לו:** זה **אינו מן השם** (מן הענין), אין חיוב זה משום אכילה, ולכן אין למנותו.