## Steinsaltz on Keritot Daf 21a

###### Steinsaltz on Keritot 21a:1
[Steinsaltz on Keritot 21a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:1)

**אוציא דם שרצים** — **שאין בהם טומאה חמורה,** שאין השרצים מטמאים אדם לטמא בגדים שעליו, כמו נבלת הבהמה והעוף, **אוציא דם ביצים** — משום **שאין** הם **מין בשר,** וכן אוציא **דם דגים דם חגבים** — **שכולו היתר,** כאשר יבואר להלן (עמוד ב). ועוד דנים במה שנאמר: "כל דם לא תאכלו...


###### Steinsaltz on Keritot 21a:2
[Steinsaltz on Keritot 21a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:2)

**לעוף ולבהמה"** (ויקרא ז, כו), מדוע הוצרכנו לשניהם כדי ללמוד במידת "מעין הפרט"? לפי שאם היה מוזכר רק עוף הייתי אומר כך: **אי מה עוף** הוא דבר **שאין בה כלאים,** כאשר יבואר להלן (עמוד ב), **אף בהמה** — דווקא זו **שאין בה כלאים** יהא דמה אסור, ולא כל בהמה! **תלמוד לומר: "ולבהמה".**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:3
[Steinsaltz on Keritot 21a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:3)

וכן אם היתה נזכרת רק בהמה הייתי אומר: **אי מה בהמה שאינה ב**מצות **אם על הבנים** (שילוח הקן), **אף עוף** שנאסר דמו הוא זה **שאינו ב**מצות **אם על הבנים,** וכגון עוף טמא, אבל עוף טהור דמו מותר! לכן **תלמוד לומר: "לעוף ולבהמה".**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:4
[Steinsaltz on Keritot 21a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:4)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] ודרוש כתוב זה באופן אחר: **"כל דם"** — הרי זה **כלל, "עוף ובהמה"** — **פרט,** הרי זה **כלל ופרט,** ולפי כללי מדרש ההלכה **אין בכלל אלא מה שבפרט, עוף ובהמה** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא!**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:5
[Steinsaltz on Keritot 21a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:5)

ומשיבים: מה שנאמר מיד אחר כך **"נפש אשר תאכל כל דם** ונכרתה" (שם כז) **חזר וכלל,** ונמצא שיש כאן **כלל ופרט וכלל,** ובמקרה זה **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט,** וכפי ששנינו לעיל, כל שיש בו טומאה חמורה וטומאה קלה, ויש בו איסור והיתר, והוא מין בשר.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:6
[Steinsaltz on Keritot 21a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:6)

ומקשים: **והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא** [והרי אינו דומה הכלל האחרון לכלל הראשון], **כללא קמא** [הכלל הראשון] הוא **לאו** [מצות לא תעשה] "כל דם לא תאכלו", ואילו **כללא בתרא** [הכלל האחרון] הוא **כרת!**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:7
[Steinsaltz on Keritot 21a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:7)

ומשיבים: **האי תנא דבי** [תנא זה הוא מבית מדרשו] של ר' **ישמעאל,** שלשיטתו **כללי ופרטי דרשינן מן הדין גוונא** [כללים ופרטים אנו דורשים כגון זה], **ואף על גב דלא דמי כללא בתרא לכללא קמא** [ואף על פי שלא דומה הכלל האחרון לכלל הראשון].


###### Steinsaltz on Keritot 21a:8
[Steinsaltz on Keritot 21a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:8)

א ומעתה מבררים את הברייתא לפרטיה. **אמר מר** [החכם]: **כלל ופרט וכלל אי** [אין] **אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש** — **דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה, ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר, אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו'.**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:9
[Steinsaltz on Keritot 21a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:9)

ושואלים: **"אף כל" דקתני** [שהוא שונה] **לאיתויי מאי** [להביא את מה] הוא בא? והרי הוצאנו מכלל זה בני אדם, דגים וחגבים ושרצים!


###### Steinsaltz on Keritot 21a:10
[Steinsaltz on Keritot 21a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:10)

**אמר רב אדא בר אבין: לאתויי** [להביא] את **דמו של כוי,** בעל חיים שהוא ספק חיה ספק בהמה. ושואלים: **מאי קסבר** [מה סבור הוא] התנא? **אי קסבר** [אם סבור הוא] שכוי **ספיקא** [ספק] **הוא,** שלא ברור לנו מהו, האם חיה או בהמה, וכי איצטריך קרא למיסר ספיקא [הוצרך הכתוב לאסור דבר שלנו הוא ספק]? **אלא** בהכרח **קסבר** [סבור הוא] שכוי **בריה בפני עצמו הוא,** שאינו חיה ואינו בהמה, ולכן צריך כתוב לעצמו.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:11
[Steinsaltz on Keritot 21a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:11)

ואומרים: **אשכחן** [מצאנו] שיש איסור בדמו של כוי, **חלבו מנלן** [מנין לנו] שהוא אסור? ומשיבים: דבר זה למדים ממה שנאמר: **מ"כל חלב"** (שם כג). ועוד שואלים: **נבלתו מנלן** [מנין לנו] שהיא אסורה? ומשיבים: **מ"כל נבלה"** (דברים יד, כא).


###### Steinsaltz on Keritot 21a:12
[Steinsaltz on Keritot 21a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:12)

ושואלים: **גיד הנשה** של כוי **מנלן** [מנין לנו] שאסור? ומשיבים: **בכף הירך תליה רחמנא** [תלה אותו הכתוב], שנאמר "אשר על כף הירך" (בראשית לב, לג), **והא אית ליה** [והרי יש לו] **כף הירך,** כלומר, הירך שלו מעוגלת כמין כף.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:13
[Steinsaltz on Keritot 21a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:13)

ועוד שואלים: **טומאתו** כשהוא נעשה נבילה, **ושחיטה,** ששחיטה מתירה אותו באכילה, **מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים: **סברא** [סברה היא], מדלכל מילי רבייה רחמנא [מכיון שלכל דבר ריבה אותו הכתוב] **כבהמה, טומאתו ושחיטתו נמי** [גם כן] **כבהמה.**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:14
[Steinsaltz on Keritot 21a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:14)

ב **אמר מר** [החכם] בברייתא: **אוציא דם מהלכי שתים** כלומר, בני אדם, **שיש בהן טומאה חמורה** (טומאת מת) **ואין בהן טומאה קלה,** טומאת אוכלים. **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה], ממה ששנינו: **החותך** בשר **מן האדם** בחייו לשם אכילה — **צריך** לאחר מכן **מחשבה** לאוכלו או להאכילו, **ו**כן צריך **הכשר,** שיבוא עליו משקה, כדי להכשירו לקבל טומאה, כדין אוכלים.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:15
[Steinsaltz on Keritot 21a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:15)

**וקשיא לן** [והיה קשה לנו]: **מחשבה למה לי? תעשה חתיכה שלו,** עצם העובדה שחתכו אותו לשם אכילה, **מחשבה** להאכילו! **ואמר ריש לקיש:** מדובר **בחותכו** מתחילה כדי להאכילו **לכלב, ומחשבה** להאכיל **לכלב לאו** [לא] **מחשבה היא.**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:16
[Steinsaltz on Keritot 21a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:16)

ושואלים: **ולא? והתנן** [והרי שנינו במשנה], **כלל אמרו בטומאה: כל** דבר **המיוחד לאכול** (למאכל) **אדם** — **טמא,** כלומר, ראוי ליטמא טומאת אוכלים, **עד שיפסל מאכילת כלב!**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:17
[Steinsaltz on Keritot 21a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:17)

ומשיבים: **ההוא** [אותו דבר] נאמר **לאסוקי טומאה מיניה** [להעלות, להוציא טומאה ממנו], שכיון **דמעיקרא הוה חזי** [שמתחילה היה ראוי] **לאדם, לאסוקי** [להעלות אותו] **מטומאה** לא ניתן **עד שיפסל מאכילת כלב. הכא** [כאן, כשחותך בשר] מדובר **לאחותי ליה** [להוריד אותו] לקבלת **טומאה,** ובמקרה זה **אי חזי** [אם הוא ראוי] **לאדם,** שחישב להאכילו לאדם — **חזי** [ראוי] **לכלב,** כלומר, נחשב כראוי לאכילת כלב לענין טומאת אוכלים, **אי לא חזי** [אם אינו ראוי] **לאדם** — **לא חזי** [אינו נחשב כראוי] **לכלב.**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:18
[Steinsaltz on Keritot 21a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:18)

**מכל מקום קתני** [הריהו שונה שם] שבשר אדם צריך **מחשבה, ומחשבה** — **ל**ענין **טומאה קלה היא** כלומר, לענין טומאת אוכלים (אבל לטומאה חמורה אין צורך במחשבה). והוא שלא כפי ששנינו בברייתא שאין באדם טומאה קלה! ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **מחיים,** בחייו של האדם, שאם נחתך ממנו בשר — ראוי הוא לטומאה קלה, **אבל לאחר מיתה** — **טמא הוא טומאה חמורה,** טומאת מת, ואין מקום להזכיר בו טומאת אוכלים, שהיא טומאה קלה. והוא מה ששנינו בברייתא: אוציא דם מהלכי שתים.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:19
[Steinsaltz on Keritot 21a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:19)

ושואלים: והרי הוא הדין **דכוותה גבי** [כיוצא בה אצל] **בהמה לאחר מיתה, אי** [אם] **בשר** בהמה — הרי הוא **מטמא טומאה חמורה,** טומאת נבילה, **ו**כן **אם דם** בהמה הוא — **מטמא** הוא **טומאה חמורה,**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:20
[Steinsaltz on Keritot 21a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:20)

**דתנן** [ששנינו במשנה]**: דם נבילות** — **בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין,** כדין טומאת נבילה, ומדוע מבדילה הברייתא בין אדם לבהמה לענין זה?


###### Steinsaltz on Keritot 21a:21
[Steinsaltz on Keritot 21a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:21)

ומשיבים: **לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו, שאין באדם טומאה קלה לאחר מיתה כמו שיש בבהמה, **אלא לכדתנן** [לכמו ששנינו במשנה] בענין טומאת אוכלים: **נבלת בהמה טמאה** (כגון סוסים וחמורים) **בכל מקום** שהוא, וכן **נבלת עוף הטהור בכפרים** — **צריך מחשבה** מפורשת לאכילה, כדי ליטמא טומאת אוכלים, לפי שבסתם אינם עומדים לאכילה, **ואין צריך הכשר** על ידי משקה, שכל שסופו לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר כדי ליטמא בטומאת אוכלים, אבל


###### Steinsaltz on Keritot 21a:22
[Steinsaltz on Keritot 21a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:22)

**נבלת בהמה טהורה בכל מקום, ונבלת עוף טהור וחלב בשוקים** — **אין צריכין לא מחשבה ולא הכשר.**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:23
[Steinsaltz on Keritot 21a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:23)

**ואמר ליה** [לו] רב לר' חייא: **מחשבה** בנבלת בהמה טמאה **למה לי לטומאה קלה?** הלוא **היא גופה** [עצמה] **טומאה** חמורה **היא! אמר ליה** [לו] ר' חייא: **כגון דאיכא** [שיש בה] פחות מכזית נבילה, ולכן אינה מטמאת משום נבילה, **וצרפה לפחות מכביצה אוכלין, דהאי והאי הוי** [שזה וזה ביחד הם] **כביצה,** שהוא השיעור ליטמא טומאת אוכלים.


###### Steinsaltz on Keritot 21a:24
[Steinsaltz on Keritot 21a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:24)

הקשה לו רב: **אי הכי** [אם כך], שאין בחתיכה זו כשלעצמה לטמא טומאה חמורה, **ליבעי נמי** [שתצטרך גם כן] **הכשר,** שיבוא עליו משקה, **דהא תנא דבי** [שהרי שנה החכם מבית מדרשו] של ר' **ישמעאל:** נאמר בענין הכשר אוכלים לקבל טומאה "על כל זרע זרוע **אשר יזרע"** (ויקרא יא, לז), ללמד: **מה זרעים מיוחדין שאין סופן לטמא טומאה חמורה ו**לכן **צריך הכשר, אף כל שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריך הכשר!**


###### Steinsaltz on Keritot 21a:25
[Steinsaltz on Keritot 21a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/21a:25)

**אמר ליה** [לו]: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] באוכלין דעלמא [בכלל] סתם אוכל, **דלית** [שאין] **בו פחות מכזית נבלה, אבל הכא דאיכא בגויה** [כאן שיש בו] **פחות מכזית נבילה, כיון** ש**אילו** היה **מצרף ליה** [לו] עוד קצת נבילה לשיעור **כזית** היה מטמא — **לא בעי** [צריך] **הכשר.** ומכל מקום, דין זה שפחות מכזית נבילה מצטרף לשיעור כביצה ליטמא טומאת אוכלים, נאמר דווקא בבהמה;