## Steinsaltz on Keritot Daf 23b

###### Steinsaltz on Keritot 23b:1
[Steinsaltz on Keritot 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:1)

**דתניא** [ששנויה ברייתא] בענין איסור אכילת קדשים בטומאה, נאמר: "והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה" (ויקרא ז, כ), ומה שנאמר **"אשר לה'"**בא **לרבות את האימורין,** החלקים הקרבים על המזבח, שאם אכלם בטומאת הגוף חייב כרת.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:2
[Steinsaltz on Keritot 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:2)

**ו**הרי **אימורין קאי עלייהו** [עומד עליהם] **באיסור עולין, וחלב** שהוא חלק מן האימורים **קאי עלייהו** [עומד עליו] **באיסור כרת, ו**בכל זאת **קאתי** [בא] **איסור** אכילת קדשים ב**טומאה חייל עליה** [וחל עליו]. משמע שבקדשים יש דין מיוחד שאיסור חל על איסור.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:3
[Steinsaltz on Keritot 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:3)

ומוכיחים: **תדע שכן הוא, דהא** [שהרי] **רבי סבירא ליה** [סבור הוא] שאיסור **חל על איסור, (ואימא) והני מילי** [ודברים אלה אמורים] ב**איסור חמור** שחל **על איסור קל** ממנו, **אבל איסור קל** ש**חל על איסור** אחר **והוא איסור חמור** ממנו — **לא. ו**אילו **בקדשים שמעינן ליה דאמר** [שמענו אותו, את רבי, שאומר]: **איסור קל על איסור חמור נמי חייל** [גם כן חל],


###### Steinsaltz on Keritot 23b:4
[Steinsaltz on Keritot 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:4)

**דהא** [שהרי] **איסור מעילה קל הוא,** שדינו לדעת רבי ב**מיתה** בידי שמים, **ואיסור** חלב **קדשים איסור חמור** ממנו, שיש בו עונש **כרת, ו**בכל זאת **אתי** [בא] **איסור מיתה חייל** [וחל] **על איסור כרת.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:5
[Steinsaltz on Keritot 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:5)

**דתניא** [ששנויה ברייתא], רבי אומר על הכתוב: האומר "**כל חלב לה'"** (שם ג, טז) — הרי זה בא **לרבות אימורי קדשים קלים למעילה.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:6
[Steinsaltz on Keritot 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:6)

**ו**הרי **מעילה** לדעת רבי **איסור מיתה** הוא, **וקא חייל** [והוא חל] **על איסור חלב** של אימורי קדשים קלים, ש**איסור כרת הוא, שמע מינה** [למד מכאן]: **בקדשים גלי קרא** [גילה המקרא] שאיסור חל על איסור. וכאמור, מטעם זה מחייב ר' שמעון במשנתנו שתי חטאות על אכילת חלב נותר.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:7
[Steinsaltz on Keritot 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:7)

ומקשים: **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא], ר' **שמעון אומר: אין** איסור אכילת **פיגול בעולין** על המזבח **ו**גם **אין** איסור אכילת **נותר בעולין,** משום שגם בקדשים אין איסור חל על איסור!


###### Steinsaltz on Keritot 23b:8
[Steinsaltz on Keritot 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:8)

**אלא יש לומר שתנאי** [מחלוקת תנאים] **היא ואליבא** [ועל פי שיטתו] של ר' **שמעון, דאיכא דאמרי** [שיש שאומרים] לשיטתו **בקדשים איסור חל על איסור,** והיא שיטת משנתנו, **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **בקדשים נמי** [גם כן] **אין איסור חל על איסור.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:9
[Steinsaltz on Keritot 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:9)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאמר]: **בקדשים נמי** [גם כן] **אין איסור חל על איסור,** הכתוב "**כל חלב לה'"** המלמד שאיסור מעילה חל גם על החלב, **מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]?


###### Steinsaltz on Keritot 23b:10
[Steinsaltz on Keritot 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:10)

ומשיבים: **מוקים ליה** [מעמיד אותו] **בולדי קדשים,** שדווקא בהם חל איסור מעילה, מפני **דקסברי** [שסבורים] בעלי שיטה זו שולדי **קדשים בהוייתן יהו קדושים,** כלומר, בשעת לידתם הם נעשים קדושים, ולא קודם לכן, וכך נמצא **דתרוייהו בהדדי אתו** [ששניהם בבת אחת באים], איסור המעילה ואיסור החלב (שגם הוא אינו קיים בחלב העובר).


###### Steinsaltz on Keritot 23b:12
[Steinsaltz on Keritot 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:12)

א משנה **המביא אשם תלוי,** שהיה ספק לו אם עבר עבירה, **ונודע לו שלא חטא, אם עד שלא נשחט** האשם נודע לו — **יצא** האיל **וירעה בעדר** כשאר חולין, שהקדש טעות היה, אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:13
[Steinsaltz on Keritot 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:13)

**וחכמים אומרים:** אין דינו כבהמת חולין, אלא כאשם שנפסל מהקרבה, ולכן **ירעה עד שיסתאב** (שיפול בו מום), ואז **ימכר ויפלו דמיו לנדבה,** לקרבן עולה של ציבור. **ר' אליעזר אומר: יקרב** האשם התלוי כמות שהוא, **שאם אינו בא על חטא זה** — **הרי הוא בא על חטא אחר** שחטא ולא נודע לו עליו.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:14
[Steinsaltz on Keritot 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:14)

**אם משנשחט** כלומר, אם לאחר שנשחט האשם התלוי, וקיבל דמו בכוס כדי לזורקו על קרנות המזבח, **נודע לו** שלא חטא — **ישפך הדם** לאמה העוברת בעזרה, **והבשר יצא לבית השריפה,** כדין קרבן פסול. אם **נזרק הדם** על קרנות המזבח קודם שנודע לו **והבשר קיים** — **יאכל** הבשר לכהנים, כדינו, שמשעה שנזרק הדם נגמרה כפרתו, והותר הבשר לכהנים. **ר' יוסי אומר: אפילו** היה **הדם** עדיין **בכוס** כשנודע לו שלא חטא — **יזרק** הדם **והבשר יאכל,** שכבר נתקדש הדם בכלי.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:15
[Steinsaltz on Keritot 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:15)

דין זה כולו אמור באשם תלוי, אבל אשם ודאי (כגון אשם מעילה, או אשם שפחה חרופה) **אינו כן,** אלא אם **עד שלא נשחט** נודע לו שאינו חייב בו — גם לדעת חכמים **יצא וירעה בעדר,** כדין חולין. אם **משנשחט** נודע לו — **הרי זה יקבר,** כדין חולין שנשחטו בעזרה, ודמו יישפך. ואולם אם נודע לו מש **נזרק הדם** — **הבשר יצא לבית השריפה,** כדין קרבן פסול.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:16
[Steinsaltz on Keritot 23b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:16)

וכן **שור הנסקל** (כגון שהרג אדם, ודנוהו לסקילה) — **אינו כן,** אין דינו כאשם תלוי, אלא אם **עד שלא נסקל** התברר שהעדות עליו היתה עדות שקר — **יצא וירעה בעדר,** ואם נודע הדבר **משנסקל** — הרי זה כאילו לא נידון, והוא **מותר בהנאה.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:17
[Steinsaltz on Keritot 23b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:17)

וכן דין **עגלה ערופה,** שמביאים על חלל שלא נודע מי היכהו, **אינו כן,** אלא אם נודע הרוצח **עד שלא נערפה** — **תצא ותרעה בעדר,** ואולם, אם נודע מיהו הרוצח **משנערפה** — **תקבר במקומה,** כפי הראוי לעגלה ערופה, בהנאה. וטעם הדבר — **שעל ספק באה מתחלה,** כדי לכפר על הספק, וכשנערפה קודם שנודע הרוצח — הרי כבר **כיפרה ספקה והלכה לה,** שנעשתה מצוותה ותיקבר כדינה.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:18
[Steinsaltz on Keritot 23b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:18)

ב גמרא שנינו במשנה כי המביא אשם תלוי וקודם שנשחט נודע לו שלא חטא — ר' מאיר אומר: יצא וירעה בעדר, שחולין גמורים הוא, וחכמים אומרים שדינו כדין קדשים שנפסלו. ומסבירים: **במאי פליגי** [במה, באיזה עיקרון הם חלוקים]? ר' **מאיר סבר** [סבור]: **כיון דלא צריך ליה** [שאינו צריך אותו] **לא מקדיש ליה** [אינו מקדיש אותו], כלומר, מתחילה לא הקדיש אותו אלא מתוך שסבור היה שהוא צריך אותו, וכיון שנתברר שלא היה צריך לו, בטלה קדושתו לגמרי מעיקרה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **מתוך שלבו נוקפו,** ודואג שמא חטא, הריהו **גומר** בליבו **ומקדיש** בשלמות, ולכן ההקדש הזה אינו בטל.


###### Steinsaltz on Keritot 23b:19
[Steinsaltz on Keritot 23b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:19)

**תנא** [שנה החכם]: **בין שנודע לו שחטא ובין נודע לו שלא חטא פליגי** [חלוקים בכך] ר' **מאיר ורבנן** [וחכמים] האם האשם יוצא לחולין או לא. ומפרטים: מה שנחלקו **בנודע לו שחטא** — **להודיעך כחו** של ר' **מאיר** עד כמה הוא מיקל, **דאף על גב דידע** [שאף על פי שהוא יודע] עכשיו ש**חטא, כיון דבעידנא דאפרשיה** [שבזמן שהפרישו] **[לא ידע** שחטא, ונתברר שאינו צריך להקריב קרבן זה (אלא חייב חטאת) — **תצא ותרעה בעדר.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:20
[Steinsaltz on Keritot 23b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:20)

**ו**מה שנחלקו **בנודע לו שלא חטא** — בא **להודיעך כחן דרבנן** [של חכמים], **דאף על גב** [שאף על פי] שלא **חטא, כיון דבעידנא דאפרשיה** [שבזמן שהפרישו] **לא ידע]** — **לבו נוקפו הוה** [היה], **הלכך** [על כן] **גמר ומקדיש.**


###### Steinsaltz on Keritot 23b:21
[Steinsaltz on Keritot 23b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/23b:21)

**אמר רב ששת: מודה ר' מאיר לחכמים**