## Steinsaltz on Keritot Daf 27a

###### Steinsaltz on Keritot 27a:1
[Steinsaltz on Keritot 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:1)

**סיפא קרי ליה** [בסוף קורא לו] **"למעילתו" איל אשם!**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:2
[Steinsaltz on Keritot 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:2)

ומשיבים: **רישא** [בתחילה] כשקנה בשני הסלעים אילים לחולין, **דהוה ליה איל רובן** [שהאיל הגדול שקנה בשווי עשרה זוז שווה] ל**קרן וחומשו** כלומר, לשני סלעים שמעל בהם ועוד חומש — **קרו ליה** [קורא לו] **"למעילתו"** ל**גזילו. סיפא** [בסוף] שקנה בסלע אחד איל לחולין, **דלא הוי איל רובן** [שהאיל הגדול שקנה בעשרה זוז אינו שווה] במדוייק ל**קרן וחומש** — אין מקום לקרוא לו "מעילתו", ולכן **קרי ליה** [קורא לו] ל**איל אשם "מעילתו", ויביא עמה סלע וחומשה.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:3
[Steinsaltz on Keritot 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:3)

א ומביאים דיון שהובאה בו משנתנו כראיה. **בעי** [שאל] **רב מנשיא בר גדא** שאלה זו: **בכינוס חומשין מהו שיתכפר?** אם מעל כמה פעמים בהקדש, עד שהחומשים עצמם הגיעו לשיעור של שני סלעים, האם יכול להביא בהם אשם ולהתכפר בכך?


###### Steinsaltz on Keritot 27a:4
[Steinsaltz on Keritot 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:4)

ומפרטים את השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: גם **אם תימצי** [תמצא] **לומר** כי באופן עקרוני **אדם מתכפר בשבח הקדש,** ברווח שהרויח מההקדש, וכגון שקנה איל אשם בשווי סלע, והגיע לשיעור שני סלעים — הרי זה **משום דקטרח קמיה** [שהוא טורח בו], שאיל זה נמצא ברשותו, והוא שומר עליו, **אבל הכא דלא קטרח** [כאן שאינו טורח], אלא שמצטבר אצלו כסף שהתחייב להקדש — **לא מתכפר** בו.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:5
[Steinsaltz on Keritot 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:5)

**או דלמא** [שמא] נאמר להיפך: גם **אם תימצי** [תמצא] **לומר** ש**אין אדם מתכפר בשבח הקדש,** כשהשביח האיל בידיו — הרי זה **משום דלא אפרשיה** [שלא הפריש אותו] כשהיה שווה שני סלעים, אלא מאליו בא השבח, **אבל הדין** [זה] **כינוס חומשין דאפרשיה** [שהפריש אותו] — **איכא למימר** [יש לומר] שהוא **מתכפר** בו. **דאיבעי להו** [שנשאלה להם, לחכמים] השאלה: האם **מתכפר** אדם **בשבח הקדש** שהשביח הקרבן ברשותו, **או לא?**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:6
[Steinsaltz on Keritot 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:6)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו במשנתנו: **המפריש שני סלעים לאשם, ולקח בהן שני אילים לאשם,** אם **היה אחד מהן יפה שתי סלעים** — **יקרב לאשמו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:7
[Steinsaltz on Keritot 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:7)

**מאי לאו דזבן** [האם לא מדובר שקנה] **בארבע** זוזים (שהם סלע) **איל, ושבח** [והושבח] האיל ברשותו, **דשוי תמניא** [שהוא שווה עכשיו שמונה], שהם שני סלעים, ולכן יכול להביא אותו כאשם? **ושמע מינה** [ולמד מכאן] שאדם **מתכפר בשבח הקדש!** ודוחים: **לא, הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? באיל שהיה שווה שני סלעים כשקנה אותו, אלא **דאוזיל רועה גביה** [שהרועה הוזיל את המחיר בשבילו].


###### Steinsaltz on Keritot 27a:8
[Steinsaltz on Keritot 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:8)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: **לקח** (קנה) **איל בסלע, ופטמו והעמידו על שתים** (שני סלעים) — הרי זה **כשר** לקרבן אשם. **שמע מינה** [למד מכאן] שאדם **מתכפר בשבח** שהשביח **הקדש!** ודוחים: **לא,** אין מכאן ראיה, שכן מקרה ש**פטמו שאני** [שונה], **דהא חסר ליה תמניא** [שהרי חסר לו שמונה דינרים], שבסך הכל הוציא שני סלעים על איל זה. אבל אם שבח מאליו ברשותו — אינו מתכפר בכך.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:9
[Steinsaltz on Keritot 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:9)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בהמשך אותה ברייתא: **לקח איל בסלע והרי הוא** עכשיו שווה **בשתים** — **כשר,** הרי שמתכפר אדם בשבח הקדש. ומשיבים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **כשפטמו.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:10
[Steinsaltz on Keritot 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:10)

ומקשים: **אי הכי היינו רישא** [אם כך זהו מה ששנינו בתחילתה של הברייתא], ולא הוצרך לדין זה! ומשיבים: **רישא דזבן** [בתחילה מדובר שקנה] איל **בארבע** זוזים **ואשבחיה** [והשביח אותו] **בארבעה** זוזים **אחרינא** [אחרים] שהוציא בפיטומו, **דחסר ליה תמניא** [שחסר לו שמונה] זוזים שהוציא על איל זה, שהם שני סלעים. ואילו **סיפא דזבין** [בסוף מדובר שקנה] **איל בארבע** זוזים **ואשבחיה בתלתא** [והשביח אותו בשלושה] זוזים שהוציא בפיטומו, ושבח מאליו בזוז נוסף, **ושוי תמניא** [והוא שווה עכשיו שמונה].


###### Steinsaltz on Keritot 27a:11
[Steinsaltz on Keritot 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:11)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אימא סיפא** [אמור את סופה] ששנינו שם: ו**ישלם סלע** משלו להקדש, ומדוע? **הא חסר ליה** [הרי כבר חסר לו] באיל זה **שבע** זוזים, שקנאו בארבעה זוזים ופיטמו בשלושה, ולא שבח האיל משל הקדש אלא זוז אחד! ומשיבים: **מאי** [מהו] **ישלם** סלע? כוונתו **תשלום** של **סלע,** מה שצריך להשלים לסלע, כלומר, זוז אחד.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:12
[Steinsaltz on Keritot 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:12)

ומקשים: **ואי סבירא ליה** [אם סבור הוא] שאין **אדם מתכפר בשבח הקדש, כי יהיב** [כאשר יתן] **תשלום** של **סלע,** כלומר זוז מביתו להקדש, **מאי הוי** [מה בכך]? הלוא **איל בן שתי סלעים בעינן** [צריכים אנו], שיחסר ממנו שני סלעים באיל זה שהוא מקריב, **וליכא** [ואין כאן]! אלא **לעולם קסבר** [סבור הוא] תנא של ברייתא זו: **אדם מתכפר בשבח הקדש.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:13
[Steinsaltz on Keritot 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:13)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **תשלום** של **סלע לא יתן,** שהרי איל זה שווה עכשיו שני סלעים! ומשיבים: **היינו טעמא דקיהיב** [זה הטעם שהוא נותן] **תשלומין** של הסלע — **גזירה שמא יאמרו: איל פחות משתי סלעים מכפר.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:14
[Steinsaltz on Keritot 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:14)

ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה]? כיצד יש להכריע במחלוקת זו, האם מתכפר אדם בשבח הקדש או לא? ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: איל ש**בשעת הפרשה** היה **יפה סלע, בשעת כפרה** עלה ערכו והוא **יפה שתי סלעים** — **לא יצא,** ומכאן שאין אדם מתכפר בשבח הקדש.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:15
[Steinsaltz on Keritot 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:15)

ובענין זה עצמו מסופר, **בעי** [שאל]**ר' אלעזר: אדם מתכפר בשבח הקדש או לא? אמר ר' יוחנן** בתמיהה: **כמה שנים גדל זה בינינו,** ישב ר' אלעזר ולמד תורה מפי, **ולא שמע הלכה זו ממני!**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:16
[Steinsaltz on Keritot 27a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:16)

**ושואלים: מכלל** הדברים אתה לומד שאמר ר' **יוחנן** הלכה בענין זה? ומשיבים: **אין** [כן], **ועל הדא אמרה** [ועל זו אמרה], **דתנן** [ששנינו]: **ולד** קרבן **תודה, ו**כן **תמורתה** בהמת חולין שהמיר בה קרבן תודה שלו, **וכן המפריש** קרבן **תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה,** אף על פי שדינה של כל אחת מאלו ליקרב כתודה, **אין טעונה לחם** שמביאים עם קרבן התודה.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:17
[Steinsaltz on Keritot 27a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:17)

**ושלח ר' חנינא משמיה** [משמו] של ר' **יוחנן** בענין ולד התודה: **לא שנו אלא לאחר כפרה** שהקריב את אמו וזרק את דמה, שאז ה**ולד אין טעון לחם,** מפני שאינו יוצא בו ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:18
[Steinsaltz on Keritot 27a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:18)

**אבל** אם הקריבו **לפני כפרה** כלומר, לפני שהקריב את אמו — **טעון** הולד **לחם,** ויוצא בו ידי חובת תודתו במקום אמו, **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] שאדם **מתכפר בשבח הקדש,** שהרי ולד זה נולד לבהמת הקדש, ובעליו מתכפר בו.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:19
[Steinsaltz on Keritot 27a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:19)

ב אגב כך מביאים מעשה דומה, **בעי** [שאל]**ר' אלעזר: בעלי חיים נדחין או לא** כלומר, קרבן שנדחה מהקרבה מסיבה כל שהיא, האם דחייתו היא מוחלטת והוא פסול לעולם, או שמא הוא חוזר להכשרו? **אמר ר' יוחנן** בפליאה: **הרי כמה שנים גדל זה בינינו, ולא שמע הלכה זו ממני!**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:20
[Steinsaltz on Keritot 27a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:20)

ושואלים: האם **מכלל** הדברים אתה לומד שר' **יוחנן אמרה** [אמר אותה]? ומשיבים: **אין** [כן], ש**אמר ר' יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש** אחד מהם את **חציה, וחזר ולקח** (וקנה) מחבירו את **חציה** השני, **והקדישה** גם את החצי שקנה — **קדושה** הבהמה, אבל **אינה קריבה, ו**היא **עושה תמורה,** שאם המיר אותה בבהמת חולין — גם בהמת החולין מתקדשת בקדושתה, **ו**דין **תמורתה כיוצא בה,** שאינה קריבה.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:21
[Steinsaltz on Keritot 27a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:21)

**שמע מינה תלת** [למד ממנה מהלכה זו של ר' יוחנן שלושה דברים]: **שמע מינה** [למד ממנה] שבעלי **חיים** שנדחו מהקרבה **נדחין** לעולם, ולכן כשהקדיש חציה מתחילה, הואיל ולא היתה ראויה אז להקרבה, אינה קריבה גם כאשר חוזר ומקדיש את החלק השני. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] שקדושת **דמים מדחה** עושה בהמה אחרת דחויה כמותה, כלומר, את תמורתה, שהרי הקדושה הראשונה שהקדישה לא היתה קדושת הגוף, שהרי אינו יכול להקריב מחצית בהמה. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] שיש **דיחוי בדמים,** שגם דבר שהוקדש רק לדמיו נדחה מהקרבה.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:22
[Steinsaltz on Keritot 27a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:22)

ג עוד בענין אשם בשני סלעים, **בעי** [שאל] ר' **אלעזר:** אם ה**וזלו טלאים בעולם** בכלל, ואין איל ששווה שני סלעים, **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] כי **"מבחר נדריכם"** (דברים יב, יא) **בעינן** [צריכים אנו], **והא איכא** [והרי יש כאן], שהוא מביא את המובחר שיש, **או דילמא** [שמא] אשם ב**"כסף שקלים"** (ויקרא ה, טו) **בעינן** [צריכים אנו], **וליכא** [ואין כאן]?


###### Steinsaltz on Keritot 27a:23
[Steinsaltz on Keritot 27a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:23)

**אמר ר' יוחנן: כמה שנים גדלנו בבית המדרש ולא שמענו הלכה זו.** ושואלים: **ולא,** האם לא שמע? **והאמר** [והרי אמר] ר' **יוחנן אמר ר' שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה תורה קצבה** שווי לקרבנות **במחוסרי כפרה** כגון זב ומצורע, שצריכים קרבן לטהרם לאכילת קדשים? **שמא יוזלו טלאים** מן הקצבה שנתנה התורה, **ו**אז **אין להן תקנה לאכול בקדשים.** משמע במפורש מדבריו שאיל אשם, שקצבה לו התורה שני סלעים, אינו קרב בפחות מכך! ומשיבים, **אימא** [אמור] כך אמר ר' יוחנן: כמה שנים **לא לימדנו הלכה זו** בבית המדרש.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:24
[Steinsaltz on Keritot 27a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:24)

ומקשים: **והא** [והרי]**ר' זירא בר אדא מהדר תלמודיה כל תלתין יומין קמיה** [היה חוזר על תלמודו כל שלושים יום לפניו], לפני ר' יוחנן, ונמצא שדבריו של ר' יוחנן חזרו ונאמרו! ומשיבים, **אימא** [אמור] שכך אמר ר' יוחנן: **לא נתבקשה הלכה זו ממנו בבית המדרש,** לא נשאלנו עליה.


###### Steinsaltz on Keritot 27a:25
[Steinsaltz on Keritot 27a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:25)

**גופא** [לגופה] של ההלכה שהזכרנו, **אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה קצבה במחוסרי כפרה? שמא יוזלו טלאים, ואין להם תקנה לאכול בקדשים.**


###### Steinsaltz on Keritot 27a:26
[Steinsaltz on Keritot 27a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Keritot/r/27a:26)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **אביי: אלא מעתה, חטאת חלב** כלומר, חטאת שמביא על חטא **ינתן לה קצבה, דלכפרה אתיא** [שהרי לכפרה היא באה] **ולאו לאישתרויי** [ולא להתיר] **באכילת קדשים הוא!** וכן, **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבא: אלא מעתה, אשם נזיר** טמא **להוי ליה** [שתהיה לו] **קצבה** בתורה, **דלבטלה הוא דאתי** [שלחינם הוא שבא], שאינו בא להכשירו לאכילת קדשים, ודי לו שייטהר מטומאתו לשם כך, שאמר ר' **יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: אין לך דבר שהוא בא לבטלה,** שאין לו תיקון מוגדר ומסויים לעצמו, **אלא אשם נזיר בלבד!** ואומרים: אכן, **קשיא** [קשה] ענין זה.