## Steinsaltz on Ketubot Daf 100a

###### Steinsaltz on Ketubot 100a:1
[Steinsaltz on Ketubot 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:1)

**רבא אמר** בשם **רב נחמן: שליח** דינו **כדיינין. רב שמואל בר ביסנא אמר** בשם **רב נחמן:** דינו **כאלמנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:2
[Steinsaltz on Ketubot 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:2)

ומסבירים את נימוקיהם: **רבא אמר** בשם **רב נחמן: שליח כדיינין,** ומדוע — **מה דיינין לאו לדידהו** [לא לעצמם] הם מעריכים, ולכן ייפו חכמים את כוחם — **אף שליח נמי לאו לדידיה** [גם כן לא לעצמו עושה], **לאפוקי** [להוציא, למעט] **אלמנה דלדידה** [שמוכרת לעצמה].


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:3
[Steinsaltz on Ketubot 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:3)

**רב שמואל בר ביסנא אמר** בשם **רב נחמן:** שליח דינו **כאלמנה, מה אלמנה יחידה — אף שליח יחיד, לאפוקי** [להוציא] **בית דין** ש**רבים נינהו** [הם], ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא], **שליח** דינו **כאלמנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:4
[Steinsaltz on Ketubot 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:4)

ושואלים: **ומאי שנא מהא דתנן** [ובמה שונה דבר זה מזו ששנינו]: **האומר לשלוחו "צא ותרום" — תורם כדעת בעל הבית, ואם אינו יודע** מהי **דעתו של בעל הבית — תורם בבינונית** שהיא **אחד מחמשים.** ואם **פיחת עשרה או הוסיף עשרה,** שתרם אחד מארבעים או אחד משישים **— תרומתו תרומה.** ומדוע לא נאמר שבטלה תרומתו אם לא תרם כדעת בעל הבית?


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:5
[Steinsaltz on Ketubot 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:5)

ומשיבים: **התם** [שם] **כיון דאיכא** [שיש] מי ש**תורם בעין רעה** אחד משישים, **ואיכא** [ויש] ש**תורם בעין יפה** אחד מארבעים, **אמר ליה** [אומר לו] השליח: **להכי** [לכך] **אמדתיך,** שיכולתי להעלות על דעתי שעינך יפה, או רעה. **אבל הכא טעותא הוא** [כאן טעות היא], שבודאי לא היה הדבר כן, ורק השליח הוא שטעה **אמר ליה** [אומר לו] בעל הבית לשליח: **לא איבעי** [היה] **לך למיטעי** [לטעות].


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:6
[Steinsaltz on Ketubot 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:6)

א **אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים** במשנתנו שאם טעו הדיינים בהערכתם המיקח בטל. ושואלים: **ולית ליה** [והאם אין לו] **לרב נחמן** שיטה זו של **מה כח בית דין יפה? והאמר** [והרי אמר] **רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן — בית דין מעמידין להן אפוטרופוס, ובוררין להם** (בשבילם) **חלק יפה** ומחלקים. **הגדילו** (גדלו) היתומים אחר כך — **יכולין למחות** על חלוקה זו. **ורב נחמן דידיה** [בעצמו] **אמר** ולא בשם שמואל: **הגדילו — אין יכולין למחות,** ש**אם כן מה כח בית דין יפה.** הרי שרב נחמן עצמו סבור כדעת רבן שמעון בן גמליאל!


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:7
[Steinsaltz on Ketubot 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:7)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] ששנינו שלדבריו המיקח בטל, הרי זה באופן ש**טעו** הדיינים והערכתם היתה בלתי נכונה, ולכן לדעתו מבטלים את הפסק כדברי חכמים. ואולם **הא** [זה] ששנינו שלדבריו אין החלוקה שחילק אפוטרופוס ליתומים בטלה, הרי זה באופן ש**לא טעו** בחלוקת הנכסים בין היתומים, ולכן פסק כרבן שמעון בן גמליאל שמייפים את כוח בית דין, כדי שלא יוכלו היתומים למחות.


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:8
[Steinsaltz on Ketubot 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:8)

ומקשים: **אי** [אם] מדובר באופן ש**לא טעו** הדיינים, אם כן, **במאי** [במה] **יכולין** היתומים **למחות?** הרי הדיינים עשו כדין! ומשיבים: **ברוחות** (בצדדים), שאין הם טוענים שהיתה החלוקה בלתי צודקת, אלא מסיבות שונות מעוניינים הם להחליף בצדדים, כגון שיש לאחד מהם שדה משלו הסמוך לאותו צד שאותו הוא לא קיבל בחלוקה זו.


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:9
[Steinsaltz on Ketubot 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:9)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר: מעשה ועשה רבי כדברי חכמים** שבמשנה, **אמר לפניו פרטא בנו של ר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול: אם כן מה כח בית דין יפה?! ו**מששמע זאת, **החזיר רבי את המעשה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:10
[Steinsaltz on Ketubot 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:10)

**רב דימי מתני הכי** [היה שונה כך] את המעשה כפי שנאמר כאן, ואילו **רב ספרא מתני הכי** [היה שונה אותו כך] בגרסה קצת שונה: **מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים, אמר לפניו פרטא בנו של ר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול: אם כן מה כח בית דין יפה?** ומששמע זאת, **לא עשה רבי את המעשה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:11
[Steinsaltz on Ketubot 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:11)

ומנסים להציע: **לימא בהא קמיפלגי** [האם לומר שבענין זה רב דימי ורב ספרא חלוקים], **מר** [חכם זה, רב דימי] **סבר** שאם **טעה** החכם **בדבר משנה — חוזר** בו ממה שפסק. **ומר** [וחכם זה, רב ספרא] **סבר: אינו חוזר,** ולכן לגרסתו מדובר ששינה רבי את דעתו לפני שעשה מעשה.


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:12
[Steinsaltz on Ketubot 100a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:12)

ודוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **טעה בדבר משנה — חוזר,** ואין ביניהם מחלוקת עקרונית כלל, אלא בפרטי המקרה **ומר** [וחכם זה] **סבר** כי **הכי הוה** [כך היה] ה**מעשה, ומר** [וחכם זה] **סבר** כי **הכי הוה** [כך היה] ה**מעשה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:13
[Steinsaltz on Ketubot 100a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:13)

ב **אמר רב יוסף: ארמלתא דזבינה** [אלמנה שמכרה] לצורך מזונות או כתובה — ה**אחריות** היא **איתמי** [על היתומים], שאם התברר שהיה שעבוד קודם על נכס זה שמכרה, נוטל הלוקח מנכסיהם האחרים של היורשים. **ו**כן **בית דין דזבין** [שמכרו] לצורך זה — ה**אחריות** היא **איתמי** [על היתומים].


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:14
[Steinsaltz on Ketubot 100a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:14)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי אין האלמנה מוכרת מרכוש עצמה, אלא לפרעון חובותיו של הבעל, והאחריות היא איפוא על נכסיו שהם עתה של יתומים!


###### Steinsaltz on Ketubot 100a:15
[Steinsaltz on Ketubot 100a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/100a:15)

ומשיבים: **אלמנה** באמת **לא איצטריכא ליה** [הוצרך לו] לומר, שברור שהאחריות על מכירה זו היא על היתומים, **כי איצטריך ליה** [כאשר הוצרך לו] לומר, הרי זה לגבי **בי דינא** [בית דין], ומדוע הוצרך להדגיש זאת — כי **מהו דתימא** [שתאמר]: