## Steinsaltz on Ketubot Daf 101b

###### Steinsaltz on Ketubot 101b:1
[Steinsaltz on Ketubot 101b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:1)

**בלאותיה** ה**קיימין,** כלומר, את בגדיה. וכיוצא בהם גם שאר נכסים שהביאה, והם קיימים עדיין — לא הפסידה אותם.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:2
[Steinsaltz on Ketubot 101b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:2)

**תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב נחמן: זינתה — הפסידה בלאותיה קיימין. אמר ליה** [לו]: **אם היא זינתה, כליה מי זנאי** [האם זנו]? ובודאי אין קונסים גם את נכסיה בזה אלא **תני** [שנה להיפך]: **לא הפסידה בלאותיה קיימין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:3
[Steinsaltz on Ketubot 101b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:3)

וכיוצא בזה **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** ברייתא **זו** ששנה חוזר המשניות לפני רב נחמן היא **דברי ר' מנחם סתימתאה** [הסתום] (שדבריו נאמרו כסתם משנה בכמה מקומות), **אבל חכמים אומרים: זינתה — לא הפסידה בלאותיה קיימין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:4
[Steinsaltz on Ketubot 101b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:4)

א שנינו במשנה ש**אם מתחלה נשאה** ביודעו שהיא איילונית — יש לה כתובה. **אמר רב הונא: אילונית — אשה ואינה אשה, אלמנה** לכהן גדול — **אשה גמורה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:5
[Steinsaltz on Ketubot 101b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:5)

ומסבירים: **אילונית אשה ואינה אשה,** שפעמים נחשבת כאשתו ופעמים אינה נחשבת כאשתו, כיצד? אם **הכיר בה** וידע שהיא איילונית כאשר נשאה — **יש לה כתובה** כאשה רגילה, ואם **לא הכיר בה — אין לה כתובה. אלמנה** לכהן גדול הריהי **אשה גמורה, בין הכיר בה** כאשר נשאה וידע שהיא אלמנה, **בין לא הכיר בה** שהיא אלמנה — **יש לה כתובה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:6
[Steinsaltz on Ketubot 101b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:6)

**ורב יהודה אומר: אחת זו ואחת זו אשה ואינה אשה.** כלומר, גם אלמנה, אם **הכיר בה** וידע שזה היה מעמדה — **יש לה כתובה,** ואם **לא הכיר בה — אין לה כתובה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:7
[Steinsaltz on Ketubot 101b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:7)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **כנסה** את האשה **בחזקת שהיא כן,** שיש בה פגם מסויים או שהיא אסורה עליו, **ונמצאת שהיא כן,** כפי שידע מראש — **יש לה כתובה.** ונדייק מכאן: **הא סתמא** [הרי אם כנס אותה סתם] ונתברר שיש בה פגם או שאסורה עליו — **אין לה כתובה.** וקשה מכאן על רב הונא!


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:8
[Steinsaltz on Ketubot 101b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:8)

ודוחים: **לא תימא** [אל תאמר, אל תדייק]: **הא סתמא** [הרי אם כנסה סתם] **אין לה כתובה, אלא אימא** [אמור ותדייק כך]: הרי אם **כנסה בחזקת שאינה כן, ונמצאת שהיא כן — אין לה כתובה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:9
[Steinsaltz on Ketubot 101b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:9)

ושואלים: **אבל** אם כנס אותה **סתמא מאי** [סתם ולא פירש, מה משמע שיהא הדין] — **אית** [יש] **לה** כתובה, אם כן, **אדתני** [עד שהוא שונה] **בחזקת שהיא כן ונמצאת שהיא כן יש לה כתובה, לשמעינן סתמא** [שישמיע לנו בכנסה סתם], **וכל שכן הא** [זו] שכנסה על מנת כן!


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:10
[Steinsaltz on Ketubot 101b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:10)

**ועוד** קשה, שהרי **תני** [שנה החכם] בברייתא אחרת במפורש: **כנסה בידוע** שיש בה פגם מסויים **ונמצאת בידוע — יש לה כתובה, כנסה סתם — אין לה כתובה.** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רב הונא!**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:11
[Steinsaltz on Ketubot 101b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:11)

ומסבירים: **רב הונא מתניתין אטעיתיה** [משנתנו הטעתה אותו], שמתוך דיוק שדייק בלשונה הגיע למסקנה זו, ועל פיה אמר דברים שלא כדין. **הוא סבר: מדקא מפליג** [מכיון שהמשנה מחלקת] **באילונית ולא קמפליג** [ואינה מחלקת] **באלמנה, מכלל** הדברים אתה למד כי **אלמנה אפילו בסתמא נמי אית** [בסתם גם כן יש] **לה** כתובה, גם אם לא ידע שהיא אלמנה, ולאמיתו של דבר **ולא היא** [ואינו כן] אלא **כי קתני לה** [כאשר שנה את דין] ה**אלמנה, אפלוגתא** [לגבי החלוקה] של **אילונית קאי** [הוא עומד], לומר שאלמנה דינה כאיילונית, שאף בה יש לחלק אם ידע בה או לא ידע בה מתחילה, אלא שהזכיר במשנה רק את האיילונית והוא הדין גם לאלמנה.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:13
[Steinsaltz on Ketubot 101b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:13)

ב משנה **הנושא את האשה ופסקה עמו,** כלומר, קבעה איתו תנאי **כדי שיזון את בתה** שנולדה לה מאיש אחר, במשך **חמש שנים — חייב לזונה חמש שנים** בכל מקרה, שהרי התחייב לעשות כן.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:14
[Steinsaltz on Ketubot 101b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:14)

ואם נתגרשה האשה בתוך הזמן הזה ו**ניסת** (נישאה) **לאחר, ופסקה** גם **עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים — חייב** אף הוא **לזונה חמש שנים.** ו**לא יאמר הראשון: לכשתבא** הבת **אצלי אזונה, אלא מוליך לה מזונותיה למקום שאמה** נמצאת בו.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:15
[Steinsaltz on Ketubot 101b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:15)

**וכן לא יאמרו שניהם "הרי אנו זנין אותה כאחד",** כלומר, ששניהם יזונו אותה בשותפות, **אלא אחד זנה** בפועל, **ואחד נותן לה דמי מזונות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:16
[Steinsaltz on Ketubot 101b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:16)

**ניסת** (נישאת) אותה בת בתוך הזמן הזה — **הבעל** שנשא אותה הוא ש**נותן לה מזונות,** כדין חובת הבעל לאשתו, **והן** שניהם **נותנין לה דמי מזונות.** אם **מתו** שני הבעלים הללו — **בנותיהן** שלהם **ניזונות מנכסים בני חורין** משום תנאי כתובה, **והיא,** בת אשתו, **ניזונת מנכסים משועבדים, מפני שהיא כבעלת חוב,** שהרי נתחייב לה בשטר ושטרה קודם.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:17
[Steinsaltz on Ketubot 101b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:17)

**הפקחים** שנשותיהם היו מתנות איתם שיזונו את בנותיהן, **היו כותבים** ומפרשים: **על מנת שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי,** שלא יצטרכו לזון בת שאינה שלהם, בזמן שאמה אינה נשואה עוד להם.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:18
[Steinsaltz on Ketubot 101b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:18)

ב גמרא **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה: **האומר לחבירו "חייב אני לך מנה". ר' יוחנן אמר: חייב** לתת לו, **וריש לקיש אמר: פטור.**


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:19
[Steinsaltz on Ketubot 101b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:19)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] ש**אמר להו** [להם] לנוכחים שם **"אתם עדיי** שאני מודה לו **" — מאי טעמא** [מה הטעם] של **ריש לקיש דקפטר** [שפטר], הרי בפירוש הודה בפני עדים! **אי** [אם] ש**לא אמר להו** [להם] **"אתם עדיי" — מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוחנן דקמחייב** [שמחייב]? והרי בלא שאומר במפורש "אתם עדי" אין בדבריו כלום!


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:20
[Steinsaltz on Ketubot 101b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:20)

ומשיבים: **לעולם** תפרש ש**לא קאמר להו** [להם] **"אתם עדיי", והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] — ש**אמר ליה** [לו] **"חייב אני לך מנה בשטר". ר' יוחנן אמר: חייב,** ומדוע — **אלימא מילתא דשטרא כמאן דאמר להו** [חזק הדבר שמזכיר ענין שטר כמו שאומר להם] **"אתם עדים" דמי** [נחשב]. **ריש לקיש אמר: פטור,** כי לדעתו **לא אלימא מילתא דשטרא** [אין חזק הדבר של הזכרת השטר] כדי שייחשב כהודאה של ממש.


###### Steinsaltz on Ketubot 101b:21
[Steinsaltz on Ketubot 101b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/101b:21)

ושואלים: **תנן** [שנינו במשנה]: **הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים — חייב לזונה חמש שנים. מאי לאו כי האי גוונא** [האם לא מדובר שם בכגון זה], שאמר לה, או שמסר לה שטר שאין בו קנין או חתימה, שאם לא כן — מה החידוש בדבר? וקשה אם כן על ריש לקיש הפוטר בכגון זה!