## Steinsaltz on Ketubot Daf 106a

###### Steinsaltz on Ketubot 106a:1
[Steinsaltz on Ketubot 106a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:1)

**האי** [זו] מצות **עשה** של הדיינים לשפוט בצדק **והאי** [וזו] מצות **עשה** לכבד את בעלי התורה וגם את בני משפחתם — **עשה** של **כבוד** ה**תורה עדיף.** לכן **סלקיה לדינא דיתמי ואחתיה לדיניה** [סילק, הניח את דין היתומים והורידו, ונפנה לדין] של אותו אדם, משום שסבר שהוא קרובו של רב ענן, **כיון דחזא בעל דיניה יקרא דקא עביד ליה** [שראה בעל דינו את הכבוד שהדיין עושה לו], **איסתתם טענתיה** [נסתתמו טענותיו] והפסיד במשפט. ונגרם איפוא על ידי רב ענן, אם כי שלא בכוונה ושלא במישרין, עוול במשפט.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:2
[Steinsaltz on Ketubot 106a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:2)

מסופר: **רב ענן הוה** [היה] **רגיל אליהו** הנביא **דאתי גביה** [שבא אצלו] **דהוה מתני ליה** [שהיה משנה, מלמד, לו] מה שנכתב אחר כך בספר **סדר דאליהו. כיון דעבד הכי** [שעשה כך], שגרם לעיוות הדין, **איסתלק** [הסתלק] אליהו. **יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא** [ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ובא] אליהו, אבל **כי אתא, הוה מבעית ליה בעותי** [כאשר היה בא, היה מפחיד אותו], שהיתה התגלותו בפעמים אלה באופן מפחיד.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:3
[Steinsaltz on Ketubot 106a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:3)

**ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה** [ועשה רב ענן לעצמו תיבה וישב לפניו עד שהוציא לו גמר ללמד אותו את סדרו]. **והיינו דאמרי** [והוא שאומרים]: **סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא,** שאת הראשון לימדו קודם מעשה זה, ואת האחר לימדו לאחר מעשה.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:4
[Steinsaltz on Ketubot 106a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:4)

א מסופר, **בשני** [בשנותיו] של **רב יוסף הוה ריתחא** [היה זמן זעם של המקום], שהיה רעב בעולם. **אמרי ליה רבנן** [אמרו לו חכמים] **לרב יוסף: ליבעי מר רחמי** [יבקש אדוני רחמים] על הגזירה. **אמר להו** [להם]: **השתא** [עכשיו] הרי **ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה, הוו פיישי תרי אלפן ומאתן רבנן** [שכאשר היו חכמים נפטרים מלפניו, היו נשארים אלפיים ומאתים חכמים] שהוא היה מפרנסם משלו, בכל זאת **בעידן ריתחא** [בזמן זעם ורעב] **לא הוה בעי רחמי** [היה מבקש רחמים], **אנא איבעי רחמי** [אני אבקש רחמים]?


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:5
[Steinsaltz on Ketubot 106a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:5)

**וממאי דפיישי הכי** [וממה יודעים אנחנו שכך נשארו]? **דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש"** (מלכים ב ד, מג), ונברר: **מאי** [מה פירוש] **"לפני מאה איש"? אילימא דכולהו** [אם תאמר שכולם], כל מה שקיבל במתנה, שהיו עשרים לחם ולחם ביכורים וכרמל, **לפני מאה איש בשני בצורת טובא הוו** [הרבה הם] ויכולים להסתפק בכך! **אלא** הכוונה היתה ש**כל חד וחד קמי** [אחת ואחת מן הככרות הללו לפני] **מאה איש,** ולפי זה היו אלפיים ומאתים חכמים שם.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:6
[Steinsaltz on Ketubot 106a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:6)

אגב כך מספרים: **כי הוו מיפטרי רבנן מבי** [כאשר היו נפטרים חכמים מבית] **רב, הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן** [היו נשארים עוד ללמוד אלף ומאתיים חכמים]. וכשיצאו **מבי** [מבית] **רב הונא, הוו פיישי תמני מאה רבנן** [היו נשארים שמונה מאות חכמים]. **רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי** [היה דורש בשלושה עשר אמוראים], שהיו דרושים שלושה עשר מתורגמנים כדי להשמיע את דבריו לכל העם הרב שהיה שם. **כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא** [כאשר היו עומדים חכמים מישיבתו] של **רב הונא ונפצי גלימייהו** [ומנערים את גלימותיהם] **הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא** [היה עולה האבק ומכסה את אור השמש] והיה נראה מרחוק, **ואמרי במערבא** [והיו אומרים בארץ ישראל]: **קמו ליה ממתיבתא** [עמדו כבר מהישיבה] של **רב הונא בבלאה** [הבבלי].


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:7
[Steinsaltz on Ketubot 106a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:7)

**כי מיפטרי רבנן מבי** [כאשר היו נפטרים חכמים מבית] מדרשם של **רבה ורב יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן** [היו נשארים ארבע מאות חכמים] **וקרו לנפשייהו** [והיו קוראים לעצמם]: **"יתמי"** [יתומים], שרק הם נשארו מכל הקהל. **כי הוו מיפטרי רבנן מבי** [כאשר היו נפטרים חכמים מבית] **אביי, ואמרי לה מבי** [ויש אומרים מבית] **רב פפא, ואמרי לה מבי** [ויש אומרים מבית] **רב אשי, הוו פיישי מאתן רבנן** [היו נשארים מאתים חכמים] **וקרו נפשייהו** [והיו קוראים לעצמם] **יתמי דיתמי** [יתומי יתומים].


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:8
[Steinsaltz on Ketubot 106a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:8)

ב ושוב לדברים הנוגעים לענין חכמים המקבלים שכר מן הרבים. **אמר ר' יצחק בר** [בן] **רדיפא אמר ר' אמי: מבקרי מומין שבירושלים,** שהיו בודקים את הבהמות שמביאים לקרבן אם אין בהן מום הפוסלן להקרבה, **היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים** במקדש, **היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:9
[Steinsaltz on Ketubot 106a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:9)

**אמר רב גידל אמר רב: תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה,** שכל אלה היו עסוקים כל הזמן בעבודות הצריכות למקדש ולכן היו מקבלים שכרם מן המקדש. **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מגיהי ספרים** (ספרי תורה) **שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:10
[Steinsaltz on Ketubot 106a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:10)

**אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות** של המקדש, היו **נוטלות שכרן מתרומת הלשכה. ואני אומר** שלא מתרומת המקדש, אלא **מקדשי בדק הבית.** ומדוע? **הואיל ופרכות תחת** (במקום) **בנין עשויות,** הרי הן שייכות לבנין המקדש, ולכן שכרן צריך להיות משולם לא מן הכסף המוקדש לקרבנות ולצרכי יום יום של המקדש אלא מן הכסף המוקדש לבנין עצמו.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:11
[Steinsaltz on Ketubot 106a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **נשים האורגות בפרכות, ובית גרמו** שהיו ממונים **על מעשה לחם הפנים, ובית אבטינס** שהיו ממונים **על מעשה הקטרת — כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה,** ולא כדברי רב נחמן!


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:12
[Steinsaltz on Ketubot 106a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:12)

משיבים: **התם בדבבי** [שם מדובר בפרוכות של השערים], שפרוכות אלה אינן נחשבות לחלק מן הבנין אלא כדרך ליפותו והחזקתו. ש**אמר ר' זירא אמר רב: שלשה עשר פרכות היו במקדש שני, שבעה כנגד שבעה שערים** שהיו בעזרה, ועוד **אחד לפתחו של היכל, ואחד לפתחו של אולם. שנים** היו **בדביר, שנים כנגדן בעליה** מעל הדביר.


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:13
[Steinsaltz on Ketubot 106a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נשים המגדלות בניהן לפרה,** שהיו מגדלים תינוקות במקומות מיוחדים שיהיו כל ימיהם בטהרה כדי שישאבו מים לצורך פרה אדומה, ואמהותיהם היו משמרות אותם לכך— **היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה. אבא שאול אומר:** לא מתרומת הלשכה, אלא **נשים יקרות** (עשירות וחשובות) **שבירושלים היו זנות אותן ומפרנסות אותן.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106a:14
[Steinsaltz on Ketubot 106a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106a:14)

ג **בעא מיניה** [שאל אותו] **רב הונא מרב:**