## Steinsaltz on Ketubot Daf 106b

###### Steinsaltz on Ketubot 106b:1
[Steinsaltz on Ketubot 106b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:1)

**כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית?** וצדדי השאלה: **צורך מזבח נינהו** [הם] **ו**לכן **מקדשי בדק הבית אתו** [באים], **או צורך קרבן נינהו** [הם], **ו**לכן **מתרומת הלשכה היו עושין אותן? אמר ליה** [לו]: **אין נעשין אלא מתרומת הלשכה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:2
[Steinsaltz on Ketubot 106b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:2)

**איתיביה** [הקשה לו], הלא נאמר על אלה שחיזקו את בדק הבית: **"וככלו‍תם הביאו לפני המלך ויהוידע (הכהן) את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת"** (דברי הימים ב' כד, יד), משמע שכלי השרת נעשים מהכסף שהוקדש לבדק הבית!


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:3
[Steinsaltz on Ketubot 106b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:3)

**אמר ליה** [לו] רב: **דאקרייך כתובי** [מי שלימד אותך כתובים] **לא אקרייך נביאי** [לימד אותך נביאים], ושכחת את הכתוב המקביל בנביאים, שנאמר **"אך לא יעשה בית ה' ספות** כסף מזמרות מזרקות חצוצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית ה'. **כי לעשי המלאכה יתנהו** וחיזקו בו את בית ה'**"**(מלכים ב יב, יד-טו), הרי שאת כלי השרת לא עשו מן הנדבה לבדק הבית.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:4
[Steinsaltz on Ketubot 106b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:4)

ומקשים: **אי הכי, קשו קראי אהדדי** [אם כך, קשים הכתובים זה על זה], שבמקום אחד נאמר שעשו מכסף זה גם כלי שרת, ובמקום שני נאמר שהוא רק לעושי המלאכה לבדק הבית ממש! ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן — שגבו והותירו,** ואז משתמשים בכסף הנותר לצורכי כלי שרת, **כאן — שגבו ולא הותירו** ואז נותנים את הכסף כולו לבדק הבית.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:5
[Steinsaltz on Ketubot 106b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:5)

ושואלים: **וכי** [וכאשר] **גבו והותירו מאי הוי** [מה יש], הרי בסופו של דבר הכסף הוקדש לצורך אחר, ואם כלי שרת אינם נעשים מקדשי בדק הבית, כיצד אפשר להשתמש בו לכך? **אמר ר' אבהו: לב בית דין מתנה עליהן** מתחילה, **אם הוצרכו** לבדק הבית — **הוצרכו, ואם לאו** [לא] — **יהו** [יהיו] **ל**צורך **כלי שרת.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:6
[Steinsaltz on Ketubot 106b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:6)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כלי שרת באין מתרומת הלשכה, שנאמר: "את שאר הכסף"** (דברי הימים ב' כד, יד), **איזהו כסף שיש לו שיריים — הוי אומר זה תרומת הלשכה.** שהדרך היתה שלאחר שמכניסים בלשכה את כסף השקלים היו תורמים ממנו תחילה חלק מסויים לצרכי הקרבנות, ועושים שימוש אחר בשיריים.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:7
[Steinsaltz on Ketubot 106b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:7)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] ש**שיריים גופייהו** [עצמם] הם שיינתנו לצורך כלי שרת, ולא תרומת הלשכה? ונפרש "שאר הכסף" — הכסף שנשאר בלשכה לאחר תרומה! ומשיבים: **כ**מו ש**אמר רבא** במקום אחר: **"העולה"** כוונתו **עולה ראשונה, הכי נמי** [כך גם כן] **"הכסף"** — כוונתו **כסף ראשון** של התרומה עצמה, ולא שייריה.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:8
[Steinsaltz on Ketubot 106b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:8)

**מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה ששנינו: **הקטורת וכל קרבנות צבור** — **באין מתרומת הלשכה, מזבח הזהב ולבונה וכלי שרת — באין ממותר נסכים.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:9
[Steinsaltz on Ketubot 106b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:9)

**מזבח העולה, הלשכות והעזרות — באין מקדשי בדק הבית.** מה שבונים **חוץ לחומת העזרה — באין משירי הלשכות. זו היא ששנינו: חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר** בירושלים **באין משירי הלשכה.** והרי זה חולק על מה שאמרנו בענין כלי שרת!


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:10
[Steinsaltz on Ketubot 106b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:10)

ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מותר תרומה,** אם נשאר כסף מהכספים של תרומת הלשכה בראש חודש ניסן שמכאן ואילך היו משתמשים רק בתרומה חדשה, **מה היו עושין בה,** באותו מותר? היו עושים **ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים, ר' ישמעאל אומר:** מותרות שונים הם, ולהם דינים שונים. **מותר פירות — לקיץ המזבח,** שאם הזדמן שלא היו קרבנות על המזבח, היו מביאים עולות משל ציבור, שלא ישאר המזבח ריק. **מותר תרומה — לכלי שרת.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:11
[Steinsaltz on Ketubot 106b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:11)

**ר' עקיבא אומר: מותר תרומה** — **לקיץ המזבח, מותר נסכים** — **לכלי שרת. ר' חנינא סגן הכהנים אומר: מותר נסכים** היה **לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת. וזה וזה,** גם ר' חנינא וגם ר' עקיבא **לא היו מודים בפירות,** שלדעתם לא היה דבר כזה במקדש.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:12
[Steinsaltz on Ketubot 106b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:12)

ושואלים: ובעצם **"פירות" מאי היא** [מה הוא], מה עניינם של פירות אלה? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מותר תרומה מה היו עושין בה — לוקחין** (קונים) **פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר, והשכר** (והרווח) שהיה בא מכאן — **מקיצין בו את המזבח. וזו היא ששנינו: מותר פירות** היה נעשה **לקיץ המזבח.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:13
[Steinsaltz on Ketubot 106b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:13)

ושואלים: אם כך **מאי** [מה טעם] **"זה וזה לא היו מודין בפירות"?** ומשיבים: ר' עקיבא לשיטתו, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן? לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אין משתכרין** (עושים רווחים) **בשל הקדש,** אפילו לצורכי המקדש ו**אף לא בשל עניים.**


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:14
[Steinsaltz on Ketubot 106b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:14)

ומסבירים את הטעם: **בשל הקדש מאי טעמא** [מה טעם] **לא** — לפי ש**אין עניות במקום עשירות,** והמקדש צריך תמיד להיות ברווחה ובעושר, ואין מקום לעשיית רווחים קטנים כדרך עניים. **בשל עניים מאי טעמא** [מה טעם] **לא** משתכרים — **דלמא מתרמי להו עניא וליכא למיתבא ליה** [שמא יזדמן להם עני ולא יהיה לתת לו], שכיון שהשקיעו את הכסף בעסק — אין מה לתת עכשיו לעני, הנזקק לכסף.


###### Steinsaltz on Ketubot 106b:15
[Steinsaltz on Ketubot 106b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/106b:15)

א ומעתה חוזרים לפירושה של המשנה. שנינו בה: **מי שהלך למדינת הים** ובאה אשתו ותבעה מזונות מבית דין, נחלקו תנאים מתי צריכה האשה להשבע שלא נטלה משל בעלה כלום. **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה הבאה, **רב אמר:**