## Steinsaltz on Ketubot Daf 108a

###### Steinsaltz on Ketubot 108a:1
[Steinsaltz on Ketubot 108a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:1)

**שוקל לו את שקלו,** שמותר לו לתת עבור חבר זה את מחצית השקל למקדש מכספו, **ופורע** לו **את חובו,** שאם המודר חייב ממון יכול חבירו לפרוע לו, **ומחזיר לו אבידתו. ובמקום שנוטלין שכר** על השבת אבידה — **תפול הנאה** שמשלמים עבור ההשבה **להקדש.**


###### Steinsaltz on Ketubot 108a:2
[Steinsaltz on Ketubot 108a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:2)

ודנים בדבר, **בשלמא** [נניח] מה ש**שוקל לו את שקלו — מצוה קעביד** [הוא עושה בכך], אבל אין זו הנאה ישירה לזה שנתן עבורו, שגם אם לא היה נותן כלל, אינו מפסיד, שכל אדם מישראל גם אם אינו נותן שקל יש לו חלק בקרבנות הציבור. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **תורמין** כאשר מוציאים הגזברים את השקלים שבלשכה לצורך קרבנות הציבור, לא רק עבור אלה ששקליהם מצויים שם, אלא גם **על האבוד** (ששקלו נאבד) **ועל הגבוי** כבר אלא שעדיין לא הגיע שקלו למקדש, **ועל העתיד לגבות** גם אם לא ייגבה בפועל. וכיון שכך, בעצם לא גרם לו כל הנאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 108a:3
[Steinsaltz on Ketubot 108a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:3)

**ומחזיר לו אבידתו — נמי** [גם כן] **מצוה קעביד** [הוא עושה] בהשבת האבידה. **אלא** יש לתמוה על **פורע לו את חובו, הא קמשתרשי ליה** [הרי הוא מרויח לו], שלולא פרע את חובו היה החבר צריך לשלם משלו, והרי זה כאילו נתן לחבר כסף!


###### Steinsaltz on Ketubot 108a:4
[Steinsaltz on Ketubot 108a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:4)

**אמר רב אושעיא: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? — כשיטת **חנן היא** ש**אמר** במשנתנו: **איבד את מעותיו.** שכאן מדובר בחוב כגון זה, שאדם פורע חוב עבור חבירו כאשר החייב יכול שלא לפרעו כלל. ונמצא שההנאה היא למלווה ולא לחייב.


###### Steinsaltz on Ketubot 108a:5
[Steinsaltz on Ketubot 108a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:5)

**ורבא אמר: אפילו תימא רבנן** [תאמר כדעת חכמים], **הכא במאי עסקינן** [כאן, במה אנו עוסקים], כגון **שלוה** אותו חבר **על מנת שלא** יצטרך **לפרוע,** אלא כשירצה — יפרע. ובמקרה כזה אם מודר הנאה פרע — הרי עשה טובה למלווה, אבל הלווה לא נהנה מכך.


###### Steinsaltz on Ketubot 108a:6
[Steinsaltz on Ketubot 108a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/108a:6)

ומפרשים את ההסברים הללו: **בשלמא** [נניח] **רבא לא אמר כרב אושעיא** בפירוש המשנה בנדרים — יש לו טעם לדבר: **דמוקים לה כרבנן** [שהוא מעמיד לפי זה אותה, את המשנה, כדעת חכמים] ולא רק כרב חנן. **אלא רב אושעיא, מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כרבא** שמדובר בהלוואה שלא על מנת לפרוע? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב אושעיא:** בהלוואה שכזו **נהי** [אם אמנם] ש**הנאה לית ליה** [אין לו] ללווה, שהרי אינו חייב לפרוע חובו בזמן מסויים, מכל מקום