## Steinsaltz on Ketubot Daf 109b

###### Steinsaltz on Ketubot 109b:1
[Steinsaltz on Ketubot 109b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:1)

**אבל הדיינין חותמים** על שטר **אף על פי שלא קראוהו,** שאין הם באים אלא לאשר את חתימת העדים, ואינם מתייחסים למה שכתוב בגוף השטר, ויתכן איפוא שחתמו על השטר בלא לדעת מה תוכנו.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:2
[Steinsaltz on Ketubot 109b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:2)

א שנינו במשנה שאם **עשאה** לשדה זו שמערער עליה כ**סימן לאחר** — איבד זכותו. **אמר אביי: לא שנו אלא לאחר,** בשטר שאינו נוגע לזה שהוא מערער על זכותו, **אבל** אם עשה זאת סימן **לעצמו,** שקנה שדה אחר מאותו אדם — **לא איבד את זכותו.**


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:3
[Steinsaltz on Ketubot 109b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:3)

**דאמר** [שיכול הוא לומר]: **אי דלא עבדי ליה הכי** [אם לא הייתי עושה לו כך] וכותב שהשדה שלו **לא הוה מזבין לה ניהלי** [היה מוכר לי את השדה האחר], **מאי אית** [מה יש] **לך למימר** [לומר]? כי **איבעי לי למימסר מודעא** [הייתי צריך למסור מודעה] ולהודיע בפני עדים שמה שאני כותב — באונס אני עושה — חששתי לעשות כן, כי **חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה** [חברך חבר יש לו, וחבר של חברך חבר יש לו] ולבסוף דבר כזה מתפרסם ברבים ויגיע גם אל בעל השדה ולא ירצה למכור לי.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:4
[Steinsaltz on Ketubot 109b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:4)

**ההוא** [אדם אחד] ש**עשאה** לשדה מסויים **סימן לאחר, ערער** אחר כך וטען לבעלות על אותו השדה שעשאו סימן, **ושכיב** [ומת], **ואוקים אפוטרופא** [והעמיד קודם מותו אפוטרופוס] שיטפל בנכסי יתומיו. **אתא** [בא] ה**אפוטרופוס לקמיה** [לפני] **אביי. אמר ליה** [לו] אביי: **עשאה סימן לאחר — איבד את זכותו,** ואין מקום לערעור.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:5
[Steinsaltz on Ketubot 109b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:5)

**אמר** האפוטרופוס: **אי הוה אבוהון דיתמי** [אם היה אביהם של היתומים] **קיים, הוה טעין ואמר** [היה טוען ואומר] כך: **"תלם אחד עשיתי לך",** שסימן זה שעשיתי ששדה פלוני גובל בשדה שלו — לא התכוונתי לכל השדה כולו, אלא לתלם שבקצהו. **אמר ליה** [לו] אביי: **שפיר קאמרת** [יפה אתה אומר], ומתקבלת טענתך. ש**אמר ר' יוחנן, אם טען ואמר "תלם אחד עשיתי לך" — נאמן.** מכל מקום **זיל הב ליה מיהת** [לך תן לו בכל אופן] **תלם אחד** שבו אתה מודה שהוא שייך למחזיק בשדה.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:6
[Steinsaltz on Ketubot 109b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:6)

**הוה עלה ריכבא דדיקלי** [היתה עליו, על אותו תלם, שורת דקלים] ולא רצה האפוטרופוס לוותר עליה, **אמר ליה** [לו] האפוטרופוס לאביי: **אי הוה אבוהון דיתמי** [אם היה אביהם של היתומים] **קיים, הוה טעין ואמר** [היה טוען ואומר] "באמת מכרתי לו, אבל **חזרתי ולקחתי** (קניתי) **ממנו** את השדה לאחר זמן". **אמר ליה** [לו]: **שפיר קאמרת** [יפה אתה אומר]. ש**אמר ר' יוחנן: אם טען ואמר "חזרתי ולקחתיו ממנו" — נאמן.** לאחר שזכה האפוטרופוס בכל התביעה **אמר אביי: האי מאן דמוקים אפוטרופא** [מי שמעמיד אפוטרופוס] — **נוקים כי האי, דידע לאפוכי בזכותא דיתמי** [שיעמיד כמו זה, שיודע להפוך בזכות היתומים] ולטעון עבורם כראוי.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:7
[Steinsaltz on Ketubot 109b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:7)

ב משנה **מי שהלך למדינת הים ו**בתוך הזמן ששהה שם **אבדה דרך שדהו,** שאותו שביל שהיה רגיל ללכת בו נחרש בינתיים על ידי בעל השדה שהיה בו השביל, ולא ידוע היכן הוא. **אדמון אומר: ילך לו** אל שדהו **בקצרה** שבדרכים. **וחכמים אומרים: יקנה לו דרך** מבעל אחד השדות הסמוכים בכל סכום שהוא, אפילו **במאה מנה, או יפרח באויר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:8
[Steinsaltz on Ketubot 109b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:8)

ג גמרא שואלים: **מאי טעמא דרבנן** [מה הטעם של חכמים] שאין מקצים לו דרך, הלא **שפיר קאמר** [יפה אומר] **אדמון** שהרי ברור שהיתה לו שם דרך! **אמר רב יהודה אמר רב:** כאן מדובר **כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחותיה,** שכל אחד מהשדות הגובלים שייך לאדם אחר. וכל אחד מהם אומר: לא אצלי היתה הדרך, אלא אצל האחר. וכיון שאינו יכול להוכיח את טענתו — ממילא חייב הוא לקנות לו דרך, שהמוציא מחבירו עליו מוטלת חובת הראיה. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] היה מעשה, **מאי טעמא** [מה הטעם] של **אדמון?**


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:9
[Steinsaltz on Ketubot 109b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:9)

**אמר רבא: בארבעה** בעלי שדות **דאתו** [שבאים] **מכח ארבעה** שקדמו להם, שהשדות היו שייכים תחילה לארבעה אנשים שונים, או **ארבעה דאתו** [שבאו] **מכח חד** [אחד], שקודם היו כל השדות שייכים לאחד, וקנו אותם ארבעה אנשים שונים — **כולי עלמא לא פליגי דמצי מדחי ליה** [הכל אינם חלוקים שיכולים לדחות אותו], שכל אחד יאמר: לא אצלי היתה הדרך. **כי פליגי בחד דאתי** [כאשר נחלקו הוא כאשר היה מחזיק השדות אחד שבא] **מכח ארבעה** אנשים שונים.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:10
[Steinsaltz on Ketubot 109b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:10)

**אדמון סבר** [סבור] שיכול לומר לו: **מכל מקום** (בכל אופן) **דרכא אית** [דרך יש] **לי גבך** [אצלך], ואף שאין בידו להוכיח היכן היתה, מכל מקום ודאי שהיא בתחומו של האיש ששדותיו גובלים בשדהו ולכן הוא לוקח את הקצרה שבהן. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] שיכול בעל השדות לומר: **אי שתקת** [אם תשתוק] — **שתקת** [תשתוק] ונתפשר, **ואי** [ואם] **לא** תשתוק — **מהדרנא שטרא למרייהו** [אחזיר את השטרות לבעליהם] **ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו** [תוכל לדון איתם] שהרי הם ארבעה והם יסלקו אותך בטענותיהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:11
[Steinsaltz on Ketubot 109b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:11)

ד מסופר: **ההוא** [שכיב מרע אחד] ש**אמר להו** [להם] לסובבים אותו, בצוואתו: **דיקלא לברת** [דקל אני מוריש לבתי]. **אזול יתמי פלוג לנכסי** [הלכו היתומים, וחילקו את הנכסים] ו**לא יהבו** [נתנו] **לה דיקלא** [דקל כלל]. **סבר** [חשב] **רב יוסף למימר** [לומר]: **היינו מתניתין** [זוהי משנתנו], שכל אחד מן היורשים יכול לומר לה: הדקל השייך לך — לא אצלי הוא, אלא אצל יורש אחר.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:12
[Steinsaltz on Ketubot 109b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:12)

**אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומה הדבר]? **התם** [שם] **כל חד וחד מצי מדחי ליה** [אחד ואחד יכול לדחות אותו] ולומר אין לי כל קשר עם הדרך שלך ולא היתה דרך זו מעולם על הקרקע שלי, ואולם **הכא דיקלא גבייהו** [כאן הדקל ודאי אצלם] **הוא,** שהיתה על כולם חובה לתת לה דקל זה, וכל אחד מחזיק איפוא בחלק זה שלא כדין. **מאי תקנתייהו** [מה תקנתם]? **ליתבו** [שיתנו] **לה דיקלא** [דקל] **וליהדרו וליפלגו מרישא** [ויחזרו ויחלקו מתחילה], שהרי כיון שנוטלת את הדקל מחלקו של אחד מהם צריכים הם להתחלק מחדש.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:13
[Steinsaltz on Ketubot 109b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:13)

**ההוא** ש**אמר להו** [להם], לסובבים אותו בצוואתו: **דיקלא לברת** [דקל אני מוריש לבתי]. **שכיב ושביק תרי פלגי דדיקלא** [מת והניח שני חצאי דקל], שהיתה לו שותפות בשני דקלים, ושני החלקים יחד הם כדקל אחד, ורצו היורשים לתת לבת שני חצאים אלה שיש טירחה יתירה בטיפול בהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 109b:14
[Steinsaltz on Ketubot 109b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/109b:14)

**יתיב** [ישב] **רב אשי וקא קשיא ליה** [והיה קשה לו] **מי קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא** [האם קוראים לשני חצאי דקל, דקל], **או לא?** והאם אפשר לפרש כך את דברי המת, וידה על התחתונה שהרי היא כמוציאה מן היורשים, או שמא אין זה קרוי דקל, והם צריכים לתת לה דקל אחד שלם? **אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרב אשי: הכי** [כך] **אמר** רב **אבימי מהגרוניא משמיה** [משמו] של **רבא: קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא** [קוראים אנשים לשני חצאי דקל דקל] ואם כן, רשאים לתת לה את שני החצאים.