## Steinsaltz on Ketubot Daf 10b

###### Steinsaltz on Ketubot 10b:1
[Steinsaltz on Ketubot 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:1)

**גיהוץ שלנו** בבבל, שמעבירים אבן רכה על הבגד לשפשפו הוא **ככיבוס שלהם** בארץ ישראל, שרק אז מגיעים אנו לאותה דרגה של נקיון הבגד. ואין אנו יודעים לכבס בגדים במים כפי שהם עושים. **ואי אמרת ניעבד** [ואם אתה אומר שנעשה אנו] **גיהוץ** ואחר כך נבדוק — **מעברא ליה חומרתא** [מעבירה אותו, את כתם הדם, האבן] שבה משפשפים בשעת הגיהוץ. ולכן אין אנו יכולים לבדוק בדיקה זו.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:2
[Steinsaltz on Ketubot 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:2)

ועוד מעשה מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **רבן גמליאל בר רבי, אמר ליה** [לו]: **רבי, בעלתי ולא מצאתי דם. אמרה ליה** [לו] האשה הנתבעת: **רבי, עדיין בתולה אני. אמר להן: הביאו לי שתי שפחות, אחת בתולה ואחת בעולה** לצורך נסיון. **הביאו לו, והושיבן על פי חבית של יין,** ומצא שה**בעולה** — היה **ריחה** של החבית **נודף** מפיה, וה**בתולה** — **אין ריחה נודף.** לאחר מכן **אף** את **זו** האשה שטענה שהיא בתולה **הושיבה ולא היה ריחה נודף. אמר לו** לבעל: מסתבר שצודקת היא ובתולה היא — **לך, זכה במקחך.**


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:3
[Steinsaltz on Ketubot 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:3)

ושואלים: מאחר שידע רבן גמליאל דרך זו של בדיקה, **ונבדוק מעיקרא בגווה** [ושיבדוק מתחילה בה] ומדוע לא בדק מיד את האשה, וניסה תחילה בשתי השפחות? ומסבירים: **גמרא הוה שמיע ליה** [מסורת היה לו משמיעה], ואולם **מעשה לא הוה חזי** [ראה] שהדבר אמנם כן הוא, **וסבר דלמא** [שמא] **לא קים ליה** [ברור לו] **בגווה דמלתא שפיר** [בתוך, בפרטי, הדבר יפה], שאי אפשר להבחין היטב בבדיקה זו, **ולאו אורח ארעא לזלזולי** [ואין זו דרך ארץ לזלזל] **בבנות ישראל** ולהושיבן כך, וכיון שניסה וראה שהבדיקה עולה יפה — בדק באופן זה אף את האשה ההיא.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:4
[Steinsaltz on Ketubot 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:4)

ועוד מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **רבן גמליאל הזקן, אמר לו: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו** האשה הנתבעת: **רבי, ממשפחת דורקטי אני, שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים. בדק רבן גמליאל בקרובותיה** אם אמנם נכון הדבר לגבי המשפחה, **ומצא כדבריה. אמר לו: לך, זכה במקחך, אשריך שזכית למשפחת דורקטי,** שאין לך בעיות עם דמים אלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:5
[Steinsaltz on Ketubot 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:5)

ומסבירים: **מאי** [ומה היא לשון] **"דורקטי"** — כעין קיצור של המלים: **דור קטוע.** ומעירים: **אמר ר' חנינא: תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש.** כלומר, דברי תנחומים אלה אין בהם ממש, משום שבאמת יש חסרון באשה זו. **דתני** [ששנה] **ר' חייא: כשם שהשאור יפה לעיסה, כך דמים יפים לאשה. ותנא** [ושנה החכם] **משום** (משמו של) **ר' מאיר: כל אשה שדמיה מרובין — בניה מרובים.** ואשה זו שאין לה דמים — מן הסתם גם לא יהיו לה בנים מרובים.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:6
[Steinsaltz on Ketubot 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:6)

**אתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בגירסת הדברים. **ר' ירמיה בר אבא אמר: "זכה במקחך" אמר ליה** [לו], **ור' יוסי בר אבין אמר: "נתחייב במקחך" אמר ליה** [לו]: ומבררים: **בשלמא למאן** ש**אמר** [נניח לשיטת מי שאומר] **"נתחייב" — היינו** [זהו] שאמר **ר' חנינא** שתנחומים של הבל הם, משום שאשה זו שדמיה מעטים יש פגם בפריון שלה. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **"זכה", מאי זכותא** [מה הזכות שבכך]? ומשיבים: יש בכך זכות מצד אחר, **דלא אתי** [שאינו בא] על ידה **לידי ספק נדה,** שהרי אין לה דם נידה.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:7
[Steinsaltz on Ketubot 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:7)

ועוד מסופר מעין אלה: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **רבי, אמר ליה** [לו]: **רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו** האשה הנתבעת: **רבי עדיין בתולה הייתי. ו**מעירים: שבזמן מעשה זה **שני** [שנות] **בצורת הוה** [היו] השנים ההן, **ראה רבי שפניהם שחורים** מפני הרעב. **צוה עליהן והכניסום למרחץ, והאכילום והשקום, והכניסום לחדר** ושם בחדר **בעל** האיש **ומצא דם. אמר לו: לך, זכה במקחך.** שלא מצא עד אז דם משום ששניהם היו חלושים מאד. **קרי** [קרא] **רבי עליהם** מקרא זה: **"צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ"** (איכה ד, ח), עד שאין הדם יצא מהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:8
[Steinsaltz on Ketubot 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:8)

א משנה **בתולה** — **כתובתה מאתים** זוז, **ואלמנה** — כתובתה **מנה** (מאה זוז). **בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין,** כל עוד היא בתולה — **כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים,** שהרי לא נישאו, והן עדיין בחזקת בתולות.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:9
[Steinsaltz on Ketubot 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:9)

ב גמרא מסבירים: **מאי** [מה הוא לשון] **"אלמנה" — אמר רב חנא בגדתאה** [מבגדד]: **"אלמנה" — על שם מנה.** שהוא כעין נוטריקון "אל מנה" — שמקבלת רק מנה. ושואלים: אם כן, **אלמנה מן האירוסין** שכתובתה כאמור מאתים, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר], מדוע נקראת אף היא אלמנה! ומשיבים: **איידי דהא קרי לה** [כיון שזו, מן הנישואין, קוראים אותה] **אלמנה, הא נמי קרי לה** [זו, מן האירוסין, גם כן קוראים אותה] **אלמנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:10
[Steinsaltz on Ketubot 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:10)

ושואלים: זה הסבר למנהג דורות אחרונים, אבל **אלמנה דכתיבא באורייתא** [שנאמרה בתורה], **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי אז לא היתה תקנה זו של כתובת אלמנה! ומשיבים: אף בתורה קראו לה כך, על שם ש**עתידין רבנן דמתקני** [חכמים שיתקנו] **לה** כתובה של **מנה.** ותוהים: **ומי כתב קרא** [והאם נאמר מקרא] על שם ה**עתיד?** ומשיבים: **אין** [כן], **דכתיב** [שנאמר]: **"ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור"** (בראשית ב, יד), **ותנא** [ושנה] **רב יוסף: אשור זו** העיר **סליקא.** ויש לשאול **ומי הואי** [והאם היתה] עיר זו בזמן התורה? **אלא** נאמר כן בתורה משום ש**עתידה** להיות עיר זו. **הכא נמי** [כאן גם כן] נקראה "אלמנה" משום ש**עתידה** אשה כזו לקבל כתובה בשווי של מנה.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:11
[Steinsaltz on Ketubot 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:11)

כיון שהזכרנו את דברי רב חנא בגדתאה, מזכירים דרשה אחרת משמו, **ואמר רב חנא בגדתאה** [מבגדד]: **מטר — משקה, מרוה, ומזבל, ומעדן** את הפירות, **וממשיך** (מוסיף, מרבה אותם). **אמר רבא בר ר' ישמעאל, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב יימר בר שלמיא: מאי קרא** [מהו הכתוב] שממנו למדים דבר זה — שנאמר: **"תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך"** (תהלים סה, יא). "תלמיה רוה" — משקה ומרוה, "ברביבים תמוגגנה" — מזבל, "צמחה תברך" — מעדן, וממשיך.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:12
[Steinsaltz on Ketubot 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:12)

**אמר ר' אלעזר** מדרש בדרך דומה: **מזבח** הוא כעין נוטריקון של **מזיח** (מזיז) את החטאים, **ומזין,** שבזכותו ניזונים הכל, **מחבב** את ישראל על אביהם שבשמים, ו**מכפר.** ושואלים: **היינו** [זהו] **מכפר היינו** [זהו] **מזיח,** שהרי לשניהם אותה משמעות! ומסבירים: אין הדבר כן, **מזיח** פירושו שהוא מזיז ומסלק את ה**גזירות, ומכפר** הוא ל**עונות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:13
[Steinsaltz on Ketubot 10b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:13)

**ו**עוד מביאים מה ש**אמר רב חנא בגדתאה** [מבגדד]: **תמרי** [תמרים] יש בהן כמה מעלות, שהן: **משחנן** [מחממות], **משבען** [משביעות], **משלשלן** [משלשלות], **מאשרן ולא מפנקן** [מחזקות ואינן מפנקות]. **אמר רב: אכל תמרים — אל יורה** הלכה, משום שהתמרים יש בהן כדי לשכר. **מיתיבי** [מקשים] על כך: **תמרים, שחרית וערבית — יפות** לאוכל אותן, **במנחה — רעות** לאוכל אותן, **בצהרים** — **אין כמותן** לטוב, **ומבטלות שלשה דברים: מחשבה רעה** (דאגה), **וחולי מעים, ו**מחלת ה**תחתוניות** (טחורים). הרי שתמרים בדרך כלל טובים הם!


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:14
[Steinsaltz on Ketubot 10b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:14)

ומשיבים: זו איננה סתירה, **מי אמרינן דלא מעלו** [האם אמרנו שאינן מעולות]? **עלויי מעלו, ולפי שעתא טרדא** [מעולות הן, ולפי שעה גורמות הן טירדה ושכרות]. **מידי דהוה אחמרא** [כשם שהוא הדבר לגבי יין]. ש**אמר מר** [החכם]: **השותה רביעית יין — אל יורה,** למרות שהוא משקה טוב. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] — כשאוכל אותן **מקמי נהמא** [לפני הלחם], יכולות הן להזיק והן משכרות. **הא** [זה] — כשאוכל אותן **לבתר נהמא** [אחרי הלחם], ואז מעולות הן. ש**אמר אביי, אמרה לי אם** (אומנתי): **תמרי מקמי נהמא** [התמרים שאוכלים לפני הלחם] — הן **כי נרגא לדיקולא** [כמו גרזן לדקל], כלומר, מזיקות ביותר. אבל האוכלם **בתר נהמא** [אחרי הלחם] — הרי הן **כי עברא לדשא** [כמו בריח לדלת] שמחזקות ומועילות.


###### Steinsaltz on Ketubot 10b:15
[Steinsaltz on Ketubot 10b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/10b:15)

כיון שהוזכרה המלה דשא, ועסקנו בדרשות של מילים, מביאים דרשה על המלה **דשא** [דלת], **אמר רבא,** הוא נוטריקון של המילים: **דרך שם,** כלומר, דרך שם נכנסים. **דרגא** [סולם, מדרגה] — **אמר רבא,** נוטריקון: **דרך גג. פוריא** [מיטה] — **אמר רב פפא:** אף זו כלשון קיצור, מפני **שפרין ורבין עליה. אמר רב נחמן בר יצחק:**