## Steinsaltz on Ketubot Daf 17a

###### Steinsaltz on Ketubot 17a:1
[Steinsaltz on Ketubot 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:1)

**כלה כמות שהיא.** כלומר, משבחים את הכלה לפי מעלותיה. **ובית הלל אומרים:** לכבודה של כל כלה שרים: **"כלה נאה וחסודה". אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה** הכלה **חיגרת או סומא** (עוורת), **אומרים לה: "כלה נאה וחסודה"? ו**הרי **התורה אמרה: "מדבר שקר תרחק"** (שמות כג, ז)! **אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח** (קנה) **מקח רע מן השוק,** האם אדם אחר הרואה אותו לאחר שקנה **ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר — ישבחנו בעיניו** ולא יגרום לו עוגמת נפש. **מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות,** וינהג עמם בנימוס. ואף כאן, כיון שבחר בכלה זו, משבחים אותה שהיא נאה וחסודה.


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:2
[Steinsaltz on Ketubot 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:2)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר: הכי משרו קמי כלתא במערבא** [כך שרים לפני הכלות בארץ ישראל]: **"לא כחל** (צבע לעינים) **ולא שרק** (צבע לפנים) **ולא פירכוס** (קליעת שיער) **ו**בכל זאת **יעלת חן".** ומספרים: **כי** [כאשר] **סמכו רבנן** [חכמים] **לר' זירא** ומינוהו בתואר "רבי", **שרו ליה הכי** [לו כך], כפי ששרים לכלה: **"לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן".**


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:3
[Steinsaltz on Ketubot 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:3)

אגב כך מספרים: **כי** [כאשר] **סמכו רבנן** [חכמים] את **ר' אמי ולר' אסי שרו להו הכי** [להם כך]: **"כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא** [הכל כמו מזה והכל כמו מזה סמכו לנו], **לא** [אל] **תסמכו לנא** [לנו] **לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין** (אנשים חסרי ערך וריקנים)**". ואמרי לה** [ויש אומרים שאמרו]: **"לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין".**


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:4
[Steinsaltz on Ketubot 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:4)

ועוד בענין שירות של שבח, מסופר: **ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי** [כאשר היה בא מהישיבה לבית] ה**קיסר, נפקן אמהתא דבי** [היו יוצאות השפחות של בית] ה**קיסר לאפיה** [לפניו] **ומשרין ליה הכי** [והיו שרות לו כך]: **"רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא, בריך מתייך לשלם** [גדול עמו ומנהיג אומתו, נר המאיר, ברוך בואך לשלום]**".**


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:5
[Steinsaltz on Ketubot 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:5)

ושוב לענין המצוה לשמח חתן וכלה: **אמרו עליו על ר' יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד** (ענף) **של הדס, ומרקד לפני הכלה, ואומר: "כלה נאה וחסודה".** מספרים: **רב שמואל בר רב יצחק** היה **מרקד אתלת** [על שלושה ענפים כאלה]. **אמר ר' זירא: קא מכסיף לן סבא** [הרי מבייש אותנו הזקן], שעל ידי ריקודים אלה הוא מזלזל בכבוד תורתו וגורם בושה לתלמידי חכמים. ומסופר: **כי נח נפשיה** [כאשר נחה נפשו, נפטר] רב שמואל בר רב יצחק, **איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא** [הפסיק, חצץ, עמוד של אש בינו ובין כל העולם], **וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא** [ואנו למודים במסורת שאין מפסיק עמוד אש כזה] **אלא אי לחד בדרא, אי לתרי בדרא** [או לאחד בדור, או לשניים בדור].


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:6
[Steinsaltz on Ketubot 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:6)

**אמר ר' זירא: אהנייה ליה שוטיתיה לסבא** [הועיל לו הבד שלו לזקן], שבזכות מצוה זו שדקדק בה, זכה לשכר מרובה זה. **ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר בלשון אחרת קצת: שהועילה לו **שטותיה לסבא** [שטותו לזקן], שהתנהג כשוטה כשרקד לפני הכלה. **ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר: הועילה לו **שיטתיה לסבא** [שיטתו, מנהגו, לזקן].


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:7
[Steinsaltz on Ketubot 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:7)

ועוד מסופר: **רב אחא** היה **מרכיב לה** [אותה], את הכלה **אכתפיה** [על כתיפו] **ו**היה **מרקד** עימה. **אמרי ליה רבנן** [אמרו לו חכמים]: **אנן** [אנחנו] **מהו למיעבד הכי** [שנעשה כך, כמוך]? **אמר להו** [להם]: **אי דמיין עלייכו ככשורא** [אם דומות הן הכלות עליכם כקורה בלבד] שאין אתם מהרהרים אודותיה — **לחיי** [בסדר], **ואי** [ואם] **לא — לא** תעשו כן.


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:8
[Steinsaltz on Ketubot 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:8)

ועוד בענין זה, **אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה** ימי המשתה של החתונה, **כדי לחבבה על בעלה,** שיראה שהכל מסתכלים ביופיה. ומעירים: **ולית הלכתא כוותיה** [ואין הלכה כמותו], כלומר, שאסור להסתכל באשת איש אפילו היא כלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:9
[Steinsaltz on Ketubot 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:9)

א ועוד בכבוד הכלה, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעבירין את המת מלפני כלה,** שאם יש הלוויית המת ויש שיירה המלווה את הכלה — שיירת הלוויית המת ממתינה עד שתעבור שיירת הכלה. **וזה וזה** ממתינות **מלפני מלך ישראל. אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה,** למרות שלא היה חייב לעשות כן, **ושבחוהו חכמים** על כך.


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:10
[Steinsaltz on Ketubot 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:10)

ושואלים: **שבחוהו** — **מכלל** הדברים אתה למד **דשפיר עבד** [שיפה עשה]?! **והא** [והרי] **אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **נשיא שמחל על כבודו — כבודו מחול,** ורשאי לעשות כן, אבל **מלך שמחל על כבודו — אין כבודו מחול,** שאין הדבר תלוי בו. ש**אמר מר** [החכם]: מה שאמר הכתוב **"שום תשים עליך מלך"** (דברים יז, טו), כוונתו — **שתהא אימתו עליך.** שמצוה מן התורה היא שיהא מורא של מלכות על הבריות, ואף המלך אינו רשאי למחול על כבודו! ומשיבים: **פרשת דרכים הואי** [היתה], והוא פנה לדרך אחרת, ולא היה ניכר שהוא מוחל על כבודו, ואין בכך מיעוט מורא של מלכות ומשום כך שיבחוהו.


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:11
[Steinsaltz on Ketubot 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מבטלין** אפילו **תלמוד תורה ל**צורך **הוצאת המת** לקבורה **ולהכנסת כלה. אמרו עליו על ר' יהודה בר' אלעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. במה דברים אמורים** שעושים כן — **כשאין עמו** עם המת או עם הכלה אנשים **כל צרכו. אבל** אם **יש עמו כל צרכו,** שיש לו מלווים כדי כבודו — **אין מבטלין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 17a:12
[Steinsaltz on Ketubot 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/17a:12)

ושואלים: **וכמה** הוא **כל צרכו** של מת? **אמר רב שמואל בר איני משמיה** [משמו] של **רב: תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי** [שנים עשר אלף אנשים ועוד ששת אלפים אנשים התוקעים בשופרות] כדי להודיע שיבואו ללוותו. **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **תליסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי** [שלושה עשר אלף איש ומהם ששת אלפים שופרות]. **עולא אמר:** מהו כדי כבודו — **כגון דחייצי גברי** [שחוצצים אנשים של שיירת ההלוויה] **מאבולא** (שער העיר) **ועד סיכרא** (מקום הקבר), מספר אנשים כזה צריכים ללוותו. **רב ששת ואיתימא** [ויש אומרים] ש**ר' יוחנן אמר** זאת: **נטילתה** של תורה, במותו של תלמיד חכם — **כנתינתה, מה נתינתה** היתה **בששים רבוא,** מספר בני ישראל במתן תורה — **אף נטילתה** כשמלווים אותו, **בששים רבוא.** ומעירים: **והני מילי למאן דקרי ותני** [ודברים אלה אמורים דווקא ביחס למי שקרא מקרא ושנה משנה] שהוא בן תורה, שצריך לכבדו כך,