## Steinsaltz on Ketubot Daf 19a

###### Steinsaltz on Ketubot 19a:1
[Steinsaltz on Ketubot 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:1)

**חזקה** היא ש**אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה בגדול,** כלומר, ששני הצדדים היו מבוגרים, וכיוצא בזה חזקה היא שאין הצדדים מביאים עדים לחתום אלא אם כן היו העדים מבוגרים. ולכן סבור ר' מאיר שאין לסמוך על דבריהם שאומרים שקטנים היו. **אלא** אם טוענים שהיו **אנוסין** לחתום, **מאי טעמא** [מה טעם] סבור ר' מאיר שאין סומכים עליהם?


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:2
[Steinsaltz on Ketubot 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:2)

**אמר רב חסדא, קסבר** [סבור] **ר' מאיר: עדים שאמרו להם "חתמו שקר ואל תהרגו" — יהרגו ואל יחתמו שקר.** ולכן, אפילו כשטוענים "אנוסים היינו מחמת נפשות" — הרי הם מרשיעים את עצמם שחתמו שקר, ואין להאמין להם.


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:3
[Steinsaltz on Ketubot 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבא:** אי אפשר לומר כך, **השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי** [עכשיו, הרי אילו היו באים העדים לפנינו, לפני חכמים להתייעץ] איך לנהוג בכגון זה, הלא ודאי **אמרינן להו** [היינו אומרים להם]: **זילו חתומו ולא תתקטלון** [לכו חתמו על השטר ואל תיהרגו], שהרי **אמר מר** [החכם]: **אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש** ודוחה הצלת נפשות **אלא** שלוש עבירות בלבד: **עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים בלבד.** וחתימת שקר איננה חמורה כל כך, ויעבור ואל יהרג. **השתא** [עכשיו] ש**חתמו** כבר, **אמרינן להו** [אומרים אנו להם]: **אמאי חתמיתו** [מדוע חתמתם], הלא כדין עשו, וכשרים הם ומדוע לא נאמין להם?


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:4
[Steinsaltz on Ketubot 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:4)

**אלא** יש לומר כך: **טעמא** [הטעם] של **ר' מאיר כ**פי שאמר **רב הונא אמר רב.** ש**אמר רב הונא אמר רב:** אם הלווה **מודה בשטר שכתבו — אין** המלוה **צריך** עוד **לקיימו** בבית דין, שכיון שמודה הלווה בעצמו שכתב את השטר — אינו יכול אחר כך לטעון שהשטר הזה מזוייף או פרוע. ואף לענייננו, כיון שאמרו שחתמו על השטר — הרי השטר הוא לגבינו שטר מהימן, ואין כוח בידיהם לפוסלו (תוס').


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:5
[Steinsaltz on Ketubot 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:5)

א **גופא** [לגופה] של הלכה זו שהזכרנו. **אמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו. אמר ליה** [לו] **רב נחמן** לרב הונא: **גנובא גנובי** [לגנוב דברים] **למה לך** שאתה מסתיר את טעמי דבריך, כגנב זה שבא בסתר. **אי סבירא לך** [אם סבור אתה] **כ**דעת **ר' מאיר — אימא** [אמור] במפורש **הלכה כר' מאיר,** ואל תנסח את הדברים באופן שהקשר עם מחלוקת התנאים בנושא זה אינו ניכר.


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:6
[Steinsaltz on Ketubot 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:6)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **ומר, היכי סבירא ליה** [ואדוני, איך הוא סבור], מה עושים במקרה שבו מודה הלווה בשטר שכתבו? **אמר ליה** [לו]: **כי אתו לקמן לדינא, אמרינן להו** [כאשר באים מלווים כאלה לפנינו לדין, אומרים אנו להם]: **"זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא** [לכו קיימו את שטריכם ורדו, בואו לדין]**",** שאם יבואו לסמוך רק על הודאת הלווה, יוכל הלווה לטעון שכבר פרע את השטר, מה שלא יוכל לעשות אם יהא השטר מקוים כדין על ידי החותמים.


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:7
[Steinsaltz on Ketubot 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:7)

ב **אמר רב יהודה אמר רב, האומר** על שטר: **"שטר אמנה הוא זה",** שטוען שאמנם נכתב השטר כדין, אבל לא היתה כאן הלוואה, אלא שהוא, החתום כלווה, האמין למלוה ומסר לו את השטר, כדי ללוות ממנו בעתיד, או כבטחון, ולא לפורעו — **אינו נאמן.**


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:8
[Steinsaltz on Ketubot 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:8)

ושואלים: **דקאמר מאן** [שאומר מי], מיהו זה האומר שהיה זה שטר אמנה? **אילימא דקאמר** [אם תאמר שאומר] ה**לוה** שהשטר הוא שטר אמנה — **פשיטא, כל כמיניה** [פשוט, וכי הכל ביכולתו]? וכי יכול הלווה לבוא ולטעון שהשטר אינו שטר אמיתי?! **ואלא** תאמר **דקאמר** [שאומר] זאת ה**מלוה — תבוא עליו ברכה,** שהוא מודה שהשטר הזה לא נועד לפרעון. **אלא** תאמר **דקאמרי** [שאומרים] ה**עדים** שהיה זה שטר אמנה. ונברר: **אי** [אם] מדובר פה במקרה ש**כתב ידם יוצא ממקום אחר — פשיטא דלא מהימני** [פשוט, מובן מאליו שאינם נאמנים], שהרי השטר הוא כשטר מקויים. **ואי** [ואם] במקרה ש**אין כתב ידם יוצא ממקום אחר** אלא העדים עצמם מקיימים את חתימת ידם שעל השטר, אבל אומרים שהוא שטר אמנה — **אמאי לא מהימני** [מדוע אינם נאמנים]? הרי הפה שאסר הוא הפה שהתיר!


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:9
[Steinsaltz on Ketubot 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:9)

(סימן לשמות המתרצים שאלה זו **באש** ר**ב**א, **א**ביי, רב א**ש**י) **אמר רבא: לעולם דקאמר** [שאומר] זאת ה**לוה, ו**צריכים לפרש זאת על פי דברי **רב הונא.** ש**אמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו.** וכאן אמנם מודה הלווה שכתב את השטר והחתים עדים, אבל טוען שהיה זה שטר אמנה. והחידוש בדברי רב יהודה הוא שמכיון שהודה בשטר, אף שמנסה אחר כך לבטל את תוקפו — אינו נאמן.


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:10
[Steinsaltz on Ketubot 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:10)

**אביי אמר: לעולם** נפרש ש**אמר** זאת ה**מלוה, וכגון** במקרה **שחב לאחרים.** כלומר, המלוה חייב כסף לאחרים ואין בידו מספיק כדי לפרוע את חובותיו אלא על ידי גביית שטר זה, ונמצא שעל ידי הודאתו, שמבטלת את תוקפו של השטר, נמצאים הנושים שלו מפסידים בכך. **וכ**דברי **ר' נתן,**


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:11
[Steinsaltz on Ketubot 19a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:11)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נתן אומר: מנין ל**אדם שהיה **נושה** (תובע) **בחבירו מנה** שחייב לו, **וחבירו בחבירו** האחר — **מנין שמוציאין מזה** מן הלווה האחרון **ונותנין לזה,** למלוה הראשון, ואין צורך לעבור את שלב הביניים של האיש שבאמצע — **תלמוד לומר: "ונתן לאשר אשם לו"** (במדבר ה, ז), ולא נאמר "ונתן לאשר הלווהו", שמכאן למדים שאין חובה לשלם דווקא למלווה הישיר, אלא משלם למי שחייבים לו, גם אם הוא עצמו לא הלווה לו את הכסף במישרין, ועכשיו שהמלוה האמצעי הודה שהשטר איננו שטר, נמצא מפסיד לנושים שלו את כספם.


###### Steinsaltz on Ketubot 19a:12
[Steinsaltz on Ketubot 19a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/19a:12)

**רב אשי אמר: לעולם** מדובר באופן **דקאמרי** [שאומרים] כן ה**עדים. ו**מדובר כאן במקרה ש**אין כתב ידם יוצא ממקום אחר. ודקאמרת אמאי לא מהימני** [ומה שאמרת מדוע אינם נאמנים] — הרי זה **כ**דברי **רב כהנא.** ש**אמר רב כהנא: אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו, משום שנאמר: "**ו**אל תשכן באהליך עולה"** (איוב יא, יד), משום שיש בכך שקר, ועלול להביא לידי עוול כשיבואו לגבות בשטר זה.