## Steinsaltz on Ketubot Daf 20a

###### Steinsaltz on Ketubot 20a:1
[Steinsaltz on Ketubot 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:1)

**וכשם שאין מזימין את העדים אלא בפניהם,** שהרי העדים המזימים באים לחייב את העדים הראשונים בעונשים על ידי עדותם, ואין מעידים להעניש אדם אלא בפניו, **כך אין מכחישין את העדים אלא בפניהם.** וכיון שהעדים הראשונים החתומים על השטר מתו — אי אפשר להכחיש אותם.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:2
[Steinsaltz on Ketubot 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:2)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן: אילו הוו קמן** [היו העדים הראשונים באים לפנינו] **ו**היו האחרים **מכחישין להו** [אותם], הלא **הוה** [היתה זו] **הכחשה ולא הוה** [היינו] **משגיחין,** מתחשבים, **בהו** [בהם] בראשונים, **דהוי לה** [שהיתה זאת] **עדות מוכחשת,** כנגד שני העדים האחרים. **השתא דליתנהו** [עכשיו שאינם], שיש מקום לומר עוד ש**אילו הוו לקמן** [היו העדים הראשונים לפנינו] **דלמא הוו מודו להו** [שמא היו מודים להם לאחרונים], **מהימני** [נאמנים הם]?!


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:3
[Steinsaltz on Ketubot 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:3)

**אלא אמר רב נחמן** במקרה כזה של הכחשה שלא בפניהם אנחנו נוהגים כך: **אוקי תרי להדי תרי** [העמד שניים עדים כנגד שניים אחרים] והרי זה מצב שקול, **ואוקי ממונא בחזקת מריה** [והעמד את הממון בחזקת בעליו] המחזיקים בו, **מידי דהוה אנכסי** [כפי שהוא הדבר בענין נכסיו] של **בר שטיא.** שאדם אחד שהיה מכונה **בר שטיא** משום שהיה לעתים משתגע, **זבין נכסי** [מכר את נכסיו]. **אתו בי תרי, אמרי** [באו שניים ואמרו]: **כשהוא שוטה זבין** [מכר], **ואתו בי תרי ואמרי** [ובאו שניים אחרים ואמרו]: **כשהוא חלים זבין** [בריא מכר].


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:4
[Steinsaltz on Ketubot 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:4)

**אמר** על כך **רב אשי: אוקי תרי להדי תרי** [העמד שניים כנגד שניים], **ואוקי ממונא** [והעמד את הממון] **בחזקת** בעליו הראשון **בר שטיא.** ומעירים על כך: **ולא אמרן** [אמרנו] **אלא דאית ליה** [שיש לו, לבר שטיא] **חזקה דאבהתיה** [של אבותיו] שירש נכסים אלה מאבותיו, ולכן הם בחזקתו. **אבל** אם **לית ליה** [אין לו] **חזקה דאבהתיה** [של אבותיו], אלא קנה בעצמו את הנכסים, **אמרינן** [אומרים אנו]: **כשהוא שוטה זבן** [קנה], **וכשהוא שוטה זבין** [מכר]. וכין שמעולם לא היתה לו חזקה בנכסים, יישארו אלה בחזקת הקונה.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:5
[Steinsaltz on Ketubot 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:5)

**אמר ר' אבהו** שלא כדברי רב ששת: אף ש**אין מזימין את העדים אלא בפניהן** משום שעל ידי כך מחייבים אותם בעונשים, **ו**אולם **מכחישין את העדים** אף **שלא בפניהן.** ומעירים: **והזמה שלא בפניהן,** כשבאים שני עדים ומעידים, שלא בפני הראשונים, שהיו עימם במקום אחר, **נהי** [אם כי] ש**הזמה לא הוי** [איננה] ואין מחייבים אותם עונשים על פי עדות זו, **הכחשה מיהא הויא** [מכל מקום הריהי] העדות הראשונה מוכחשת על ידי השניה ובטלה עדותם.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:6
[Steinsaltz on Ketubot 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:6)

א **אמר מר** [החכם] בברייתא שהבאנו קודם: עדים המאשרים את אמינות חתימות עדים החתומים על שטר, אלא שאומרים שבזמן שחתמו אותם עדים על השטר, היו הם קטנים או פסולים — הרי אלו נאמנים לפסול את השטר. אבל **אם יש עדים** אחרים המעידים **ש**אכן **כתב ידם** של העדים החתומים בשטר **הוא זה, או שהיה כתב ידם** של העדים החתומים **יוצא ממקום אחר,** כגון **משטר שקרא עליו ערער** (שפקפקו באמינותו) **והוחזק בבית דין** לאחר בדיקה — **אין** העדים הראשונים **נאמנין** לפסול את השטר. ומעירים על כך: משטר ש**קרא עליו ערער — אין** [כן], אכן, אינם נאמנים, אבל אם **לא קרא עליו ערער — לא,** אין שטר כזה נחשב כאמיתי ואי אפשר להוכיח ממנו את נכונות חתימתם, והרי **מסייע ליה** [לו] הדבר **לר' אסי,** ש**אמר ר' אסי: אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:7
[Steinsaltz on Ketubot 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:7)

**אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **אין מקיימין את השטר אלא** כאשר יכולים להשוות את חתימות העדים **משתי כתובות או מ**שטרות מכר של **שתי שדות** שעדים אלה היו חתומים על השטרות הללו, **והוא,** לגבי שטרי מכר של שדות, דווקא **שאכלום בעליהן שלש שנים,** שהם זמן חזקה **ובשופי** (בשקט), בלא שיצא עירעור על כך. שאז מוכח ששטרות הללו אכן היו כשרים, ואפשר להסתמך על החתימות שבהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:8
[Steinsaltz on Ketubot 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:8)

**אמר רב שימי בר אשי:** כשמקיימים את החתימות בשטר על ידי השוואה לשטרות אחרים, עושים זאת דווקא **וביוצא מתחת יד אחר,** ולא משטרות שנמצאים אצל בעל הדין עצמו. **אבל** אם יוצא **מיד עצמו — לא.** שואלים: **מאי שנא** [במה שונה] שאם יוצא מ**תחת יד עצמו** ש**לא** מאמינים — **דלמא זיופי מזייף** [שמא זייף] את חתימת העדים, שכיון שהיה השטר בידו השווה וזייף את חתימתם. אולם אם כן כשיוצא השטר **מתחת ידי אחר נמי** [גם כן] יש לחשוש **דלמא אזל וחזא אתא** [שמא הלך לבעל השטר וראה את החתימות ובא לביתו] **וזייף!** ומשיבים: **כולי האי לא מצי מכוין** [כל זה כך אינו יכול לכוון] שיעשה חתימות זהות רק על פי הזכרון.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:9
[Steinsaltz on Ketubot 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:9)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כותב אדם עדותו** לעצמו **על השטר** בכתב, **ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים. אמר רב הונא: והוא, שזוכרה מעצמו,** כלומר, רק כאשר העד זוכר את הענין מעצמו, ואינו נזקק לשטר אלא לרענן את זכרונו לגבי פרטים. **ר' יוחנן אמר: אף על פי שאין זוכרה מעצמו** כלל. **אמר רבה: שמע מינה** [למד ממנה] **מ**דברי **ר' יוחנן:** כי **הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מנייהו** [שניים שיודעים בעדות ושכח אחד מהם את העדות], **מדכר חד לחבריה** [מזכיר אחד לחבירו], שהרי אמר ר' יוחנן שגם אם נזכר על ידי אמצעי אחר (כתב), הרי זו עדות כשירה.


###### Steinsaltz on Ketubot 20a:10
[Steinsaltz on Ketubot 20a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/20a:10)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] לחכמים: אם בעל הדין **עצמו** מזכיר לעד, **מאי** [מה הדין]? **רב חביבא אמר: אפילו** אם מזכירו בעל הדין **עצמו** — כשר, **מר בריה** [בנו] של **רב אשי אמר:** בעל הדין **עצמו לא.** ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא כי בעל הדין **עצמו לא,** שאין העד יכול לסמוך אז על זכרונו שחזר אליו בסיוע בעל הדין, שמא השפיע עליו בעל הדין בדבריו.