## Steinsaltz on Ketubot Daf 22a

###### Steinsaltz on Ketubot 22a:1
[Steinsaltz on Ketubot 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:1)

**תרי ותרי נינהו** [שניים ושניים הם] ואין שני הדיינים יכולים לבטל לגמרי את העדות הראשונה שפסלה אותו. **אי ערער** [אם הכוונה לערעור] של **פגם משפחה,** כגון שטוענים שהוא עבד, ופסול לדון, הרי **גלוי מלתא** [דבר] **בעלמא** [בלבד] **הוא** שעתיד להתברר, ואין צורך לכך בעדות גמורה, ומדוע ייפסלו לאחר שחתמו? ומשיבים: **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי המדובר ב**ערער דגזלנותא** [ערעור של גזלנות], **וקאמרי הני** [ואומרים אלה] הדיינים: **ידעינן ביה דעבד** [יודעים אנו בו שעשה] **תשובה** ומעכשיו כשר הוא, ואין כאן איפוא סתירה בין שתי כיתות העדים.


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:2
[Steinsaltz on Ketubot 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:2)

א **אמר ר' זירא: הא מלתא** [דבר זה] **מר' אבא שמיע לי** [שמעתי אותו], **ואי לאו** [ואם לא] **ר' אבא** ש**מן** העיר **עכו שכחתה** [הייתי שוכח אותו], שהוא הזכירני הלכה זו. ומהי הלכה זו? **שלשה שישבו** כבית־דין **לקיים את השטר ומת אחד מהם** לפני שחתם — **צריכין למיכתב** [לכתוב] נוסח זה: **"במותב תלתא הוינא, וחד ליתוהי** [במושב שלושה היינו ואחד איננו]".****


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:3
[Steinsaltz on Ketubot 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:3)

**אמר רב נחמן בר יצחק: ואי כתב ביה** [ואם כתב בו] בשטר הקיום: **"שטרא דנן נפק לקדמנא, בי דינא** [שטר זה יצא לפנינו, בית הדין]**"**— **תו לא צריך** [שוב אינו צריך] להוסיף ששלושה היו, כי סתם בית דין הוא של שלושה דיינים. ומקשים: **ודלמא** [ושמא] **בית דין חצוף הוא, וכ**דברי **שמואל,** ש**אמר שמואל: שנים שדנו,** אף שלא נהגו כראוי, מכל מקום **דיניהם דין, אלא שנקרא בית דין חצוף.** ואם כתוב סתם "בית דין", אפשר לחשוב שהיה זה בית דין חצוף!


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:4
[Steinsaltz on Ketubot 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:4)

ומשיבים: **דכתיב ביה** [שכתוב בו]: **"**כגון **בי דינא דרבנא** [בית הדין של רבינו] **אשי",** ומן הסתם בית דין כזה נוהג כראוי. ושואלים: **ודלמא רבנן דבי** [ושמא חכמים של בית] **רב אשי כ**דעת **שמואל סבירא להו** [סבורים הם] ועשו בית דין חצוף! ומשיבים: **דכתיב ביה** [שכתוב בו]: **"ואמר לנא רבנא** [לנו רבינו] **אשי",** שבמקרה כזה ודאי אין לחשוב שעשו שלא כדין.


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:5
[Steinsaltz on Ketubot 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:5)

ב משנה **האשה שאמרה: "אשת איש הייתי ו**עכשיו **גרושה אני" — נאמנת** להינשא. **שהפה שאסר,** היא עצמה שאמרה שהיתה נשואה, **הוא** גם **הפה שהתיר. ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת: "גרושה אני" — אינה נאמנת,** שכן עדות אחרים היא שאסרתה. וכן אם **אמרה: "נשביתי** על ידי גוים, **ו**אף על פי כן עדיין **טהורה אני",** שלא נאנסה בהיותה שבויה ומותרת להינשא לכהן — **נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת: "טהורה אני" — אינה נאמנת. ו**אולם **אם** אמרה "נשביתי וטהורה אני" והשיאוה על פי דבריה, ו**משנשאת באו עדים** שנשבית — **הרי זו לא תצא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:6
[Steinsaltz on Ketubot 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:6)

ג גמרא **אמר רב אסי: מנין ל**הלכה זו, ש**הפה שאסר הוא הפה שהתיר מן התורה? שנאמר: "את בתי נתתי לאיש הזה לאשה"** (דברים כב, טז). כיון שאמר **"לאיש" — אסרה** על כל העולם כולו, שהרי אמר שהשיא אותה ולא פירש למי, ולאחר שאמר **"הזה" — התירה** לבעלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:7
[Steinsaltz on Ketubot 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:7)

ושואלים: לדבר זה **למה לי קרא** [כתוב] מיוחד ללמד על זה? הלא **סברא היא: הוא אסרה והוא שרי לה** [התיר אותה]! שהלא דיבורו הוא המקור היחיד לידיעתנו, הן לאסור והן להתיר. **אלא כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך כתוב זה] של "לאיש הזה" הרי זה **ל**כפי שאמר **רב הונא אמר רב.** ש**אמר רב הונא אמר רב: מנין לאב שנאמן לאסור את בתו** הקטנה **מן התורה — שנאמר: "את בתי נתתי לאיש"** ומכאן משמע שסומכים על דיבורו בענין זה ונאסרת על כולם. ושואלים: לפי הסברה של רב הונא, המלה **"הזה" למה לי?**


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:8
[Steinsaltz on Ketubot 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:8)

ומסבירים: **מיבעי ליה לכדתני** [נצרך לו הדבר לכ פי ששנה] **ר' יונה. דתני** [ששנה] **ר' יונה** ברייתא זו: נאמר בפרשה של מוציא שם רע **"את בתי נתתי לאיש הזה"** ויש להדגיש: **"הזה" — ולא ליבם,** שדין מוציא שם רע הוא דווקא בבעל, ולא ביבם.


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:9
[Steinsaltz on Ketubot 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:9)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **האשה שאמרה "אשת איש אני" וחזרה ואמרה "פנויה אני" — נאמנת.** ומקשים: **והא שוויה לנפשה** [והרי עשתה את עצמה] כ**חתיכה דאיסורא** [של איסור], שכיון שאמרה שהיא אשת איש, נמצא שאסרה את עצמה לכל, וכיצד יכולה היא לחזור ולהתיר איסור זה? ומשיבים: **אמר רבא בר רב הונא: כגון שנתנה אמתלא** (תירוץ, הסבר) **לדבריה** מדוע אמרה קודם שאשת איש היתה. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **אמרה "אשת איש אני" וחזרה ואמרה "פנויה אני" — אינה נאמנת, ואם נתנה אמתלא לדבריה** הראשונים — **נאמנת.**


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:10
[Steinsaltz on Ketubot 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:10)

**ומעשה נמי** [גם כן] **באשה אחת גדולה** (חשובה) **שהיתה גדולה בנוי** (ביופי), **וקפצו עליה** (חיזרו אחריה) **בני אדם** רבים **לקדשה. ואמרה להם "מקודשת אני** כבר **". לימים עמדה וקידשה את עצמה. אמרו לה חכמים: מה ראית לעשות כן?** שהרי אמרת שמקודשת את?! **אמרה להם: בתחלה שבאו עלי** לשאת אותי **אנשים שאינם מהוגנים — אמרתי "מקודשת אני"** כדי להיפטר מהם, **עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים — עמדתי וקדשתי את עצמי** לאחד מהם. ומעירים: **וזו הלכה העלה** (הביא) **רב אחא שר הבירה לפני חכמים באושא** (ששם היה מושב הסנהדרין) **ואמרו: אם נתנה אמתלא לדבריה — נאמנת.**


###### Steinsaltz on Ketubot 22a:11
[Steinsaltz on Ketubot 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/22a:11)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **שמואל מרב:** אשה ש**אמרה** לבעלה **"טמאה אני"** בנדה, **וחזרה ואמרה "טהורה אני" מהו?** האם סומכים על דבריה האחרונים, או שמא נאמר שעשתה עצמה כחתיכת איסור? **אמר ליה** [לו]: **אף בזו, אם נתנה**